פסקי דין על אריה לוי בניה | פסקי דין על יעקב לוי | פסקי דין על יוכבד שושן | פסקי דין על חיה רינון | פסקי דין על מירה בורשטיין |

174011/06 בשא     31/10/2006




בשא 174011/06 אריה לוי בניה, יעקב לוי, יוכבד שושן נ' חיה רינון, מירה בורשטיין




בעניין:
1




בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא 174011/06
בתיק עיקרי: א
070165/94
לפני:
כב' השופטת אסתר דודקביץ

תאריך:

31/10/2006





1. אריה לוי בניה
ת.ז. 001321892
2. יעקב לוי
ת.ז. 00237181

3 יוכבד שושן
ת.ז. 01321900
בעניין:
המבקשים
י. סמואל ושות'

ע"י ב"כ עוה"ד




נגד



המשיבות
(כונסות הנכסים)

1. חיה רינון
, עו"ד
2. מירה בורשטיין
, עו"ד




נגד
משיב פורמאלי
רשם המקרקעין - ת"א


ע"י פרקליטות מחוז ת"א







החלטה

מונחת לפניי בקשתן של כונסות הנכסים בת.א. 70165/94 (להלן:- "כונסות הנכסים הנכסים") לבטל החלטתי מיום 18/10/06.

ראשיתם של הדברים הוא בבקשת המבקשים מיום 21/09/2006 להורות לכונסות הנכסים ליתן את הסכמתן בכתב לרשום הערת-אזהרה בגין עסקה שביצעו המבקשים.

בקשה זו נומקה, בין השאר, בהשתהותן של כונסות הנכסים בעת מילוי תפקידן, בתרומתן לסיכול הסכם רכישה של הנכס נשוא הכינוס ובעיקר בסירובן ליתן הסכמתן לרשום הערת אזהרה לטובתו של קונה חדש, וזאת אך ורק בשל אי תשלום שכר טרחתן.

ביום 27/09/06 נתתי החלטת ביניים בבקשה זו, בה הנחיתי את כונסות הנכסים ליתן את תגובתן לה. משלא הגיעה לתיק כל תגובה, קבעתי ב-18/10/06, כי הימנעותן ממתן תשובה דינה כדין הסכמה לרישום ההערה הנ"ל.

למרבה הצער התחוור, כי כונסות הנכסים הגישו את תגובתן למזכירות בהתאם להנחייתי עוד ביום 16/10/06 (ואולם זו לא הוגשה לתיק ביהמ"ש) ובה נימקו את סירובן בהתחמקות המבקשים מתשלום שכר טרחתן של כונסות הנכסים, אשר עמלו רבות לשם קיום תפקידן על הצד הטוב ביותר.
במקביל הוגשו בקשות מטעמן ביום 22/10/06 וביום 23/10/06 ובהן נתבקש ביהמ"ש לבטל ולמצער - לעכב את האישור לרישום הערת האזהרה.

ביום 22/10/06 הוגשה גם תגובתם של המבקשים לתשובת כונסות הנכסים ובה המשיכה ההתנצחות באשר לאופן מילוי תפקידן של אלו האחרונות. לתגובה זו צורף פסק-דין מנחה של ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב ואף הבהרה, כי הסכמתן של כונסות הנכסים נדרשת להיות בכתב ולחלופין - נדרש צו של ביהמ"ש לממונה על רישום המקרקעין בעניין זה.

ביום 23/10/2006 הוגשה בקשה דחופה מטעם כונסות הנכסים ובה ביקשו מביהמ"ש לעיין מחדש בהחלטה מיום 18/10/2006 וביום 24/10/2006 ניתנה החלטתי, ובה נתבקשו כונסות הנכסים להגיב ללא דיחוי לתשובת המבקשים לתגובתן לבקשה והמבקשים הונחו להסביר, מדוע לא שולם שכר טרחתן של כונסות הנכסים.

ואכן, ביום 25/10/2006 הבהירו המבקשים שוב, שכונסות הנכסים קושרות את סוגיית שכר טרחתן בביצוע תפקידן ובהסכמתן להתיר את רישום הערת האזהרה וכי הדבר איננו ראוי.

באותו היום הגיבו כונסות הנכסים והבהירו, שתשלום שכר טרחתן נקבע בפסק-דין של ביהמ"ש וכי מהלכיהם של המבקשים נגועים בחוסר תום-לב ומאחר שהמחלוקת בינהם היא על גובה שכר הטרחה, מן הראוי שהמבקשים יעבירו לידיהן את הסכום שאיננו נתון במחלוקת וידונו עימן על היתרה.

