פסקי דין על דניאל שקד | פסקי דין על סחוח גלית | פסקי דין על בנק הפועלים |

104700/97 א     18/03/2002




א 104700/97 דניאל שקד נ' סחוח גלית ,בנק הפועלים בע"מ




1
בתי המשפט
א 104700/97
בית משפט השלום תל אביב-יפו
18/03/2002
תאריך:
כב' השופט דן גבאי

בפני
:

דניאל שקד

בעניין:
התובע
עו'ד ויור יוסף מרדכי

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . סחוח גלית

2 . בנק הפועלים בע"מ
הנתבעים
עו'ד לוינסון יואב

ע"י ב"כ
פסק - דין
1. התובע, רואה חשבון במקצועו, הגיש תביעה נגד הנתבעים, המבוססת על חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1956 וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981.

העובדות

2. בין השנים 1996-1998, ניהל התובע אצל הנתבעת מס' 2 [להלן: הנתבעת] שני חשבונות עו"ש פרטיים.

3. עוד התנהלו אצל הנתבעת חשבון עו"ש ע"ש חברת קורנית בע"מ וחשבון עו"ש ע"ש חברת שר שקד יעוץ בע"מ.

4. התובע היה מנהל ומורישה חתימה בחברת קורנית ובעלים ומורישה חתימה בחברת שקד.

5. חברת קורנית נותרה חייבת כספים לנתבעת אשר נאלצה להגיש תביעה משפטית נגדה ונגד התובע, שהיה ערב לפרעון חובותיה וניתן

פסק דין
נגדם, ששולם רק בהליכי ההוצל"פ בדרך של הסדר חוב בחמישה תשלומים.

6. חברת שר שקד הנ"ל, אף היא היתה חייבת כספים לנתבעת והתובע, בהיותו בעלים ומורישה חתימה, סירב לפרוע את חובו והנתבעת סגרה את החוב בהיותו חוב אבוד, מטעמים שונים.

7. התובע, באופן אישי, נותר חייב לנתבעת כספים בשל הלוואות שנטל ולאחר מאמצים הסכימה הנתבעת לוותר על חלק מן החוב ולהביא לפריסתו לתקופה של שלוש שנים, כך שלנתבעת היה נסיון מר עם התובע.

8. בחודש ספטמבר 1997, פנה מר דניאל ריש, מנהל חברת נופר דינמי בע"מ [להלן: החברה] אל הנתבעת מס' 1, עובדת בכירה של הנתבעת, בבקשה למנות מורישה חתימה בחשבון החברה אשר מנוהל אצל הנתבעת, וזאת לנוכח צאתם של בעליה ומנהליה לחו"ל.

9. מר דניאל ריש, הציע את התובע להיות מורישה חתימה ולאחר בירור, השיבה הנתבעת למר דניאל ריש כי הבנק אינו מסכים למינויו של התובע כמורישה חתימה בחשבונה של החברה וזאת בשל נסיון העבר שהיה עמו.

10. בסעיפים 8,9,10, לכתב התביעה המתוקן, מבסס התובע את תביעתו על העובדות דלקמן:

א. א. הנתבעת מס' 1 לא הסכימה לקבל את התובע להיות מיופה כח של החברה והחזירה למר ריש את המסמכים אשר הגיש, והודיעה לו כי יש לנתבעת בעיות עם התובע.
ב. ב. הנתבעת מס' 1 ייעצה למר ריש לבדוק את מהימנות ואמינות התובע ולבחון את כדאיות המשך העבודה עמו.
ג. ג. הנתבעת העבירה את המידע על התובע לבנק אוצר החייל, לבנק אמריקאי ישראל, וכן לבנק משכן.

11. לטענת התובע, הפרו הנתבעים כלפיו את חובת הסודית, פגעו בפרטיות ועברו על חוק איסור לשון הרע.

12. הנתבעים הכחישו את טענות התובע, ועלי אפוא לקבוע באם הצליח התובע להרים את חובת הבאת הראיה המוטלת עליו, כמתחייב במשפט אזרחי.

13. השאלות השנויות במחלוקת מתייחסות לשתי השאלות דלקמן:
א. א. תוכן השיחה בין הנתבעת 1 לבין מר דניאל ריש על אופיו של התובע.
ב. ב. באם העבירה הנתבעת לבנקים נוספים מידע ביחס לחשבונות אשר ניהל התובע אצלה ועל אופיו של התובע.

השיחה בין הנתבעת מס' 1 לבין מר דניאל ריש
14. על תוכן השיחה הנ"ל, העידה בפני
הנתבעת מס' 1 והגישה תצהיר, נ/7, עליו נחקרה ע"י ב"כ התובע.

