פסקי דין על אחים מרום חברה לבנין פיתוח והשקעות | פסקי דין על דוד מרום | פסקי דין על יעקב מרום | פסקי דין על אליהו אסייג | פסקי דין על אבי עזרא | פסקי דין על רפאל אסייג ואח' |

200046/05 הפ     16/02/2005




הפ 200046/05 אחים מרום חברה לבנין פיתוח והשקעות בע"מ, דוד מרום, יעקב מרום נ' אליהו אסייג, אבי עזרא, רפאל אסייג ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
הפ 200046/05

בפני
:
כב' השופטת רות רונן

תאריך:
16/02/2005




בעניין:
1. אחים מרום חברה לבנין פיתוח והשקעות בע"מ

2. דוד מרום
3. יעקב מרום


ע"י ב"כ עו"ד
עקרבי
מבקשים

נ
ג
ד


1. אליהו אסייג

2. אבי עזרא
3. רפאל אסייג
4. חיים אסייג
5. רחל חדידה


ע"י ב"כ עו"ד
בן ששון
משיבים
פסק דין
1.
המבקשים עותרים כי בית המשפט יורה על ביטולו של פסק הבוררות מיום 31.3.04, שניתן ע"י כב' הבורר המהנדס מר אורי מדפיס (להלן: "הבורר").

טענתם העיקרית של המבקשים מתייחסת להחלטת הבורר לפיה המבקשים 2-3 ערבים לחובות החברה – המבקשת 1, וככאלה עליהם לשאת בסכום הפסוק שהבורר חייב את החברה לשלם למשיבים.

המבקשים טוענים כי בהחלטה זו, הבורר חרג מסמכותו, כי תוכן הפסק שלו מנוגד לתקנת הציבור, וכי יש לבטל את הפסק גם בשל העדר נימוקים בסוגייה החורגת מתחום מומחיותו של הבורר (ר' ס' 24 (3) (6), ו-(9) לחוק הבוררות.


אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

2.
העובדות הרלוונטיות הינן בקצרה כדלקמן: הסכסוך בין הצדדים נסב על הסכם מיום 30.5.00 (להלן: "ההסכם"), מכוחו היה על המבקשים לבנות בית מגורים עבור המשיבים.

המשיבים הגישו תביעה נגד המבקשים דנן בבית משפט השלום. המבקשים טענו לסעיף בוררות בהסכם. בית משפט השלום קיבל את הטענה והורה על עיכוב הליכים מכוח ס' 5 לחוק הבוררות. המשיבים ערערו על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי, במסגרת הדיון בערעור, מינה את הבורר מר מדפיס לדון בסכסוך בין הצדדים.

3.
כידוע, עילות הביטול נשוא ס' 24 לחוק הבוררות אינן עילות ערעור. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר, והוא מוסמך לבטלו רק מכוחן של עילות הביטול שנקבעו בס' 24 לחוק הבוררות.


אינני סבורה כי המבקשים הוכיחו את קיומן של עילות הביטול שנטענו על ידיהם.

4.
ראשית, אינני סבורה כי הוכח שהבורר חרג מסמכותו.

כך, הבקשה לעיכוב הליכים בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום, הוגשה ע"י שלושת המבקשים – החברה, ושני המבקשים 2-3. שלושתם ביקשו כי הסכסוך בענינם יידון בפני
הבורר. המבקשים 2-3 לא טענו כי אין מקום להעביר את הסכסוך – ככל שהוא נוגע אליהם – לבוררות, מכיוון שאין יריבות ביניהם לבין המשיבים.

בבקשתם להעביר את הסכסוך, גם ככל שהוא נוגע לטענות כלפיהם, לדיון בפני
הבורר, הביעו המבקשים 2-3 את עמדתם כי הם מכפיפים עצמם להכרעת הבורר ביחס לטענה שהועלתה כנגדם – לפיה הם ערבים להתחייבויות החברה בהסכם.

השאלה האם המבקשים 2-3 הם ערבים להתחייבויות החברה בהסכם, היא שאלה שהוצגה כפלוגתא בין הצדדים, והבורר הכריע בה.

5.
יצויין בהקשר זה, כי העובדה שהמבקשים לא העלו את טענת העדר הסמכות במהלך הבוררות, היא בעוכריהם. כך, נפסק כי הסכמה לסמכות הבורר יכולה להיות גם מכללא, באי העלאת הטענה בדבר חריגה מסמכות במועד. מי שלא העלה את טענת חוסר הסמכות בפני
הבוררים וגם לא מיחה על המשך הדיון בפני
הם, יהא מנוע מלהעלות טענה זו בשלב של בקשה לביטול הפסק (ר' ר"ע 34/87 רבינוביץ נ. רבינוביץ פ"ד מ"א (2) 398 401).

6.
זאת ועוד, לשאלה האם ערבו המבקשים 2-3 להתחייבויות החברה, יש קודם כל פן עובדתי – השאלה היא האם הסכימו המבקשים 2-3 להיות ערבים.

לצורך בירור השאלה העובדתית הזאת, יש לבחון את ההסכם, ואת אומד דעתם של הצדדים לו.

מפרוטוקול הבוררות עולה, כי המבקשים נחקרו בחקירה נגדית לגבי כוונתם כאשר חתמו על ההסכם (ר' את פרוטוקול הבוררות, שורות 489-498).


ב"כ המבקשים טען, כי הבורר אינו בקיא בפרטי ההלכות והדינים לגבי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

ואולם, הבורר לא קבע כי יש לחייב את המבקשים 2-3 מכוח דיני הרמת מסך, ותוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה. קביעתו של הבורר התבססה על מסקנתו העובדתית לפיה המבקשים 2-3 עצמם ערבו לחובות החברה בהסכם.

