פסקי דין על אסרף מנחם | פסקי דין על אסרף מירב | פסקי דין על זהבי עצמון שותפות מוגבלת

34354/04 א     27/11/2006




א 34354/04 אסרף מנחם, אסרף מירב נ' זהבי עצמון שותפות מוגבלת




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
034354/04
27/11/2006

בפני
:
כב' השופט מרדכי בן חיים





בעניין:
1. אסרף מנחם

2. אסרף מירב


ע"י ב"כ עו"ד
א. דגני
התובעים

נ
ג
ד


זהבי – עצמון שותפות מוגבלת


ע"י ב"כ עו"ד
ירקוני
הנתבעת

פסק דין
א)
עיקר העובדות וטענות בעלי הדין
1)
התובעים הגישו לבית המשפט ביום 25.4.04 תביעה נגד "זהבי עצמון מרצפות בע"מ" ובגידרה טענו כי רכשו מן הנתבעת האמורה אריחי ריצוף לכל שטח ביתם (להלן: "
כתב התביעה המקורי
").

התובעים צירפו כנספח א' לכתב התביעה המקורי חשבונית מס' שהוצאה ע"י עצמון שיש (1989) בע"מ [להלן: "עצמון שיש") המעידה על רכישת האריחים האמורים, ע"י התובעים מעצמון שיש.

2)
לימים, כך נטען, הסתבר לתובעים כי האריחים פגומים. פניית התובעים לנתבעת בכתב התביעה המקורי נענתה בטענה כי אין פגם באריחים, אלא שבעקבות פניית התובעים לנתבעת האמורה דאגה האחרונה לזמן מומחה מטעם יצרנית האריחים שהינה חברה הרשומה באיטליה (להלן: "החברה האיטלקית") וזה כנטען הכיר בפגמים שבאריחים, אלא שגם בעקבות הכרה זו לא גילתה הנתבעת בכתב התביעה המקורי נכונות להחליף או למיצער לתקן את האריחים.
3)
התובעים הסתייעו בחוו"ד של מומחה מטעמם (אינג' א. גוכמן) אשר קבע בחוו"ד כי אין מנוס מהחלפת מלוא משטחי הריצוף ותימחר זאת בסכום של 138,785 ₪ ולכך הוסיף גם עלויות עקיפות.
בכתב התביעה עתרו איפוא התובעים לחייב את הנתבעת בכתב התביעה המקורי בתשלום עלות החלפת הריצוף, עלות שהייתם מחוץ לבית במהלך ביצוע העבודה בסך 15,000 ₪ וכן עוגמת נפש בסך 20,000 ₪.

4)
בכתב הגנה שהוגש ע"י זהבי עצמון שותפות מוגבלת
(להלן: "השותפות"), נטען כי חרף העובדה שהתביעה הוגשה נגד חברה בשם זהבי עצמון מרצפות בע"מ, שאינה מוכרת לשותפות, מוגש כתב הגנה מטעם השותפות בלווית בקשה לסילוק כתב התביעה על הסף.

5)
בכתב ההגנה הכחישה השותפות את טענות התובעים בדבר ליקוי במוצר
ואף העלתה טענות סף כדלקמן:
העדר יריבות:
האריחים לא נרכשו כלל מן השותפות.
העדר עילה:
התובעים קיבלו את האריחים במצב תקין.

6)
השותפות אף הגישה בנפרד בקשה לסילוק התביעה על הסף על יסוד טענות הסף שפירטה (בש"א 170362/04]. במסגרת הדיון בבש"א הנ"ל טענו התובעים כי הגדירו את הנתבעת בכתב התביעה המקורי כחברה בע"מ ולא כשותפות מוגבלת וזאת בטעות וכי התכוונו לשותפות וכי בכל מקרה מדובר באותה חברה. עוד טענו התובעים כי הלינו בפני
השותפות על טיב האריחים וזו טיפלה בתלונתם ולא התנערה בשום שלב מאחריותה [סעיף 3 להחלטה בבש"א].
על יסוד הטענות הנ"ל, דחה בית המשפט את הבקשה לסילוק התביעה על הסף והורה לתובעים "להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את שמה של המבקשת [השותפות מ.ב.ח] כנתבעת ומתייחס אליה."

