פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ (סניף רמת השרון) | פסקי דין על שלמה לירז | פסקי דין על נעמי רגב |

2156/06 א     03/02/2009




א 2156/06 בנק לאומי לישראל בע"מ (סניף רמת השרון) נ' שלמה לירז, נעמי רגב




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום כפר-סבא
א
002156/06


בפני
כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע

תאריך:
03/02/2009



בעניין:
בנק לאומי לישראל בע"מ
)

סניף רמת השרון)


ע"י ב"כ עו"ד בקשי
התובע


נ
ג
ד


1. שלמה לירז
ע"י ב"כ עו"ד עובדיה

2. נעמי
רגב


ע"י ב"כ עו"ד דדוש

הנתבעים

פסק דין

בפני
תביעה כספית לתשלום יתרת חוב בחשבון עו"ש, שהיה בבעלות לזרוביץ חיים ומטילדה ז"ל (להלן: המנוחים, החשבון). הנתבעים הינם בנם ובתם של המנוחים, והינם יורשי המנוחים על פי דין.

אין חולק, כי המנוחה נפטרה ביום 19.9.02 ואילו המנוח נפטר ביום 18.10.05.

ביום 7.8.02 חתם המנוח על יפוי כח כללי בחשבון לטובת הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת), וממועד זה ואילך ניהלה הנתבעת את כל הפעילות בחשבון עד לפטירת המנוח. ביום 14.12.05, סמוך לאחר פטירת המנוח, הודיע הנתבע 1 (להלן: הנתבע) לבנק על פטירת המנוח, וממועד זה בוטל יפוי הכח בחשבון, וכן הוחזרו כל הוראות הקבע והחיובים, והלוואה שנלקחה הועמדה לפרעון. יתרת החוב בחשבון ביום 20.2.06 עמדה על 18,727 ₪.

הנתבעת אינה חולקת על חבותה כלפי הבנק לשאת ביתרת החוב דנן, אך טוענת כי עליה לשאת בה בחלקים שווים עם הנתבע.

הנתבע טוען, כי מיום מתן יפוי הכח בחשבון לנתבעת, היא פעלה בחשבון שלא רק לצרכי המנוח והוצאות הבית שלו, אלא גם משכה כספים לצרכיה הפרטיים, ועל כן אין הוא חייב לשלם לבנק סכום כלשהו.

לאחר ששמעתי את עדויות הנתבע, הנתבעת ונציג הבנק, ועיינתי בדפי החשבון, הוכחו העובדות הבאות:

א. לעניין יפוי הכח – נראה כי אכן המנוחה לא חתמה על יפוי הכח, אך מאחר ונפטרה כחודש ימים לאחר מתן יפוי הכח והמנוח נותר הבעלים היחיד בחשבון, ויתרת החשבון לא השתנתה משמעותית בין שני המועדים, הרי שחתימת המנוח על יפוי הכח מכשירה את הפעולות שנעשו בחשבון למן פטירתה ועד לפטירתו.

ב. לעניין אופן ניהול החשבון מאז חתימת יפוי הכח – בחשבון היו הכנסות קבועות מפנסיה וביטוח לאומי, בסך כ-7,000 ₪ לחודש. בחשבון היו הוראות קבע לתשלום ארנונה ומים וכן לשירות לחצן מצוקה. יתר המשיכות נעשו בשיקים שמשכה הנתבעת, בחלקם הגדול שיקים עצמיים. הנתבעת הסבירה כי את השיקים משכה במזומן מהסניף, ושילמה בהם למטפל הרומני שהעסיקה ואשר סעד את המנוח, בסך 1,000$ לחודש, וכן לתשלום קניות אוכל וחיתולים, ותשלומים שונים כגון ביטוח. גרסת הנתבעת בדבר היקף ההוצאות החודשיות לא נסתרה, ולא מצאתי כי סכומי המשיכות היו בלתי סבירים, גם אם הכניסו את החשבון ליתרת חובה שלצורך כיסויה הוגדלה מסגרת האשראי ונלקחו הלוואות.