15.לפי עדותה ותצהירה, לא ייעצה למר דניאל ריש לבדוק את מהימנותו של התובע ולשקול כדאיות המשך העבודה עמו וכל אשר אמרה הינו שהבנק לא יכול לקבל את התובע כמורישה חתימה בשל בעיות מנסיון העבר וכי הבנק לא יוכל לפרט מדוע; זאת לאחר ומצאה הערה על כך במחשב הבנק.

16. לטענת התובע, דברים אלה נאמרו ע"י הנתבעת מס' 1 למר דניאל ריש, אך לא מצא הוא לנכון להביא את מר ריש לעדות.

17. אני מקבל, ללא סייג, את עדותה של גב' סחוח גלית
, אשר הכחישה בתוקף שייעצה למר ריש לבדוק את מהימנות התובע ואמינותו ולשקול כדאיות המשך העבודה עמו, מהנימוקים הבאים:
א. א. העדה עשתה עלי רושם מהימן והתרישמתי מעדותה בחיוב.
ב. ב. התובע לא מצא לנכון להביא לעדות את מר דניאל ריש וגירסתו מהווה עדות שמיעה אשר יש להתעלם ממנה.
ג. ג. הימנעותו של התובע מהבאתו של מר דניאל רישלעדות פועלת לרעתו, בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד כרך מ"ז(2), עמ' 605.
ד. ד. לפי עדותה של העדה, לא התלונה חברת נופר דינמי ולא התלונן דניאל ריש על כך שהבנק לא איפשר לתובע להיות מורישה חתימה בחשבון או על השמצתו של התובע.

18. לאור האמור לעיל, לא זו בלבד שלא הרים התובע את נטל הבאת הראיה המוטל עליו בכל הנוגע להוכחת טענתו הנ"ל, אלא, הנתבעת מס' 1 הצליחה בעדותה לשכנעני כי לא היו דברים מעולם ודין טענתו של התובע, להידחות.

העברת מידע אודות התובע לבנקים אחרים
19. הנתבעים הכחישו בכתב הגנתם את טענת התובע, לפיה העבירו הנתבעים לבנק אוצר החייל, לבנק אמריקאי ישראלי בע"מ, ולבנק משכן, את המידע הקיים אצלם, בו מופיע כי התובע הינו אדם בעייתי, במילים: "חוב מסופק, בעבר, ק. לתאגיד בעייתי".

20. לטענת התובע, הפרו בכך הנתבעים כלפיו את חובת הסודיות, פגעו בפרטיותו ועברו על חוק איסור לשון הרע.

21. גם במקרה זה, לא הצליח התובע להרים את נטל הבאת הראיה המוטל עליו, שכן לא הביא לעדות עד שיעמוד על כך או ראיה אחרת כלשהי, לא מבנק אוצר החייל אשר בו מתנהל חשבונו ולא מבנק אמריקאי ישראלי, להסתפק בהבאת עד מטעם בנק משכן [ע"ת מס' 3], אשר הגיש את תיק ההלוואה של התובע, ת/11.

22. לפי עדותו של פקיד משכן, המחשב של בנק משכן הינו מחשב עצמאי ובנק הפועלים אינו מעביר מידע למחשב של בנק משכן, ולבנק משכן אין כל מידע שלילי אודות התובע ולמעשה, המחשב של הבנק נותן מידע כללי על הלוואות של הלקוח ולא על אופיו או עברו ובעצמו אינו יודע מי כתב בבקשת ההלוואה, מ/2, אשר נמצאת בתיק ההלוואה, ת/11, כי המדובר בתאגיד בעייתי.

23. לא הובאו כאמור עדים מטעם התובע לביסוס טענתו ודין טענתו להידחות.

איסור לשון הרע

24. אין מחלוקת כי הנתבעת מס' 1 אמרה למר דניאל ריש כי הבנק לא יוכל לקבל את התובע כמורישה חתימה של החברה בשל בעיות מנסיון העבר, בלא לפרט מדוע.

25. השאלה הניצבת בפני
באם הדברים אשר נאמרו מהווים "לשון הרע", כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965, ובאם עמדה לנתבעים ההגנה הנתונה עפ"י סעיף 15(3), לחוק הנ"ל וסעיף 18(ד) לחוק הגנת הפרטיות.

26. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, מגדיר את המושג "לשון הרע", כדלקמן:
"1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול
(1) (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולבוז או ללעג מצידם.
(2) (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
(3) (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית אם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".

