פסקי דין על רן נחום | פסקי דין על דוד קריספין | פסקי דין על רשת עמל | פסקי דין על יהודה שוחט |

4875/08 בשא     06/01/2009




בשא 4875/08 רן נחום, דוד קריספין נ' רשת עמל, יהודה שוחט




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה ת"א-יפו
בשא 004875/08
בתיק עיקרי:
עב
006271/03

בפני
:
כב' השופטת חגית שגיא
– סגנית נשיא
תאריך:
06/01/2009




בעניין
:
1. רן נחום

2. דוד קריספין


ע"י ב"כ
עו"ד שי ארז
המבקשים

נ
ג
ד


1. רשת עמל
ע"י ב"כ עו"ד נעמה בביש

2. יהודה שוחט
ע"י ב"כ עו"ד שי ארז

המשיבה


משיב פורמלי




החלטה
1.
בפני
בקשה לפיצול סעדים.

2.
הרקע לבקשה

:
א.
בשנים 2003 ו – 2004 הגישו המבקשים והמשיב 2 כתב תביעה נגד המשיבה, לתשלום סכומים שונים הנובעים מתקופת העבודה בין הצדדים ומסיומה (להלן: "התובענות הראשונות").

ב.
ביום 3.7.07 הגישו המבקשים תובענה נוספת לבית הדין, בה נתבעה המשיבה לשלם להם סכום נוסף בגין מענק פרישה, בשיעור של 0.833% מן השכר הקובע, עבור
תקופת עבודתם, החל מיום 1.9.83 ועד למועד פרישתם (להלן: "התובענה השנייה").

ג.
המשיבה הגישה בקשה לסילוק התובענה השנייה על הסף הן מהטעם שהתובענה התיישנה והן מהטעם שרכיב התביעה בתביעה השנייה נובע מאותן עילות תביעה המצויינות בתובענות הראשונות.
ב

פסק דין
מיום 19.8.08 קיבלה כב' השופטת גילצר את הבקשה וקבעה, כי דין התובענה השנייה להמחק על הסף משהסעד שפורט בה יסודו בעילות התביעה המפורטות בתובענות הראשונות ומשלא הוגשה בקשה לפיצול סעדים
(נספח ב' לבקשה).

ד.
מכאן, בקשת המבקשים, כי בית הדין יתיר להם לפצל סעדים ולתבוע, בתובענה נפרדת,
את יתרת מענק הפרישה.

ה.
ביום 13.11.08 החלה שמיעת הראיות בתיק.

3.
לטענת המבקשים, כאשר הגישו כתב תביעה מכומת, ביום 28.9.06, טרם נודעו להם כל הזכויות המגיעות להם. רק לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן ומכומת, כך לטענת המבקשים, נודע להם כי המשיבה הסתירה מהם את זכותם לקבלת יתרת מענק פרישה בשיעור של 0.833%.
עוד טענו המבקשים כי לא ברורה להם ההבחנה שעשתה המשיבה בינם לבין המשיב 2, שכן לאחר שפנו המבקשים למשיבה בכתב בדרישה לקבל את תשלום יתרת מענק הפרישה, רק המשיב 2 (התובע 3) נענה בחיוב, בעוד המבקשים נענו בשלילה, בנימוק ש"תביעתם לתשלום יתרת מענק פרישה התיישנה".
יצויין, כי המשיב 3 פרש באותה שנה בה פרש המבקש 2 והמבקש 1 פרש שנה מאוחר יותר.

4.
המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, המועד להגשת הבקשה לפיצול סעדים חלף שכן בקשה לפיצול סעדים תוגש לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת וזו הוגשה ב – 3.7.07. כן טענה המשיבה, כי אין לקבל בקשה לפיצול סעדים מקום בו כל הסעדים התגבשו בעת הגשת התובענות הראשונות. בנוסף טענה המשיבה, כי הבקשה לפיצול סעדים הינה למעשה ערעור על פסק הדין של השופטת גילצר אשר בו נמחקה התביעה הנוספת.

5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי לקבל את הבקשה לפיצול סעדים, מהנימוקים כדלהלן

:
א.
בתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 שעניינה "תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים" נקבע:

"(א)
תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
(ב)
מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
(ג)
תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:
(1)
התביעה קנטרנית או טורדנית;
(2)
התביעה הוגשה שלא בתום לב;
(3)
נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.

(ד)
רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין."

ב.
תכליתו של הכלל לפיו תובענה תכיל את מלוא הסעדים לו זכאי התובע, היא כי הנתבע לא יוטרד מספר רב של פעמים בגין אותה עילה, מקום בו היה באפשרותו של התובע להגיש תביעה אחת הכוללת את כל הסעדים הנובעים מעילת התביעה

(ראו למשל ע"ע 300145/98 סוזי נ' בטחון אזרחי, לא פורסם).

ג.
עם זאת, העובדה שתובע לא תבע את מלוא הסעד – אין פירושה כי לא יהא זכאי לתבוע את יתרת הסעד, אלא עליו לפנות לבית דין בבקשת רשות לעשות כן ולבית הדין שמורה הזכות להתיר תביעת סעדים נוספים הנובעים מאותה עילה, אשר לא נתבעו בתובענה.

ד.
באשר לנימוקים שהעלתה המשיבה בהתנגדותה לבקשה – משנמחקה התביעה השנייה שהגישו המבקשים (בפסק הדין של כב' השופטת גילצר) הרי שלא חלף המועד לקבלת רשות בית הדין לפיצול סעדים.

גרסת המבקשים, כי המשיבה דאגה להסתיר מהם את זכויותיהם המלאות וכי רק בשנת 2006 נודעה להם זכותם ליתרת מענק פרישה, כפי שטען המבקש 1 בתצהיר שצורף לבקשה – מהווה אף היא שיקול נוסף לכך שאין לחסום את דרכם של המבקשים לבירור זכויותיהם.

ה.
לעניין טענת ההתיישנות שהעלתה המשיבה – אין מניעה לשוב ולהעלותה כטענת הגנה בהליך שיוגש. ויודגש: אין במתן הרשאה לפיצול סעדים כדי לחסום טענת התיישנות שתועלה כטענת הגנה על ידי הנתבעת.

ו.
האפשרות הנוספת העומדת לרשות המבקשים הינה הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה. משעסקינן בתביעות שהוגשו בשנים 2003
ו – 2004, ומשהליך שמיעת ההוכחות עומד בפני
סיומו – הרי שתיקון התביעה בשלב זה יגרום לסירבול הדיון ולבזבוז זמן שיפוטי.

6.
סוף דבר

–
הבקשה לפיצול סעדים מתקבלת.

ניתנה היום י' בטבת, תשס"ט (6 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.

ח. שגיא - שופטת
סגנית נשיא

004875/08בשא720 רונית רובין







בשא בית דין אזורי לעבודה 4875/08 רן נחום, דוד קריספין נ' רשת עמל, יהודה שוחט (פורסם ב-ֽ 06/01/2009)