פסקי דין על המערער מחמוד ג'בארין נגד המשיבה משרד לאיכות הסביבה | פסקי דין על המשיבה משרד לאיכות הסביבה

15/02 פשר     01/01/2001










{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
לך

law data
law data
1
0
2009-02-15t12:22:00z
2009-02-16t19:58:00z
2009-02-16t19:58:00z
2
1152
5764
ness esg
48
13
6903
11.8122


6 נק'
2



false








2593-12-08
12095402
ngcs.protocol.bl.client.protocolblclientcriminal
1
-1
-1
-1
0
0
-1
14
ëåìí
1
249922
0
15/02/2009 13:30    


12359068
2
ngcs.protocol.bl.client

microsoftinternetexplorer4


st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:david;
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"טבלת רשת";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;}





page 


1


























בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים




עפ"ג
2593-12-08 ג'בארין נ' משרד לאיכות הסביבה, יועץ המשפט








15
פברואר 2009






בפני
כב' השופט דר' עדי זרנקין











המערער


מחמוד
ג'בארין





נגד





המשיבה


משרד
לאיכות הסביבה, יועץ המשפט














<#2#>
נוכחים:
ב"כ התובע: עו"ד מוחמד לוטפי
ב"כ המשיבה: עו"ד גב'
ליאורה-דרורי סבירסקי

פרוטוקול

ב"כ המערער:
חוזר על טענותיי בערעור, אני מסכים שהעבירה לא סימפטית, ביהמ"ש
מצווים לעניין הענישה לבדוק את האיש, לצערי הוטל על הנאשם עונש קיצוני, מדובר
במערער בגיל 65 מתקיים מקצבת נכות של המל"ל, 6 בנות בבית ו-2 מהן התאלמנו.
אשתו בגיל 65, אין מחלוקת שהמקום נסגר מ 4/06 כך שהמפגע לא רק שלא קיים.
עניין פיטום אווזים נאסר. כל הפרנסה נהרסה. יש מספר ברירות.
ביהמ"ש הטיל עליו 75,000 ₪ לחלק ל 20 תשלומים זה סכום של כ 3,000 ₪.
הברירה או ללכת לכלא או שביהמ"ש יחוס עליו ויתחשב.
בימ"ש קמא התעלם מטיעוני ההגנה ולא שקל לגופם. נכתבו אבל לא נשקלו.
למשל, בימ"ש לא הטיל עונשים אחרים כמו מאסר על תנאי, התחייבות, דברים אחרים
שבתי משפט נהגו להטיל בעבירות כאלה, מעבר לעניין הכספי של הקנס. לטעמי ביהמ"ש
יכול לאזן עכשיו.
חברתי בתיק אחר הגיעה להסכמה עם בן אחיו של הנאשם צרפנו את הנספחים להודעת
הערעור נספח ג', הגיעה להסכמה על הטלת 15,000 ₪ קנס על אחיינו של הנאשם. מקרה
דומה, באותם תאריכים שבאו לבקר אצלנו באו לאחיינו.
אני מסכים עם כל מילה שאמרה חברתי, למה ביהמ"ש במקרה כאן לא מצאו
אותם דברים שם ביטויים בגזה"ד כאן. המערער הודה בעבירות לאחר שקיבל יצוג אחר
והגיע להסכמה שהוא מודה, נכון שעניין העונש נשאר פתוח, ביהמ"ש מצווה לבטא את
אופן הענישה באופן אחיד. מדוע הוא קיבל פי 5 מבן אחיו. העסק שלו גם נסגר. סגירת
העסק היא טענה חשובה שביהמ"ש לא התייחס אליה מספיק. לנאשם העדר הרשעות.
הסרת המפגע הוא טיעון מאד חשוב.
התביעה במסגרת כתב האישום טענה להיקף הנזק ולא הייתה לזה שום הוכחות, נאמר
בסעיף 2.ב "נטען לחשש זיהום מי התהום". לא הייתה הוכחה מדעית מה הנזק
שגרם. אני מסכים שהוא מודה לא אפתח את הפנדורה. לא מקבל ראש במעשיו. אבל, העונש
צריך להיות פרופורציונאלי. בנוסף טוען טענת שיהוי. העבירות התחילו ב 2003 וכתב
האישום הוגש ב 8/06. אי אפשר להתעלם מהשיהוי המאשימה לא נקטה בהליכים משפטיים
מנהלתיים שהיה ביכולתה לעשות. אלמנט הענישה לא מתקיים כי העניין נסגר. מפנה לפסיקה
בעניין, פסיקה של בימ"ש שלום, לטעמי יש ניידות בענישה, הענישה צריכה לשקול
אינדיווידואלית כל מקרה. יש לשקול את המצב של המערער כאן.
לכן, מבקש שביהמ"ש יקבל את הערעור.
תיק עבירה על חוק המים ועבירה נוספת הוטל 6,000 ₪ ומאסר על תנאי.
תיק אחר, ניהלו אתר לסילוק פסולת במשך שנים, פגיעה באיכות האוויר, הוטל על
החברה 15,000 ₪ על מנהליה 1,000 ש"ח.
תיק ברחובות לכלוך ברשות הרבים, ביהמ"ש התחשב שאין הרשעות קודמות.
בימ"ש השלום בירושלים, עבירות שונות, הוטל קנס 20,000 ₪ התחייבות
4,000 ₪.
נסכים להתחייבות ומאסר על תנאי שיעשה האיזון הראוי.
מציג ערעור בפני
בימ"ש זה, מצא לנכון להתערב והפחית הקנס.
ערכת הערעור לא ערכאה שאסור לה להתערב, להיפך.
העסקה שהגיעו אליה הצדדים עם האחיין סכום של 15,000 ₪ אני סבור
שבימ"ש ימצא לנכון להתערב אפילו עם הכבדה לגבי התחייבות ועל תנאי.

