פסקי דין על יובל בן אברהם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1247/08 בל     05/02/2009




בל 1247/08 יובל בן אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:
1

בית הדין לעבודה

בית הדין האיזורי לעבודה ת"א - יפו
בל 001247/08


בפני
:
כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי
נ.ע. – מר דוד טבח

תאריך:
05/02/2009





בעניין
:
יובל בן אברהם
ע"י ב"כ עו"ד אביחי ברטנובסקי
התובע

נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
אירית רייכנברג
הנתבע



פסק דין

1.
התובע הגיש לפקיד התביעות אצל הנתבע תביעה לתשלום "דמי פגיעה" עקב אירוע תאונתי שהתרחש ביום 29.10.04. תביעתו נדחתה במכתב הנתבע מיום.4.7.05. במהלך ההתדיינות בבית הדין (לפני כב' השופטת לויט) סוכם כי התובע ימחק את ערעורו כנגד החלטת הנתבע, ויפנה אל הנתבע בשנית להכיר בפגיעה, הפעם
בעילה של מיקרוטראומה. אולם, גם תביעה זו נדחתה על ידי המוסד (הודעת הנתבע מיום 19.7.07). מכאן התביעה שלפנינו.
2.
מתצהירו ומחקירתו הנגדית של התובע עולות העובדות הבאות:
2.1.
התובע
עבד עם אחיו בחנות ירקות שבבעלותם, החל משנת 1989. על פי עדות התובע החנות הייתה פתוחה מהשעה 6 בבוקר ועד השעה 2100 בערב (פרוטו' עמ' 2 שור' 13-14 ).

2.2.
במסגרת עיסוקו, היה על התובע
להרים ולהניף מידי פעם ארגזי סחורה שהונחו בפתח החנות על ידי הספקים, ולהכניסם לחנות.
בין השאר הרים התובע ארגזי חלב, לחם, ושתייה קלה. כמו כן
נאלץ התובע להתכופף או לכרוע על מנת לסדר את הסחורה על המדפים התחתונים או להרימם על מנת לסדרם במדפים העליונים. בנוסף, עבודת התובע כללה עריכת משלוחים. בביצוע עבודה זו נאלץ התובע לשאת משקלים שונים תוך עלייה במדרגות רבות, שכן רוב הבתים בשכונה הם לדבריו ללא מדרגות. עוד כללה עבודתו של התובע
עמידה ממושכת במשך כל שעות היממה, בין לשירות לקוחות ובין לסידור החנות ונעשתה מדי יום כאמור לעיל.

3.
ב"כ התובע טען כי ניתן להפריד באופן ברור בין הפעולות המגוונות שעשה התובע. לטענתו, התובע ביצע
פעולות זהות ששבו וחזרו על עצמן מדי יום, וכולן כללו נשיאת משאות כבדים, באופן קבוע החוזר על עצמו והכרוך במאמץ פיזי ממשי של הרמת משא כבד מן המדרכה שלפני החנות וסידור הסחורה במדפים שבחנות.
4.
ב"כ הנתבע טענה כי לא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, שכן מעדותו של התובע עולה שמדובר במגוון תנועות ובהפעלת הגוף בצורה שונה על פני יום עבודה, ואין רצף של פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן על פני פרק זמן מוגדר.
5.
לאחר בחינת טענות הצדדים, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.

בהתאם לפסיקה:
...תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מיקרוטראומטית הינו קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי תדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן אליה הן ניתכות (עב"ל 317/97
המוסד לביטוח לאומי
– יניב, פד"ע לה 523, 533).
יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה, כשמדובר בפגיעה בכתף וביד ימין כבמקרה שלפנינו, בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי חוזר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזו.
לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה
. עב"ל (ארצי) אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם; 28.7.2002; להלן: "עניין שבח").

בעניין שבח,
קבע בית הדין הארצי כי עבודתו של המבוטח במוסך, אשר הייתה כרוכה בפעולות חוזרות של החלפה ותיקון חלקים שונים במשאיות, הייתה מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו – הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות, הברגה וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה. לפיכך, אין לומר כי עבודתו של המבוטח חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום העבודה.


