פסקי דין על לביא דינה | פסקי דין על לביא רועי | פסקי דין על לביא נעם ואח' | פסקי דין על מגדל חברה לבטוח -ת"א | פסקי דין על מבטח סימון סוכנויות לביטוח |

11358/05 א     29/10/2006




א 11358/05 לביא דינה, לביא רועי, לביא נעם ואח' נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א, מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
011358/05

בשא 173415/06
בפני
:
שופט: ס.נ. שריר מיכל
תאריך:
29/10/2006




בעניין:
1 . לביא דינה

2 . לביא רועי
3 . לביא נעם
4 . לביא חן






התובעים

נ
ג
ד


1 . מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א

2 . מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ






הנתבעות


החלטה

1.
המבקשות (הנתבעות בתיק העיקרי) עותרות למתן תצהיר גילוי מסמכים מאת המשיבים (התובעים) כדין בהתאם לתקנה 112 לתקסד"א, התשמ"ד 1984 (להלן גם: "התקנות") ערוך לפי טופס 11.

2.
בפתח הדברים אקדים ואומר כי זה מכבר ניתנה החלטתי ביום 10.7.06 המחייבת במפורש את המבקשות לפעול בנוגע לתצהיר גילוי המסמכים מטעמן על ידי פירוט כנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי. החלטה זו יפה ותקפה גם כלפי המשיבים, בחזקת "נאה דורש, נאה מקיים".

3.
צר לי על כי התכתשות הצדדים בעניין גילוי מסמכים, הליך טבעי ושגרתי גורמת להתארכות ההליכים לשווא. חבל שב"כ המשיבים לא מנתב זמנו ופעילותו להכנת תצהיר שמחובתו להגיש עפ"י דין במקום על מתן תגובות למבקשות לעשות כן. יחד עם זאת, החלטתי לדון בבקשה לגופה ולקבלה:


א.
נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במסגרת הליכי משפט היא כי המשפט עומד על האמת וגילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט צדק. גילוי מסמכים משתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון. על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח, כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה. הרלבנטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984).


ב.
נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה שברשותו גם אם אינה נוחה לו. ביסוד עקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט (רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' הנרי אזולאי ואח'
, פ"ד מ"ט 4, עמוד 54).

הדעה המקובלת כיום היא, שיש לחייב בעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין ראיות לסותרה.

4.
לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב.

על מנת לקבל את אותם מסמכים של היריב, ובענייננו – את מסמכיהם של התובעים כבקשת המבקשות - יש לאפשר להן לדעת איזה מסמכים בדיוק מצויים תחת ידי התובעים, וזאת לא באופן כללי וגורף.

5.
הרישא לתקנה 112 קובע, כי התצהיר יפרט: "מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה". נוסחו של טופס 11 לתוספת, מחייב את המצהירים כולם העושים תצהיר לגילוי מסמכים – תובעים ונתבעים כאחד. ניסוחו של טופס זה מחייב את המצהיר להוסיף ולהצהיר כי חקר ודרש לשם איתור המסמכים. זהו סעיף קוגנטי. יש חובה לפרט מלוא המסמכים המצויים כשם שיש חובה להצהרה (לעניין זה ראו: "סוגיות בסדר דין אזרחי" מאת אורי גורן, מהדורה שביעית, עמ' 170).


6.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת המשיבים להמציא תצהיר גילוי מסמכים מפורט ערוך עפ"י טופס 11 לתוספת לתסד"א, התשמ"ד – 1984, תוך 30 יום מקבלת החלטתי.

7.
לאור השלב המקדמי והבקשות ההדדיות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום ז' בחשון, תשס"ז (29 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים




מיכל שריר, שופטת
סגן נשיא






קלדנית: מרי לודריק







א בית משפט שלום 11358/05 לביא דינה, לביא רועי, לביא נעם ואח' נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א, מבטח סימון סוכנויות לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/10/2006)