Google

שושנה חדד - יוסף חיים

פסקי דין על שושנה חדד | פסקי דין על יוסף חיים

1919/07 תק     02/12/2007




תק 1919/07 שושנה חדד נ' יוסף חיים




בעניין:

4



בתי המשפט


בית משפט לתביעות קטנות פ"ת
תק 001919/07


בפני

כב' השופט (בדימוס) שטרסמן גבריאל


03/12/2007



בעניין:
שושנה חדד
– ת.ז. 056137441




התובעת

נגד


יוסף חיים
- ת.ז. 022645055




הנתבע

פסק דין

1.
התובעת ובעלה מתגוררים בשכנות לנתבע בראש העין. בין שני בתיהן מפריד שביל כניסה משותף לשניהם.

2.
בשביל שערים מעץ ולדברי התובעת שבר הנתבע בזדון את השער לביתה והיא תבעה את נזקיה.

3.
לפי גירסת התובעת הזמין הנתבע בעל מקצוע שחתך את השער לביתה ועקר אותו. היא צירפה תצלומים של השער שפורק.

4.
בינתיים הקימה התובעת שער חדש שמחירו היה, לדבריה, כ-1,700 ש"י.

5.
התובעת צירפה לכתב התביעה את הודעתו של הנתבע במשטרה, שאותה גבתה בעקבות תלונתה. בהודעה זו יש אישור למעשה שהנתבע עשה. מתגובתו לעלה, כי עשה את המעשה בתגובה לחיתוך אזיקונים של גדר חיה שלו על ידי שכן (לא נאמר בהודעה מי השכן, מן הסתם כוונת הנתבע לבעלה של התובעת).

6.
מהודעתה של התובעת במשטרה ומהודעתו של הנתבע עולה, כי מתח רב שורר בין השכנים עוד מלפני התקרית נשוא התובענה.

7.
בכתב הגנתו שטח הנתבע טענות אין ספור נגד התובעת ובין היתר הודה בפגיעה בגדר. כמו כן טען, כי השער היה מטרד בלתי פוסק. הנתבע לא הודה בפירוק הגדר אך הודה כי היה אחראי לחיתוך הדופן של השער.

8.
לאחר דיון לא ארוך נעתרו בעלי הדין להצעת בית המשפט והסכימו, שהוא יפסוק

פסק דין
של פשרה, לפי הסמכות הקנויה לו בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

9.
פסק דין
של פשרה מתאים במיוחד לסכסוך שבו בין בעלי הדין נטושה מחלוקת בסיסית בשאלה של עובדה או חוק, וסיכויי ההכרעה בסכסוך אינם ברורים (רע"א 11579/05 ניידות להפצת יהדות ארה"ק נ' נסים חנניה, החלטת בית המשפט העליון מפי כב' השופט א. רובינשטיין מיום 28.11.2006).

10.
המעשה השיפוטי במקרה כזה אינו מבוסס על הכרעה בדבר צדקתו של אחד הצדדים, כי אם על דרך שלישית המוכתבת על ידי תחושת הצדק של השופט (ע"א 8279/02 גולן ואח' נ' עזבון המנוח ד"ר מנחם אלברט ז"ל,

פסק דין
של בית המשפט העליון (בדעת רוב) מפי כב' השופט גרוניס מיום 14.1.2006)

11.
בית המשפט הסביר לבעלי הדין את משמעות הסכמתם, דהיינו, שאין בית המשפט חייב לנמק את פסק הדין שלו, אלא די שיקבע את הסכום שלפי שיקול דעתו זכאי לו אחד הצדדים, אם יחליט בית המשפט לקבל את התובענה.

12.
סעיף 79א אינו מונע את בית המשפט מלהחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלו תהיינה מטבע הענין נדירות (ע"א
3958/95 שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ואח', תקדין עליון, 1, 96, 487).

13.
"הרעיון הוא - הסמכת בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות בכלל, אלא על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, שבעלי הדין מוכנים לסמוך עליה מראש": ד"ר שלמה לוין,

תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד
, סעיף 167, עמ' 155. ראו גם ספרו של כב' הנשיא אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי
, מה' 8, 315-314 (רע"א 9311/04 רונן נ' סמואל ואח', כב' השופט א. רובינשטיין בבית המשפט העליון, פס"ד מיום 21.2.2005).

14.
עם זאת, הסביר בית המשפט לצדדים, כי ראוי לעודד מתדיינים ללכת בדרך הפשרה ומשפסק בית המשפט על דרך זאת, הסיכוי לדיון בערעור קלוש למדי שכן ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן (ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג, 1, 337; וראו גם רע"א 8101/04 חוסיין נ' אלון טבעון בע"מ, מיום 29.12.2004; וכן רע"א 4044/04 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' סגל, מפי כב' השופט א. רובינשטיין, החלטה מיום 22.7.2004: "... ככלל, החלטת פשרה בראייתן של הבריות היא במיצוע כזה או אחר (לאו דווקא באמצע ה"גיאומטרי" או ה"אריתמטי"), ורוב הפשרות היו כאלה מימות עולם וכך יהיו מן הסתם גם בעתיד. זו גם משמעותה הלשונית הבסיסית של הפשרה. המילון העברי גור מגדיר פשרה כ"משפט שלום בין בעלי דין, התרת סכסוך וטענות ותביעות בין רבים וניצים על דרך ממוצע ושווי, שכל אחד מוותר על זכויותיו". אין בכך כדי לסתור כל עיקר התחשבות בדין המהותי, שהרי מבקש בית המשפט לעשות צדק והדין המהותי אמור הוא מטבעו לשקף צדק. הדעת נותנת, כי המקרים שבהם יקבע בית המשפט בהליך פשרה, בלכתו בעקבות הדין המהותי, כי יש מקום לקבל או לדחות את התביעה בשלמותה - יהיו נדירים וחריגים."

15.
בית המשפט חזר אפוא ועיין בכתבי הטענות, בנספחיהן ובדברים שנאמרו בעל פה ועל יסוד אלה הוא פוסק, שכדי להביא לסילוק מלא ומוחלט של התביעה ובלי לקבוע את מידת אחריותם המשפטית של בעלי הדין לנזקים לשער של התובעת, ישלם לה הנתבע את הסכום של 1,700 ₪.

16.
סכום זה ישא ריבית כדין והצמדה מיום 28.11.2006 ועד לתשלום המלא בפועל.

17.
בהתחשב בעובדה, שמדובר ב

פסק דין
של פשרה, ישא כל צד בהוצאותיו.

המזכירות תשלח מיד בדואר רשום את פסק הדין לכל הצדדים לפי כתובותיהם הרשומות בכתבי בי דין.

ניתן היום כ"ב בכסלו תשס"ח, 2 בדצמבר 2007, בלשכה, בהיעדר הצדדים.



ג. שטרסמן

שופט (בדימוס)






תק בית משפט לתביעות קטנות 1919/07 שושנה חדד נ' יוסף חיים (פורסם ב-ֽ 02/12/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים