Google

אהרון ברוכים - חיים ויטורי חברה לבנין והשקעות בע"מ, חיים ויטורי

פסקי דין על אהרון ברוכים | פסקי דין על חיים ויטורי חברה לבנין והשקעות | פסקי דין על חיים ויטורי |

43580/99 א     26/03/2002




א 43580/99 אהרון ברוכים נ' חיים ויטורי חברה לבנין והשקעות בע"מ, חיים ויטורי




בעניין:

15



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
043580/99


בפני
:
כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט

תאריך:
25/03/2002




בעניין:
אהרון ברוכים


ע"י ב"כ עו"ד
ש. סלפוי
התובע/ים


נ
ג
ד


1. חיים ויטורי
חברה לבנין והשקעות בע"מ

2. חיים ויטורי



ע"י ב"כ עו"ד
א. בר חנין
הנתבע/ים


פסק - דין

1.
התובע התקשר ביום 22.2.94 בהסכם קומבינציה עם הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") שהיא חברה קבלנית. תמורת מכירת המגרש ע"י התובע, התחייבה הנתבעת למסור לתובע:
"דירה בת 8 חדרים מטבחים וחדרי שירותים בכל הקומה שלישית + חדר על הגג + גג צמוד מעל הדירה... (להלן – דירת התמורה)"
(סעיף 3(א) להסכם).

"דירת התמורה תצוייד בחשמל תלת פאזי, תיבנה באופן שאם יתאפשר הדבר מבחינת רשויות התכנון בעתיד ניתן יהיה לחלק את הדירה לשתי יחידות, כ"א בת 4 חדרים + מטבח + שירותים כאשר החדר על הגג יבנה מעל אחת משתי היחידות. המטבחים יצוידו בכיורים כפולים. הדירה תיבנה באופן שתוכל לשמש כשתי דירות לכל דבר ועניין"
(סעיף 3(ב) להסכם).

כמו כן קבע סעיף 2(ג) להסכם כי :
"הקונה
(הנתבעת – ר.פ.א.) תפעל בשקידה ובמרץ, על חשבון הקונה, לשינוי התב"ע ולקבלת היתר לפיצול הדירה בקומה שלישית, על מנת שיאושרו ויבנו בפועל בקומה שלישית 2 דירות עבור המוכר".

הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ערב בכתב להתחייבויות הנתבעת על-פי ההסכם.

2.
ההסכם כלל תניית בוררות וקבע בסעיף 28(א):
"בכל מקרה של חילוקי דעות בקשר לביצוע הבניה ו/או ביצוע התיקונים ו/או כל חילוקי דעות בקשר לחוזה זה מכל מין וסוג שהוא יכריע מהנדס שיוסכם על ידי הצדדים ובאין הסכמה ימונה מהנדס ע"י יו"ר ארגון האינג'ינרים והארכיטקטים".

3.
בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות, בין היתר, לגבי ליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירות, והם פנו לבורר, אינג' ש. שפר. ביום 30.12.96 נתן הבורר פסק בוררות, וביום 20.11.97, בעקבות בקשה שהגיש התובע, ובאין התנגדות מטעם הנתבעים, אושר פסק הבורר ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א.

4.
פסק הבוררות חייב את הנתבע לבצע עבודות גמר ותיקון ליקויים מבלי שנקב ברשימה של עבודות לביצוע. באופן כללי קבע הבורר כי:

א.
בבניין יש ליקויים (ובעמוד 2 לפסק הבוררות ניתנו לכך דוגמאות כלליות).

ב.
טיב העבודה שביצעה הנתבעת אינו נופל מהמקובל בבניית מבנים מסוג זה בארץ.

ג.
כן קבע הבורר בחלק שכונה "מסקנות", בעמ' 3 לפסק הבורר: "הנני מחייבת את הצדדים כדלקמן:

1.
על הקבלן להשלים על חשבונו את עבודות הגמר והאלה
(כך במקור – ר.פ.א.) לתיקון הליקויים כך שהדירות... תהיינה נתונות לשימוש תוך מקסימום חודשיים מתאריך התחלתן.

2.
על בעל הדירות להשיג אינג' (מהנדס) בהנדסת מבנים בתור מפקח צמוד לפיקוח על העבודות המוזכרות בסעיף 1 דלעיל. אני ממליץ לתפקיד זה שיוצע לאינג' ד. אייזן.

