פסקי דין על הרצל אזולאי | פסקי דין על זהר ארני פרי

32997/05 א     27/11/2006




א 32997/05 הרצל אזולאי נ' זהר ארני פרי




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
032997/05


בפני
:
כב' השופטת נורית רביב
תאריך:
27/11/2006




בעניין:
הרצל אזולאי


ע"י ב"כ עו"ד
חנה זילבר
התובע

נ
ג
ד


זהר ארני פרי


ע"י ב"כ עו"ד
איתן צפדיה
הנתבעת


פסק-דין
1.
בפברואר 2005 הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע שטר בגין שיק בסכום של 200,000 ₪ משוך על חשבונה של הנתבעת; ערוך לפקודת יוסי סיטון, ונושא מספר חתימות היסב. השיק שמועד הפירעון הנקוב בו חל עוד ב-1.3.01, הוחזר על ידי הבנק הנמשך בציון הערה "מוגבל+עיקול+נה"ב".
הנתבעת התנגדה לבקשת הביצוע בטענה שהשיק לא נמשך על ידה והחתימה על השיק אינה שלה.
2.
לפי הנטען בהתנגדות, הנתבעת מזהה בשיק את כתב ידו של בעלה המנוח, ועל כן סביר "כי בעלה עשה שימוש בהמחאה שלה בניגוד לידיעתה ובניגוד להסכמתה, זייף את חתימתה ומסרה למר יוסי סיטון" (סעיף 6 לנימוקי ההתנגדות).
בתצהיר אשר תומך בהתנגדות, אומרת הנתבעת שהיא אינה מכירה את התובע; יוסי סיטון, מי שהשיק ערוך לפקודתו אומנם מוכר לה - הוא הועסק על ידי בעלה - אך לה עצמה לא היה כל קשר עמו; אין לה מושג באלה נסיבות נמסר לו השיק, אך למיטב ידיעתה ולמרות מה שנטען על ידי התובע בבקשה להטלת עיקול טרם אזהרה, היא ובעלה לא קבלו מיוסי סיטון כל הלוואה.
עוד עולה מנימוקי ההתנגדות שהחייבת ובעלה שהו תקופה מסוימת בדרום אפריקה - שם מצא בעלה את מותו במאי 2004.

בדיון שהתקיים ב-9.6.05 בפני
כב' הרשם גזית, הוסכם בין הצדדים שהשיק ייבדק על ידי גרפולוג שימונה על ידי בית המשפט, ו"במידה והגרפולוג יקבע כי החתימה היא חתימת המבקשת תחוב המבקשת במלוא סכום התביעה והיה והגרפולוג יקבע כי החתימה אינה חתימתה של המבקשת, לא תחוב המבקשת דבר למשיב". להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה; הגרפולוג יצחק חגג מונה כמומחה מטעם בית המשפט, וב-18.1.06 הוגשה חוות דעתו לבית המשפט.

המומחה מצא, לאור הממצאים שפירט בחוות דעתו: "שקיימת סבירות גבוהה שהחתימה שבמחלוקת בצ'ק הנ"ל, נכתבה ע"י כותבת הדוגמאות הגברת ארני פרי".

או אז פנה התובע לבית המשפט (כב' השופט יפרח) בבקשה ליתן

פסק דין
כנגד הנתבעת על מלוא סכום התביעה, "בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון אשר נערך בפני
כבוד בית המשפט ביום 9.6.05, ואשר קיבלה תוקף של החלטה...".
בקשה זו הועברה לתגובת הנתבעת שהודיעה כי היא מתנגדת למתן

פסק דין
ומבקשת לחקור את המומחה. הנתבעת אומרת בתגובתה שחרף חוות הדעת של המומחה המוסכם, היא עומדת על כך שהחתימה על השיק אינה חתימתה, והיא סבורה שבחקירה נגדית יעלה בידה לשכנע את בית המשפט בכך שחוות דעתו שגויה.