ראשית דבר ברצוני להבהיר, כי אין בכוונתי בשלב זה לקבוע מסמרות בסוגיית תפקודן של כונסות הנכסים. רוצה הייתי להניח, וזאת בהיעדר הוכחות וראיות סותרות כדבעי, כי הללו ביצעו את עבודתן נאמנה. מן הראוי היה, כי לו סברו המבקשים, כי נפל פגם בתפקודן של כונסות הנכסים, היו מביאים הוכחות בעניין זה ו/או היו מגישים בקשה מתאימה ולא היו מסתפקים בהפרחת האשמות חמורות, שבשלב זה לית מאן דפליג שהן חסרות בסיס.

בהנחה, שלא הופרכה, כי כונסות הנכסים ביצעו את תפקידן נאמנה, תוך השקעת זמן ומאמץ לביצועו על הצד הטוב ביותר, ייפלא בעיניי, מדוע נמנעו המבקשים מלשלם את שכר טרחתן ו/או לנמק את סירובם כנדרש בהחלטתי מיום 24/10/2006. להזכיר, היו אלו הצדדים עצמם, אשר הגישו לאישור ביהמ"ש את ההסכם ביניהם, המסדיר את סוגיית שכר הטרחה הנ"ל ולהסכם זה ניתן תוקף של

פסק דין
ביום 23/04/1996 ע"י כב' השופטת ד' גבע.
לפיכך אני מנחה את המבקשים להעביר לכונסות הנכסים את שכר טרחתן ללא דיחוי וזאת תוך 14 ימים מיום מתן החלטתי זו. במידה וקיימת מחלוקת לגבי גובהו של שכר הטרחה, יתכבדו המבקשים ויגישו בקשה מפורטת ולא יסתפקו באמירות בעלמא ו/או במסירת חוות דעתם לגבי תפקודן של כונסות הנכסים ולחלופין יעבירו על-אתר את הסכום, אשר איננו שנוי במחלוקת, לידי כונסות הנכסים.

כך או כך. תפקודן של כונסות הנכסים כשלוחות של ביהמ"ש (ובלעז: "
officers of the court
") איננו קשור בקשר גורדי ואיננו תלוי בסוגיית שכר הטרחה. בעניין זה יפים דבריו של כב' השופט קלינג בהחלטתו בתיק בש"א 53680/99 בתיק ה"פ (ת"א) 1263/92 אופיר נ' אברהם כהן ושות' חברה קבלנים בע"מ, תק-מח 2001(2), 65589, אשר צורפה לתגובת המבקשים ואשר בה נאמר בין השאר:
"...התוצאה שאליה הנני מגיע עלולה להביא לכך שהכונסים שטרחו רבות יתקשו לגבות את השכר שאושר להם. תוצאה זו אינה ראויה באשר מינויים של הכונסים נעשה על ידי בית המשפט ... ענין זה חייב לשקול כל המתמנה לכונס נכסים. עם כל ההבנה למצוקתם של הכונסים, נראה לי שלא היה ראוי לעכב את רישום המשכנתה...כונסי הנכסים נקלעו למצב של ניגוד עניינים, בין חובתם ככונסי נכסים לבין שאיפתם להבטיח את גביית שכרם..."

החלטה זו היא המנחה בענייננו וסבורתני, כי הדברים מדברים בעד עצמם ובשינויים המחויבים הריני לקבוע, כי אין בכוחן של כונסות הנכסים למנוע את רישומה של הערת האזהרה, אך מנימוקים של אי תשלום שכר טרחתן, וכאמור, כך יודגש, כל נימוק אחר על ידן לא הועלה.

אשר על כך, לאחר שעיינתי בתגובת כונסות הנכסים, בבקשות ובתגובות המאוחרות לה, אני שבה ומאשרת החלטתי מיום 18.10.06 בדבר רישום הערת האזהרה כמבוקש, וכל זאת מבלי להחסיר מקביעותיי בדבר חיובם של המבקשים לשלם את שכר טרחתן של כונסות הנכסים, אך מבלי לקשור בין שני חיובים נפרדים אלו.

בשולי הדברים אזכיר לצדדים, כי ביום 25.10.06 הוגשה בקשתו של רשם המקרקעין למחיקתו כמשיב פורמלי ולאחר שהובעה הסכמתו למלא אחר כל החלטה וצו, אשר ייתנו על ידי בית המשפט.
בהחלטתי מאותו היום ביקשתי, כי תגובת המשיבים תוגש עד לא יאוחר מיום 31.10.06, ואולם עד היום לא הוגשה כל תגובה שהיא מטעם מי מן הצדדים האחרים בתיק.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ כל הצדדים בדחיפות
.


ניתנה היום ט' בחשון, תשס"ז (31 באוקטובר 2006), בהעדר הצדדים.



אסתר דודקביץ
, שופטת


קלדנית: ענבר ג.








בשא בית משפט שלום 174011/06 אריה לוי בניה, יעקב לוי, יוכבד שושן נ' חיה רינון, מירה בורשטיין (פורסם ב-ֽ 31/10/2006)