פסקי דין על באסם ח'ליף | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1016/08 בל     23/02/2009




בל 1016/08 באסם ח'ליף נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:
1



בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בל 001016/08


בפני
:
כב' השופטת ורד שפר
, נשיאה

נציג ציבור (עובדים): מר גבעתי בן יוסף
נציג ציבור (מעבידים): מר צבי הרשטיין


23/02/2009





בעניין
:
באסם ח'ליף


ע"י ב"כ עו"ד
מרואן חתחות

התובע



נ
ג
ד




המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ עו"ד
מהלשכה המשפטית

הנתבע


פסק דין

1.
התובע לקה באירוע לבבי ביום 11/12/06.
לטענת התובע, הופעת האירוע הלבבי נבעה מהתרגזות והתרגשות חריגות שחווה באותו היום במהלך עבודתו כנהג אוטובוס, ועל כן ביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה.

המוסד לביטוח לאומי
, מצידו, דחה את תביעת התובע, וזאת מהנימוק
שמבחינה רפואית לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתו לבין
ההתרחשות הנטענת בעבודתו.

בכתב ההגנה שהוגש כנגד תביעת התובע, הכחיש הנתבע גם את טענת התובע
לפיה התרחשו אירועים חריגים כלשהם בשגרת עבודתו.

2.
לאחר ששמענו את עדותו של התובע, והוצגו בפני
נו מסמכים, קבענו בהחלטה מיום 08.07.08 שהתובע הוכיח את התרחשותו של האירוע בעבודה וכי מדובר היה באירוע חריג בשגרת עבודתו, תוך שקבענו את העובדות
הבאות -

א.
התובע, יליד 1965, עבד כנהג אוטובוס בחברת שרותי אוטובוסים
מאוחדים נצרת, מאז שנת 2001.

ב.
עבודתו של התובע הייתה מלווה, לעיתים מזומנות למדי, בעימותים
עם נוסעים חסרי סבלנות ואדיבות, בעיקר על רקע דרישתם לעצירת
האוטובוס והורדתם שלא בתחנה המיועדת לכך - וסירובו של התובע
לעשות כן.
ג.
ביום 11/12/06, הסביבות השעה 07:45 עלה על האוטובוס בו נהג התובע בחור שכבר התעמת עם התובע בעבר, על רקע סירובו של התובע לקבל ממנו שטר של 100 ₪ שנראה לתובע מזויף.

הפעם דרש אותו נוסע מהתובע להורידו במקום שאין בו תחנה והתובע סירב.

בתגובה לסירובו של התובע, הרים עליו הנוסע את קולו ואיים עליו
שיהרוג אותו ו - "שיעשה לו מה שעושים לבחורות".

הדבר שנעשה באוזני כל נוסעי האוטובוס פגע באופן מיוחד בכבודו
של התובע (להלן: "האירוע בעבודה").

ד.
תוך כדי התרחשותו של האירוע בעבודה החל התובע לחוש בכאבים
בחזה באזור הלב וביד השמאלית, וחש ברע.
התובע עצר את האוטובוס ויצר קשר טלפוני עם סדרן העבודה, אשר הורה לו להמשיך בהסעת הנוסעים, וכך עשה, עד שהחנה את האוטובוס, כ- 25 דקות לאחר מכן, במוסך.

מהמוסך נסע התובע לקופת החולים, והרופא שבדק אותו הפנה אותו
לבית החולים האנגלי בנצרת.

3.
לצורך קביעת הקשר הסיבתי רפואי בין האירוע בעבודה לליקוי שאובחן בליבו של התובע ביום האירוע, מנינו מבהחלטה הנ"ל כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין את פרופ' אנדרי קרן, תוך שהפנינו אליו את השאלות הבאות -
א.
מהי המחלה שממנה סבל התובע ביום המקרה?

ב.
האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה ביום כפי שתואר לעיל, לבין אוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום הנ"ל, ומה חלקם של האירועים הללו בבא האוטם?

או שמא -
ג.
בשים לב למצבו הבריאותי של התובע, ובמידה ואכן ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הארועים בעבודה לבין האוטם, האם ניתן לקבוע כי השפעת הארועים בעבודה על האוטם בו לקה התובע ביום המקרה, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
במידה וההשפעה היתה פחותה בהרבה כאמור לעיל - מהם אותם הגורמים האחרים?


