פסקי דין על אסרף כוכבה | פסקי דין על אסרף עמנואל | פסקי דין על אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ

5041/96 א     11/08/2003




א 5041/96 אסרף כוכבה ,אסרף עמנואל נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ




1
בתי המשפט

א 005041/96
בית משפט השלום חיפה
11/08/2003
תאריך:
השופטת ג. כנפי-שטייניץ

לפני:
1. אסרף כוכבה

2. אסרף עמנואל
3. אברג'יל אלי
4. אברג'יל אילנה

5. גורביץ יוסף
6. גורביץ מרים
7. גורביץ ליזה
8. גורביץ ישראל

9. גורודנצקי אלברט
10. גורודנצקי רגינה
11. גולדין לאוניד
12. גולדין פולינה

13. יעקובי אבי
14. יעקובי רומית

15. נחמיאס עופר

16. סיביליה יהודית
17. סיביליה משה

18. סיסו מרים
19. סיסו שלום

20. קוזחי אבשלום
21. קוזחי נירית

22. רמים עירית
23. רמים אפרים

24. רשי אלון
25. רשי שושנה

26. שושן שלום
27. שושן מרי
בעניין:
התובעים
א. סגל ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
- - נ ג ד -
אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ
הנתבעת
י. סתיו ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
- - נ ג ד -
1. א.י.י.ו. מבנים בע"מ
2. gradj-gromig ltd
3. פרץ-אברג'יל שותפות
4. אבי אלקיים בע"מ
5. ששון אלי
6. נמליט בע"מ
7. ארדן חברה לבנייה בע"מ
הצדדים השלישיים
1. ש. בר-עוז
3. י. קורין
6. א. שטראוסמן
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעים, 27 דיירים, התקשרו עם הנתבעת, במועדים שונים בשנים 1992-1993, בחוזים לרכישת זכויות חכירה בדירות קוטג' דו-משפחתיות צמודות קרקע בבית אליעזר בחדרה, ובסך הכל 12 דירות. התובעים מס' 12-9 רכשו את זכויותיה של משפחת לוי, אשר רכשה את דירתה מן הנתבעת.
ביום 11/3/96 הגישו התובעים כתב תביעה נגד הנתבעת לתשלום פיצויים בסך 929,552 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם, לפי טענתם, בשל הפרת חוזי הרכישה על ידי הנתבעת, בשל הפרת חובות חקוקות ובשל התרשלותה בבניית הדירות.
לטענת התובעים בכתב תביעתם, נתגלו בדירות ליקויים ואי התאמות בגינם הם זכאים לפיצויים בשל עלות תיקון הליקויים, פיחות בערך הדירות, הצורך בדיור חילופי בתקופת ביצוע התיקונים, ובגין עוגמת נפש ואובדן הנאה.
לתמיכת תביעתם צירפו התובעים את חוות דעתו של המהנדס אלי ניר.
בכתב תביעתם המתוקן טענו התובעים לפגמים נוספים שלא פורטו בחוות דעת המומחה מטעמם (ראה סעיף 7(ב) לכתב התביעה המתוקן).

2. בכתב הגנתה כפרה הנתבעת בטענות התובעים וטענה, בין יתר טענותיה, כי בנתה את הבתים באיכות גבוהה ובמיומנות, כי התובעים לא הודיעו לה על הליקויים הנטענים על ידם וכי אלו שדווחו תוקנו לשביעות רצונם.
לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' נגד שבעה צדדים שלישיים, קבלנים אשר ביצעו עבודות שונות, על פי הנטען, בדירות נשוא התביעה.
משלא הומצאה ההודעה לצדדים שלישיים מס' 3 ו-7, נמחקה, ביום 8/6/97, ההודעה שהוגשה נגדם.
בהחלטת ביהמ"ש מיום 20/8/97, ובעקבות טענת הצד השלישי מס' 2 לעיכוב ההליכים בשל טענת "עניין תלוי ועומד", עוכב הדיון בהודעה לצד שלישי מס' 2 עד לסיום הדיון בת"א 1086/92 של בימ"ש המחוזי בחיפה.
3. בהסכמת הצדדים, מונה המהנדס ד"ר עמי גלזמן כמומחה מטעם ביהמ"ש, על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומם של הליקויים הנטענים על ידי התובעים, עלות תיקונם, פרק הזמן הדרוש לביצוע התיקונים והצורך בפינוי הדירות לשם ביצועם. כן נדרש לחוות דעתו ביחס לאחריותם של כל הצדדים, לרבות הצדדים השלישיים, לליקויים שמצא.
בחוות דעתו התייחס המומחה לליקויים כלליים המצויים בכל הדירות, או ברובן, ולליקויים פרטניים לכל דירה ודירה.
המומחה השיב לשאלות הבהרה רבות שהופנו אליו על ידי הצדדים ואף הוזמן לביהמ"ש לחקירה על חוות דעתו.

