פסקי דין על אלי ציונוב | פסקי דין על מנורה מבטחים פנסיה בע"מ

7412/08 עב     12/02/2009




עב 7412/08 אלי ציונוב נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב –יפו
עב 007412/08


בפני
:
כב' השופט שמואל טננבוים


18/02/2009



בעניין
:
אלי ציונוב



המערער


נ
ג
ד




מנורה מבטחים פנסיה בע"מ





המשיבה

פסק דין
זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה של המשיבה ולפיה לא קיימת סיבה רפואית מספקת לפרישתו של המערער מהעבודה , וזאת חרף העובדה כי מחלת הבריליאוזיס ממנה סובל המערער הוכרה כמחלת מקצוע על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר קבע את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור של 90%.

הרקע העובדתי

1.
המערער יליד 1971, טכנאי שיניים במקצועו, עבד במקצוע זה בחברת אי.אר.אם במשך כ- 6 שנים בהיקף משרה מלאה.

2.
המשיבה הינה קרן פנסיה , בה מוגדר המערער כ"עמית".

3.
בשנת 2006 אובחן המערער כסובל ממחלת הברליאוזיס. מחלתו של המערער הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע ונכותו הצמיתה נקבעה בשיעור של 90%.

4.
בעקבות בקשה שהגיש המערער למשיבה למיצוי זכויותיו הפנסיוניות זומן המערער לוועדה רפואית מטעם המשיבה אשר קבעה בהחלטתה מיום 21.6.06 כי לא קיימת סיבה רפואית לפרישתו של המערער מהעבודה, וכי הינו מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה בהיקף של משרה מלאה.

5.
המערער ערר על החלטה זו בפני
בית דין זה . במהלך דיון שהתקיים ביום 15.2.07 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של

פסק דין
ולפיו יופנה המערער לועדה רפואית עליונה.

ביום 14.3.07 התכנסה ועדת הערעורים לענייני מנורה מבטחים פנסיה בע"מ
אשר אימצה את פסק הדין והפנתה את המערער לוועדה הרפואית העליונה שליד בי"ח לוינשטיין.

הועדה הרפואית העליונה קבעה בהחלטתה מיום 9.7.07 כדלקמן:
"מגבלתו נובעת ממחלת מקצוע עליה מוכר בביטוח לאומי, מועמד לשיקום מטעמם. לדעת הועדה מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה לפי כישוריו והשכלתו ולא כטכנאי שיניים.

אין מקום לקביעת נכות".


החלטת הועדה הרפואית העליונה , מקבלת תוקף עם אימוצה באופן רשמי על ידי ועדת הערעורים. נוכח זאת, זומן המערער לועדת ערעורים שהתקיימה בנוכחותו ביום 21.8.07.

6.
הועדה לערעורים החליטה לאמץ את החלטת הועדה הרפואית העליונה מיום 9.7.07.

7.
על החלטה זו הגיש המערער ביום 10.6.08 את הערעור שבפני
נו. לטענת המערער לא היה כל מקום לדחות את תביעתו וזאת נוכח מחלת המקצוע בה לקה, ושיעור הנכות הצמיתה תוך הפעלת תקנה 15, שנקבעה לו על ידי המל"ל. החלטת הועדה נעדרת הנמקה ,מתעלמת ממקצועו, מגילו ומנתוני שוק העבודה ואינה מציינת כל עיסוק ספציפי בו יכול לעסוק המערער.
טיעוני הצדדים

8.
במסגרת כתב ההגנה טוענת המשיבה, בין היתר, כי המערער איחר את המועד לתקוף את החלטת הוועדה הרפואית העליונה, שכן המועד האחרון לתקיפת ההחלטה כמתחייב מהוראות התקנון הוא 45 יום, ואילו הערעור שבנדון, הוגשה כחלוף כמעט שנה ממועד החלטת הוועדה הנ"ל, ולפיכך לטענתה יש לדחות את הערעור על הסף מחמת התיישנות.

