פסקי דין על רחל (אברהם) אזיס | פסקי דין על יום טוב יונה

171879/06 בשא     23/10/2006




בשא 171879/06 רחל (אברהם) אזיס נ' יום טוב יונה




בעניין:

8



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא171879/06

ת.א. 38185/05

בפני
:
שופט: סובל משה
, ת"א


23/10/2006




בעניין:
רחל (אברהם) אזיס





מבקשת

נ
ג
ד


יום טוב יונה





משיב

פסק דין

1.
ערעור על החלטתה מיום 8.8.06, של כב' הרשמת א. עפרון אשר דחתה את בקשתה של המבקשת לפטור מתשלום אגרה.

תחילתו של ההליך בבקשה לבצוע שטר אשר מנהל המשיב כנגד המבקשת ונתבע נוסף, (בעלה לשעבר מר אברהם יעקב) בלשכת ההוצל"פ.


במסגרת התיק הגישה המבקשת כתב הגנה לו צרפה תביעה שכנגד על סך של
288,800 ₪ ובגין כתב תביעה זה עתרה לקבלת פטור מתשלום אגרה.


נציג היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות לבקשת הפטור, ועמדה זו הייתה בפני
הרשמת הנכבדה כאשר החליטה לדחות את הבקשה.

תקנות ביהמ"ש (אגרות) התשמ"ה 1987 קובעת בסעיף
13 (ג) כי אין בהסכמה של היועץ המשפטי כשלעצמה כדי לחייב את ביהמ"ש.


ב"כ המשיב מסר תגובתו לערעור ומבקש לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטתה של כב' הרשמת על כנה ולחייב את המבקשת בתשלום הוצאות המשפט.

בדיון היום סיכמו ב"כ הצדדים בקצרה את טענותיהם.

2.
בהתאם לתקנה
13 הנ"ל ועל פי ההלכה הפסוקה, על בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה
לעמוד בשני נטלים: האחד להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה, והשני להראות כי כתב התביעה בגינו נתבקש הפטור מגלה עילה.


לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק ביהמ"ש ושקלתי את טענות הפרקליטים המלומדים החלטתי לדחות את הערעור שכן מקובלים עלי נימוקיה של הרשמת הנכבדה ואף מקובלת עלי התוצאה שאיננה פוטרת את המבקשת מתשלום האגרה.

3.
אופן ניסוח כתב התביעה שכנגד בגינו מתבקש הפטור איננו עומד בדרישת התקנה לגלות עילת תביעה ברמה המתבקשת.

מדובר בתביעה על סך 288,000 ₪ ללא פירוט כלשהו, ללא תחשיב, ללא פירוט מועדי תשלום נטענים, ללא פירוט סכומים אשר נטען כי שולמו, ומבלי שצורפה ולו גם ראיה אחת לתמיכה לכאורה בתביעה.


מדובר בציון סכומים סתמיים שעל פניהם אינם סבירים שכן בגין הלוואה בסך 40,000 ₪ נתבע פיצוי בסך של
144,000 ₪ ובגין הלוואה אחרת על סך
90,000 ₪ נתבע אותו סכום פיצוי בסך של
144,000 ₪.


עוד יצוין בעניין זה כי בסעיף
36 לכתב התביעה טוענת המבקשת כי המשיב גבה ממנה ריבית חודשית בשיעור של
2% מבלי שצויין
במה שיעור ריבית זה חורג מהריבית המותרת לגביה על פי חוק הלוואות חוץ בנקאיות.


אין אף הסבר מדוע סבורה המבקשת כי יש לחייב את ההלוואה בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולא בהתאם לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, על פי שיעור הריבית המותר לגבייה.


בנוסף, אין לי אלא לחזור על מה שנאמר בהחלטה נשוא הערעור ולפיו בעת שניתנה ההלוואה לא חוקק עדיין חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ועל כן לא ברור כיצד מסתמכת המבקשת על חוק זה.


לא מצאתי בכתב התביעה עילת תביעה אחרת או נוספת למעט אזכורים של חוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט אשר גם הם מתבססים למעשה על עילת התביעה שעל פי החוק האמור.

4.
גם לעניין היכולת הכלכלית של המבקשת מקובלת עלי מסקנתה של הרשמת הנכבדה ואף אני בדיעה כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח העדר יכולת כלכלית, למרות ההזדמנות שניתנה לה כאשר נתבקשה להמציא מסמכים ולהביא פרטים נוספים בעניין זה.


אכן שגגה נפלה תחת ידיה של הרשמת הנכבדה
כאשר קבעה בהחלטתה בסעיף
7 כי המבקשת המתגוררת עם בתה משלמת שכר דירה חודשי של
950 דולר, שכן
המדובר היה בתשלום בעבר.

ואולם אין בכך כדי לפגוע במסקנה הסופית אליה הגיעה הרשמת הנכבדה, ועניין דמי השכירות הינו רק אחד המרכיבים כאשר ביהמ"ש בא לשקול את יכולתה הכלכלית של המבקשת.


בעניין זה אוסיף
רק עוד דבר אחד והוא התעלמותה של המבקשת מחובתה ללוות כספים ממכרים ובני משפחה לתשלום האגרה ולהסביר ולפרט בתצהירה מדוע אין ביכולתה לעשות זאת, כאשר טוענת כי היא נעזרת באופן שוטף בבני משפחתה וכן לאור העובדה כי טענה שבעבר סייע לה בנה בתשלום דמי השכירות של 950 דולר, גם אם התגורר יחד עמה בדירה.