4.
דר' קרן השיב בשלילה לשאלה הנוגעת לקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע והאירוע הלבבי לבין הליקוי שאובחן בליבו, לאמור -
"
1.
ב- 11.12.2006 התובע סבל מכאבים בחזרה ופנה לבית החולים, שם נמצאה בא.ק.ג. הרמה במקצע

st
בחיבורי הדופן התחתונה. הרופאים לא היו ערים באותה עת לכך כי בתרשימי א.ק.ג. של התובע קיימת תבנית אלקרוקרדיוגרפית מיוחדת, קבועה וללא משמעות קלינית, עם אותם ממצאים (של הרמה במקטע
st
) כבר בתרשימים שבוצעו בשנות ה-90 (ב-1991 ובהמשך 1997). הרמת מקטע
st
בא.ק.ג. בשילוב עם כאבים בחזה, משמשת כבסיס לאבחנה של אוטם חריף של שריר הלב. מאחר והרופאים שבדקו את התובע בחדר המיון ביום האירוע לא היו ערים לתרשים א.ק.ג. קודם, האבחנה בקבלתו היתה של אוטם חריף של שריר הלב והוא קיבל טיפול בהתאם.
מאידך, בהמשך התברר כי אין כל דינמיקה אלקטרוקרדיוגרפית, הרמות מקטע
st

נותרו קבועות, וגם לא היתה עליה באנזימי שריר הלב באותה עת האבחנה כבר היתה פחות ברורה, והרופאים העלו חשד כי מדובר בדלקת קרום הלב. לשלילת מחלת לב כלילית הועבר לביה"ח עפולה, שם נשללה מחלה בעורקי הלב על בסיס צנתור (שממצאיו היו תקינים) מבחן מאמץ (שהיה תקין) בדיקה אקוקרדיוגרפית (שהיתה תקינה). לאחר קבלתו לביה"ח בנצרת התובע התעלף. על אף שבית חולים עפולה נעשה בירור נרחב, לא נמצאה הסיבה לאובדן ההכרה. התובע סבל במשך השנים מכאבים בחזה, ובימים שקדמו לאשפוזו פנה כמעט מדי יום לקופת חולים
בשל כאבים בחזה, אשר ביום לפני קבלתו היו מלווים גם בהזעה.
ניתן לסכם כי מדובר באדם אשר כבר משנות ה-90 סבל ממחושים בחזה, עם החמרה בכאבים בחזה, בלתי טיפוסיים לתעוקת לב ברובם, בימים שקדמו לאשפוזו. באשפוז בביה"ח בנצרת נעשתה אמנם אבחנה של אוטם חריף בשריר הלב, אך האבחנה לא היתה נכונה והיא נשללה במהלך האשפוז בביה"ח בעפולה. השוואה בין תרשימי א.ק.ג משנות ה-90 לתרשימים שבוצעו בביה"ח בנצרת עם קבלתו לאשפוז הנוכחי, היתה מובילה לשלילת אבחנה של אוטם חריף של שריר הלב כבר בעת האשפוז שם.
2.
האירוע החריג בעבודתו של התובע לא גרם לכל אירוע קרדיאלי חריף, לא רק שהתובע לא סבל מאוטם חריף של שריר הלב, אלא הוא לא סבל אף ממחלת לב כלילית, ובצנתור נמצאו עורקים כליליים תקינים לחלוטין. תפקוד הלב נותר תקין לחלוטין ולא היה כל שינוי בין אלקטרוקרדיוגרם שבוצע ב-1997 לתרשימי א.ק.ג. חוזרים שבוצעו בעת אפוזיו בביה"ח בנצרת, בביה"ח בעפולה ובא.ק.ג. שבוצע ב- 3.7.2007, בו עדיין נראתה הרמה של מקטע
st
בחיבורי הדופן התחתונה. אם כן, התובע לא סבל מאירוע לבבי חריף, והאירוע החריג בעבודתו לא גרם לכל נזק ללבו.
3.
התובע לא סבל מאוטם חריף של שריר הלב או מאירוע קרדיאלי כלשהו בעקבות האירוע החריג בעבודתו. במשך השנים התלונן על כאבים בחזה, והמשיך לסבול מכאבים מסוג זה גם לאחר ה- 11.12.2006, כאשר פנה לביה"ח האנגלי בשל אותם מחושים. האבחנה עמה שוחרר מביה"ח עפולה היא של כאבים בחזה, ללא אירוע קרדיאלי כלשהו
".
5.
נוכח קביעת המומחה הנ"ל, הופנו למומחה, לבקשת ב"כ התובע, שאלות ההבהרה הבאות
-
א.
בחוות דעתך קבעת כי "התובע לא סבל מאוטם חריף של שריר הלב או מאירוע קרדיאלי כלשהו בעקבות האירוע החריג בעבודה".
אם כן – מהי המחלה או מהו הליקוי ממנו סבל התובע ביום המקרה, ומהי האבחנה המדוייקת לתסמינים ולסימפטומים שאובחנו בבית החולים האנגלי בנצרת?
ב.
בסיכום המחלה מביה"ח העמק בעפולה מיום 28.12.06 ובפרק האבחנות צוין, כי אובחנה אצל התובע "
ventricular fibrillation
" (
vf
), היינו פרפור חדרים? האם הינך מסכים כי משמעות האבחנה היא, שאצל התובע אובחן מצב שבו קיים קצב חדרי מהיר מאד ולא סדיר, דבר שאף הביא את ביה"ח האנגלי לבצע שוק חשמלי?
אם כן – האם אותה אבחנה קשורה לאירוע בעבודה כהגדרתו בהחלטת המינוי?
ג.
במעקב אצל מומחה קרדיולוג, דר' קרדחג'י חביב מיום 1.2.07, סיכם המומחה, כי "ייתכן שמדובר ב-
coronar / spasm
", היינו "התכווצות בלתי תקינה של העורקים". מה משמעות אותה אבחנה, והאם אותה אבחנה קשורה לאירוע בעבודה כהגדרתו בהחלטת המינוי?
ד.
בגוף התובע הושתל מכשיר "
internal loop recorder reveal
" שנמצא בגופו עד היום.
כיצד אם כן, מתיישבת העובדה של השתלת אותו מכשיר בגוף התובע עם הקביעות שבחוות דעתך?
ה.
בהתחשב בממצאים והתמונה הקלינית הקשורה לתובע, האם לדעתך התובע סובל מבעיות רפואיות כלשהן בעקבות האירוע בעבודה כהגדרתו בהחלטת המינוי?
אם כן - האם הינך מסכים לכך, כי יש צורך בהפנית התובע לבירור מצבו בפני
מומחה ברפואה פנימית או בתחום אחר?

