פסקי דין על יוסף דוד | פסקי דין על צברי יחיאל | פסקי דין על הדר חברה לביטוח |

50732/00 א     05/03/2002




א 50732/00 יוסף דוד נ' צברי יחיאל, הדר חברה לביטוח בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
050732/00


בפני
:
כב' השופטת אגי זהבה


05/03/2002




בעניין:
יוסף דוד




ע"י ב"כ עוה"ד
רון פסקא

תובע



-נ
ג
ד-



1. צברי יחיאל
ע"י ב"כ עוה"ד האוזנר

2. הדר חברה לביטוח בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
עבדי משה

נתבעים



ה ח ל ט ה

השאלה העומדת להכרעה הינה, האם התאונה שהתרחשה ביום 5.3.98 בה נפגע התובע, הינה "תאונת דרכים" כמשמעותה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

להלן העובדות הרלוונטיות
:

1.
התובע הינו אחד מבעליו של מוסך "אדיר" בבני ברק, ועובד בו כמנהל וכמכונאי.

2.
ביום התאונה הגיע נתבע מס' 1 (להלן – "הנתבע") אל המוסך לצורך תיקון רכבו. הנתבע נותר ישוב ברכב בזמן שהתובע פתח את דלת המכונית והכניס את פלג גופו העליון כדי לבדוק את התקלה עליה הצביע הנתבע באזור לוח השעונים של הרכב. מסיבה לא ברורה, שעה שהתובע היה תלוי בחצי גופו בתוך הרכב וחציו מחוצה לו, זינק הרכב לאחור עד שנבלם בקיר המוסך (להלן – "התאונה"). בשעת התרחשות התאונה היה מנוע הרכב פועל ותיבת ההילוכים היתה משולבת להילוך אחורי.


התובע נפגע בגופו בתאונה, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.


3.
התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע, נהג הרכב, וכנגד מבטחת הרכב היא הנתבעת מס' 2, בהתבססו על הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן- "חוק הפיצויים"). לטענתו, מדובר "בנסיעה ברכב" או לחילופין "בהידרדרות הרכב" כמשמעותם בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בחוק הפיצויים, ועל כן יש לראות בתאונה דנן משום "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים.


4.
הנתבע טוען אף הוא כי מדובר בתאונת דרכים
כמשמעותה בחוק הפיצויים. טענתו היא שמדובר ב"נסיעה ברכב" או ב"הידרדרות הרכב" כמשמעותם בהגדרה הבסיסית לחוק הפיצויים ולכן אין מקום לחזקות החלוטות הממעטות שבהגדרה.

5.
נתבעת מס' 2 טוענת כי כיוון שמדובר בפגיעה במהלך טיפול הרכב במוסך והתובע נפגע במסגרת עבודתו, אין תאונה זו נופלת להגדרת תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים.

על מחלוקת זו נסבה החלטה זו.


6.
המסגרת הנורמטיבית

:

סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" מהי:

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"

המושג
"שימוש ברכב מנועי" אף הוא מוגדר בסעיף 1 לחוק:

"שימוש ברכב מנועי – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן התנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם במסגרת עבודתו..".



7.
האם יש לראות בקפיצת הרכב לאחור משום "נסיעה ברכב"?

לשאלה דומה נדרש בית המשפט המחוזי (ת"א) בע"א 1955/99 שמעיה מזרחי והפניקס נ'
פרנקו חיים
, (צורף לסיכומי התובע). שם דובר בתובע, אשר הוזעק לחלץ את רכבו של הנתבע. כאשר עמד התובע מול מכסה המנוע של הרכב וניסה ולבחון את התקלה, ניסה הנתבע להתניע את המכונית וגרם לזינוק הרכב קדימה ולפגיעה בתובע.

כשבחן בית המשפט את השאלה, אם קפיצת הרכב קדימה מהווה "נסיעה ברכב", קבע כי:

"אין ספק כי הרכב הפוגע זז ממקומו עקב הפעלתו של המנוע ע"י מערער 1. במצב זה, בין אם מדובר ברכב שגרם לתאונה תוך שהיה מצוי בתנועה
שוטפת, ובין אם מדובר ברכב שהספיק לחלוף על פני סנטימטרים ספורים בלבד עד הפגיעה, זו "נסיעה" לכל דבר ועניין, וממילא גם מהווה
'שימוש ברכב מנועי' ".

