פסקי דין על מהרן בן סאלם אלשמאלי | פסקי דין על יצחק בן נגוסה בידגלין נדון |

8064/07 פ     11/02/2009




פ 8064/07 מדינת ישראל נ' מהרן בן סאלם אלשמאלי, יצחק בן נגוסה בידגלין נדון




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי באר שבע
פ
008064/07


בפני
:
כבוד השופטת חני סלוטקי
תאריך:
11/02/2009




מדינת ישראל
בעניין:

המאשימה







נגד





1. מהרן בן סאלם אלשמאלי


2. יצחק בן נגוסה בידגלין – נדון


הנאשמים




בא כוח המאשימה – עוה"ד ויצגן
הנאשם 1 ובא כוחו -
עו"ד בוקובזה אביבית ממשרד עו"ד זילברמן
נוכחים:

גזר דין לנאשם 1

1.

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382(א) בצרוף סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") ועבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק.

2.

עובדות כתב האישום בהן הורשע הנאשם הן כדלהלן :

בתאריך 9.2.07 בשעה 02:00 לערך, בילו הנאשם ונאשם נוסף (יצחק ביגדלין) במועדון "הפורום" בבאר שבע. במהלך הבילוי, ובשל הצפיפות במועדון, נתקלו הנאשם והמתלונן - מ.נ., זה בזה.
הנאשם דרש מהמתלונן שיצא עמו מחוץ למועדון. המתלונן התעלם וחבריו של המתלונן ניסו להרגיע ולהרחיק את הנאשם מעל המתלונן. המתלונן וחבריו התרחקו מהנאשם במועדון.

לאחר זמן קצר, שב הנאשם עם הנאשם הנוסף, ניגש למתלונן, דרש ממנו לצאת מחוץ למועדון ואף דחף את המתלונן. המתלונן הרחיק את הנאשם מעליו וחבריו של המתלונן ניסו שוב להרחיק את הנאשם מהמתלונן ולהרגיעו.

סביב הנאשם והמתלונן התקהלו אנשים נוספים, ביניהם הנאשם הנוסף. עובד במועדון הרחיק את הנאשם הנוסף מעל המתלונן. הנאשם הנוסף התקרב למתלונן והכה אותו בצווארו ואז הנאשם, שאחז בחפץ חד בידו, הכה אף הוא בצווארו של המתלונן, תוך שהוא גורם לחתך גדול בצווארו.

המתלונן הובהל לבית החולים, שם טופל והחתך נתפר בתפרים רבים.

3.

מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הנאשם בן 21, רווק, השלים 12 שנות לימוד. עד למעצרו הנוכחי עבד.

הנאשם תיאר את תפקודו במסגרת לימודיו ועבודתו כתקינה. לדבריו, עוד בהיותו בבית הספר התחיל את בדיקת התאמתו לגיוס לצבא, אך לא קיבל תשובה.


משפחת המוצא מונה זוג הורים גרושים וששה ילדים.
לנאשם חמישה אחים כולם רווקים. שניים מהאחים מעורבים בפלילים.

בהתייחס לאירוע הנדון
, הנאשם מודה באופן חלקי בביצוע העבירות. טען כי התקוטט עם המתלונן בעת בילוי במועדון בבאר שבע יחד עם זאת הכחיש שימוש בחפץ חד.
בשיחה הביע הנאשם חרטה על עצם האירועים בהם היה מעורב. להתרשמות קצין המבחן הנאשם למד את לקחו וההליכים המשפטיים נגדו חידדו בפני
ו את חומרת מצבו ואת גבולות המותר והאסור.

הנאשם שוחרר לחלופת מעצר ובמהלך הפיקוח שולב בקבוצה טיפולית. הנאשם הגיע לכל המפגשים שהתקיימו, שיתף במצוקותיו ובנסיבות חייו ולהערכת קצין המבחן, הנאשם מצא בקבוצה עוגן ומקום בטוח, בו קיבל תמיכה וסיוע שאפשרו לו להתמודד עם בעיותיו.
הנאשם שוהה כשנתיים בתנאי מעצר בית. הנאשם שיתף בקשייו אודות תנאי מעצרו וכי הוא סובל מתחושות של חוסר אונים ובדידות. כמו כן, צבר חובות כבדים.

לנאשם אין הרשעות קודמות.

