פסקי דין על סילברמן דוד

4861/02 פ     29/12/2004




פ 4861/02 מדינת ישראל נ' סילברמן דוד




בעניין:



בתי המשפט

51



בית משפט השלום ירושלים
פ
004861/02


בפני
:
כב' השופט חיים לי - רן
תאריך:
06/01/2005





בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ פרקליטות מחוז ירושלים




המאשימה


נגד



סילברמן דוד
ע"י ב"כ עו"ד בביאן





הנאשם
קבוע ליום 29.12.04

גזר דין

1.
הנאשם, יליד 1946, הורשע, בתום שמיעת ראיות, בעבירה של גניבה ע"י מורשה, בכך שבהיותו עורך דין גנב כספי לקוחה אותם אמורה היתה לקבל תמורת מכירת דירתה,
והשקיעם בעסק שכשל
, הכל כמפורט בהכרעת הדין.

כאן אומר רק כי המדובר בסכום בן 949,510 ₪.

2.
אין לנאשם הרשעות קודמות מכל סוג שהוא.

3.
אמון הלקוחות בציבור עורכי הדין הוא ערך חברתי רב חשיבות, וההגנה עליו היא מנישמת אפה של חברה המבקשת לקיים אורח חיים תקין שחלק מרכזי ממנו הוא שאדם יוכל לסמוך ללא כל סייג על עורך דינו המייצגנו הן כלפי אדם אחר והן כלפי הרשויות. אמונם המוחלט של בני הציבור ביושרם של עורכי הדין הוא נכס ציבורי רב ערך, אשר הפגיעה בו ראויה לענישה משמעותית. הנאשם פגע בנכס זה פגיעה של ממש.

4.
ניתנה לי ההזדמנות להתרשם מהשפעתו הקשה של המקרה על המוכרת, אלמנה עפ"י מצבה המשפחתי, לפי שאיבדה את כספה והתנפץ חלומה לחיות את שארית חייה כפי שביקשה.
5.
יחד עם זאת, אשקול כמובן לקולא את מצבו הבריאותי הקשה של הנאשם כפי שזה מוצא את ביטויו בתיעוד הרפואי שהוגש לי, ובעיקר את העובדה ששמו המקצועי נרמס עד עפר, ועולמו הכלכלי והאישי חרב עליו. (הנאשם מתגורר היום בבית חמותו ונסמך על שולחנה. הוא הוכרז כפושט רגל). יש להדגיש כי הנאשם החזיר ללשכת עורכי הדין את רשיונו לעריכת דין בטרם הושעה מלעסוק במקצועו למשך 9 שנים עפ"י פסק דינו של בית הדין המשמעתי של הלשכה מחודש אוקטובר 1998.

נדמה לי, שבמעשהו זה נתן הנאשם ביטוי לא רק לחרטתו על התנהגותו, אלא בעיקר להכרתו את מידת הפסול הרב שבהתנהגותו.

6.
סבורני שלעובדה שהמוכרת לא הגישה תלונה במשטרה אין משקל משמעותי לענין העונש.

לא ראיתי אף הבדל של ממש בין עורך דין המשלשל כספי לקוחו (שאינם שכר טירחה) לכיסו ממש
ובין עורך דין המשקיע את כספי לקוחו, ללא רשותו, בעסק שללקוח מושג קלוש (אם בכלל) בדבר
טיבו. זה כזה מעלו באמון הלקוח.

7.
בענין זה לא אוכל שלא להעיר כי בעדות נוגעת ללב לענין קולת עונשו של הנאשם סיפר עו"ד י. שמידט, המכיר את הנאשם היכרות רבת שנים, כי בתום שיחה עם מי שרתם את הנאשם לעיסקת הנפל (שבה השקיע הנאשם את כספי המוכרת), התרשם ממנו העד באורח שלילי ביותר, ואף אמר לנאשם כי אין להתחבר עם אדם מסוגו.

8.
אמת נכון הדבר שמאז האירוע חלף פרק זמן בלתי מבוטל באורכו.

האירוע התרחש בשנת 1997,בעוד כתב האישום הוגש בשלהי שנת 2002. (שמיעת ההוכחות והסיכומים בתיק החלה והסתיימה בישיבה אחת והכרעת הדין ניתנה כעבור 8
ימים).



מפי המאשימה שמעתי כי חלק מהעיכוב בהגשת כתב האישום נגרם בשל הליך שימוע שהתארך לא מעט בשל הנאשם.

אתן לעובדה זאת את המשקל הראוי לה במכלול הנסיבות.


9.
לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן, ולאחר שעיינתי בפסיקה שהוגשה לי ע"י הצדדים, אני גוזר לנאשם את העונשים הבאים:


א.
6 חודשי מאסר.


ב.
2 חודשי מאסר בהם לא יישא הנאשם אלא אם בתוך שנתיים מיום

שחרורו מהמאסר יעבור עבירה שעניינה
גניבה
ויורשע בדין


ויורשע בה בדין בתוך התקופה או לאחריה.


ג.
ראוי היה הנאשם כי יוטלו עליו חיובים כספיים כקנס ופיצוי למוכרת, ברם

סבור הייתי כי בהתחשב במצבו בריאותו הרופפת כמו גם בהיותו פושט

רגל, ובהתחשב גם בסוג העונש שגזרתי עליו ובמידתו, די בעונש זה.


ד.
אני דוחה ביצועו של העונש עד יום 1.2.05 כדי לאפשר לנאשם לעשות

הסידורים הדרושים לקראת ריצוי עונשו.

על הנאשם להתייצב באותו יום עד השעה 10:00 בתחנת המשטרה במגרש

הרוסים לשם תחילת ריצוי העונש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום
29.12.04 במעמד הנאשם,סניגורו עו"ד ר. בביאן, וב"כ המאשימה_______.

חיים לי- רן, שופט







פ בית משפט שלום 4861/02 מדינת ישראל נ' סילברמן דוד (פורסם ב-ֽ 29/12/2004)