פסקי דין על יצחק מלכה | פסקי דין על בית יצחק | פסקי דין על בית יצחק פרוייקטים 2005 | פסקי דין על אלימלך קריסטל

1232/05 בשא     02/02/2005




בשא 1232/05 יצחק מלכה, בית יצחק בע"מ, בית יצחק פרוייקטים 2005 בע"מ נ' אלימלך קריסטל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא001232/05

(בשא 9594/04)
בתיק עיקרי: א
014334/04

בפני
:
כב' הרשם אורי פוני
תאריך:
03/02/2005




בעניין
:
1. יצחק מלכה

2. 610 בית יצחק בע"מ
3. בית יצחק פרוייקטים 2005 בע"מ





המבקשים

נ
ג
ד


אלימלך קריסטל






המשיבה


החלטה

1.
המבקש מס' 1 אשר בבעלותו המבקשות 2+3 הינו איש עסקים ויזם של פרוייקטים בתחום הנדל"ן.
למבקש מס' 1 (להלן מלכה), עסקים נרחבים אף בארה"ב ששם הוא מתגורר לסירוגין.

המבקשת מס' 2 הינה בעלת זכויות במקרקעין אשר מכונים על ידי הצדדים כפרוייקט החיד"א.
המבקשת מס' 3 רכשה את זכויות הבעלות במקרקעין אשר נכון להיום שוכנת בו עמותת קרן ילדנו – מרכז תקוותינו (להלן פרוייקט תקוותינו).

2.
במהלך חודש דצמבר 2003 נחתם הסכם שכר טירחה בין המשיב, אשר הינו עורך דין במקצועו לבין המבקשת מס' 2 (נספח א' לכתב התביעה). על פי ההסכם התחייב המשיב להעניק טיפול משפטי למבקש בגין כל אחד מן הפרוייקטים שפורט לעיל. בתמורה לשירותים המשפטיים שיעניק המשיב למבקשים הכל כמפורט בסעיפים 1-2 להסכם, התחייבה המבקשת מס' 2, אשר כונו הלקוחות בהסכם שכר הטרחה לשלם לו סך של 1% בצירוף מע"מ מתמורת כל עסקת מכר כאשר סכומים אלה אמורים להיות משולמים במעמד חתימת ההסכמים עם הרוכשים.



בסעיף 5 ב' להסכם קבעו ביניהם הצדדים כי:

"בכל מקרה בו אחד הצדדים יבקש לבטל את התקשרות חוזית זו ומכל סיבה שהיא, תחושב התמורה המגיעה לעורך הדין לפי שכר עבודה של 200$ בתוספת מע"מ לכל שעת עבודה.

סעיף נוסף אשר מן הראוי לציינו הוא סעיף 7 להסכם לפיו בכל חילוקי דעות, אם יהיו בין הצדדים, יכריע הבורר – הרב יוסף צבי בן פורת.

3.
ביום 2.8.04 פנה המשיב אל מלכה באמצעות הפקס (נספח ד') לכתב התביעה ובו דרישה לפרוע את חוב שכר הטירחה בסך של 43,503$ בתוספת מע"מ.

בסיפא למכתב הנ"ל מדגיש המשיב כי:

"מיותר לציין כי אי תשלום שכר טרחתנו במלואו ובתוספת מע"מ בתוך ימים אחדים, יהווה הפרה יסודית של ההסכם ביננו ויעמיד לפרעון מידי את מלוא חובותיך למשרדינו בפרוייקטים השונים".

4.
ביום 4.8.04 שלחה המבקשת מס' 2 מכתב למשיב אשר הוכתר כהפסקת ייצוג משפטי. במכתב זה מודיעה המבקשת מס' 2 על ביטול ייפוי כח שנתנה למשיב.

עוד דרשה המבקשת מס' 2 להעביר לידיה את כל התיקים והמסמכים השייכים לה והנמצאים ברשותו.

לעניין גובה שכר הטרחה המגיע למשיב, מציעה המבקשת 2 להפגש עם המשיב ולהסדיר את תשלום שכר הטרחה אשר על פי חשבונה מגיע ל- 84.11 שעות עבודה לפי
200$ לשעה.

5.
כאמור המבקשת מס' 2 עסקה בפרוייקט החיד"א. הגם שהסכם שכר הטרחה נחתם רק איתה, טוען המשיב כי הוסכם בינו לבין מלכה והמבקשת מס' 2 בעל פה כי המשיב אף יטפל בפרוייקט תקוותינו, אשר אותו יזמה המבקשת מס' 3.