7)
ביום 16.11.04 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן הדומה בעיקרו לכתב התביעה המקורי, בסעיף 2 לכתב התביעה המתוקן נרשם:
"הנתבעת הינה שותפות מוגבלת אשר הוקמה ע"י חברת עצמון-שיש [1989]
בע"מ, יחד עם קבוצת החברות זהבי" ובסעיף 3 נרשם:
"הנתבעת הינה חברה העוסקת במכירת מוצרי שיש קרמיקה ואמבטיה".
[ההדגשה שלי – מ.ב.ח].

8)
בכתב ההגנה המתוקן שהוגש ע"י השותפות נטען כי זו לא היתה מעורבת כלל במו"מ לרכישת האריחים, שכן התובעים ניהלו מו"מ לרכישת סוג זה של האריחים עם עצמון שיש.
כמו כן התייחסה השותפות לעיצומם של הטענות בכתב התביעה המתוקן וטענה כי האריחים שסופקו היו במצב תקין וכי ביקורי נציגי השותפות נעשו לפנים משורת הדין ו/או לאור שיקולים מסחריים.

ב)

המחלוקת
1)
עצם קיומה של יריבות משפטית בין בעלי הדין.
2)
קיומם של פגמים בריצוף ואחריות השותפות לנזקי התובעים.

ג)
סוגיית היריבות
1.
עדויות ומוצגים
1.1.
מטבע הדברים יש לדון תחילה בסוגיית היריבות. בסעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי התובעים רכשו ביום 31.7.97 את אריחי הריצוף לכל שטח ביתם מחברת עצמון שיש (1989) בע"מ (עצמון שיש - מ.ב.ח.), בעוד שרכשו מן
השותפות ביום 31.10.99 כמות נוספת של אריחים מאותו סוג.
גם בעדותו בפני
חזר התובע ואישר כי רכש את האריחים לביתו בשנת 1997 מעצמון שיש ולמטה מזה אישר כי רכש מן השותפות אריחים בשטח של 4.7 מ"ר לשימוש במרפסת הבית [עדותו בעמ' 7 לפרוטוקול].

1.2.
בסעיף 17 לתצהירו טען התובע:
"על פי יעוץ משפטי שניתן לנו, נטען כי הנתבעת סיפקה לנו מוצר פגום בניגוד להסכם ואספקת אריחים שנכרת בין הצדדים".

אלא שבעדותו, שעה שהופנה לסעיף 17 לתצהיר, הוא משיב:
"לשאלתך, אם מי שסיפק לי את האריחים זה עצמון ולא הנתבעת, מפנה לסעיף 17 לתצהירי – עצמון סיפקה לי את האריחים זה ברור".
ולמטה מזה מוסיף התובע ומעיד:
"כשאני ניגשתי לעצמון בשנת 97 זה היה עצמון. אני לא הכרתי את הנתבעת. כשהגשתי את התלונה אמרו לי שזה זהבי עצמון". [שם בעמ' 10 לפרוטוקול].

1.3.
עדות זו מלמדת באופן ברור כי התובע יודע להבדיל בין עצמון שיש מזה והשותפות מזה וכי פיו ענה בו כי רכש את האריחים לביתו (להבדיל ממרפסת הבית) – מעצמון שיש ולא מן השותפות.
לא זו אף זו – מחומר הראיות עולה כי עסקינן בשתי רכישות שונות, הן בבחינת ציר הזמן והן בבחינת זהות המוכר. על כך אוסיף כי מסעיף 2 לכתב התביעה המתוקן, עולה כי התובע ידע כי הנתבעת הינה שותפות מוגבלת אשר אחת ממרכיביה הינה עצמון שיש.