3.
שכר טרחתו של המפקח ישולם על ידי הקבלן לפי מספר שעות נוכחותו באתר... המחיר לשעה יהיה לפי תעריך לשכת המהנדסים...

4.
עבודות ההשלמה והאלה לתיקון הליקויים תקבענה על ידי המפקח לפי תוכניות אדריכלות של הבית הזה המותקנות ע"י אדריכל ל. אושקי
(ההדגשה שלי – ר.פ.א.).

5.
כמות העבודות ורשימתן (פירוטן) תהיינה על בסיס סידור ותוכן חוות הדעת של אינג' ד. אייזן, תוך כדי פרוש הסעיפים לפי ניתוח עשוי מאדריכל ל. אושקי במכתבו בנדון מ- 15.10.1996 אל הקבלן"
(ההדגשה שלי – ר.פ.א.).

ד.
כמו כן התייחס הבורר בפסק הבוררות למספר עניינים באופן מיוחד:
1.
גרם המדרגות – לגביו קבע הבורר כי הריסתו, כנטען בחוות דעתו של המהנדס אייזן אינה רלוונטית, וכן התייחס לאפשרויות התיקון.
2.
פיצול הדירה לשתי דירות באמצעות בניית קיר בעובי של 20 ס"מ ביניהן.
3.
החלפת הדודים מנפח 120 ליטר לנפח של 150 ליטר.
4.
על הקבלן לקבל אישור חברת חשמל.
5.
איחור במסירת הדירות – לגביו קבע הבורר: "מהשתלשלות העניינים בקשר לביצוע עבודות גם בעל הדירות היה צריך לבחור, לספק חומרים מסוימים ולמסור לקבלן החלטות בהן תלויות עבודות ביצוע מסוימות. אין מסמך בידי מתי הוא מימש את התחייבויותיו אלה ואינני רואה אפשרות בכלל לקבוע את הנסיבות וגורמי האיחור כנגד תאריך החוזה למסירת הדירות... לבעליהן. בהתחשב בכתוב לעיל, סעיף 27 של החוזה (העוסק באיחור במסירת הדירות – ר.פ.א.) אינו פעיל לגבי ההתרחש (כך במקור – ר.פ.א.) עד עתה באתר".
6.
לעניין ירידת ערך – "בבית הזה יש ליקויים בביצוע שמטבע הדברים ומשכל הישר תיקון נוסף עלול רק לקלקל ועדיף להשאיר המצב כפי שהוא כל עוד קיומם (הקלקולים) לא פוסל מגורים תקינים בדירות... אבל בכל זאת ערך הדירות הופחת. את הפחתת ערך הדירות שנגרמה על ידי הקבלן אני מעריך ל- 3,000$ בשביל שתי הדירות אשר עליו (הקבלן) לשלם לבעל הדירות. את סכום זה על הקבלן להעביר לבעל הדירות תוך חודש ימים מהוצאת פסק בוררות זה".

5.
אקדים ואתייחס בקצרה לשתי דמויות מפתח בהשתלשלות העניינים: אינג' דוד אייזן ואדריכל ל. אושקי, המקבלות ביטוי בפסק הבורר. אינג' דוד אייזן הינו מהנדס מטעם התובע, נתן מטעמו חוו"ד עובר לבוררות (ת/13 חו"ד מיום 23.4.96)
הקובעת ליקויים בשווי של 74,150$ (כולל פיקוח הנדסי), והופיע בבוררות מטעמו. האדריכל ליאון אושקי שימש כאדריכל הבניין מטעם הנתבעת, ועובד איתה כ- 8 שנים. משמע כי מלכתחילה, הגיעו הצדדים לבוררות בעקבות מחלוקת שנתגלעה ביניהם, בין היתר, או בעיקר בשל חוות-דעתם המקצועית של המהנדס אייזן והאדריכל אושקי.

