פסקי דין על נבו מתקני חשמל בע"מ | פסקי דין על חיים נבו

160681/06 בשא     20/11/2006




בשא 160681/06 נבו מתקני חשמל בע"מ נ' חיים נבו




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א: 160681/06

בש"א: 163132/06


בפני
:
כב' הרשמת עפרון אראלה
תאריך:

20/11/2006





בעניין:
נבו מתקני חשמל בע"מ






המבקש/ת



נ
ג
ד



חיים נבו





המשיב/ה

החלטה
1.
בפני
י בקשה להטלת צו עיקול זמני (להלן: "צו העיקול"). צו העיקול ניתן במעמד צד אחד ביום 2.7.06, ולאחר שהמשיב הגיש ביום 20.9.06 בקשה לביטול צו העיקול, התקיים ביום 3.10.06 דיון במעמד שני הצדדים.

מסכת העובדות הרלבנטיות לענייננו
:
2.
המשיב היה אחד מבעלי המניות אצל המבקשת, ביחד עם אשתו, הגב' רות נבו, מר שלום גנזר ובעל מניות נוסף.
בתאריך 15.11.04 נחתם הסכם (להלן: "הסכם החלוקה") בין המשיב, אשתו וחברה בשם נבו תעשיות חשמל ואלקטרוניקה בע"מ (להלן: "חברה א") מצד אחד, לבין המבקשת, שלום גנזר וחברה נוספת בשם קווי מרום בע"מ (להלן: "חברה ב") מצד שני.
הסכם החלוקה- עיקרו חלוקת השליטה בין החברות השונות, כך שהמשיב יהא בעל המניות היחיד של חברה א' ומר שלום גנזר יהא בעל המניות במבקשת ובחברה ב'.

3.
כפי העולה מהוראות הסכם החלוקה, היה על המשיב להחזיר לידי המבקשת "כל רכוש מכל סוג שהוא ומין שהוא לרבות את כל פנקסי השיקים וכרטיסי האשראי של מתקני חשמל וקווי מרום המוחזקים על ידם". (ראה סעיף 4.2.8 להסכם החלוקה המצ"ב כנספח א' לכתב התביעה).

4.
המשיב החזיר לידי המבקשת 4 כרטיסי אשראי, אשר היו ברשותו ואשר אודותיהם ידעה המבקשת.
לטענת המבקשת ומבדיקת חשבונותיה, נמצא, כי סך של כ-300,000 ₪ נמשך ע"י המשיב באמצעות כרטיס אשראי נוסף, אשר הנפיק לעצמו בעורמה וללא ידיעתה ביום 14.11.04, היינו יום לפני חתימת הסכם החלוקה.
יתר על כן, המבקשת טוענת, כי בחודש אוגוסט 2005 הנפיקה הנתבעת 2, היא חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, (אשר אינה צד לבקשת העיקול דכאן) למשיב כרטיס אשראי נוסף (מסוגנן) המושך כספים מחשבונה של המבקשת, ללא אישורה.

טענות המבקשת
:
5.
לעניין קיומה של עילת תובענה- המבקשת טוענת לעילת הונאה ו/או גזל ו/או עשיית עושר שלא במשפט, לפיה המשיב משך סך של כ-300,000 ₪ שלא כדין מחשבונה של המבקשת, זאת באמצעות כרטיס אשראי, אשר הונפק לו ללא הרשאתה וללא ידיעתה.
עוד טוענת המבקשת, כי אף המשיב הודה בחקירתו הנגדית בקיומה של עילת התובענה, משהצהיר לפרוטוקול, כי החליט על דעת עצמו להפעיל את כרטיס האשראי הנוסף, אשר הגיע לרשותו באקראי, משום שהמבקשת רימתה אותו, ולפיכך לא ביקש כל אישור ממנה.
לעניין החשש להכבדה על ביצוע פס"ד- גורסת המבקשת, כי אי מתן צו העיקול יותיר אותה בפני
שוקת שבורה, עת יינתן פס"ד. מצבו הכלכלי של המשיב הינו קשה, הסכם החלוקה הפך את המשיב לחסר כל, כך אף לטענת המשיב עצמו, בהתאם.
בנוסף, משיחות שנתקיימו בין המצהיר מטעם המבקשת, מר שלום גנזר לבין המשיב, הלה טען בפני
ו, כי ניתן לתבוע אותו אך לא יצליחו לתפוס שום דבר. לטענת המבקשת, דברים אלו מעידים על חשש להברחת נכסים ולסיכול ביצוע פס"ד.

