פסקי דין על בסן ז'רום | פסקי דין על נדין לוי | פסקי דין על עו"ד קניגסברג -דרזי אירן

1651/05 תק     23/08/2005




תק 1651/05 בסן ז'רום, נדין לוי נ' עו"ד קניגסברג -דרזי אירן




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות ת"א
תק 001651/05


בפני
:
כב' השופטת מיכל ברק-נבו
תאריך:
23/08/2005




בעניין:
1 . בסן ז'רום

2 . נדין לוי





תובעים

נ
ג
ד



עו"ד קניגסברג -דרזי אירן






נתבע




פסק דין

ביום 23.6.05 התקיים דיון בתיק זה. התביעה מתייחסת לכספים ששולמו על ידי התובעת, נדין לוי
(להלן – התובעת), אזרחית ותושבת שווייץ, לנתבעת, עורכת דין במקצועה, במסגרת מערכת יחסים ביניהן. התובעת שכרה את שירותיה של הנתבעת בענין משפטי מסוים. התובע ז'רום בסן (להלן – התובע), לשעבר עו"ד בשווייץ, הינו מכר של התובעת ולדבריו – היא המחתה לו את זכות התביעה שלה כנגד הנתבעת וביקשה שייצגה. אין מחלוקת כי התובע עצמו לא היה צד להתקשרות עם הנתבעת.

בדיון התברר, כי התובע אינו מחזיק יפוי כח מטעם התובעת להליך דנן, כי אין לו מסמך המלמד על אמיתות טענתו, לפיה התובעת המחתה לו את זכות התביעה כנגד הנתבעת, וכי לא ברור אם התובעת – שהעובדות המהוות בסיס לתביעתה ידועות לה באופן אישי (ולא לתובע) – מתכוונת להגיע להעיד בישראל. לפיכך ביקש התובע שהות להמציא את המסמכים הנדרשים ולשקול המשך דרכו בתיק. קבעתי ביום 23.6.05 כי "

ניתנת הזדמנות למר בסן לשקול המשך דרכו עד 13.7.05. אם יחליט להתמיד בתביעתו, עליו להחליט מי התובע בתביעה. אם ברצונו לתבוע באופן אישי, עליו לדאוג להמחאת זכות התביעה (במידה שהענין אפשרי) וזאת עד לתאריך האמור, ולהציגה לבית המשפט ולנתבעת. אם הגב' לוי תהיה התובעת, ומר בסן רק מייצג אותה, עליו לדאוג ליפוי כח מתאים, וגם זאת – בתוך התקופה האמורה. אם מר בסן לא יפעל בהתאם להחלטה זו עד יום 13.7.05 כאמור, תדחה התביעה".

ביום 17.7.05 הגיעה לבית המשפט הודעה מטעם התובע, לפיה הוא מצרף יפוי כח חתום מטעם התובעת וכי הוא מודיע לבית המשפט שישהה בחו"ל בחודשים יולי - אוגוסט ולכן הוא מבקש לקבוע דיון לאחר חודשים אלו. הא, ותו לא.

הנתבעת נתבקשה להגיב. ביום 16.8.05 הוגשה תגובתה, לפיה יפוי הכח הוגש באיחור של 4 ימים ובנוסף, עד מועד זה לא הודיעו התובעים מי התובע בתיק. לפיכך לא מילאו התובעים אחר החלטת ביה"מ ולפי אותה החלטה - יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.

נושא האיחור בהגשת תגובת התובעים ניתן, בנסיבות הענין, למחילה, מאחר שהתובעת מתגוררת בחו"ל והחומר נשלח בדואר. ואולם, התובעים לא מילאו אחר שני החלקים המהותיים האחרים בהחלטה: צירוף מסמך המלמד על המחאת זכות התביעה מהתובעת לתובע, או הודעה שהתובע ימחק והתובעת תיוותר כתובעת יחידה. ברור, כי אין מקום לכך שגם התובעת וגם התובע יהיו תובעים בתיק: או שהתובעת היא בעלת זכות התביעה והתובע אמור לייצגה (ואז יש מקום ליפוי הכח שהוגש, אך יש צורך לבקש היתר ייצוג מבית המשפט) או שהתובעת המחתה זכותה לתובע, ואז אין לה עוד מקום כתובעת, אלא רק כעדה. התובע, שהינו משפטן, התעלם מכך ולא נתן תשובה בענין זה לבית המשפט, וגם לא צירף מסמך, המלמד על המחאת הזכות מהתובעת אליו. הסוגיה לובנה במפורש בדיון בבית המשפט, שהתנהל - לטובת התובע - חלקו בצרפתית (מאחר שהתובע אינו דובר עברית. הוא והנתבעת הם דוברי צרפתית, ומאחר שגם מותב זה דובר צרפתית, בצד ניהול הדיון בעברית, לטובת הפרוטוקול, הדיון התנהל במקביל גם בצרפתית, לרבות בסיוע מתורגמנית שהביא התובע לדיון). בנוסף, הדברים קיבלו ביטוי מפורש בהחלטה מיום 23.6.05 ("התובע בסן טוען שהתובעת לוי המחתה לו את הזכות לתבוע את החוב. אין בידיו מסמך המראה על המחאת זכות התביעה. התובע טוען כי ביכולתו להשיג מסמך שכזה. הוא מבקש שהות לעשות כן").

בנוסף להתעלמות התובעים משני ענינים אלה, התובע לא התייחס גם לענין הנוסף שעלה בדיון (וקיבל ביטוי בהחלטה): "על התובע לשקול האם הוא מסוגל להוכיח את תביעתו בלא נוכחותה הפיזית של הגב' לוי בבית המשפט, מבחינה זו שיתכן שעדותה תהיה נחוצה".

אין מדובר במשוכות של מה בכך, העומדות בדרכם של התובעים, ואני מוצאת שאכן, כטענת הנתבעת, התובעים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט, ולא בשל אי הבנת ההחלטה. מדובר, כאמור, בתובע שהינו (או שהיה) עו"ד בשווייץ, שיכול וצריך היה לדעת מראש, כי התביעה, כפי שהוגשה, אינה יכולה להתברר. למרות זאת ניתנה לו שהות לתקן את הטעון תיקון, אך הוא לא עשה כן.

הנתבעת הצהירה בדיון, כי יש סכום, שאינה כופרת בכך שעליה להשיבו לתובעת (כ-720 ש"ח). לטענתה, ברגע שיציג לה התובע יפוי כח מתאים מהתובעת, לקבל את הכסף עבורה, ישולם הסכום האמור.

לפיכך, בהתאם להחלטתי מיום 23.6.05, תשלם הנתבעת את הסכום שאינו במחלוקת לתובעת, לאור הצגת יפוי הכח מטעם התובעת, המייפה את כוחו של התובע לקבל עבורה את הכסף.

מעבר לתשלום הסכום האמור, לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון וגם התרשמתי מהם ומסיכויי תביעתם, נראה לי שאין מקום לאפשר לתובעים "מקצה שיפורים" נוסף לגבי יתרת התביעה ואני מחליטה לדחות את התביעה.

התובעים ישלמו לנתבעת, שנדרשה לעבודה לא מבוטלת לצורך הכנת כתב הגנתה, הוצאות משפט בסך 500 ש"ח, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן לבקש רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום י"ח באב, תשס"ה (23 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים.



מיכל ברק-נבו
, שופטת







תק בית משפט לתביעות קטנות 1651/05 בסן ז'רום, נדין לוי נ' עו"ד קניגסברג -דרזי אירן (פורסם ב-ֽ 23/08/2005)