27. כפי שקבעתי לעיל, כל אשר אמרה הנתבעת מס' 1 למר דניאל ריש הינו שהבנק לא יוכל לקבל את התובע כמורישה חתימה, בשל נסיון העבר, וספק בעיני אם מילים כנ"ל יכולות להשפיל את התובע או לעשותו למטרה לשנאה ולבוז או ללעג ולפגוע במשרתו או במשלח ידו, שכן הנתבעת מס' 1 לא מסרה פרטים על כך וספק אם משתמע מהן "לשון הרע", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הנ"ל.

28. גם אם אניח כי מה שנאמר ע"י הנתבעת מס' 1 למר דניאל ריש מהווה לשון הרע, עומדת לנתבעים ההגנה הקבועה בסעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, אשר קובע כדלקמן:
"15. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(3) הפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע של האדם שאליו הופנה הפרסום או של מי שאותו אדם מעונין בו ענין אישי כשר".

29. סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981, קובע הגנה דומה לזו הקבועה בחוק איסור לשון הרע, אשר קובע כדלקמן:
"18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה
(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע
(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים".

30. תשובתה של הנתבעת מס' 1 כפי שניתנה למר דניאל ריש, נעשתה ללא ספק, בתום לב ועל מנת לשם הגנתה על עניינו של הבנק שלא להסכים למינויו של התובע להיות בעל הרשאה בחשבון המנהל אצלם, לאור נסיונו של הבנק עם התובע.

31. מינוי מורישה חתימה אינו ענין טכני או קל ערך אחר, אלא זוהי פעולה משפטית אשר יש לה משמעות שבדין והטלת אחריות על הבנק, שכן על הבנק מוטלת חובת זהירות כלפי לקוחו בגין פעולות מסוימות אשר מבצע בעל ההרישאה בחשבון הלקוח, ועשוי לשאת באחריות בנזיקין לפעולות כאמור, כפי שנקבע בע"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט נ' שרגא, פ"ד כרך מ"ז(5) 31.

32. הנתבעת מס' 2, בהיותה גוף עסקי בנקאי, עליה לנהגו במשנה זהירות בכל מערכת יחסים הדורישת אמינות ולהתחשב בניסיון העבר עם לקוח מסוים ולהחליט באם לקבלו כמורישה חתימה בחשבון של חברה או לסרב לעשות כן.

33. שוכנעתי, כי סירוב הנתבעים לקבל את התובע כמורישה חתימה נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הבנק ועומדת לנתבעים ההגנה הקבועה בסעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע וסעיפים 18(ג)(ד) לחוק הגנת הפרטיות.

34. ב"כ התובע, בכתב התביעה המתוקן וכן בסיכומיו, עותר למתן צו למחיקת המידע הרישום במחשב, של הנתבעים, המתייחס לתובע.

35. לא מצאתי מקור לעילה שבדין המסמיכה אותי לעשות כן, וב"כ התובע לא הביא אסמכתא לביסוס בקשתו. התובע, אם ירצה בכך, יוכל לפנות לבעל מאגר המידע בבקשה לתקן את המידע או למחקו, לפי סעיף 24 לחוק הגנת הפרטיות.
יתר על כן, אין המדובר במידע המופיע במחשב הנתבעת, אשר אינו נכון, ולכן, דין בקשתו להידחות.

36. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי צורך לדון בטענת ההתיישנות עליה מתבססים הנתבעים, המתייחסת לעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות.

סוף דבר

37. אני קובע כדלקמן:

א. א. התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו, ע"מ להוכיח כי הנתבעת מס' 1 ייעצה לדניאל ריש לבדוק את מהימנות ואמינות התובע ולבחון את כדאיות המשך העבודה עמו.
ב. ב. התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו, להוכיח כי הנתבעים העבירו מידע אודות התובע לבנק אוצר החייל, לבנק אמריקאי ישראלי או לבנק משכן, והפרו את חובת הסודיות כלפיו.
ג. ג. המשפטים אשר נאמרו ע"י הנתבעת מס' 1 למר דניאל ריש: "הבנק לא יוכל לקבל את התובע מורישה חתימה בגלל נסיון העבר", ספק אם משתמע מהם "לשון הרע", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.
ד. ד. גם אם אניח, כי המשפטים אשר נאמרו כאמור לעיל, מהווים לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע, עומדת לנתבעים ההגנה הקבועה בסעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע וסעיף 18(ג) לחוק הגנת הפרטיות.

38. לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעים סך של 10,000 ₪, הוצאות כוללות, סכום אשר ישא ריבית והפרישי הצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתן והודע היום, 18.3.02, במעמד:

ב"כ התובע, עו"ד ___________;
ב"כ הנתבעים, עו"ד ____________.

ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום;

מותר לפרסום מהיום, 18.3.02;

דן גבאי
, שופט








א בית משפט שלום 104700/97 דניאל שקד נ' סחוח גלית ,בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/03/2002)