9.
המערער טוען מנגד כי המשיבה מנועה מלטעון טענת התיישנות מכוח עקרון ההשתק וזאת נוכח ההסדר הדיוני מיום 15.2.07, אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף

פסק דין
ולפיו:
" המערער יגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה שבבית לוינשטיין וישטח בפני
ה את כל טענותיו, וזאת מבלי לשלול ממנו את הזכות לערער על ההחלטה שתינתן במידה ויחפוץ בכך ".


טוען המערער כי בהסדר הדיוני לא הוגבלה זכותו של המערער מלערער על החלטת הועדה, והמשיבה מנועה מלטעון כל טענה מקדמית בהקשר זה.

דיון והכרעה
9.
המשיבה הינה חברה בע"מ המנהלת, בין היתר, את "מבטחים החדשה", קרן פנסיה מקיפה לעמיתים חדשים (להלן: " קרן הפנסיה") , כהגדרתה ובהתאם לסעיף 47 לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] ולהוראות תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964, והיא פועלת בהתאם לתקנות הקרן, כפי שהן מעת לעת (להלן: " התקנות").


שיטת הפנסיה הצוברת שביסוד קרנות הפנסיה החברתיות מקורה בהסכמה חברתית עתיקת יומין בין העובדים, ההסתדרות, ארגוני המעסיקים, קרנות הפנסיה והמדינה.

העקרונות המנחים של השיטה הם: עקרון ההדדיות, עקרון הביטוח הקבוצתי-שיתופי, שאושיותיו עקרון השוויון ועקרון הביטוח הדינמי והגשמת המטרה הסוציאלית של מתן פנסיה, תוך התחשבות בטובת כלל חברי הקרן.

על פי עקרונות אלה ובשים לב לכך שהביטוח בקרנות הפנסיה הוא ביטוח שיתופי, קבע בית הדין הארצי כי היחסים בין חבר קרן פנסיה לבין הקרן הם יחסים חוזיים, שעה שתקנון הקרן מהווה את החוזה שבין הצדדים. תקנון הקרן הוא המחייב, עת קמה הזכות לגמלה.
(דב"ע נה-11/6 משה בנימין נ'
מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, ניתן ביום 18.12.1995)

עוד נקבע, כי יש לפרש את הסכם הפנסיה החברתית באופן תכליתי, תוך שמירה על עקרונות השוויון ביחס לשאר עמיתיה. על יסוד עיקרון זה נפסק כי קרן פנסיה חברתית אינה רשאית להתקשר בהסכם פרטני שמעניק זכויות עודפות ועומד בניגוד לתקנון הקרן (ע"ע 600029/97 משה אליאב נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה, ניתן ביום 30.5.02 וראה גם בג"צ 6460/02 משה אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', ניתן ביום 6.2.06).

לאור עקרונות אלו, המעוגנים בהלכה הפסוקה, אין ספק כי מבטחים אינה רשאית ליתן לתובעת זכויות מעבר לקבוע בתקנון. רק בדרך זו ישמרו מכלול העקרונות, לרבות עקרון השוויון, עקרון ההדדיות ועקרון השיתופיות אשר מנחים את שיטת הפנסיה האחידה בקרנות הפנסיה החברתיות.

10.
תקנה 114 (ב') לתקנות דנה באופן בו ניתן לערער על החלטות הקרן וקובעת את המועד להגשת ערעור לבית הדין:
" ערעור לערכאה משפטית מוסמכת יוגש בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה לצדדים".

11.
החלטת ועדת הערעורים בעניינו של המערער ניתנה ביום 21.8.07, במעמד המערער, הואיל והערעור הוגש ביום 10.6.08, הרי שחלפה כמעט שנה ממועד ההחלטה ומשכך דין הערעור להידחות.

12.
אין בידינו לקבל את טיעוני המערער באשר לאי הגבלת זכותו לערער במסגרת ההסדר הדיוני. כאמור לעיל, מחויבת קרן הפנסיה לפעול על פי תקנונה. בהיות הקרן חשבון נאמנות של כלל עמיתיה, כל חריגה מתקנון הקרן משמעותה פגיעה בכלל העמיתים.
על כן נקודת המוצא הינה כי ההסדר הדיוני אינו מתיימר להכניס תנאים המנוגדים לאמור בתקנון הקרן והינו כפוף, בין השאר, למגבלות בעניין המועדים, הקבועות בו.


