פסקי דין על שאול רונית | פסקי דין על רענן מזרחי | פסקי דין על מזרחי נעמי |

191038/04 בשא     02/02/2005




בשא 191038/04 שאול רונית נ' רענן מזרחי, מזרחי נעמי




בעניין:
1


בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא191038/04

בשא191038/04

בפני
:
כב' השופט תמיר מיכאל
תאריך:
02/02/2005





בעניין
:
שאול רונית






מבקשת


- נ
ג
ד -


1 . רענן מזרחי
2 . מזרחי נעמי







משיבים


החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התנהל ביום 31.1.05 במעמד הצדדים וזאת במסגרת בקשת המבקשת להאריך את המועד לצורך הגשת כתב התנגדות לביצוע 2 שטרי חוב, שטר חוב מספר 377489 על סך 10,000 ₪ מיום 7.3.02 וכן שטר חוב נוסף אשר מספרו בבקשה לבצוע שטר ובצילום אשר צורף אינו ברור על סך 10,000 ₪ מיום 7.3.02.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לבקשתה הנ"ל ובו תיארה כיצד נגנבו ממנה 10,000 ₪ אשר היו מיועדים לתשלום שכר הדירה וכן אודות הקשיים הכלכליים שנקלעה אליהם ועל כך שלא הצליחה לשלם את דמי השכירות במועד. המבקשת הוסיפה ותיארה כיצד המשיבים "הבינו" את מצבה, ובעקבות זאת אף נחתם הסכם שני בהמשך לאותה "הבנה". המבקשת טענה כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב וכי הגישו כנגדה תביעה כאשר 75% מסכום התביעה הינו בגין הפיצוי המוסכם. המבקשת מפנה ל

פסק דין
חלקי אשר ניתן על ידי כבוד הרשמת עפרון מיום 10.5.04 ועל כך שנקבע בו כי על המבקשת לשלם סך של 15,638 ₪ בגין דמי שכירות אשר לא שולמו על ידה למשיבים. בסעיף 12 בתצהירה של המבקשת הוצהר כי המשיבים הסכימו לאור מצבה הכלכלי של המבקשת, לקבל את תשלום שכר הדירה בהתאם ליכולתה הכלכלית, וכי עובר להגשת התביעה הנ"ל ואף לאחריה היתה בקשר רציף עם המשיבים לשם הסדרת יתרת התשלום.

המבקשת נחקרה במסגרת חקירה נגדית על תצהירה, ובמהלכה העידה, בין השאר, כי היא אכן חתמה על מסמכי השכירות אשר צורפו כנספחים לתגובת המשיבים אשר הוגשה לתיק, ואף אישרה קבלת מכתבי התראה אשר סומנו כנספח ג' לתגובה הנ"ל. המבקשת נשאלה במהלך החקירה מתי היא פינתה את הדירה בפועל, אולם היא לא יכלה לומר מתי ואף ביקשה מבא כוחה לסייע לה. בא כוח המבקשת הודיע לבית המשפט כי ניתן ללמוד, ולו לכאורה, על מועד הפינוי בתגובת המשיבים שם צוין מועד פינוי ביום 15.9.03, תאריך אשר "לא צלצל" באוזני המבקשת. המבקשת תארה בעדותה באריכות כיצד פעלה לגייס כספים, אולם אותם כספים נשמטו מידיה או לא הגיעו לידיה כלל, ועל כן לא יכלה לשלם שכר דירה.

בא כוח המבקשת טען בסיכומיו כי הפסיקה מכירה בפני
ה ללשכה לסיוע משפטי כ"טעם מיוחד" לצורך הארכת המועד להגשת בקשות וכתבי טענות, והפנה להחלטת כבוד השופט הרשם בועז אוקון בבית המשפט העליון אשר ניתנה במסגרת תיק בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון וכן לפסיקה נוספת.

לגופו של ענין נטען בהמשך להצהרת בא כוח המשיבים לפיה שולמו 19,400 ₪ על ידי ערב במסגרת תיק אחר, כי יש לייחס סכום זה לדמי השכירות שעל המבקשת לשלם, כאשר התביעה המקבילה בנוגע לעילת הפיצוי המוסכם עדיין טעונה בירור וטרם הוכרעה.

בא כוח המשיבים טען בסיכומיו כי בהעדר התייחסות מפורשת בתצהיר למועד הפניה של המבקשת לסיוע המשפטי לצורך קבלת סיוע ובהעדר התייחסות למועד שבו קיבלה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל לראשונה יחד עם פרטים מהותיים נוספים, אין מקום להאריך את המועד ולראות בטענת המבקשת כ"טעם מיוחד" לצורך הארכת המועד.