השיקולים בלשכת ההוצל"פ לעניין חיוביה של המבקשת בתשלום חובות אינם זהים לשיקולים אשר על ביהמ"ש לשקול בבקשה לפטור מאגרה, כך למשל אין חייב נדרש ללוות כספים על מנת לשלם חובות כפי שנדרש בעל דין המבקש להגיש תביעה.



עניין זה של העדר הוכחת היכולת הכלכלית המוכחת כאשר הוא מצטרף להעדר עילת תביעה, כפי שפרטתי לעיל, מביא לתוצאה מתבקשת של דחיית הערעור כמו גם דחיית הבקשה למתן פטור מאגרה.

5.
איני יכול לסיים

פסק דין
זה מבלי להתייחס לעמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שהובאה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב
(אזרחי).

על פי התקנות ועל פי המקובל היועץ המשפטי לממשלה באמצעות הפרקליטות הינו המשיב בכל הבקשות המוגשות לקבלת פטור מתשלום אגרה שכן הינו מי שמתפקידו לדאוג לגביית אגרות משפט בהליכים משפטיים.

היועץ המשפטי הינו מי שממונה על שמירת הקופה הציבורית מטעמו של הציבור והצפייה כי לא יקל ראש בתפקידו זה.


הכלל הוא כי בעל דין המבקש להגיש תובענה ישלם אגרה בשיעור שנקבע בתקנות ואילו היוצא מן הכלל, בבחינת לפנים משורת הדין, הינו בעל דין הטוען כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, ועל מנת לבחון בקשה כאמור תוקנה תקנה
13.


מטעם פרקליטות מחוז תל אביב הוגש מסמך הנושא את הכותרת
"הסכמה לבקשת פטור מאגרה" ובגוף המסמך נכתב: "בנסיבות הבקשה ותצהיר שצורף לה,
ולפנים משורת הדין...".


המונח "לפנים משורת הדין" אינו ברור לי שכן אם סבורה הפרקליטות כי המבקשת זכאית לפטור מתשלום אגרה הרי שאין זה לפנים משורת הדין, אלא בהתאם לדין על פי תקנה
13.

מאידך אם סבורה הפרקליטות כי על פי הדין, על פי תקנה
13, לא הייתה המבקשת זכאית לפטור מאגרה, ואולם הסכימה כי יינתן לה הפטור "לפנים משורת הדין" ולמרות שלא עמדה בדרישות תקנה
13, אזי נראה לי כי עמדתה איננה ראויה שכן במקרה כזה מדובר בחריגה כפולה מהכלל ומהדין לפיהם יש לשלם אגרה בגין הליך משפטי.
בכל מקרה, אם לכך התכוונה הפרקליטות בתגובתה, היה עליה לנמק עמדה זו.


בכל מקרה ניתן היה לצפות כי עמדתה של
הפרקליטות תהיה ברורה ואף מפורטת ותבהיר מדוע זכאית המבקשת לפטור "לפנים משורת הדין".

אם מבקשת הפרקליטות כי ביהמ"ש ייתן משקל לעמדתה בעניין בקשה לפטור מאגרה, אזי ראוי כי בתגובתה, בין אם מסכימה לבקשה ובין אם מתנגדת לה, תפרט ותנמק את עמדתה בהתייחס לעובדות הקונקרטיות שבתיק לעניין שני האדנים על בסיסם בוחן ביהמ"ש בקשה לפטור מאגרה.

6.

מהמסמך שהוגש נראה כי מדובר בנוסח סטנדרטי באופן המעלה ספק האם נבחנה הבקשה לפטור מאגרה באופן הראוי.


העתק החלטתי

מיום 25.9.06 נשלחה לפרקליטות


על מנת שתשקול אם ברצונה למסור תגובה לערעור ו/או להתייצב ולטעון בערעור, ואולם תגובה לא נמסרה ואף התייצבות לא הייתה.

גם לאחר שהתברר לפרקליטות כי עמדתה לא התקבלה על ידי הרשמת הנכבדה וכי הוגש ערעור על ההחלטה, לא מצאה לנכון לקחת חלק בהליך הערעור ואולי אף לשקול פעם נוספת את עמדתה, לאור
החלטת הרשמת ובכך יש אולי כדי להצביע על האופן בו מתייחסת הפרקליטות לבקשות לפטור מתשלום אגרה.

ראוי כי הפרקליטות בשמו של היועץ המשפטי לממשלה המייצגת את אינטרס הציבור תתייחס ביתר רצינות לבקשות מפטור מאגרה, למרות עומס העבודה המוטל עליה.

7.
הערעור נדחה.

המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הערעור בסך של
1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

על המבקשת לשלם את האגרה עד ליום 30.11.06 שאם לא כן תמחק תביעתה.

ניתן היום א' בחשון, תשס"ז (23 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים וכן לפרקליט מחוז תל אביב (אזרחי).
סובל משה
, שופט







בשא בית משפט שלום 171879/06 רחל (אברהם) אזיס נ' יום טוב יונה (פורסם ב-ֽ 23/10/2006)