6.
המשיב מפרט בכתב תביעתו את המצב המשפטי שבו היה שרוי כל אחד מהפרוייקטים הנ"ל, וכן את הפעולות אשר נדרשו על ידו על מנת לקדמם, כמו טיפל המשיב בשכירת בית עבור המבקשים בהרצליה.

לגירסת המשיב הפרו המבקשים את הסכם שכר הטרחה הפרה בוטה, חמורה ויסודית ושלא כדין וללא כל סיבה ובכך גרמו לו לנזקים אדירים.

המשיב ערך בסעיף 33 לכתב התביעה חישוב של הפסד בסך של 84,000$ כתוצאה מהפרת ההסכם.

בסעיפים 34-40 מפרט את חישוב החוב שלגירסתו חבים לו המבקשים בגין הטיפול המשפטי.

7.
בד בבד עם הגשת התביעה על סך 566,233 ₪, הגיש המשיב בקשה להטלת עיקול זמני. בתצהירו בתמיכה לבקשה, מנמק המשיב את הנימוקים אשר לשיטתו יש בהם כדי להצדיק את הטלת צו העיקול והם:
(א)
המבקשים חבים כספים רבים הן לבעלי מקצוע שונים עימם הם עבדו כגון: עו"ד הקודם שייצג אותם ואדריכלים.
(ב)
המבקשים חבים כספים רבים לרשויות המס. המבקשת מס' 2 חבה סכומים משמעותיים בגין עסקת המקרקעין בקשר לפרוייקט החיד"א, אשר בעקבותיו החלו רשויות המס לנקוט בהליכים לגביית החוב.
(ג)
המבקשת מס' 3 הפרה את ההסכם נשוא פרוייקט תקוותינו וכי נכון ליום הגשת הבקשה היא חבה לעמותה סך של כ- 5 מילון דולר, כמו כן הנכס נשוא פרוייקט תקוותינו משועבד לבנק לאומי לישראל.
(ד)
פרוייקט החיד"א ממושכן לבנק הפועלים בשל חובות המבקשת 2
(ה)
המבקשים סגרו בסמוך למועד הגשת הבקשה את משרדם בירושלים והודיעו על מעברם להרצליה.
(ו)
מלכה הצהיר בפני
ו כי הוא אזרח אמריקאי המחזיק בדרכון אמריקאי. כמו כן, מחצית מזמנו הוא שוהה בארה"ב כאשר עיקר עיסוקיו שם.

לפיכך, אין כל קושי מבחינתו להפסיק את עסקיו בארץ ולנתק את קשריו בארץ כך שביצוע פסק הדין יסוכל במועד שבו יינתן.

לאור נימוקים אלו, נותן צו עיקול זמני ביום 23.12.04
על זכויותיהם של המבקשים אצל
המחזיקים כמפורט בבקשה.

8.
המבקשים הגישו בקשה לביטול צו העיקול הזמני.

בתצהירו של מלכה, שניתן בתמיכה לבקשה נטענות הטענות הבאות:

(א)
השארת צו העיקול על כנו גרמה ותגרום למבקשים נזקים כבדים העולים עשרות
מונים על החוב הנתבע שאף הוא שנוי במחלוקת מבחינתם.
(ב)
השעבוד הרובץ על הקרקע נשוא פרוייקט תקוותינו אינו


שייך למבקשת אלא המדובר בשעבוד על זכויות העמותה המוכרת והוא אמור להיות מוסר מתוך כספי התמורה.

כמו כן נטען לגבי פרוייקט זה כי עד כה שולם על חשבון הפרוייקט סך של 1,840,000$, וזאת מהון עצמי.

לגבי השעבוד הרובץ על פרוייקט חיד"א נטען כי שוויו של המקרקעין הינו כפליים מהסכום שבגינו נרשם השעבוד.
(ג)
המבקש מס' 1 מפעיל עסקים בארה"ב במשך עשרים שנה ולא הובאה כל ראיה כי קיים חשש כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

משפחתו שוהה בדרך בקבע בארץ.
(ד)
המבקש אמנם שכר נכס בהרצליה תמורת סך של 5,000$ לחודש, כאשר דמי השכירות שולמו מראש למשך שנת השכירות הראשונה.
(ה)
בפרוייקט חיד"א ניתן לבנות כ- 24 יחידות דיור, כאשר עלותה של כל יחידת דיור הינה בסך של 350,000$. צפי ההכנסות מפרוייקט זה בלבד מגיעות לסכום של 2,300,000 ₪, אשר הינו גבוה פי כמה מסכום התביעה.
(ז)
צפי ההכנסות של המבקשת מס' 3 בפרוייקט תקוותינו מגיע לסך של 154,000,000 ₪.
(ח)
המשיב אינו זכאי לבונוס הנתבע על ידו, שכן הוא מעולם לא הוסכם בין הצדדים, ואף לא ניתנה כל התחייבות בגינה.
(ט)
על המשיב בהתאם להוראות ההסכם היה לערוך רשימה של שעות העבודה ולנהל רישום מדוייק, וכי אם מכל סיבה שהיא כפי שאכן קרה בפועל (ביטול ההסכם)
ייערך חישוב השכר על בסיס של 200$ לכל שעת עבודה.