לגופו של ענין נטען כי למבקשת "הגנת בדים", כאשר היא קיבלה תמורה עבור השטרות, אולם לא יכלה ולא ידעה לתאר בפני
בית המשפט מתי היא שילמה דמי שכירות, כמה שילמה, ובאיזה אמצעי תשלום שילמה. בנוסף לכך, נטען כי המבקשת לא היתה מסוגלת לציין מתי היא פינתה את הדירה בפועל. כמו כן, נטען כי הגם שנתקבלו 19,370 ₪ במסגרת התיק השני, וגם אם מדובר על חשבון דמי שכירות, אין בכך כדי להוות טענת הגנה במסגרת הדיון אשר באה בפני
בית משפט זה.

דיון


אכן הפסיקה מכירה בפני
ה ללשכה לסיוע משפטי כ"טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד אשר קבוע בחיקוק. יחד עם זאת, לא די בהצהרה כללית לפיה יש ליתן "טעם מיוחד" מאחר והמבקשת נעזרה בסיוע מטעם הלשכה לסיוע משפטי. היה על המבקשת לציין בצורה מפורשת בתצהירה מתי היא קיבלה את האזהרה לידיה ומתי היא פנתה ישירות ללשכת הסיוע המשפטי לצורך קבלת סיוע. כמו כן, היה על המבקשת לתאר מדוע היא לא פנתה מיידית ללשכה במידה וחלף פרק זמן ניכר ממועד קבלת האזהרה ועד לפניה בפועל.

בהעדר פירוט מספיק בתצהירה של המבקשת, הנני קובע כי אין בבקשת המבקשת "טעם מיוחד" לצורך הארכת המועד, ועל כן, הנני דוחה את הבקשה להארכת המועד.

לגופו של ענין – המבקשת אישרה כי היא אכן חתמה על הסכמי השכירות, לא ידעה לומר מה היא שילמה על חשבון דמי שכירות, מתי ובאמצעות איזה אמצעי תשלום ובנוסף לכך לא ידעה לומר מתי היא פינתה את הדירה בפועל. אין הגבלה בהגשת תובענה שטרית במקביל לתביעה חוזית, כאשר בית משפט זה אינו מוגבל לדמי השכירות אשר נתבעו במסגרת התביעה החוזית וזאת כאשר לא ניתן ללמוד מהפסיקתא אשר צורפה כנספח ד' לתגובת המשיבים הנ"ל לאיזה תקופה ניתן לייחס את 15,638 ₪ הנ"ל עבור "דמי שכירות" וזאת בהעדר כתבי בית דין אשר הוגשו במסגרת אותה תובענה.

יצוין בנוסף כי נפסק לחובת הנתבעים וביניהם המבקשת 43,875 ₪ בגין פיצוי מוסכם, סכום נוסף כמפורט בסעיף ג' בפסיקתא, 2,564 ₪ בגין אגרת בית משפט, וכן 21,087 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין.

לאור האמור לעיל, אין מקום לקבוע כי גביית מלוא הסכום אשר נקוב בשטרי החוב הנ"ל יביא את המבקשת למצב שבו נגבו ממנה כספים מעבר למה שהיא חייבת למשיבים בפועל, וזאת במיוחד כאשר ניתן לחשב דמי שכירות שהמבקשת חייבת למשיבים מיום כניסתה לדירה ועד למועד הפינוי הנטען על ידי המשיבים
בהעדר גרסה אחרת מטעם המבקשת.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקשת, מורה בזאת על המשך הליכי הוצל"פ בתיק הוצל"פ מס'
01-46649-03-3
, וכן מחייב את המבקשת לשלם למשיבים סך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף לכך, הנני קובע כי אין מקום לייחס תשלום אשר שולם במסגרת תביעה אחרת ישירות לתיק זה, כאשר מוטלת החובה על בא כוח המשיבים לא לגבות בגין העילות השונות סכומים אשר מעבר לחובה של המבקשת ועל כל פנים, לכל היותר פתוחה בפני
המבקשת הדרך להגיש בקשות שונות ללשכת ההוצאה לפועל, במידה והיא סבורה כי המשיבים פועלים על מנת לגבות ממנה סכומים גבוהים ממה שהם רשאים לגבות בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מן ההחלטה לצדדים
.


ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ה (2 בפברואר 2005) בהיעדר הצדדים הנ"ל.


______________


מיכאל תמיר, שופט











בשא בית משפט שלום 191038/04 שאול רונית נ' רענן מזרחי, מזרחי נעמי (פורסם ב-ֽ 02/02/2005)