1.4.
ערן בן עזר אשר הביא את גירסת השותפות טען בסעיפים 6-3 לתצהירו כי התובעים רכשו במהלך השנים 8 – 1997 אריחים מ- "עצמון שיש" בעוד שרק ביום 31.10.99 רכשו התובעים מן הנתבעת (השותפות) תוספת של 4 מ"ר של אריחים מסוג דומה.
גירסה זו מקבלת תימוכין ברור מן המוצגים ב/ 5-1 לתצהיר בן-עזר, המלמדים על רכישה מעצמון שיש. תוך השוואתם למוצג נספח ג' אשר בכותרתו נרשם "זהבי עצמון שותפות מוגבלת
" והמעיד על רכישת 4.76 מ"ר של אריחים, ביום 31.10.99, ע"י התובע מן השותפות.

1.5.
בן עזר העיד כי השותפות הוקמה בשנת 1999 והוא אחד ממנהליה מאז הקמתה וכי עצמון שיש הייתה מלכתחילה אחד מן השותפים בשותפות (עמ' 10 לפרוטוקול).
בן עזר הוסיף וגרס בעדותו :
"במרץ 99 הוקם גוף עסקי שהוא הנתבעת שקבוצת זהבי היתה בו 60% בבעלות וקבוצת עצמון 40% ... יתר על כן, בהסכם שבין זהבי לעצמון נקבע מפורשות שליקויים או תביעות ליקויים של לקוחות בעבר, יטופלו בלעדית והאחריות תהיה בלעדית של הגוף שסיפק להם את הסחורה. ימונה מנהל מטעם חברת עצמון לטפל בזה". [שם בעמ' 11].
1.6.
להלן טען בן עזר כי אחת מן החברות בקבוצת זהבי רכשה את חלקה של עצמון שיש בשותפות בשנת 2002 או 2003 [שם בעמ' 12,13 לפרוטוקול].

2)

הבסיס הנורמטיבי
2.1.
כאמור לעיל, הנתבעת בכתב התביעה המתוקן, הינה שותפות מוגבלת אשר כמתחייב מהוראות סעיף 56 לפקודת השותפויות (נוסח חדש) התשל"ה- 1975
(להלן: "פקודת השותפויות") "חלות עליה הוראות הפקודה זולת אם אינן מתיישבות עם הוראה מפורשת לעניין הנדון".
בסעיף 66 לפקודת השותפויות נאמר: "שותפות רשומה לפי פקודה זו היא תאגיד ויכולה לתבוע ולהתבע בשמה הרשום".
בסעיף 14 לפקודת השותפויות נאמר:
"כל שותף הוא שלוח של השותפות ושל שאר שותפיו לכל עניין של עסקי השותפות ופעולותיו של כל שותף ... יחייבו את השותפות ואת שותפיו".

2.2.
אין חולק כי עצמון שיש, ממנה נרכשו האריחים, הינה אחת השותפים בשותפות, עם זאת בהינתן כי השותפות הוקמה בפברואר 1999 הרי שאין להעלות על הדעת כי היא שהתקשרה בעיסקת מכר אריחי הבית עם התובעים, וממילא לא ניתן לחייב את השותפות בגין עיסקה שרקמה עצמון שיש עם התובעים כשנתיים קודם להקמתה.
טענתו של ב"כ התובעים על יסוד סעיף 20 לפקודת השותפויות ממנה נובע כי בהעדר "מסך התאגדות" חייב כל שותף בחיובי השותפות – הינה בבחינת "רתימת העגלה לפני הסוסים", הן בשל העובדה כי אין בהוראות סעיף 20 הנ"ל לכשעצמו כדי להצדיק מתן

פסק דין
נגד השותפות לגבי עיסקה שהשתכללה קודם לכינון השותפות והן לאור העובדה כי במסגרת כתב התביעה המתוקן נתבעה רק השותפות עצמה להבדיל מעצמון שיש שהינה אחת מן השותפים בשותפות, מה גם ששיש עצמון קשרה עם התובעים עיסקה זמן רב קודם לכינון השותפות.