לפיכך, הסכום הנתבע על ידי המשיב הינו מופרז וחסר כל בסיס.
(י)
למשיב מגיע הסכום של 20,322$ בצירוף מע"מ, וזאת עקב פגישה שנערכה בין מלכה לעו"ד מקובסקי העובד למשרדו של המשיב.

9.
בטרם תוכרע הבקשה לגופה, יש לומר את הדברים הבאים באשר לדיני העיקול:

תקנות סדר הדין האזרחי אשר תוקנו בשנת תשס"א, הדנות בין היתר בנושא העיקול הזמני מקשות עוד יותר במתן צו עיקול זמני שכן הוחמרו הדרישות לקיומו של היסוד השני, דהיינו נטל ההכבדה, וכיום נדרשות ראיות מהימנות לכאורה שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין.

במילים אחרות, על בית המשפט לבדוק האם במקרה זה הובאו מטעם המשיב ראיות מהימנות לכאורה לעניין נטל ההכבדה.

שיקולי הטלת עיקול זמני אינן בדיקת יכולתו הכספית של הנתבע. שיקולי העיקולי הם מניעת הברחת נכסים והסתרתם, כדי למנוע מצב שבו התובע לא יוכל להפרע כפי שיכול היה להפרע אלמלא מעשי ההברחה.

כל אדם זכאי לכך שלא תהיה התערבות ברכושו, או פגיעה בקניינו כל זמן שלא ניתן

פסק דין
המטיל עליו חיוב כספי.

[בשא (ת.א.) 18280/02 כלל אחזרות נ' רינות תק'-מח' 2003 (1) עמוד 32].

האיזון בין האינטרס של המבקש את צו העיקול הזמני להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין האמצעות מניעת שינוי במצבה של המשיבה לרעה, לבין האינטרס של המשיבה שזכות הקניין שלה לא תפגע, מוענק לאינטרס המשיבה מעמד עדיף הנגזר, הן מנטל ההוכחה שבו נושא המבקש (התובע) והן מהיותה של זכות הקניין זכות חוקתית [בשא 4459/04 סלומונוב נ' שערבני פד"י מט' ((3) 497)].

עוד יש להביא במסגרת עריכת האיזון האמור את העובדה שהמבקש (התובע) מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות המשיב (הנתבעת), עוד קודם שזכה ב

פסק דין
לטובתו, וכן שזכות הקניין הינה כאמור זכות חוקתית, אשר כל רשות, ובכלל זה בית המשפט, חייבת לכבדה [רע"א 5937/97 סיני נ' גלנץ פד"י נב (1) 193].


לצורך מתן הסעד הזמני נשקלים שני עניינים:
(א)
סיכויי התביעה העיקרית או למצער האם עומדת שאלה רצינית לדיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה.
(ב)
מאזן הנוחות, קרי- האם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה העיקרית עלול אי מתן הצו להסב נזק גדול יותר למבקש מאשר נזק העשוי להגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו.

בדיקת התנאי הראשון הנשית באורח לכאורי בלבד ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת
לגבי סיכויי התביעה העיקרית.
בחינת התנאי השני היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים ובעניין זה נתון שיקול דעת
רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט ורק לעתים רחוקות תתערב בכך ערכאת הערעור
[רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ. אמיר יצחק ואח' (טרם פורסם)].

10.
המשיב בפירוט הסכומים שתבע בכתב התביעה עותר לחייב את המבקש לשלם לו סך של40,000$ בצירוף מע"מ, וזאת עקב הסכמה ביניהם כי במידה והמשיב יצליח לשפר את תנאי ההסכם בגין פרוייקט תקוותינו.

המשיב כאמור טוען כי הביא לידי כך שייחתם הסכם חדש תחת ההסכם הישן אשר לא הטיב עם המבקשים ולפיכך על המבקשים לשלם לו את הסכום הנ"ל בבחינת בונוס. לטענת מלכה סכום זה אינו נכלל במסגרת הסכם שכר הטרחה, ועניין הבונוס נתון לשיקולו ולהחלטתו הבלעדית.


מנגד, עומדת גרסת מלכה, כי עם ביטול ההסכם על ידי המבקשת מס' 2 הרי שיש לערוך את חישוב שכר טרחת עו"ד לפי שעת עבודה.