ג. הנתבעת משכה מספר שיקים לפקודת בנה ניר רגב
, שמסתכמים לסך של 6,500 ₪. הנתבעת טענה כי מדובר במתנות שביקש ממנה המנוח לתת לבנה, שהוא נכדו, והיא פעלה לפי הוראתו. מאחר ומדובר בגרסת בעל דין המעוניין בתוצאות המשפט, ואין לגרסה זו כל תימוכין, ומאחר והמנוח היה סיעודי ותלוי בכל בנתבעת, איני יכולה להשתכנע על פי מאזן ההסתברויות, כי אכן מדובר במתנות שניתנו על פי שיקול דעתו החופשי של המנוח. בנוסף, מאחר והחשבון היה ביתרת חובה בכל התקופה שממתן יפוי הכח ועד לפטירת המנוח, והנתבעת ידעה היטב כי ההכנסות הקבועות בחשבון מספיקות בקושי לכיסוי צרכיו השוטפים והחיוניים של המנוח, לא היתה הנתבעת רשאית למשוך מהחשבון כספים כדי לתת מתנות לבנה, גם אילו היה זה רצונו של המנוח, מאחר ולא היה די כסף בחשבון ומשמעות המשיכה היתה יצירת חוב לבנק, שלא הנתבעת לבדה תידרש לשאת בו אלא גם היורש העתידי הנוסף. לפיכך אני קובעת כי הנתבעת לבדה אחראית כלפי הבנק לתשלום הסך של 6,500 ₪ (קרן) שנוצר ממשיכת שיקים לטובת בנה, על חיובי ההצמדה והריבית שהוא צבר.

ד. יתר טענות הנתבע בדבר ניהול החשבון שלא ביושר ע"י הנתבעת הינן ספקולציות גרידא, שאין להן כל בסיס ראייתי ואני דוחה אותן. הנתבעת היתה מיופת כח בחשבון, ולא שימשה כנאמנה, ולא היתה מוטלת עליה חובה לנהל במשך שלוש שנים רישומים בדבר ההוצאות השוטפות או לשמור קבלות מהמכולת, הירקן וכו'.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעים חייבים ביחד ולחוד לשלם לתובע את סכום יתרת החיוב בחשבון ביום 20.2.06, היינו 18,727 ₪, בניכוי הסך של 6,500 ₪ (קרן) שצויין לעיל, על פירותיו, כשבסכום זה חייבת הנתבעת לבדה. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לתנאי ניהול החשבון, מיום 20.2.06 ועד לתשלום בפועל.

ביחסים שבין הנתבע לנתבעת, חייב כל אחד מהם בשיפוי האחר על כל סכום ששולם ו/או ישולם מעבר למחצית יתרת החשבון על פירותיה (בניכוי הסך של 6,500 ₪ (על פירותיו) שצויין לעיל).

הסכומים שהופקדו בתיק בית המשפט ע"ח התביעה, יועברו לתובע, וישמשו לפרעון מלא ו/או חלקי של סכום פסק הדין, לפי העניין, כאשר התובע יערוך את התחשיב בהתאם להוראות הנ"ל ויגיש פסיקתא לחתימתי.

הנתבעים ישאו בהוצאות המשפט של התובע בסך של 5,000 ₪ + מע"מ, בחלקים שווים ביניהם.
הנתבעת תישא בהוצאות הודעת צד ג' של הנתבע, בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

ניתן היום ט' בשבט, תשס"ט (3 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתקים לצדדים.




ניצה מימון-שעשוע
, שופטת








א בית משפט שלום 2156/06 בנק לאומי לישראל בע"מ (סניף רמת השרון) נ' שלמה לירז, נעמי רגב (פורסם ב-ֽ 03/02/2009)