3)
הוראות הסכם השותפות
3.1.
עפ"י החלטתי מיום 15.3.06 המציא ב"כ השותפות לתיק בית המשפט ולב"כ התובע תדפיס מחוזה היסוד של השותפות מיום 28/12/98 שכוננה בין זהבי חרושת מרצפות בע"מ מזה (להלן: "זהבי") ועצמון שיש מזה (להלן: "הסכם השותפות"). לאחר הבהרת דרישתו של ב"כ התובעים הומצא גם תדפיס מחוזה הרכישה מיום 18.11.02 לפיו רכשה זהבי את חלקה של עצמון שיש בשותפות (להלן: "הסכם הרכישה").
עיון בשני ההסכמים האמורים מלמד כי אין שחר לטענת התובעים לפיה יש לראות בשותפות משום בעל דברים של התובעים.

3.2.
הסכם השותפות מעיד על עצמו כי נחתם ביום 28.12.98 וכי השותפות שכוננה מכוחו, אמורה לנהל את עסק השותפות החל מיום 1.2.99 שהוגדר "כמועד הקובע" (סעיף "ההואיל" השלישי).
בסעיף 7.2 של הסכם השותפות נקבע:
..."השותפות תנהל ותתפעל את עסקי השותפות
כשהיא משוחררת מכל חבות או התחייבות או אחריות בקשר לעסקים אלו שנוהלו והתבצעו ע"י הצדדים לפני המועד הקובע, קרי: כל צד יהיה אחראי לבדו לכל התחייבות שנטל על עצמו בקשר לעסקיו לפני המועד הקובע"... (ההדגשות שלי - מ.ב.ח.).
צא ולמד כי קודם למועד הקובע (ובכלל זה מועד רכישת האריחים ע"י התובעים מעצמון שיש) - נשאה זו האחרונה, והיא בלבד, באחריות כלפי התובעים באשר לעיסקת מכירת האריחים.

3.3.
אשר להסכם הרכישה:
אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעים לפיה ניתן כביכול ללמוד מסעיף 6 לאותו הסכם לפיו התחייבו זהבי והשותפות (הנתבעת) לשפות את עצמון שיש בגין תביעה שתוגש נגדה "בגין עסקי השותפות" - כי "עצמון שיש מכרה את מלוא זכויותיה וחובותיה למרכיבי השותפות. נהפוך הוא מהסכם הרכישה עולה כי עצמון שיש מכרה את חלקה בשותפות לזהבי בלבד.
לא זו אף זו:
התובעים רכשו מעצמון שיש את האריחים ביום 31/7/97, קודם לכינון השותפות ועל כורחך אתה אומר כי עיסקה זו אינה באה בגדר התיבה "בגין עסקי השותפות".

4)
מעורבות השותפות כבסיס לחיובה
4.1.
התובעים טוענים כי לאחר שנתגלע הפגם באריחים, פנו לשותפות וכי זו השיבה על פניותיהם במכתבים משלה שנכתבו על נייר מכתבים הנושא את שם השותפות וכי נציג הנתבעת (השותפות) ביקר בדירת התובעים, קיים קשר עם אשת המכירות אשר מכרה לתובעים את האריחים ואף פירט הנחיות לטיפול באריחים.

4.2.
עוד נטען כי השותפות דאגה לזימון מומחה מטעם החברה האיטלקית (סעיפים 7-10 לתצהיר התובע).

4.3.
גירסת התובעים אשר כמבואר לעיל נקבה בשם השותפות כמי שגילתה מעורבות והגיבה לתלונות התובעים, לא עמדה במבחן החקירה הנגדית. הנה כי כן העיד התובע:
"לא זוכר לאיזה חברה פניתי אז, אם זה היה עצמון בלבד (קרי השותפות - מ.ב.ח) או לחב' עצמון (קרי עצמון שיש - מ.ב.ח.) הגיעו אלי נציגים שאני לא יודע מי שלחם, דהיינו איזו חברה". (עמ' 8 לפרוטוקול).
חוסר המיקוד בגירסתו זו של התובע אינו מתיישב עם העובדה כי השכיל להבחין היטב בין השותפות מזה ובין עצמון שיש מזה, בכל הנוגע לשלב רכישת האריחים (עדותו בעמ' 7).