בית המשפט (כב' השופט יפרח) הורה לצדדים לתאם מועד לחקירת המומחה וכך נעשה. הישיבה לשם חקירת המומחה נקבעה לפני.
3.
עוד ראוי לציין:
בדיון בהתנגדות ניתנה לנתבעת רשות לצרף להתנגדות "תוספת" אשר כללה מסמכים בחתימת ידה מתקופה סמוכה למועד הפירעון הנקוב בשיק: עותקים מצולמים של שני שיקים שמועדי פירעונם ב-2.2.01 ו-2.3.01, והסכם פשרה שהוגש לבית המשפט בתיק אחר.
המומחה נחקר על חוות דעתו בדיון שהתקיים ב-10.5.2006. אז התברר ששני השיקים אשר כלולים "בתוספת" להתנגדות לא הועברו אליו על ידי הצדדים לצורך חוות דעתו. במהלך חקירתו הוצגו בפני
המומחה העותקים המצולמים של שני השיקים אך עמדתו הייתה שדרוש לו המקור על מנת שיוכל לבסס על פיהם ממצאים. הנתבעת התבקשה אפוא להעביר למומחה את השיקים המקוריים לשם השלמת חוות הדעת. מאוחר יותר הודיעה הנתבעת שהיא "לא איתרה ברשותה את שני השיקים המקוריים", וב-23.7.2004 הודיע הבנק הנמשך שהשיקים "לא הוצגו לפירעון בשנת 2001, ולפיכך לא מצויים בידנו".

לאחר חקירת המומחה סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב.
4.
התובע מבקש לקבל את חוות דעתו של המומחה. הוא סבור שחוות הדעת לא נסתרה וכי לממצאיה נמצא חיזוק גם בראיות חיצוניות:
השיק סורב על ידי הבנק הנמשך גם בשל הוראת ביטול, מה שמלמד על כך שהנתבעת ידעה על קיומו מלכתחילה שהרי רק היא יכלה ליתן הוראת ביטול ביחס לשיק;
הנתבעת עצמה מודה בתצהיר שהוגש על ידה בתמיכה להתנגדות, שהיא נהגה לסייע לבעלה מתוך אמונה עיוורת בו, ובזה היא בעצם מאשרת שהשיק נשוא התביעה הוצא על ידה במסגרת אותה תמיכה;
2 השיקים המקוריים שעותקים מצולמים שלהם צורפו כ"תוספת" להתנגדות, לא הומצאו
בסופו של דבר על ידי הנתבעת, מה שאפוף באי בהירות מחשידה. כל כך משום שהתברר שהשיקים המקוריים כלל לא הוצגו לפירעון בבנק הנמשך למרות שהנתבעת בקשה לטעת את הרושם ההפוך, ואילו העותקים המצולמים של השיקים על הספח הצמוד לכל אחד מהם - נמצאים ברשותה.

הנתבעת מבטלת את ההשגות הללו כהשגות שאין בהן ממש, ובעיקר משיגה היא על מסקנות המומחה ואלה הטענות העיקריות שבפיה:

המומחה "השלים" את החתימה שבמחלוקת בעזרת תיאוריה על "קו אווירי" והגיע כך לחתימה שונה ממנה בעליל;
המומחה השווה את החתימה שבמחלוקת לדוגמאות חתימה של הנתבעת כשהוא מתעלם למעשה מחלק מהחתימה שלה.
5.
חוות הדעת של המומחה.
כאמור, המומחה קבע שקיימת סבירות גבוהה כי החתימה שבמחלוקת היא חתימתה של הנתבעת. ביחס למדרג המקובל אצלו אומר המומחה:
"הדרגה הוודאית היא כאשר אני אומר סבירות גבוהה ביותר. הדרגה הוודאית הנמוכה ביותר כאשר אני משתמש בסבירות גבוהה, והדרגה הוודאית השלישית זה, קיימת סבירות בלבד. כמובן שזה יכול להיות במובן הנגטיבי של הדבר" (פרוטוקול מ-15.8.06, עמ' 3).

עיון בחוות הדעת מעלה שהצבת החתימה שבמחלוקת על הדרגה של "סבירות גבוהה", מושתתת על ממצאים ב-3 תחומים: זרימת קו החתימה - שוטף או מהוסס; תכונות כתיבה ייחודיות; מבנה החתימה מהבחינה הצורנית.

כפי שנראה להלן, הממצאים ביחס לקטגוריה הראשונה אינם שוללים את טענת הזיוף, אך גם אינם מאשרים אותה; הממצאים ביחס לקטגוריה השנייה שלכאורה שוללים את טענת הזיוף, עדין רחוקים מלאשר אותה; הממצאים בקטגוריה השלישית תומכים לכאורה בטענת הזיוף אך הם מושתתים על חלק בלבד מהחתימה של הנתבעת, מה שמעיב על חוות הדעת כולה עד כדי ערעור שלה.
6.
הקטגוריה הראשונה - קו החתימה.
המומחה מציין בחוות דעתו שמדובר בחתימה משורבטת ובאשר לקו החתימה הוא קובע: "החתימה במחלוקת כתובה באופן טבעי ובעלת קו שוטף ללא הססנות, ללא רעד קוי וקיימת מוטריקה קוית (מהירות הקו) טבעית ושוטפת".
עם זאת, בחקירה נגדית אישר המומחה שהיכרות קרובה עם חתימה וחיקוייה עשויים עם הזמן להניב גם אצל החקיין אותן תוצאות - חתימה שוטפת ללא סימני רעד (פרוטוקול מה-10.5.2006 עמ' 5).


