פסקי דין על חליל חמיס

2107/03 פ     26/01/2005




פ 2107/03 מדינת ישראל נ' חליל חמיס




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
002107/03


לפני:
כבוד השופטת רבקה פרידמן פלדמן
ס. נשיא
תאריך:
26/01/2005



בעניין:
מדינת ישראל




המאשימה

נ ג ד





חליל חמיס





הנאשם

גזר - דין

1.
הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952, בכך שבתאריך 26.12.02, בצומת נווה יעקב בירושלים, הסיע ברכב טרנזיט שני תושבי הרשות הפלשתינאית ששהו בישראל ללא היתר.

2.
ב"כ המאשימה התייחסה בטעוניה לעונש לחומרת העבירה, ולפסיקת בית המשפט העליון, לפיה העונש הראוי בעבירות מסוג זה הוא מאסר בפועל, גם כשמדובר בנאשמים נורמטיבים ללא הרשעות קודמות.
עוד ציינה כי מאחר שהנאשם ניהל הוכחות, הוא אינו יכול להישען על טענות של קבלת אחריות מלאה וחיסכון בזמן שיפוטי.
לפיכך ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לא ניהל הוכחות סרק וכי טענותיו הסתמכו על פרשנות סבירה שנתמכה בפסק דינו של בית משפט בעכו. לדבריו, מדובר באדם שיש לו רשיון לנסיעה מיוחדת, עובד עם תחנות קבועות, ובאופן עבודתו דמיון רב לעבודה במסגרת קו שירות, שהוא קו מוגן על פי הדין.
לענין נסיבותיו האישיות של הנאשם ציין כי מדובר באדם נורמטיבי המנהל אורח חיים תקין. הנאשם נשוי ואב לחמישה ילדים, שהקטנה שבהם בגיל שלושה חודשים. מרבית חייו עסק הנאשם בהסעות, ולמרות זאת לא היו לו הסתבכויות למעט התיק הנוכחי.
עוד טען כי בעת ביצוע העבירה, העמדה העונשית של המאשימה היתה שונה ולפיכך הנאשם יכול היה לצפות שלא יגזר עליו עונש מאסר.
הוגשו מספר גזרי דין בהם לא נגזרו על נאשמים בעבירות דומות ענשי מאסר בפועל.
לפיכך ביקש להסתפק בהטלת מאסר על תנאי בלבד.
3.
הנאשם הורשע בעבירה שחומרתה בכך שהיא עלולה לסכן את בטחון המדינה. הסעת תושבי שטחים השוהים בישראל ללא היתר עלולה לסייע בידם של מפגעים בכניסתם ויציאתם מישראל. כמו כן יש בה כדי להפריע לכוחות הביטחון, העושים ככל יכולתם לאיתור מפגעים.

כשלעצמי, מאחר שמדובר באדם שזו הרשעתו היחידה, ומאחר שמאז האירוע נשוא כתב האישום חלפו שנתיים, ולנאשם לא נפתחו תיקים נוספים, אני סבורה כי די בעונש מאסר בעבודות שירות, כדי להרתיע את הנאשם ואחרים מביצוע עבירות דומות בעתיד.
עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון ופסיקת בית המשפט המחוזי חד משמעית, ולפיה העונש הראוי בגין עבירות דומות הינו מאסר בפועל, אלא בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות במקרה הנדון. עונשי מאסר בעבודות שירות שנגזרו בעבר על נאשמים בוטלו, ובמקומם נגזר על הנאשמים מאסר בין כותלי הכלא. בנסיבות אלה, אין מנוס מגזירת עונש מאסר בפועל גם במקרה הנוכחי.
בקביעת משך המאסר תלקח בחשבון העובדה שהנאשם לא קיבל אחריות מלאה על מעשיו.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם כמפורט להלן:
א.
מאסר של 40 יום.
ב.
מאסר על-תנאי של 4 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ט"ז בשבט תשס"ה (26 בינואר 2005) במעמד ב"כ המאשימה עו"ד לנדס, הנאשם וב"כ עו"ד אבו ליבדה, מתורגמן לשפה הערבית.



רבקה פרידמן-פלדמן, סגן-נשיא



ב"כ הנאשם:

אבקש עיכוב ביצוע עד הגשת ערעור.
ב"כ המאשימה:
אין התנגדות.


החלטה

ביצוע גזר הדין יעוכב עד ליום 13.03.2005 ובמידה שיוגש ערעור יעוכב עד למתן

פסק דין
בערעור.

במידה שלא יוגש ערעור, על הנאשם להתייצב ביום 13.3.2005 עד לשעה 10:00 בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים.

ניתנה היום ט"ז בשבט, תשס"ה (26 בינואר 2005) במעמד המתייצבים.



רבקה פרידמן-פלדמן, סגן-נשיא







פ בית משפט שלום 2107/03 מדינת ישראל נ' חליל חמיס (פורסם ב-ֽ 26/01/2005)