4.4.
בן עזר שהעיד מטעם השותפות הודה בגילוי לב כי נציג החברה האיטלקית ביקר בדירה והתייחס לכל משטחי הריצוף ולא רק לאלו שנרכשו מן השותפות בעיסקה משנת 1999 (שם בעמ' 11). קודם לכן בעדותו בתשובה לשאלה, הסביר בן עזר כיצד החלה מעורבותה של השותפות:
"כשלקוח פונה ומציין שהוא לקוח אנו עושים בדיקה במחשב ובודקים אם הוא אכן לקוח: כפי שנאמר בסעיף 7 לתצהירי, התובעים רכשו אצל הנתבעת (השותפות - מ.ב.ח. ) כ- 4 מ"ר אריחים ובדרך זו נכנסו כלקוח של השותפות" (שם בעמ' 11).

4.5.
אשר לביקור המומחה של החברה האיטלקית מעיר בן עזר:
"נציג של חברת פלור שהה בארץ ונתבקש על ידינו לאור הנושא הזה לבוא ולהתייחס למה שהוא רואה באריחים שסופקו על ידי החברה היצרנית (החברה האיטלקית- מ.ב.ח.) בארץ...זה היה רצון טוב לפתור תלונה של לקוח, אולי זו היתה טעות"... (שם בעמ' 12).

4.6.
ב"כ התובעים כמוצא שלל רב, טען כי במעשיה הודתה
השותפות הלכה למעשה בחבותה (סעיף 18 לסיכומי התובעים).
אין דעתי כדעתו: סבורני כי הודאתו הברורה והחד משמעית של התובע לפיה רכש את האריחים מעצמון שיש, די בה כדי לקיים את יסוד הקירבה
(
privity
) של הסכם מכר כמתחייב מהוראות סעיף 1 לחוק המכר תשכ"ח - 1968 שם נאמר בהתייחס למהותו של הסכם מכר:
"מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר".
ב-ע.א. 350/96 אבי וייס נ' בלהה שביט (פ"ד נ"ה (4) 524, הגדיר בית המשפט יחס זה כ- "דו הצדדיות המשתמעת במצב שבו ניצב מקנה הנכס מול נותן המחיר". בענייננו אין חולק כי דו צדדיות זו תופשת אך ורק בציר העיסקה לפיו מכרה עצמון שיש את האריחים לתובעים כנגד תשלום מחירם לעצמון שיש (להבדיל מן הנתבעת - השותפות).
4.7.
מסקנה זו כשהיא מצטרפת לעובדה לפיה בהסכם השותפות, הוחרגה אחריות השותפות לגבי עסקאות שביצעה עצמון שיש קודם למועד הקובע, עולה לכדי כוונה מודעת של השותפות שלא ליטול אחריות לעסקאות מכר של עצמון שיש וכי כוונה זו חסינה דיה כדי לעמוד בפני
הטענה המופרכת לפיה גילוי של רצון טוב מצד השותפות יש בו כביכול כדי לחייבה מכוחה של עיסקה שלא היתה צד לו מלכתחילה.

4.8.
למען לא יצא הנייר חסר, אטעים כי המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש - לא מצא פגם באריחים שנרכשו מן השותפות (כ- 4.5 מ"ר) וזאת כעולה מתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 5/8/05.

5)

סוף דבר
5.1.
הגעתי לידי מסקנה כי לא עלה בידי התובעים לבסס יריבות משפטית נגד השותפות אותה בלבד בחרו לתבוע במסגרת כתב התביעה המתוקן, ממילא מתייתר הצורך לדון בסוגיית יחוס האחריות וגובה הנזק.

5.2.
אשר על כן,אני דוחה את התביעה נגד הנתבעת, התובעים ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום של 7,500 ₪.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי בת"א.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום ו' בכסלו, תשס"ז (27 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.


בן חיים מרדכי, שופט
קלדניות: אורה +סיגל ר.






א בית משפט שלום 34354/04 אסרף מנחם, אסרף מירב נ' זהבי עצמון שותפות מוגבלת (פורסם ב-ֽ 27/11/2006)