7.
בקטגוריה השנייה - תכונות כתיבה, זיהה המומחה תכונת כתיבה ייחודית: "מבנה עם קו אווירי..."
בחקירה נגדית הסביר שקו אווירי מופיע כאשר "...בן אדם תוך כדי ביצוע הקו של הדיו על הניר הוא עולה עם מכשיר הכתיבה למעלה וממשיך את אותו קו עם דיו בהמשך החתימה". ועוד: "קורה שאני מרים שנייה את העט וממשיך מיד לאחר מכן, ללחוץ. כשאני עולה כלפי למעלה או מבצע לולאה וכו'... קו אווירי הכוונה לקו שלא נראה שאמור להיות המשך ישר של ההפסקה, זה המונח המקצועי" (שם בעמ' 5).

לבד מחתימות בהכתבה, קיבל המומחה מהנתבעת חתימות באקראי על מסמכים מקוריים מהשנים 1999,2000,2001,2003 - אלה סומנו "ב-5" עד "ב-14". על המסמכים הללו מופיעות 13 חתימות של הנתבעת.
לפי חוות הדעת, הקו האווירי נמצא באחת משתי החתימות שבמסמך "ב-9", והוא ממוקם שם לדעת המומחה "באותם מיקומים בחתימה, בדיוק כמו שבחתימה שבמחלוקת".
לפי נייר העבודה של המומחה (ת/4) הוא איתר קו אווירי גם בחתימה המסומנת "ב-12", אך זו אינה נזכרת בחוות דעתו.
החתימות שבאקראי הן מבנה שתחילתו בקו כמעט ישר נטוי ימינה, אשר מתחבר או לא מתחבר לקו שממנו "מתפתחת" הלולאה שבהמשך, כשבכל החתימות הללו ניתן לאתר 2 או 3 לולאות. מבנה החתימה מסתיים בקו יורד שבמרחק מה ממנו ומשמאלו בקצהו העליון, יש "תוספת" שנראית
כנקודה או פסיק.

הקו האווירי בחתימה אחת מהשתיים ב-"ב-9", הוא הקו הבלתי נראה אשר מסיים את הלולאה הראשונה שהמשכה פותח את הלולאה השנייה והוא מופיע פעם נוספת לקראת "קו הסיום" שבמקרה הזה הוא קו ישר נוטה כלפי מטה, שלאחריו אין "תוספת".
הקו האווירי הראשון מהשניים שמופיעים בחתימה שבמחלוקת, ממוקם באותו מקום שבו ממוקם הקו האווירי הראשון בחתימה הנ"ל שב- "ב-9", אך המיקום של הקו האווירי השני בכל אחת מהחתימות הללו - שונה.

אם יש קו אווירי בחתימות נוספות - הדבר לא נזכר בפרוש בחוות הדעת אך בחקירתו אמר המומחה : "שגם בדוגמאות חתימות אחרות למרות שזה לא באותו מיקום כמו ב-9, גם שם נראה קווים אוויריים" (שם, בעמ' 7).
וכיצד בא הדבר לידי ביטוי בחוות הדעת שלו - המומחה הסביר: "כשאני אומר תכונות ייחודיות אני אומר לגבי כל הדוגמאות" (שם, בעמ' 7). הקורא הרגיל יתקשה להבין זאת כך, ומכל מקום ברי שאין קווים אוויריים בכל החתימות, כשם שגם מיקומו בחתימות שבהן הקו האווירי כן מופיע – אינו זהה.

אשר לקו האווירי כתכונת כתיבה - המומחה אמר במקום אחד שקו אווירי "זוהי תופעה שקיימת אצל כל אחד מאיתנו" (שם בעמ' 5), בהמשך אמר: "זה נכון שקו אווירי יכול להיות אצל כותב אחר אבל אי אפשר לומר שזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. העובדה היא שבחתימה שבמחלוקת מצאתי את התכונה הזו שהיא זהה גם בדוגמאות, זה אומר דרשני" (שם בעמ' 6), ואחר כך: "קו אווירי זוהי תכונה ייחודית שמאפיינת כותבים מסוימים. אמרתי גם שיש
כותבים שרגילים לכתוב עם קווים אוויריים. זו לא תכונה נפוצה אצל כל כותב וכותב" (שם בעמ' 9). לבסוף עולה מדבריו, שחקיין יכול להגיע לתוצאות טובות במה שנוגע לזרימה של הקו אבל "הוא לא יוכל להתגבר על התגובה של קו אוויר" (שם בעמ' 10).