ב"כ המשיבה
:
מבקשת שהמערער ימשוך מהודעת הערעור את המסמכים שצירף. לא הוגשה בקשה
להגישם, נספח ד לא שייך למערער זה ע"ש אדם אחר, נספח ה' לא הוגשה בקשה, נספח
ו', נספח מ 2006 יכול להגישו לבימ"ש קמא, נספח ח' גם הוא היה לפני המועד
לדיון בבימ"ש קמא.
לגבי אותו פס"ד של מוחמד ג'אברין, כל תיק ונסיבותיו. שם הייתה בעיה
ראייתי, ציינתי בהסדר טיעון. הגעתי להסדר טיעון כי הייתה לי בעייה ראייתי מאד
רצינית. בתיק הזה לא הייתה בעיה של ראיות, התיק נשמע, זה שעוה"ד שלו היה שבע
רצון או לא, זה לא רלוונטי, קיבל כמו בתיק הקודם של האחיין, היה עו"ד
מהסניגוריה הציבורית. שניהם קבלו עו"ד מהסניגוריה.
החליף עו"ד זה לא סיבה לשנות.
נכון שהיום בא ומספר כמה שהוא מסכן ואומלל.
זה אדם שניהל עסק מאד גדול, של 1000 אווזים, זה לא עסק קטן, עשה מהמדינה
חוחא ואיטלולא, ניהל את זה מ 1990, פנינו, נתנו התראות, כלום לא הזיז לו והמשיך
בשלו. המחוקק וביהמ"ש רואה בעבירות אלה עבירות חמורות.
זה מפורט בפסיקה.
לפי חוק המים 350,000 ₪
לפי חוק רישוי עסקים 67,300 ₪
לפי חוק שמיר ניקיון 67,300
התראה שנשלחה לו, כלומר תקופה של 468 יום, בגין זה המחוקק מאפשר תוספת קנס
בסך 23,200 ₪ ליום. אנחנו פה מדברים על 70,000 ₪. מדובר בעבירות כלכליות.
עדיף לא להשקיע ולהרויח כסף.
מפנה לפס"ד חאתם עראף, שם היה בעל חזיריה, וקיבל 250,000 ₪, אני אצרף
את פסה"ד.
חליל פרעוני הקנס 300,000 ₪ התחייבות להימנע מביצוע העבירות ב 500,000 ₪,
הוא ערער לעליון ונדחה.
חתאם ערב הקנס 450,000 ₪. הקנסות היום מאד גבוהים.
מדובר כאן בקנס נמוך 70,000 ש"ח ושקלנו ערעור על גובה הקנס.
אני רוצה להדגיש כי אומר המערער שסגר את העסק, והבעת חרטה, 
"לא דובים ולא יער" נקבע שעליו
לסגור, ולא נסגר בזמן, לא קיימו את הבגץ וההחלטה, נסגר מאוחר.
זה לא המקרה שצריך להוריד ואפילו לא אגורה אחת מהקנס.
שיהוי, טענה שבכלל לא הועלתה. יש פס"ד גם אם המדינה משתהה זה לא אומר
שזה...
ב"כ המערער
:
העובדה שהעסק נסגר. המפגע לא קיים. מפנה לכתב האישום של האחיין, אותן
פעולות חקירה ולא היה שוני בראיות.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע בבית משפט השלום בחדרה, על פי הודאתו, בעבירות של ניהול עסק
ללא רישיון בניגוד לסעיפים 4 ו- 14 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968, זיהום מים
עבירה לפי סעיף 20ב(א) ו- 20ב(ב) לחוק המים, התשי"ט-1959, לכלוך ברשות הרבים,
עבירה לפי סעיף 2 ו-13(א)(1) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.