4. לאחר מתן חוות דעתו של ד"ר גלזמן, ולאור מימצאיה, נמחקה בהסכמה, ביום 21/4/98, ההודעה לצד שלישי מס' 4 ללא צו להוצאות.
עוד נדחתה בהסכמה, ביום 20/12/99, ההודעה נגד צד שלישי מס' 6 ללא צו להוצאות.

בהמשך, הסמיכו הצדדים את ביהמ"ש לפסוק בתביעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. במסגרת דיונית זו נחקר המומחה מטעם ביהמ"ש ארוכות והצדדים הגישו טיעוניהם בכתב, להם צורפו מסמכים רבים לתמיכת טענותיהם.

5. בטיעוניהם עבי הכרס משיגים התובעים על מרבית קביעותיו של המומחה. מאחר שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה, איני רואה מקום לדון בכל אחת מן ההשגות שהועלו ואתייחס בקצרה אך לעיקריות שבהן, כדלהלן:

א. אספקת גז -
סעיף 4.7 למפרט הטכני קובע כדלהלן:

"הכנה לאספקת גז: סידור מרכזי. באמצעות מיכל שכונתי. צנרת עד לדירה. צנרת אספקת גז כלולה במחיר הרכישה...".

אין חולק כי לא קיימת אספקת גז מרכזית לדירות התובעים וכי אספקת הגז לדירותיהם נעשית באמצעות בלוני גז.
המומחה סבר כי יש לפצות בשל כך את הדיירים בסך 1,000 ₪ לדירה, אך ציין כי אין כל בסיס טכני לקביעת הפיצוי.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה ת/4 קבע כי עלות התקנת ארון אלומיניום להסתרת בלוני הגז מגיע כדי 520 ₪.
התובעים סבורים כי הפיצוי שנקבע על ידי המומחה אינו הולם את הליקוי, והנני סבורה שהצדק עמם, במיוחד נוכח הפגם האסתטי שנגרם בשל ההכרח בהתקנת בלוני הגז בסמוך לכניסה לדירות.
הנני סבורה כי יש לפצות את התובעים בגין אי התאמה זו בסך 2,000 ₪ לכל דירה (תוספת של 1,000 ₪ לפיצוי שנקבע על ידי המומחה), נכון למועד מתן חוות דעת המומחה.

ב. תקרות הבטון -
על פי חוזי הרכישה והמפרטים הטכניים, נמכרו לתובעים דירות משני טיפוסים עיקריים: דירה מטיפוס "מעטפת" (דירות אברג'יל, גורודנצקי (לוי), נחמיאס, סיביליה, סיסו, קוזחי, רמים, רשי ושושן) ודירה "שלמה" (דירות אסרף, גורביץ ויעקובי).
הדירות משני הטיפוסים הינן דירות בנות שתי קומות, אולם בעוד שהדירות השלמות נבנו כקוטג' דו-קומתי מושלם, בדירות המעטפת נבנתה קומת הקרקע ואילו קומה א' נבנתה כמעטפת בלבד.
התובעים טוענים כי קיימת אי התאמה בין המובטח במפרט הטכני, לפיו תקרות הבית יהיו תקרות בטון, לבין מה שנבנה בפועל על ידי הנתבעת.
סעיף 1.5 למפרט הטכני קובע כדלהלן:

"מספר כולל של קומות מעל לקרקע: 2, כולל: קומת קרקע וקומה א'".