6.
בעקבות פסק דינו של הבורר נפגשו ה"ה אייזן ואושקי על מנת לסכם ולפרט את עבודות התיקון שיבוצעו ע"י הנתבעת בדירות עפ"י פסק הבוררות. לא ברור מתי התקיימה הפגישה, אולם רק ביום 30.4.97 נערך מכתבו של אייזן (ת/2) לנתבע, ובו נאמר כי אייזן ואושקי נפגשו בדירות, וכן נאמר בו: "להלן רשימת התיקונים שיבוצעו (ע"פ סדר חוות דעת מהנדס אייזן – המפקח)" ובהמשך פורטה רשימת עבודות. ביום 26.5.97 שלח התובע לנתבע מכתב (ת/14) ובו נאמר כי ביום 30.4.97 קיבל את רשימת התיקונים (הכוונה למכתבו של אייזן (ת/2)) וכי במידה והתיקונים לא יבוצעו תוך 7 ימים מקבלת המכתב, רשאי התובע לפנות לביהמ"ש. עמדתו של התובע כפי שבאה לידי ביטוי במכתבים ממנו ומטעמו היא כי עפ"י פסק הבוררות תיקבע רשימת העבודות על ידי המהנדס אייזן.

ביום 11.8.97 נשלח פקס מב"כ הנתבעים לב"כ התובע שעל תוכנו ניתן ללמוד ממכתבו של ב"כ התובע לב"כ הנתבע מיום 21.8.97 (ת/15) כי בו העלה ב"כ הנתבעים שאלות לגבי מי יהיה המפקח על העבודות ומה תוקף מכתבו של אייזן מיום 30.4.97 (ת/2). במכתבו של ב"כ התובע מיום 21.8.97 (ת/15) נטען כי הדו"ח (הכוונה לת/2) נערך ע"י אייזן ואושקי ביחד והוא הדו"ח המחייב עפ"י פסק הבורר. כן נאמר במכתב כי במידה והנתבעת לא תבצע מייד את העבודות, ייקח התובע מבצעים אחרים על חשבונה.

במכתב ב"כ הנתבעים מיום 28.8.97
(נ/1) נטען כי עפ"י פסק הבוררות היה על התובע לשכור מפקח וכי הבורר ממליץ על אייזן, ואולם לא נאמר כי אין צורך בהסכמת הנתבעת לזהותו של המהנדס המפקח, מה גם שאייזן הינו המהנדס מטעם התובע ואין לצפות כי יהיה אובייקטיבי בקביעותיו; כי אושקי מכחיש שמכתבו של אייזן מ- 30.4.97 נערך איתו או בהסכמתו; כי התובע דורש תיקון ליקויים שבגינם קיבל פיצוי בגין ירידת ערך בשל כך שהם לא יתוקנו, וכי הרשימה הסופית צריכה להיקבע ע"י אושקי. כן הודיע כי במידה והתובע יבצע את העבודות באמצעות אחרים, לא תישא הנתבעת בתשלום, והציע ב"כ שלושה פתרונות:
א.
אדריכל אושקי יקבע רשימת עבודות לביצוע בהסתמך על הרשימה שנערכה ע"י המהנדס אייזן כאמור בפסק הבורר, הצדדים יסכימו על מפקח, ואם לא – ימונה מפקח ע"י יו"ר איגוד המהנדסים, והנתבעת תבצע את העבודות בפיקוחו.
ב.
לחילופין, יפנו הצדדים לבורר רשימה מוסכמת של שאלות הבהרה.
ג.
לחילופי חילופין תבצע הנתבעת את העבודות לפי הנחיות אושקי ולאחר ביצוע העבודה יוזמן הבורר לבדוק אם יש עבודות נוספות לביצוע.

במכתב נוסף של ב"כ הנתבעת לב"כ התובע מיום 6.10.97 בעניין זה נאמר: "על בסיס רשימת עבודות שהוכנה על ידי מהנדס אייזן מיום 30.4.97 ולאחר התייעצות עם אדריכל לאון אושקי ובכפוף לפסק הבוררות, להלן רשימת העבודות אשר בכוונת מרשתנו לבצע" וכאן באה רשימת עבודות מפורטת.