במקרה דנן מעורב רכב שמנועו פועל ותיבת ההילוכים משולבת ובעזרת כוחות אלו נסע הרכב אחורנית. אמנם מרחק ה"נסיעה" היה קצר, אך לפי הכללים שהותוו לעיל, יש לראות בכך "נסיעה ברכב" הנכללת בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בחוק הפיצויים וככזאת היא מכניסה את התאונה שלפנינו למסגרת "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק.


8.
הנתבעת מס' 2 טוענת כי יש להחיל בנסיבותינו את החריג של טיפול ברכב תוך כדי עבודתו של התובע, ועל כן אין לראות בתאונה דנן משום "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים. לעניין זה מסתמכת הנתבעת מס' 2 על ע"א 3024/94 יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פד"י נ"א(5) 208, (להלן – "פס"ד יונאי"). שם דובר בחקלאי, נהג טרקטור, אשר במסגרת עבודתו בקש לפרק משקולות שחוברו לטרקטור, כדי לחבר במקומם משטח לצורך הובלת פרחים. תוך כדי פירוק המשקולות, הן ניתקו ומחצו את ידו. לטענת הנתבעת, נפסק שם כי כל טיפול ברכב או תיקון רכב שנעשה על ידי אדם במסגרת עבודתו, לא ייחשב כ"שימוש ברכב מנועי" והתאונה לא תחסה בצל הוראות חוק הפיצויים.


9.
ההסתמכות על

פסק דין
יונאי איננה במקומה, שכן הדיון בפסק הדין שם התייחס לאחד היסודות שבהגדרת "שימוש ברכב מנועי" הדן ב"הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו". כשקבע בית המשפט העליון ב

פסק דין
יונאי כי כוונת המחוקק היתה להוציא ממסגרת מעגל הזכאים לפיצוי את בעלי המקצוע במוסך שנפגעו תוך כדי עבודתם, התייחס הדיבר אך ורק לאותו רכיב בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" הדן בהתנתקות או נפילה מרכב, ולא קבע באופן גורף וכללי, לגבי כל תאונה המתרחשת בתחומי המוסך, ואשר מעורב בה מי מעובדי המוסך, כי אין מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים.


חיזוק לעמדה זו ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בע"א 9332/99 מכלוף קאנפו נ' מגדל חב' לביטוח ואח' (טרם פורסם), שם נקבע ע"י כב' השופט אור כי המילים "וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה" מנתקות את הרישא מהסיפא של ההגדרה כך שהסייג לזכאות "שלא במסגרת עבודתו" חל רק על הינתקות ונפילה ולא על השימושים שמצויינים בתחילת ההגדרה:

"לדעתי, לשון הסעיף תומכת באפשרות האחרונה, לפיה הסייג השני חל על הסיפא 'הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה' בלבד. זאת לאור ניסוח ההוראה המתחיל בביטוי 'וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה ', המנתקת תבנית זו מראשיתו של החלק השני"

ובמילים אחרות, על שימושים ברכב המוגדרים כ"נסיעה ברכב" ו"הידרדרות" לא חל הסייג של "במסגרת עבודתו". מסקנת בית המשפט העליון ב

פסק דין
קנאפו היתה, איפוא, כי עובד מוסך אשר נפגע כתוצאה מהדרדרות רכב תוך כדי עבודתו, יהיה זכאי לפיצויים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לתוצאה דומה יש להגיע גם בענייננו.


10.
הנני קובעת כי התאונה נשוא תביעה זו מהווה "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים, והנתבעים חייבים בפיצוי התובע בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה.


אינני עושה צו להוצאות.


הצדדים יוזמנו לקדם משפט ליום 1.10.2002 בשעה 9:30. הואיל ונכותו של התובע נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, וקביעתו מחייבת לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, הנני מורה על הגשת תחשיבי נזק ותיק מוצגים: התובע 30 יום לפני קדם המשפט, והנתבעים 15 יום לפני ישיבת קדם המשפט.



המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק מן ההחלטה.



ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ב (5 במרץ 2002) בהעדר הצדדים.



אגי זהבה
, שופטת










א בית משפט שלום 50732/00 יוסף דוד נ' צברי יחיאל, הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/03/2002)