סעיפים 2.8-2.9 למפרט הטכני קובעים באשר לתקרות ולגג, כדלהלן:

"2.8 תקרות: חומר: בטון, עובי: 12 ס"מ
2.9 גג הבנין: חומר: רעפי חרס...".

סעיפים אלה של המפרט הטכני זהים בדירות המעטפת ובדירות השלמות.
אין חולק כי תקרת הביניים בדירות (תקרת קומת הקרקע) היא אכן תקרת בטון. תקרת הקומה הראשונה, בדירות השלמות, היא תקרת רביץ, ואילו בדירות המעטפת אין כל תקרה מתחת לגג הרעפים.
לטענת מומחה התובעים, מחייב המפרט בניית תקרת בטון בקומה הראשונה.
המומחה מטעם ביהמ"ש לא קיבל את עמדת מומחה התובעים וסבר שכאשר הכוונה היא למתן תקרת גג עשויה בטון שמעליה רעפים מקובל לכתוב במפרט "גג בטון מצופה רעפים".
סבורני כי בעניין זה יש לסטות מחוות דעת המומחה. סעיפי המפרט כפי שצוטטו לעיל מציינים מפורשות קיומן של שתי קומות, בשני טיפוסי הדירות, קומת קרקע וקומה ראשונה. עוד הם קובעים כי התקרות יהיו תקרות בטון. באף מקום לא צויין העדר תקרה לקומה א' או בנייתה של תקרת רביץ. בהעדר התייחסות כזו, יש לפרש את המפרט כפשוטו, קרי: כמורה על בניית תקרות בטון הן בקומת הקרקע והן בקומה א'.
משלא נבנתה תקרה בקומה א', זכאים התובעים לפיצוי בסך 8,230 ₪ בהפחתת הפיצוי בגין איטום הגג בהתאם לסעיף 3.3 לחוות דעת המומחה.
בעלי הדירות "השלמות" זכאים לפיצוי נוסף בגין פירוק תקרת הרביץ.


ג. רעפי החרס -
כאמור, על פי סעיף 2.9 למפרט הטכני היה על הנתבעת להתקין בדירות התובעים רעפי חרס. בפועל הותקנו רעפי בטון, רעפי אקרשטיין אדומים.
בחוות דעתו קבע המומחה כי מבחינת טיב המוצר, רעפי בטון עדיפים על רעפי חרס. ברם, בשל הפרש המחיר בין שני סוגי הרעפים סבר כי יש לפצות את התובעים בסך 910 ₪.
התובעים סבורים כי יש לפצותם בגין עלות החלפת רעפי הבטון ברעפי חרס.
מאחר שלא הוכחה, כל עיקר, עדיפותם של רעפי החרס על רעפי הבטון, מבחינת טיב או אסתטיקה, והמומחה אף סבר שאיכותם של רעפי הבטון אף עולה על זו של רעפי החרס, איני רואה להורות על ההחלפה והנני סבורה כי הפתרון שנקבע על ידי המומחה אכן הולם את הליקוי.

ד. קיר הפרדה בין הדירות -
בסעיף 7(ב) לכתב התביעה המתוקן טענו התובעים כי בחלל הגג אין מחיצות מפרידות בין יחידה ליחידה.
המומחה מטעם ביהמ"ש אישר טענה זו ביחס לדירות המעטפת וסבר כי היה על הנתבעת לבנות קיר מפריד, בין אם מדובר בדירה שנמכרה כמעטפת ובין אם מדובר בדירה שנמכרה כשהיא בנויה בשלמותה (ראה עדותו בעמ' 45 לפרוטוקול).
עלות בניית קיר מפריד ננקבה על ידי המומחה בסעיף 17 לתשובותיו לשאלות ההבהרה ת/4 לסך 1,620 ₪.
יש לפצות, איפוא, את בעלי הדירות שנמכרו כמעטפת בעלות בניית הקיר המפריד. יחד עם זאת, צודקת הנתבעת בטענתה כי מאחר שמדובר בקיר אחד לכל שתי דירות יש לפצות כל דירה שנמכרה כמעטפת במחצית הסכום.