למעלה מכך, אף מלשון ההסדר הדיוני לא עולה את שמבקש המערער לקרוא בו. ההסדר אמנם קובע את זכותו של המערער לערער על החלטת הועדה אך יחד עם זאת אינו מתיר למערער להגיש את ערעורו בכל זמן שיחפוץ.

13.
בעב 9043/06 רוכברגר מיה מבטחים קרנות פנסיה בע"מ, מיום 14.11.07 , נדרש ביה"ד האזורי לסוגיה הדומה במהותה לענייננו , בית הדין סילק את המערערנה על הסף ופסק:
"ביום 15.10.06 פנתה המשיבה לבית הדין. אלא שנוכח הוראת סע' 55 ו דלעיל (הקובע זכות ערעור בתוך 45 יום- ש.ט) ובהתאם לפסיקה אשר הובאה לעיל, בית הדין אינו יכול להידרש לבירור טענות המשיבה. נזכיר כי בשורת פסקי דין נקבע כי היחסים בין חבר קרן פנסיה לבין הקרן הם יחסים חוזיים, כאשר הוראות תקנות הקרן מהוות את החוזה שבין הצדדים. זכויות חברי הקרן נגזרות מהוראות התקנות ומכוחן בלבד וכל סטייה מהוראות התקנות היא לא רק בבחינת הפרת חוזה אלא גם- ובעיקר – מהווה פגיעה בעיקרון השוויון המונח בבסיס שיטת הביטוח של קרנות הפנסיה".


(ראה גם עע 616/06 עוזיאל נגיד נ' נתיב קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ ואח', מיום 6.8.07, המאוזכר שם).
14.
בע"ע 206/99 גד אורנשטיין נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין, פד"ע לה 695, קבע בית הדין הארצי בהתייחסו לחשיבות נושא המועדים וההתיישנות :
"אין מדובר בנושא זה בעניין פורמאלי בלבד, אלא יש חשיבות רבה לכך שמסקנות ועדות רפואיות בעניינו של חבר הקרן, תוכלנה להיבחן על ידי ערכאת הערעור בסמוך ככל האפשר למועד מתן מסקנות הוועדה הרפואית, כדי לעמוד על מצבו הרפואי של חבר הקרן בעת מתן המסקנות, ולא בדיעבד.
לפיכך, יש לקבל את מסקנתו של בית הדין האזורי, שניתנה על-פי חומר הראיות שהיה לפניו, ואשר מצאה ביטוי בפסק דינו (כמצוטט בפיסקה 4 לעיל)".

עוד הוסיף בית הדין לעניין זה:
"על פי הפסיקה, תקנון קרן הפנסיה מהווה הסכם בין קרן הפנסיה לחבריה (בג"צ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו(2) 430). את הסעיף המגביל את המועד להגשת עררים על ועדות רפואיות בתקנון הפנסיה יש לראות בדומה "לתנאים שבחוזה שעניינם קביעת מסגרת זמן לפעולות הצדדים כתנאי לזכויות מכח החוזה" (ראה כהשוואה דב"ע לא0-4/ המוסד לביטוח לאומי – גצל פרוידנשטיין פד"ע ב' 88, 90, 91 בסעיף 2); דב"ע לד0-15/ מקס יעקובסון - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ו 3, 7 בסעיף 1).
בנסיבות הקיימות, אי-העמידה במסגרת הזמן בצורה המוכתבת בחוזה ותקנון קרן הפנסיה בצורה קיצונית, מצדיקה את התוצאה אליה הגיע סגן הנשיא".

סיכום
15.
נראה כי דברים אלו נכונים ויפים הם אף לעניינו. המערער לא נתן כל הסבר לשיהוי המשמעותי בהגשת הערעור אשר הוגש בחלוף כמעט שנה ממועד החלטתה הסופית של הועדה לערעורים.


לפיכך, מתקבלת בקשת המשיבה לדחיית הערעור על הסף מחמת התיישנות.


משמדובר בהליך מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.


ניתן היום י"ח בשבט, תשס"ט (12 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.

נ.צ.

נ.צ.

שמואל טננבוים
, שופט

אתי/






עב בית דין אזורי לעבודה 7412/08 אלי ציונוב נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/02/2009)