להתרשמות קצין המבחן מדובר בבחור צעיר, בעל יכולת לתפקוד תקין ונורמטיבי. הנאשם אינו בעל דפוסי התנהגות עבריינית מושרשת. יחד עם זאת ועל רקע הנסיבות הקשות מילדותו, קיימים אצלו חסכים רגשיים כבדים.
להערכת קצין המבחן, הנאשם זקוק למעורבות טיפולית אינטנסיבית במטרה לסייע לו במישורי חייו, בין היתר, עיבוד טראומות מהעבר.

בשיחות, הנאשם הביע חשש כבד מתוצאות ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ולהערכת קצין המבחן, שליחת הנאשם במצבו למאסר בפועל, עלולה להשפיע עליו באופן שלילי ביותר ולהביא לנסיגה במצבו וביכולתו להמשיך לתפקד באופן נורמטיבי בעתיד.

בשל כל האמור, המליץ קצין המבחן, מבלי להתעלם מחומרת העבירות, ולאור גילו הצעיר של הנאשם והעדר הרשעות קודמות, להעמיד הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה, במהלכה תיבנה לו תוכנית טיפולית מתאימה ומאסר מותנה.

4.
כראיות לעונש העיד אבי המתלונן. לדבריו, המתלונן לא הלך לבית הספר תקופה ארוכה וכן לא יצא לבלות לאחר הדקירה, כי התבייש בצלקת שבצווארו, והוא עבר טראומה נפשית קשה. בדעתו לעבור ניתוח פלסטי, שעלותו כ-2000 דולר, אך כפי שנמסר להם, לא יהיה בניתוח כדי להסיר את הצלקת לחלוטין.

5.
ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש, ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומרתיע, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלונן. ב"כ המאשימה היפנה לפסיקה בעניין תופעת הסכינאות, לגביה יש להעדיף את שיקולי ההרתעה וההגנה על הציבור על פני נסיבות אישיות.

ב"כ המאשימה עמד על כך שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, גם לאחר הכרעת הדין, כעולה מהתסקיר, וכן הצביע על כך שהמתלונן ניסה להימנע מהעימות עם הנאשם. לטענת ב"כ המאשימה, רק בדרך נס הסתיים הארוע כפי שהסתיים, שכן מדובר בתקיפה מסוכנת בצווארו של אדם.
ב"כ המאשימה היפנה לפסיקה, בה הוטלו על נאשמים שהורשעו בעבירות מהסוג הנדון
, שלוש וארבע שנות מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם, טען שלא הרי פגיעה בסכין כהרי פגיעה בחפץ חד, כפי שהיה בענייננו. לטענתו, אין מדובר בנשיאה של סכין, אלא בנטילה מזדמנות של חפץ חד.
עוד עמד הסנגור על כך, כי החתך היה שטחי וללא דימום פעיל, וכי המתלונן טופל באותו יום ושוחרר לביתו, והיום הוא משרת ביחידה מובחרת בצה"ל, בשונה מהמקרים בפסיקה אליה היפנה ב
"
כ המאשימה, שם דובר בפציעות חמורות יותר, ואשר תוצאותיהן היו קשות יותר והצריכו אישפוז.

ב"כ הנאשם עמד על כך שהנאשם היה נתון במעצר כחודש וחצי ולאחר מכן היה במעצר בית מלא במשך תקופה ארוכה של שנתיים ימים.

ב"כ הנאשם היפנה ל

פסק דין
עדכני – ע"פ 944/08 של ביהמ"ש העליון מיום 7.5.08 - לפיו הומר עונש מאסר בפועל של 18 חודש, שהוטל
ע"י בימ"ש זה לעונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות. באותו עניין העדיף ביהמ"ש העליון התחשבות בנסיבות האישיות על פני הצורך בהרתעה.

הסנגור הסכים, כי הנאשם יפצה את המתלונן בסך של כ- 10,000 ₪.

6.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות.
בשל עניין של מה בכך, דרש הנאשם מהמתלונן לצאת עמו מחוץ למועדון בו בילו, כדי ל"סגור ביניהם חשבון". המתלונן התעלם מהנאשם, אך הנאשם חזר עם הנאשם הנוסף, דחף את המתלונן ודרש ממנו שוב לצאת לעימות מחוץ למועדון. המתלונן הרחיק את הנאשם ואף חבריו של המתלונן ניסו להרגיעו. הנאשם הנוסף היכה את המתלונן בצווארו והנאשם, בהיותו אוחז בחפץ חד, היכה את המתלונן וגרם לו לחתך גדול בצוואר.

כבר נקבע פעמים רבות, כי יש לעקור מן השורש – ולא בדרך של רטוריקה בלבד – את תופעת הסכינאות. לא מצאתי שיש הבדל לעניין זה בפסיקה, בין סכין לבין כלי משחית אחר.