טענות המשיב
:
6.
לעניין קיומה של עילת תובענה- המשיב טוען, כי הסכם החלוקה לא נחתם ע"י כל הגורמים אשר היו אמורים לחתום עליו, ומשכך הינו חסר נפקות משפטית, ואינו יוצר עילת תביעה.
לטענת המשיב, המבקשת לא ביססה את תביעתה משלא הבהירה מהו התאריך הרלבנטי להנפקת כרטיס האשראי, שבאמצעותו נעשו החיובים הכספיים, וכן משלא הובהרו פרטי כרטיס האשראי נשוא התובענה.
עוד טוען המשיב, כי כרטיס האשראי נשוא התובענה בוטל זה מכבר, להוכחת טענתו צרף המשיב מכתב מטעם הנתבעת 2, לפיו כרטיס המסתיים בספרות 3750 על שם המשיב, מבוטל החל מיום 5.3.01.
7.
בנוסף, לטענת המשיב, המבקשת לא פרעה לידי חברת כרטיסי האשראי, היא הנתבעת 2, את הסכומים אשר אותם היא מבקשת להשית על המשיב, ומשכך לא קמה לה עילת תובענה.
לעניין החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין- טוען המשיב, כי המבקשת לא הרימה את נטל הראייה בדבר הכבדה אפשרית על ביצוע פסק הדין. טענות המבקשת למצב כלכלי קשה הינן טענות מופרכות. המשיב מעולם לא שוחח עם מר שלום גנזר ביחס למצבו הכלכלי. ההפך הוא הנכון, מסת הנכסים ברי העיקול מעידה על מצבו הכלכלי הטוב של המשיב.

המסגרת הנורמטיבית
:
8.
צו עיקול זמני אינו ניתן על דרך השגרה. כידוע, עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, גברה ההכרה, לפיה בתי

המשפט נדרשים ליתר זהירות לעומת העבר במתן צווים זמניים, וכמו בסוגיות אחרות, נדרשים עתה בתי

המשפט לערוך איזון בין האינטרס של התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק
-
הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה. בעניין זה ראה: רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, וכן רע"א 5935/97 רוני סיני נ' יעקב גלנץ, פ"ד נב(1) 193.
מלאכת איזון האינטרסים השונים נדרשת ביתר שאת ובזהירות, תוך שקלול הנסיבות ובחינת המקרה לגופו של עניין, שהרי כידוע אל מול הזכות החוקתית לזכות הקניין של הנתבע ניצבת זכותו של התובע להגשמת הדין המהותי.
בבקשה לצו עיקול על המבקשת לעבור שתי משוכות
:
המשוכה הראשונה קבועה בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לפיה על המבקשת לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה..."
המשוכה השניה קבועה בתקנה 374(ב) לתקנות, ולפיה על המבקשת לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".
בנוסף, מורה תקנה 362(ב) לתקנות, כי על בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים של מאזן הנוחות- האם הנזק שייגרם למבקשת, אם לא יינתן הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב, אם יינתן הסעד.
תום לב
- היות הבקשה מוגשת בתום לב.
צדק ומידתיות
- מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, והיות הסעד מידתי.
ודוק- על המבקשת לעבור תחילה את המשוכה הראשונה היא עילת התובענה, שהרי אי-עמידה במשוכה זו, מייתרת את הצורך בבחינת קיומה של המשוכה השניה, החשש להכבדה.

דיון ומסקנות
:
9.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים שציינתי לעיל, מוטל על כתפי המבקשת, וכן נדרשת רמה גבוהה של שכנוע.
השאלה הראשונית המתעוררת בבקשה להטלת עיקול, היא האמנם הציגה המבקשת ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובענה.
כפי העולה מכתב התביעה, עניין לנו בתובענה, לפיה המשיב עשה שימוש שלא כדין בכרטיס אשראי, ומשך כספים מחשבון המבקשת, ללא ידיעתה.
לכתב התביעה צורפו מסמכים בכתב, המהווים ראשית ראיה לעילת התובענה, כך למשל צורף הסכם החלוקה, אשר יש בו כדי להעיד על רצון הצדדים לחלק ולהפריד השליטה במניות החברות השונות,
כמו כן צורפו דפי פירוט המשיכות מחשבון הבנק של המבקשת, שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי בתקופה הרלבנטית, לאחר הסכם החלוקה.

10.
לא זו אף זו, המשיב הודה בחקירתו הנגדית בקיומה של עילת התובענה, משהצהיר לפרוטוקול, כי החזיק בידיו כרטיס אשראי נוסף, לאחר שארבעת כרטיסי האשראי האחרים הוחזרו, עם החתימה על הסכם החלוקה, כאמור.