7.
הנתבעת לא ביצעה את העבודות, לטענת התובע - בשל חוסר נכונותה לבצען ורצונה להסתפק בתיקונים קוסמטיים בלבד. התובע לקח, לטענתו, אנשי מקצוע וביצע חלק מהעבודות הנדרשות עפ"י פסק הבורר. התובע הגיש תביעה על סך של 379,987 ₪ כדלקמן:
א.
130,903 ₪
תיקונים שהנתבעת היתה צריכה לעשות בשתי הדירות ולא עשתה.
ב.
189,033 הפסד שכר דירה של 2 הדירות.
ג.
60,051 ₪ הוצאות (כולל מסים ששילם התובע בתקופה בה הדירות לא היו ראויות, לטענתו, למגורים) ותיקונים דחופים שביצע התובע עפ"י פסק הבורר.

8.
עיקר טענות הנתבעים הן כדלקמן:

א.
בין הצדדים ישנו מעשה בי"ד של פסק הבורר שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי, ולפיכך יש לדחות את התביעה.
גם אלמלא היה קיים מעשה בי"ד, קיים בין הצדדים הסכם בוררות, וגם מסיבה זו אין מקום לדון בתובענה, אלא לעכבה על מנת שלכל היותר תופנה לבוררות.

ב.
אושקי ואייזן לא הגיעו להסכמה על עבודות התיקון שהיו צריכות להיעשות בדירות. עפ"י פסק הבורר, האדריכל אושקי הוא הפוסק האחרון אילו עבודות יש לבצע, והליקויים היחידים אותם היה על הנתבעים לתקן הם אלה שבמכתבו של אושקי מיום 15.10.96.

ג.
הנתבעים היו נכונים לבצע את פסק הבורר, הם פנו לתובע עם רשימת העבודות שאושרו ע"י אושקי, וביקשו לבצעם. התובע ניסה לכפות עליהם ביצוע עבודות שלא היו אמורים לבצע עפ"י פסק הבוררות, לא קיבל את הצעתם לפנות לבורר על מנת שיבהיר את החלטתו, וסירב לאפשר להם להיכנס למושכר.

ד.
הפרוייקט בוצע ע"י הנתבעת באמצעות קבלני משנה, והתשלומים ששילמו לקבלני המשנה, כללו גם ביצוע תיקונים על ידי קבלני המשנה. לפיכך, אילו איפשר התובע ביצוע התיקונים ע"י הנתבעת, לא היו נגרמות לה הוצאות בגינם, והיא אף הודיעה לתובע כי אם יבצע את העבודות באמצעות צד ג' - לא תישא בעלויות.

ה.
התביעה היא גם לפיצוי עבור ליקויים שבגינם קיבל התובע פיצוי בגין ירידת ערך שכן לא היה טעם לתקנם והם אינם מפריעים למגורים תקינים בדירה.

ו.
הדירה נמסרה לתובע תקינה, למעט ליקויים כאמור במכתבו של האדריכל אושקי, ומיום קבלת החזקה, בחודש ספטמבר 1996, היה על התובע לשאת בהוצאות המסים.
עפ"י פסק הבורר לא נמצאו הנתבעים אחראים לאיחור במסירה, וגם בשל כך יש לדחות הן את התביעה לתשלום המסים והן את התביעה להפסד שכר דירה.

9.
יש לציין כי התובע הכחיש בכתב התשובה כי הנתבעים פנו אליו על מנת שיתן הסכמתו לפנות לבורר על מנת שיבהיר את פסק הבוררות. כן הכחיש שהנתבעים הציעו לבצע את התיקונים עפ"י פסק הבורר והוא מנע זאת מהם, וכן כי הודיעו לו שלא יישאו בעלות התיקונים במידה ויבצע אותם באמצעות צד ג'.
לטענתו ביקשו הנתבעים לבצע תיקונים חלקיים בלבד עפ"י מכתבו של אושקי, ולהצעה זו סירב התובע, מאחר ואלו היו תיקונים קוסמטיים בלבד.
התובע טען הכי אין לקבל שמסירת הדירה היתה בספטמבר 1996, שכן במועד זה טרם חוברה הדירה לחשמל, מים ואינסטלציה, וכל שנעשה היה קבלת מפתח על מנת לקחת מידות לארונות מטבח.
לעניין התביעה בגין שכר הדירה טען כי אינו תובע בגין איחור במסירת הדירה כאמור בסעיף 27 להסכם (פיצוי מוסכם – ר.פ.א.), אלא על הפסדים שנגרמו לו בגין אי השכרת הדירות. כן טען כי התביעה הוגשה כדי לאכוף את פסק הבורר או להמירו בפיצוי, ולפיכך אין מעשה בי"ד המונע את הגשת התביעה.