אכן, אין המדובר בנשיאת סכין דרך קבע, אלא בנטילה מזדמנת של חפץ חד, ובוודאי שעובדה זו תלקח בחשבון לקולת העונש, כמו גם העובדה שאין מדובר בחתך עמוק.

יחד עם זאת, אין להקל ראש גם בנטילה מזדמנת של חפץ חד, שהרי תוצאותיה עלולות להיות הרות אסון.
החתך בצווארו של המתלונן היה ארוך [ראה ת/6], הוא נזקק לתפרים רבים, ויהיה צורך בניתוח קוסמטי ע"מ לנסות לשפר את הצלקת בצווארו של המתלונן, שהוא בחור צעיר.

כעולה מעדות אביו של המתלונן, נגרם למתלונן גם נזק נפשי כתוצאה מהעבירה.


אכן, נסיבותיו האישיות של הנאשם הן קשות, עברו הפלילי של הנאשם נקי, ואכן שרות המבחן התרשם כי הנאשם הוא בעל יכולת לתפקוד רגיל ונורמטיבי ואינו בעל דפוס התנהגות עבריינית מושרשת.

אין גם ספק, כי המאסר של אדם מסוגו של הנאשם, עלול להיות בעל השלכות קשות עליו, ואף להשפיע עליו באופן שלילי ביותר, כאמור בתסקיר.

אף על פי כן, נראה כי אין להימנע מהטלת מאסר בפועל, באשר:

"שעת חירום היא השעה הזאת, באשר הכל מצווים להילחם, וללא פשרות, בנגע האלימות שפשע בקירבנו. לפיכך נראה כי שוב אין מנוס מלהחמיר בעונשים המושתים על העבריינים בתחום זה, ואם בדרך זו ינצלו חייו – ולו של אדם אחד – דיינו".

[ר' ע"פ 10843/05 רועי נחמני נ' מ.י., תק-על 2006 (1)].


לא נעלם מעיני פסק הדין בע"פ 944/08, אליו היפנה הסנגור, אך המדובר שם היה בדקירה במהלך תיגרה בין פלגים של שתי משפחות בעיירה רהט, בשונה מענייננו, ובהכאה בצינור ולא בחפץ חד, כבענייננו.

לא למותר להוסיף, כי הנאשם לקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו, הוא מודה בתקיפה בלבד ומכחיש את הדקירה בסכין, יחד עם זאת, הנאשם נכון לפצות את המתלונן, ועובדה זו נלקחה על ידי בחשבון לזכות הנאשם.

7.
לפיכך ולאחר ששקלתי טענות הצדדים וכן את תקופת מעצר הבית הממושכת של כשנתיים ימים, בה היה נתון הנאשם, אני דנה את הנאשם לעונשים כדלקמן:

א.
אני דנה את הנאשם ל-15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 9.2.07 עד 20.3.07.

ב.
אני דנה את הנאשם ל-12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע.


ג.
הנאשם יפצה את המתלונן בסך של 15,000 ₪.
הפקדון שהנאשם הפקיד בתיק זה יועבר למתלונן, עפ"י פרטים שהמאשימה תמציא.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ט (11 בפברואר 2009) במעמד הצדדים.


ח. סלוטקי, שופטת

עו"ד בוקובזה
אבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר למשך 45 יום, ע"מ להגיש ערעור על הכרעת הדין וגזה"ד.

עו"ד ברסאנו
לאור הערת ביהמ"ש בדבר אורך התקופה, משאירה לשיקול דעת.

הנאשם
אין לי דרכון.
החלטה

מעכבת ביצוע עונש המאסר עד ליום 29.3.09 שעה 08:00, שאז על הנאשם להתייצב בתחנת משטרת נהריה לריצוי מאסרו.
התנאים שנקבעו כתנאים לשיחרור הנאשם, ישמשו להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו, כך שאת ההפקדה ניתן להעביר למתלונן רק לאחר התייצבות הנאשם לריצוי עונשו.
אם לא הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנאשם – יוצא עתה.

ניתנה היום י"ז בשבט, תשס"ט (11 בפברואר 2009) במעמד הצדדים

ח. סלוטקי, שופטת

קלדנית:גאולה







פ בית משפט מחוזי 8064/07 מדינת ישראל נ' מהרן בן סאלם אלשמאלי, יצחק בן נגוסה בידגלין נדון (פורסם ב-ֽ 11/02/2009)