מחלוקת זו מן הסתם עוד תתברר במסגרת התיק העיקרי.

11.
לאור ההלכות הנ"ל ולאחר שעיינתי פעם נוספת בכתבי בית הדין ולאחר עיון בחקירות המצהירים ולאחר ששקלתי את נימוקי כל אחד מהצדדים בסיכומים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין די בראיות שנטענו על ידי המשיב כדי לעמוד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אין מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.


בבסיס טענות המשיב נטען כי המבקשים הפרו את ההסכמים וכי זו דרכם.

מנגד, מחקירתו הנגדית של מלכה נטען כי לגבי פרוייקט חיד"א עומד להתקבל בתקופה הקרובה היתר בנייה ואף יוחל בשיווק הדירות.

אף לגבי פרוייקט תקוותינו טען מלכה הן בתצהירו והן בחקירתו הנגדית כי נכון להיום קיים הסכם חדש עם עמותת תקוותינו והסכם זה אינו מצוי במצב של הפרה, ולפיכך, אין כל בסיס לטענותיו של המשיב.

מנגד העיד והצהיר מלכה, כי בגין פרוייקט חיד"א הוא מימן את העסקה מכספו הפרטי ולא היה זקוק לכל מימון חיצוני. עדות זו לא נסתרה ולדברי ב"כ המבקשים יש בכך כדי להעיד על חוסנו הכלכלי של המבקש.


אף לעניין טענות המשיב כי למבקשים היו סכסוכים כספיים עם בעלי מקצוע שונים ובעיקר אדריכלים, טוענים המבקשים כי אף אם היו חילוקי דעות הרי שאלו נבעו מכך כי לאותם צדדי ג' היו דרישות כספיות שלא היו מקובלות עליהם.

דומני שאף את טענת המשיב כי המבקשים חייבים סכומים נכבדים לרשויות המס, אין לראות כראיה מספקת, המשיב כמי שתיקי המבקשים או חלקם עדיין מצויים בידיו, לא השכיל להביא כל ראיה בתמיכה לטענה זו.


לעניין זה, יש להביא את דברי ב"כ המשיב אשר הצהיר לפרוטוקול ביום 19.1.05 כי אין ברשותו קבלה או אישור ממס שבח.

כמו כן העיד מלכה כי לגבי פרוייקט תקוותינו נתקבלה בקשתם לדחיית תשלומם מס הרכישה.

12.
הגירסה המצטיירת לדעתי מהחומר שבפני
י היא כי המבקשים באמצעות מלכה, אינם במצב כלכלי גרוע כפי שהמשיב ביקש להציג בפני
בית המשפט. מתברר כי המבקשים קשורים בשני הסכמים של בנייה בפרוייקטים אשר הרווח הצפוי מהם הינו בשווי של מיליוני שקלים, כך שאף אם יזכה המשיב במלוא תביעתו לא תיצוור בעיה של גביית החוב.

כמו כן, לא הוכח להנחת דעתי כי יש חשש להברחת נכסים בשל היותו של מלכה אזרח אמריקאי ובעל עסקים שם.


שוכנעתי בנסיבות המקרה כי המבקשים הינם בעלי יכולת כלכלית מוכחת ואף בעלי נכסים אשר שוויים עולה עשרת מונים על החוב הנטען במידה והתביעה תתקבל במלואה.

מכאן, שאין כל תשתית עובדתית כי בבוא היום כאשר יינתן

פסק דין
לטובת המשיב בכל סכום שייפסק, יעמוד המשיב בפני
שוקת שבורה. מכאן אף כי אין ממש בחשש של הברחת נכסים [ראו (ת.א.) 1781/03 רבינוביץ נ. נאמן – תק'-מח' 2003 (2) 9094].

מעבר לכך, אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשים שכרו בית בהרצליה פיתוח תמורת תשלום חודשי של 5,000$ ואף שולמו דמי השכירות עבור שנת שכירות מראש.

13.
לאור כל האמור ולאור ההלכה כי יש להגן על זכות הבניין של המבקשים בטרם עת ומשלא שוכנעתי כי הונחה תשתית מספקת לעניין נטל ההכבדה, אני מורה על ביטול צו העיקול מיום 23.12.04 במסגרת בש"א 9594/04.

המשיב יישא בהוצאות הבקשה ובשכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ג בשבט, תשס"ה (2 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים


אורי פוני
, רשם








בשא בית משפט שלום 1232/05 יצחק מלכה, בית יצחק בע"מ, בית יצחק פרוייקטים 2005 בע"מ נ' אלימלך קריסטל (פורסם ב-ֽ 02/02/2005)