יתכן. אבל כאמור, הקו האווירי אינו מופיע בחתימות של הנתבעת תמיד - כך למשל, ב-"ב-9" יש שתי חתימות של הנתבעת ורק באחת מהן נמצאו קווים אוויריים (ראה: דף העבודה של המומחה ת/4) – וכשהקו האווירי מופיע, הוא אינו ממוקם באופן עקבי באותו מקום, כפי שמציין המומחה עצמו.
לכן, מהעובדה שאחד משני הקווים האוויריים בחתימה שבמחלוקת, נמצא במקום זהה לזה שבו נמצא קו אווירי בחתימה אחת שב-"ב-9", עדיין אין מתחייבת המסקנה שגם החתימה שבמחלוקת היא חתימתה של הנתבעת. מה גם שהתאמה כזו בכלל נמצאה רק בחתימה אחת מתוך 13 החתימות שבאקראי.
ומעבר לכך, גם אחרי ההשלמה של החתימה שבמחלוקת באמצעות קווים אוויריים, עדיין חסרים בה
הן "הפתיח" והן הסיום שמאפיינים את החתימות של הנתבעת.
וכאן אני באה לקטגוריה השלישית.
8.
מבנה החתימה.
להוציא בחתימה שבמחלוקת - בכל דוגמאות החתימה שהיו לפני המומחה, ללא יוצא מהכלל, החתימה של הנתבעת נפתחת בקו ישר נטוי ימינה שלעיתים מתחבר ולעיתים אינו מתחבר להמשך החתימה. הדבר כה בולט עד שהעובדה שהמומחה התעלם מקיומו של הקו הזה - תמוהה ואף יותר מזה.
כפי שניתן להבין מהאמור לעיל, אחת משתי החתימות שב-"ב-9" משמשת עבור המומחה כדוגמת החתימה אשר תואמת ביותר לחתימה שבמחלוקת. גם החתימה הזו מתחילה באותו קו ישר נטוי ימינה, אך מאחר שהקו הזה אינו מחובר להמשך החתימה, נשאל המומחה אם יש קו אווירי בינו לבין המשך החתימה אשר נראה כאות "ג" (בכתב), נטויה על צדה. תשובתו הייתה:
"לא התייחסתי לקו הזה כאל חלק מהחתימה" (שם, בעמ' 6).

ואכן, המומחה לא רק שלא התייחס בחוות דעתו לקו הזה שמופיע כאמור בכל החתימות של הנתבעת פרט לחתימה שבמחלוקת, אלא שבצילום המוגדל של החתימה שסומנה
"ב-9", שהיא אחת משתי החתימות שבמסמך ב-9 ונחשבת על ידי המומחה לחתימה התואמת ביותר לחתימה שבמחלוקת - הקו הזה פשוט "יצא מהתמונה". הצילום המוגדל של החתימה גזור כך שהקו הנטוי שפותח את החתימה אינו מופיע בו, והחתימה נראית כאילו היא מתחילה באות "ג" אשר נטויה על צדה.
מאחר שגם החתימה שבמחלוקת מתחילה במה שנראה כאות "ג" (בכתב), אם כי זו דווקא ניצבת זקופה למדי, יוצא ששתי החתימות נראות דומות.

מאחר שהקו הישר ההתחלתי נראה בכל החתימות, זולת החתימה שבמחלוקת, הרי העובדה שהמומחה פטר עצמו מלהתייחס אליו ולחסרונו בחתימה שבמחלוקת, מכרסמת במידה משמעותית במסקנותיו. בצדק טוען ב"כ הנתבעת, שהמומחה בדק את החתימה שבמחלוקת כשהוא מתייחס רק לחלק מהחתימה האמיתית של הנתבעת.

על כך יש להוסיף - גם הסיומת של כל החתימות שונה בתכלית מהסיומת של החתימה שבמחלוקת – אותה "תוספת" שכבר נזכרה - לא נמצאת שם, ואף בחתימה "ב-9" שמסתיימת אומנם בקו נטוי כלפי מטה - אותו קו פשוט יורד למטה ויוצר ביחד עם הקו המחובר אליו מעין
v
הפוכה, ואילו בחתימה שבמחלוקת הקו היורד נוטה בחדות ימינה ויוצר ביחד עם הקו המחובר אליו זווית קהה אשר פונה לצד ימין וכלפי מעלה.