6.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על מסקנותיו שבחוות דעתו ביחס להעדר כל קשר סיבתי בין המיחושים מהם סבל התובע לבין האירוע בעבודה, תוך שהודגש כי התובע אינו סובל למעשה מכל נזק בלבו. להלן תשובות המומחה לאותם השאלות -
"
1.
התובע סבל במשך שנים מכאבים בקדמת בית החזה. עם החמרה במחושיו ופניות חוזרות לרופא המשפחה עקב תלונות אלה ב- 7.12, 8.12, 10.12.2006, כאשר ב- 11.12.2006 פנה לחדר מיון עם תלונות דומות על לחץ בחזה. האבחנה במהלך אשפוזו לא היתה ברורה והיא נותרה עלומה גם לאחר בירורים נרחבים שעבר, אשר כללו צנתור לב (לשלילת מחלת לב כלילית בחולה עם כאבים בחזה), מבחן מאמץ (לשלילת איסכמיה במאמץ או הפרעות בהולכה החשמלית התוך לבבית בעת מאמץ). כמו-כן, עבר בדיקות לשלילת מחלות הגורמות להפרעות קצב לבביות ללא קשר לאנטומיה כלילית, אשר כללו בדיקה אלקטרופיזיוליוגית, בדיקה לשלילת תסמונת ברוגדה (מחלה הגורמת למוות פתאומי כתוצאה מהפרעות קצב).כאשר כל הבדיקות נמצאו תקינות, הושתל בחזהו מכשיר ע"ש
reveal
'