ה. תיקון הכרכובים, הכנה למיזוג אויר, חלון מטבח וחלון חדר הבטחון -
הנתבעת מסכימה, לאור עדותו של המומחה, כי התובעים זכאים לפיצוי בסך 1,000 ₪ בגין תיקון הכרכובים, 300 ₪ בגין אי התקנת הכנה למיזוג אויר ול-800 ₪ בגין תיקון חלון מטבח. כן היא מסכימה כי יש לפצות את התובעים בגין אי התקנת חלון אטום לגז בחדר הבטחון בסך 730 ₪.

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לרבות השגותיהם על חוות דעת המומחה, הנני סבורה כי יש להורות על פיצויים של התובעים כדלהלן:

א. משפחת אסרף -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 29,256 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 6,000 ₪.

ב. משפחת אברג'יל -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 22,880 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ג. משפחת גורביץ -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 21,626 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ד. משפחות גורודנצקי וגולדין -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 22,570 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ה. משפחת יעקובי -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 24,176 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ו. עופר נחמיאס -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 19,400 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ז. משפחת סיביליה -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 23,410 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ח. משפחת סיסו -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 25,300 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

ט. משפחת קוזחי -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 24,190 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

י. משפחת רמים -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 32,370 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 6,000 ₪.

יא. משפחת רשי -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 20,100 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

יב. משפחת שושן -
1. בגין ליקויי הבניה ואי ההתאמות - סך 21,730 ₪.
2. בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש, כמו גם הצורך בדיור חילופי בעת ביצוע התיקונים - סך 5,000 ₪.

לפיצוי בגין הליקויים ואי ההתאמות (ס"ק(1) לעיל) יש לצרף מע"מ וכן הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/2/98. הסכומים המפורטים בס"ק (2) נקובים למועד מתן פסק הדין.
הנתבעת תשלם לתובעים את כל הסכומים שנפסקו לעיל.
לאור גובה התביעה לעומת תוצאותיה, תשלם הנתבעת לתובעים מחצית מאגרת ביהמ"ש, את הוצאותיהם בגין חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש ושכר הופעתו בביהמ"ש, כולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם. כן תשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בשיעור 15% מן הסכום שנפסק ובצירוף מע"מ כחוק.

7. באשר להודעה לצד השלישי מס' 1, אין חולק כי א.י.י.ו. מבנים בע"מ בנתה אך חמש מתוך דירות התובעים: דירות אסרף, גורביץ, יעקובי, נחמיאס וקוזחי.
הנתבעת טוענת בהודעתה כי יש לחייב את א.י.י.ו. בשיפויה בגין כל סכום בו תחוייב בגין חמש דירות אלו. יחד עם זאת, ברי כי האחריות לאי בניית תקרות בטון בקומה הראשונה, כמו גם להעדר אספקת גז מרכזית, מוטלת על הנתבעת. לפי חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, גם העדר חלון הגז הינו ליקוי תכנוני שבאחריות הנתבעת.
הנני מורה, איפוא, כי הצד השלישי מס' 1 ישפה את הנתבעת בגין ליקויי הבניה בסך 71,768 ₪ (כולל המע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/2/98, ועוד סך 13,000 ₪ בגין יתר הנזקים. בנוסף ישפה אותה ברבע מהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בהן חוייבה כלפי התובעים.
הצד השלישי מס' 1 ישלם לנתבעת גם רבע מאגרת ביהמ"ש בגין הליכי צד ג' ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

8. הנתבעת עתרה גם לחיובו של צד שלישי מס' 5, קבלן האיטום, בשיפויה, בהעדר התייצבות. יחד עם זאת, לא פירטה בסיכומיה אלו מן הליקויים שנמצאו בדירות התובעים נגרמו, לטענתה, בשל עבודות האיטום שבוצעו על ידי הצד השלישי מס' 5.
בהעדר הפירוט הנדרש, הנני מורה על מחיקת ההודעה לצד השלישי מס' 5 ללא צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ התובעים, לב"כ הנתבעת ולב"כ הצד השלישי מס' 1.

ניתן היום, י"ג באב תשס"ג (11 באוגוסט 2003), בהעדר הצדדים.

__________________
ג. כנפי-שטייניץ
, שופטת

הקלדנית: רויטל מ.








א בית משפט שלום 5041/96 אסרף כוכבה ,אסרף עמנואל נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/08/2003)