לאור כל האמור, אני סבורה שחוות דעתו של המומחה אינה יכולה לעמוד. פועל יוצא מכך הוא שלא ניתן לומר שיש לפנינו קביעה פוזיטיבית משכנעת שהחתימה שבמחלוקת היא אכן חתימתה של הנתבעת וכי התובע הרים את נטל ההוכחה הרובץ עליו.
9.
אשר לראיות החיצוניות.
מלכתחילה הסכימו הצדדים להפקיד את גורל התביעה בידיו של מומחה גרפולוג - כך עולה מנוסח ההסכמה ביניהם שקבלה כאמור תוקף של החלטה. מהבחינה הזו, נראה שחקירת המומחה על חוות דעתו על מנת לעמת אותה עם מסקנותיו ובמטרה להוכיח שחוות דעתו שגויה, אינה תואמת לכאורה את ההסכמה כפי שנוסחה, שהרי היא מעמידה את חוות דעתו במבחן של ביקורת שיפוטית. ואולם, מזה אין להסיק שגבולות ההסכמה הדיונית נפרצו לחלוטין, וכי ניתן כיום "להשחיל" לסדק הצר שנוצר, ראיות חיצוניות.
מכיוון שכך, כל שיאמר כאן, בעניין זה הוא בבחינת למעלה מהנדרש.
10.
אכן, ביחס לשיק שבמחלוקת ניתנה הוראת ביטול. אלא שהשיק סורב מחמת היות החשבון מעוקל ואף מוגבל. בנסיבות אלה, הבנק ממילא לא היה צריך לפעול על סמך הוראת הביטול, גם אם ניתנה על ידי מי שלא היה מורשה לתיתה, כך שאין להוציא מכלל אפשרות שהבנק פשוט ציין גם את הוראת הביטול בין יתר הסיבות הטובות שהיו לו ממילא, שלא לכבד את השיק.
מכל מקום, עצם העובדה שניתנה הוראת ביטול, גם אם ניתנה על ידי הנתבעת, אינה מעידה על כך שהיא ידעה על קיומו של השיק הזה מלכתחילה משום שהיא כתבה אותו. לעובדה שנודע לה על דבר השיק המאיים של 200,000 ₪ יכולים להיות כמה הסברים - בין היתר היא יכלה לדעת על כך מבעוד מועד, גם מפי בעלה.
אוסיף עוד, שכתב היד בשיק שבמחלוקת כלל אינו דומה לכתב היד של הנתבעת אשר נראה בדף החתימות בהכתבה – "ב-1".

ואשר לשני השיקים שרק עותקים מצולמים מהם נמצאו בידי הנתבעת - זמני הפירעון אשר נקובים בשיקים הללו הם: 2.2.2001
ו-2.3.2001, ומספריהם הסידוריים הם 23440
ו-23441. זמן הפירעון של השיק שבמחלוקת הוא 1.3.2001 ומספרו הסידורי הוא 23443. את העותקים המצולמים בקשה הנתבעת לצרף ביוני 2005. האפשרות שבפנקס השיקים הישן של הנתבעת נותרו שני שיקים פתוחים שמספריהם קודמים למספר הסידורי של השיק שבמחלוקת ושניהם מולאו רק עכשיו לצורך ההגנה בתביעה כאן
- וזוהי האפשרות שאליה מכוון התובע - קלושה עד מאוד בעיני, למרות המסתורין שאופף את השיקים הללו.

ואשר לסיוע שהנתבעת הושיטה לבעלה - יתכן שהיא העמידה לרשותו את פנקס השיקים שלה, אך אין זה אומר שהיא הרשתה לו להוציא שיק שסכומו 200,000 ₪, ומכל מקום - הצדדים הסכימו להגביל את המחלוקת שביניהם לשאלה אחת ויחידה - האם הנתבעת היא זו שחתמה על השיק.
11.
התוצאה היא שהגנת הנתבעת מתקבלת, והתביעה נדחית.
הצדדים נשאו בהוצאות המומחה בחלקים שווים ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים בדואר.


נורית רביב
, שופטת







א בית משפט שלום 32997/05 הרצל אזולאי נ' זהר ארני פרי (פורסם ב-ֽ 27/11/2006)