בעב"ל 215/03 המוסד לביטוח לאומי
– משה קריידלר (לא פורסם; 1.10.2004)
נדון עניינו של טכנאי קירור, אשר עבד בחברת אלקטרה, ואשר במסגרת עבודתו היה עליו
להרים מזגנים ומדחסים כבדים. על יסוד הפסיקה בעניין שבח קבע בית הדין הארצי לעבודה כי עבודתו של המבוטח במקרה זה הייתה כרוכה בפעולות חוזרות ונשנות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים, אולם כל פעולה כזו הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', כאשר כלל תנועות אלה בוצעו על פי סדר משתנה, בהתאם לצורכי העבודה, ואין מדובר בביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום העבודה.

בעב"ל 642/06 שלמה מורדוב – המוסד לביטוח לאומי
(לא פורסם; 11.3.2008) נדון עניינו של אחראי חדר מחשב מרכזי אשר עבודתו הייתה כרוכה בפעולות רבות של הרמה והורדה של ארגזים, כאשר בין נקיטת פעולה אחת לשנייה ביצע המבוטח פעולות שונות ואחרות. באותו מקרה אף נקבע כי גם הפעולות שחזרו על עצמן, הרמה והורדה של ארגזים, היו מורכבות מתנועות מגוונות שכללו: הרמת ארגזים במשקלים שונים; הזזת ארגזים על מנת להגיע לארגז הנדרש; עמידה; הליכה; ישיבה; התכופפות לגבהים שונים. תנועות המבוטח בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העובדה, ולא ברציפות. בפרק הזמן בין תנועה לתנועה יכול היה המערער לשבת ולפקח במשך 3 עד 10 דקות. בית הדין הארצי קבע כי בנסיבות אלה, אין מדובר בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית דומה במהותה, ולכן אין תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה.
7.
יישום ההלכה הפסוקה על עובדות המקרה דנן, מביא למסקנה כי יש לדחות את התביעה. גם במקרה הנוכחי, התובע לא הוכיח ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה על פני פרק זמן משמעותי, אלא עבודתו הייתה כרוכה במגוון פעולות: הרמת ארגזים במשקלים שונים שהושארו בפתח החנות והכנסתם לחנות, ביצוע משלוחים לבתים של הלקוחות, סידור הסחורה במדפים העליונים והתחתונים במכולת, ושירות הלקוחות בעת ביצוע הקניות שכלל לא היה כרוך בביצוע "תנועות חוזרות". פעולות אלו דרשו תנועות שונות כגון כפיפה, והרמה של משקלים שונים ושימוש בידיים תוך כדי עמידה. בכל מקרה על פי
עדות התובע, הפעולות הקשורות לסידור הסחורה בחנות לקחו כשעתיים בלבד (פרוטו' עמ' 3 שור' 9 ועמ' 5 שור' 13 ). בשאר הזמן למעט בזמנים שיצא למשלוחים,
עבד
התובע ליד הקופה, דבר שהצריך אמנם עמידה ממושכת, אך לא מאמץ פיזי. עינינו הרואות, בנסיבות אלה אין מדובר "בסדרה" של תנועות זהות החוזרות על עצמן, היכולות להוות בסיס לדוקטרינת המיקרוטראומה, אלא
ברצף פעולות מגוונות שאינן זהות אחת לשנייה.313
8.
אין ספק, כי עבודת התובע כללה בחובה גם עבודה פיסית מאומצת, ויתכן שהעבודה הפיסית מקשה על התובע וסבלו הנוכחי. אולם, אין די בכך על מנת להוכיח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, המחייבת כאמור הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה, על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. בהתאם לפסיקה, אין להרחיב את תורת
המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, כך שכל עבודה פיזית קשה תהווה תשתית לעילת המיקרוטראומה [עניין מורדוב].
9.
סוף דבר:

ב"כ התובע עשה רבות למען מרשו אולם פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה היא חד משמעית, וביישום שלה במקרה דנן אין מנוס מדחיית התביעה.
10. אין צו להוצאות.

זכות ערעור:
תוך 30 יום.


ניתנה היום יא' בשבט, תשס"ט (5 בפברואר 2009) בהעדר
הצדדים.




____________________
__________________________

נ.ע. מר ד. טבח

ד"ר י. לובוצקי, שופט –אב"ד





ק/רוניתעמרני/







בל בית דין אזורי לעבודה 1247/08 יובל בן אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/02/2009)