,אשר לא הראה ממצאים בעת פניה חוזרת של התובע לחדר המיון עקב תלונות על כאבים בחזה. בין המסמכים הרפואיים שהועברו אליי, לא מצאתי ציון של ממצאים של הפרעות קצב במכשיר ה-
reveal
. אם כן, על אף המאמצים האבחוניים המעמיקים, לא הובררה הסיבה לתלונות התובע על כאבים בחזה וגם לא הסיבה להתעלפותו, בדומה להתעלפותו של אחיו התאום, לפחות על פי המסמכים הרפואיים שהובאו בפני
י.
2.
בסיכום המחלה מביה"ח בנצרת, נרשם כי ייתכן (
m/p
) כי התובע סבל מפרפור חדרים. למעשה, לא היתה הוכחה בזמן אמת וגם לא בעקות בדיקות שבוצעו בהמשך, שהתובע סבל מפרפור חדרים. כפי שמתואר בסיכום המחלה, בעת קבלתו ליחידה בלטיפול נמרץ, גלגל את עיניו, ובאותו הזמן "המוניטור של מיון הראה על המסך ארטפקטים ואריתמיה שיכלה להתאים ל - "
entrucular fibrillation
". אין רישום של הפרעה זו, ועובדה היא שבבדיקה אלקטרופיזיולוגית ובבדיקות נוספות שבוצעו בביה"ח עפולה, בעקבות מידע שייתכן והיה לו פרפור חדרים, לא ניתן היה להפיק הפרעת קצב זו. בעקבות הממצאים התקינים בביה"ח עפולה, נמנעו הרופאים מהשתלת דפיברילטור (קוצב לב הנותן מכת חשמל אוטומטית בזמן פרפור חדרים), אשר חובה להשתילו בכל אדם אשר נותר בחיים לאחר פרפור חדרים מוכח.
3.
האבחנה של עווית כלילית חייבת להתבסס על תלונות של כאבים בחזה (שהיו לתובע) ועל שינויים אלקטרוקרדיוגרפיים או על ממצאים אנגיוגרפיים בזמן אמת, אשר לא נמצאו אצל התובע, הסבירות לעווית כלילית במקרה של התובע נמוכה מאוד, וגם אם היתה קיימת, מדובר באפיזודות חוזרות של כאבים בחזה, מהן סבל התובע לפני האירוע ולאחריו, ולא ניתן להערכתי לייחס מחושיםאלה לאירוע החריג בעבודתו של התובע.
4.
המכשיר
reveal
, לא הושתל כאמצעי טיפולי אלא כחלק מהניסיון לאבחן הפרעות קצב ושינויים אלקטרוקרדיוגרפיים בעת תלונותיו של התובע. השימוש במכשיר יחסית יקר מסוג זה, שהשתלתו כרוכה בהתערבות כירורגית מצומצמת, נעשה רק במקרים בהם נכשלו אמצעים אבחוניים אחרים, כפי שהיה במקרה של התובע.
להערכתי, לא נגרם לתובע כל נזק בעקבות האירוע החריג בעבודה. לפני האירוע החריג בעבודתו ולאחריו , סבל מאותן תופעות שמקורן אינו ברור.
5.
תלונותיו של התובע דרשו בירור קרדיאלי ומעקב קרדיולוגי, בתקווה שמכשיר ה-
reveal
יוביל את הרופאים לאבחנה. בכל מקרה, מבחינת "תאונת עבודה", לא קיים קשר בין תחילת תלונותיו ומחושיו זמן רב לפני האירוע החריג בעבודה, והימשכם לאחריו.
אי לכך, אני חוזר על מסקנתי כי לא קיים קשר בין האירוע החרגי בעבודתו של התובע ב- 11.12.2006 ותלונותיו על כאבים בחזה, ממקור לא ברור, אשר גרמו לאשפוזו ולביצוע בדיקות נרחבות אשר עבר בבתי חולים שונים בהם אושפז.
לא בדקתי את התובע, איני יכול לתת תשובה מבוססת בנוגע לצורך שהתובע ייבדק ויקבל הערכה על ידיד רופאים מומחים בתחום אחר מאשר קרדיולוגיה. במידה ואופי הכאבים בחזה לא השתנה מאז שעיינתי בחומר הרפואי שהובא בפני
י, לאור הממצאים בצנתורובמבחן המאמץ, ניתן גם להפנותו לגסטרואנטרולוג, כדי לשלול מקור פפטי למחושיו. מאחר והסיבה להתעלפותו בהגעתי לביה"ח בנצרת אינה ברורה ולא נראית קשורה להופעת הכאבים בחזה או להפרעה בקצב הלב. ייתכן שיש מקום לבירור המקור לתופעה זו גם על ידי נוירולוג.
".

7.
בהודעה מיום 08.01.09, נתבקשו הצדדים להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובות לשאלות ההבהרה, או שיש בדעתם להשלים סיכומים, כן צוין שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פס"ד בהתאם.

8.
מטעם ב"כ הנתבע הוגשו השלמת טיעונים בגדרם הודגש כי יש לאמץ את חוות הדעת ולדחות את התביעה.


מטעם ב"כ התובע לא הוגשה הודעה כלשהי בעקבות אותה הודעה.

9.
המסקנה החד משמעית העולה, מחוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה, שאין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין האירוע בעבודה כהגדרתו לעיל, ואשר לגישת המומחה,

"
...מדובר באפיזודות חוזרות של כאבים בחזה, מהן סבל התובע לפני האירוע ולאחריו, ולא ניתן... לייחס מחושים אלה לאירוע החריג בעבודתו של התובע
".

10.
משכך, לא נותר אלא לדחות את התביעה שבפני
נו.

5129371
54678313

בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכות מתחום הבטחון הסוציאלי – לא ינתן צו להוצאות.

11.
לצדדים זכות ערעור על פסה"ד לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ט (23 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.


___________________
______________
_______________

ורד שפר
, שופטת


נציג ציבור (עובדים)
נציג ציבור (מעבידים)



נשיאה







בל בית דין אזורי לעבודה 1016/08 באסם ח'ליף נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 23/02/2009)