7.
אף שכפי שצויין לעיל, אינני סבורה כי יש מקום כי בית המשפט יתערב במסקנה העובדתית של הבורר, או כי בית המשפט יבחן אותה בכלים בהם בוחנת ערכאת ערעור

פסק דין
של ערכאה קודמת, אעיר בקצרה כי אינני סבורה שמסקנתו של הבורר ביחס לערבותם של המבקשים 2-3 היא מסקנה מופרכת, שגויה על פניה או בלתי אפשרית. יש להדגיש לענין זה גם את העובדה, כי הבורר בעניננו לא חוייב לפסוק על פי הדין המהותי.

8.
את המסקנה לפיה המבקשים 2-3 הסכימו לערוב להסכם, ניתן לבסס על כך שבכותרת ההסכם נרשם כי
ההסכם הוא בין "אחים מרום חב' לבנין פיתוח והשקעות בע"מ, קבלן רשום 14020 ח.פ. 5-159273-51 מרח' הסוכה 12, ראשל"צ, על ידי מנהליה דוד מרום
ויעקב מרום
ובערבותם האישית...."

בשולי ההסכם נרשם תחת הכותרת "ערבות אישית" שמו של דוד מרום
ומספר תעודת הזהות שלו, ומספר תעודת הזהות של מר יעקב מרום
.

לאחר המשפט "ולראיה באנו על החתום" במסגרת הכותרת של "ערבות אישית", קיימות חתימותיהם של שני המבקשים 2-3 (אכן, החתימות הן על גבי חותמת החברה).

עוד יש לציין לענין זה, כי ערבות היא הסכם שאין חובה לערוך אותו בכתב, וודאי שאין חובה של חתימה על מנת לתת תוקף להתחייבות של צד להיות ערב בהסכם (ר' שלו, דיני חוזים, מהד' שניה, עמ' 277, וכן ע"א 457/89 כהן נ. שפילברג פ"ד מ"ב (3) 177).

9.
כל האמור לעיל, מעלה, כי מסקנתו של הבורר לפיה המבקשים 2-3 ערבו להתחייבויות החברה בהסכם, היא מסקנה אפשרית, אין בה משום חריגה של הבורר מסמכותו, והיא אינה מחייבת התערבות של בית המשפט או ביטול של פסק הבורר בהקשר זה.


לענין זה יש להזכיר את ההלכה הפסוקה, לפיה "מגמת בתי המשפט היא לקיים את פסק הבוררות ככל שהדבר ניתן, ולצמצם את התערבותו של בית המשפט בהכרעותיו של הבורר. לפיכך, יש לתת משמעות דווקנית לדיבור "סמכות" בסעיף 24(3) לחוק הבוררות, ומאידך גיסא, במקרים של ספק לגבי אומד דעתם של בעלי הדין לגבי נושא הסכסוך, לתת פרשנות מרחיבה להסכם הבוררות". (ר' ע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניה בע"מ נ. ס. ע. רינגל בע"מ, פ"ד מ"ב (4) 605 ).

האמור לעיל, יש בו גם כדי להשליך על השאלה האם נגרם עיוות דין למבקשים – לאור הוראת ס' 26 (א) לחוק הבוררות.

10.
אינני סבורה כי המבקשים הוכיחו כי יש לבטל את פסק הבורר מחמת העדר נימוקים.

חובת ההנמקה – כך נפסק – צריכה להיות מפורשת וברורה. בהעדר הוראה מפורשת, אין היא קמה כלל ועיקר, יהיו יתר הדרישות שבשטר אשר יהיו. (ר' ע"א 227/85 המועצה המקומית שלומי נ. שורה בע"מ, פ"ד מ"א (4) 7, בעמ' 11 ).
בעניננו, הבורר לא נדרש לנמק את הפסק, ואינני סבורה כי יש לקבוע שהיה מקום שהוא ינמק אותו בסוגייה הספציפית של חיוב המבקשים 2-3 כערבים.

11.
אינני סבורה כי יש לבטל את פסק הבורר שכן הוא עומד בסתירה לתקנת הציבור.

אינני סבורה, לאור כל האמור לעיל, כי תוכן הפסק, המחייב את
המבקשים 2-3 לשאת בחובות החברה כערבים לה, הוא תוכן העומד בניגוד לתקנת הציבור.

12.
המבקשים טענו בבקשתם גם כי הבורר הכיר בתשלומים שלא היה אמור להכיר בהם, בהעדר קבלות או תשתית ראייתית.

אינני מקבלת את הטענה לפיה יש לבטל את פסק הבורר מטעם זה.

הבורר אינו כפוף לדין הפרוצדורלי ולדיני הראיות.

בית המשפט לא יתערב בתוכנו של הפסק.

הבורר הוסמך על ידי הצדדים לפסוק בסכסוך ביניהם, ואינני רואה טעם שלא לכבד את פסיקתו גם בהקשר זה.

13.
לכן, ומכל הטעמים שלעיל, אני דוחה את הבקשה.

אני מחייבת את המבקשים יחד ולחוד לשאת בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח העתק של

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום 16.2.05 בהעדר הצדדים.


ר. רונן, שופטת


קלדנית: סיגי י.






הפ בית משפט שלום 200046/05 אחים מרום חברה לבנין פיתוח והשקעות בע"מ, דוד מרום, יעקב מרום נ' אליהו אסייג, אבי עזרא, רפאל אסייג ואח' (פורסם ב-ֽ 16/02/2005)