העובדות שעמדו ביסוד הרשעתו הן אלו:
החל משנת 1990 עד 2005, הפעיל המערער וניהל לול לגידול ופיטום אווזים
במקום מגוריו באום אל פחם, כאשר את שפכי האווזייה הוא משליך לרשות הרבים ללא טיפול
מתאים, וזאת תוך יצירת חשש לזיהום מי תהום ולכלוך ברשות הרבים.

חרף התראות שקיבל המערער, הוא לא חדל ממנהגו, ולא הסדיר את התשתית הדרושה
לטיפול בשפכים, ובכך יצר סיכון של ממש למקורות המים במקום. 

בית המשפט קמא (כבוד השופט משה גינות), לאחר ששקל את נסיבות העניין
שבפני
ו, הטיל על המערער קנס כספי בסך 75,000 ₪ אשר ישולם ב- 20 תשלומים שווים
ורצופים.

המערער הינו כבן 65, איננו עובד, מצבו הסוציואקונומי קשה, הוא מטופל ב- 9
ילדים המתגוררים בביתו ובכלל זה 2 בנותיו אלמנות אשר חיות אף הן תחת קורת גגו,
והוא חי מקצבת נכות כללית, העומדת על סך של כ 3,300 ₪.

המערער טוען כי העונש שהשית עליו בית המשפט הינו מופרז לחומרה, מעל ומעבר
לנורמת הענישה המקובלת במקרים דומים, ואף תנא דמסייע לטענתו מוצא הוא בהסדר טיעון
שהגיעה המשיבה עם אחיינו אשר בגין עבירה דומה נידון לקנס בסך 15,000 ₪ בלבד.

ייאמר מייד – אינני סבור שעל דרך העיקרון העונש שהוטל על המערער הוא מופרז
לחומרה. העבירות שהורשע בהן המערער אינן קלות כלל ועיקר, והתקלה שיכולה להיגרם
לציבור בגין זיהום המים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של המערער הינה קשה.

בנסיבות אלו הקנס שהוטל על המערער הולם, ואף אולי נוטה לקולא, ובוודאי לא
ניתן לומר כי הוא איננו מתיישב עם רוח הפסיקה הנוהגת בעניינים כגון דא.

יחד עם זאת, בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה של המערער, בעובדה שככל הנראה לא
נשקפת עוד סכנה ממעשיו, באשר הוא סגר את עסקו מזה זמן, ראוי היה לפרוס את הקנס
שהוטל עליו לתקופה ארוכה יותר, וכך בדעתי לעשות.

אני קובע, אם כן, כי הקנס שהושת על המערער יעמוד בתוקפו, אך ישולם על ידו
ב- 36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון יהיה מיום 15/3/09 וזאת
חלף החלטת בית משפט קמא בדבר פריסת הקנס ל- 20 תשלומים בלבד.

כפי שהורה בית משפט קמא, סכומי הקנס יועברו לידי הקרן לשמירת ניקיון
בחשבון בנק הדואר 26705.


<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשס"ט, 15/02/2009 במעמד הנוכחים.

 




































































עדי זרנקין, שופט





הוקלד על
ידי: ליליאן שושן