"ש.מדוע בהליך שהתנהל בין החברות ענית שהחזרת את כל כרטיסי האשראי למעט כרטיס אחד. מה אתה אומר.
ת. כל הכרטיסים הוחזרו.
ש. בבקשה לביטול העיקול אתה מתאר כרטיס אשראי שניתן לך לצורך בטוחה
ת. למזלי הכרטיס הגיע אלי כשבועיים לאחר ההיפרדות ומר גנזר הוא הפר את ההסכמים שהיו, אמרתי לו שיש לי כרטיס אשראי נוסף ואני מפעיל אותו כערבות נגדך, הכרטיס הזה הגיע אלי באקראי
". (ראה עמוד 5-6 לפרוטוקול הדיון מיום 3.10.06).

ובהמשך השיב המשיב לפרוטוקול:
"ש. ההחלטה שהכרטיס יהווה בטוחה הייתה שלך.
ת. אמת"
. (ראה עמוד 6 לפרוטוקול).
ואם לא די בכך, הצהיר המשיב בהמשך חקירתו:
"ש. כלומר בכתב ההגנה כוונתך שלא המבקשת התירה לך למשוך את הכספים אלא חברת האשראי.
ת. המבקשת שיקרה אותי ורימתה אותי. לא ביקשתי שום אישור, כי ידעתי מה תהיה התשובה
".
על פניו, נראה, כי המשיב החליט על דעת עצמו להפעיל את כרטיס האשראי הנוסף, אשר הגיע לרשותו לכאורה באקראי, וכל שכן לא טרח להוציא אישור להנפקתו.
סבורתני, כי במקרה שלפנינו, הצליחה המבקשת להראות את צדקת התובענה, ולהביא בשלב זה ראיות מהימנות לכאורה המקימות תשתית וסיכוי לתובענה נגד המשיב.
מכאן לשאלה השניה הניצבת בפני
, היא האם הביאה המבקשת ראיות מהימנות לכאורה בדבר החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין. נראה, כי התשובה לכך הינה חיובית.
מצבו הכלכלי של המשיב במהלך הדיון התגלה כקשה. בעבר פנה לבית המשפט בבקשה לשחרור כספים מחשבונות הבנק בטענה, כי אין לו משכורת סדירה. כמו כן, הודה המשיב, כי הינו משתכר בסך של 5,000 ₪ בלבד, וכן קצבת נכות וזקנה.
בנוסף, המשיב התחמק ממתן תשובה עניינית לשאלת ב"כ המבקשת בעניין המכתב, אשר נכתב על ידו, ולפיו הסכם החלוקה הפך את המשיב לחסר כל.
"ש. מדוע כתבת בחודש ינואר השנה שהפסקת הקשר העסקי הפך אותך לחסר כל והחזיר אותך הרבה שנים אחורה ואתה חסר כל.
ת. לי לא זכור מכתב כזה ששלחתי. אני מעיין בו עכשיו. לאחר שאני מעיין בו תשובתי היא אני לא זוכר את המכתב הזה...
"
לאור האמור לעיל, אני סבורה, כי מצבו הכלכלי של המשיב אינו כפי שהתיימר להציג בעיני בית המשפט.
לעניין החשש להכבדה- אוסיף, כי מקובל העיקרון, לפיו גם בהעדר חשש להברחת נכסים, די בהוכחה כי אין בידי הנתבע כדי לשלם את החוב או בידיו כספים מועטים לעומת אלה הדרושים לתשלום חובותיו, או אז ראוי להטיל עיקול כדי להבטיח שגם אותם כספים מועטים יחסית לא ייעלמו בבוא היום לממש את פסק הדין, אם אומנם יינתן בעתיד. ראה: ת.א. (ת"א) 1082/04 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' נחושתן חברה להשקעות בע"מ.
נראה, כי במקרה דנן קיימות ראיות מהימנות לכאורה בדבר חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, עת יינתן.

11.
לפיכך ולאחר עיון בחומר המונח בפני
, חקירות הצדדים וסיכומיהם הגעתי למסקנה, לפיה המבקשת עמדה בנטל ההוכחה של שני התנאים המצטברים, ונמצא אפוא, כי ביטול צו העיקול הזמני יותיר האחרונה בפני
שוקת שבורה, תוצאה שהינה חמורה מן ההגבלה הזמנית על זכות הקניין של המשיב.





סוף דבר
- צו העיקול נשאר על כנו. המשיב יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ ריבית והצמדה עד התשלום בפועל. צו העיקול על חשבון עו"ש יישאר, למעט אפשרות למשוך קצבת נכות, קצבת זקנה וסכום נוסף של 5,000 ₪.

הבקשה לביטול צו העיקול- נדחית.

ניתנה היום כ"ט בחשון, תשס"ז (20 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.


א.עפרון, רשמת








בשא בית משפט שלום 160681/06 נבו מתקני חשמל בע"מ נ' חיים נבו (פורסם ב-ֽ 20/11/2006)