10.
כאמור, הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על סף בשל מעשה בי"ד, הוא פסק הבורר, וכב' השופטת ח. יינון הורתה כי הטענה תידון במסגרת פסק הדין.

טענת התובע היא כי הוא מבקש למעשה לאכוף את פסק הדין כך שמקום ביצוע בעין שלא נעשה, ישתלם פיצוי כספי. לטענת התובע , לא הוגשה התביעה על נזקים נוספים שנגרמו לו ע"י הנתבעים ושלא קיבלו התייחסות בפסק הבורר אלא על הוצאות שהוציא במקום הנתבעים שלא פעלו עפ"י פסק הבורר, ובגין נזקים שנגרמו לו עקב כך (סעיף 4 לסיכומים), וזאת עפ"י סעיף 39 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

טענת הנתבעים היא כי לא ניתן להגיש בד בבד בקשה לאישור פסק בורר ותביעה עפ"י סעיף 39 לחוק הבוררות אלא בנסיבות מיוחדות, והתובע לא הראה צידוק מיוחד לכך שהפסק אינו ניתן לביצוע בהוצל"פ או שלא ניתן לאכפו בהליכי בזיון בימ"ש.

אינני מקבלת טענה זו של הנתבעים. ראשית אין בפסק הבורר רשימה סגורה של עבודות שיש לבצע. שנית, יש מחלוקת בין הצדדים מיהו המוסמך לקבוע את רשימת העבודות. בכל מקרה מדובר בפסק בוררות לביצוע עבודות בניין, עד שייקבע ע"י המפקח כי לא נותרו ליקויים עפ"י אותה רשימה (למעט ליקויים שאין טעם לתקן ושבגינם ניתן פיצוי בגין ירידת ערך, רשימה שאף היא שנויה במחלוקת בין הצדדים). פסק בוררות כזה אינו מתאים לביצוע בהוצל"פ או לאכיפה בהליכים עפ"י פק' ביזיון בימ"ש. זאת שלא כמו בע"א 427/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ. מאיר מרחב פ"ד מו(45) 86, עליו הסתמכו הנתבעים שם נקבע:
"לא יעלה על הדעת כי עצם אי תשלומו של החוב יאפשר פתיחתו מחדש של תיק בית המשפט או הגשת תביעה נוספת, כאשר אין כל טעם מוצדק לכך".

בנסיבות העניין שבפני
, כאמור לעיל, אין מניעה להגשת תביעה על סמך הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבוררות.

11.
מלשון פסק הבוררות הקובעת: "עבודות ההשלמה והאלה לתיקון הליקויים תקבענה (לשון עתיד – ר.פ.א.) על ידי המפקח לפי תוכניות אדריכלות של הבית הזה המותקנות ע"י אדריכל ל. אושקי" עולה כי מי שהוסמך לקבוע אלו עבודות גמר ותיקון ליקויים יידרשו הוא המהנדס אייזן, שיתבסס על התוכניות האדריכליות שערך האדריכל אושקי, וכי "כמות העבודות ורשימתן (פירוטן) תהיינה על בסיס סידור ותוכן חוות הדעת של אינג' ד. אייזן, תוך כדי פרוש הסעיפים לפי ניתוח עשוי מאדריכל ל. אושקי במכתבו בנדון מ- 15.10.1996 אל הקבלן".

עפ"י לשון הוראות אלה בפסק הבוררות, אין מדובר בפרשנות שיתן אושקי (בעתיד) אלא בפירוש שנתן (לשון עבר) במכתב מיום 15.10.96, שנערך כמובן עובר למתן פסק הבורר.


לטענת הנתבעים, הבורר רק המליץ שהמהנדס אייזן ימונה כמפקח, ולא קבע כך חד משמעית, ואולם עפ"י פסק הבורר, מי שחוייב לקחת מהנדס מפקח הוא התובע, ומכאן שאלמלא קיבל את המלצת הבורר לקחת את המהנדס אייזן, היה הוא, על פי שיקול דעתו הבלעדי, עפ"י פסק הבורר, בוחר את המפקח.

לטענת הנתבעים לא נאמר בפסק הבוררות כי אין צורך בהסכמת הנתבעת למהנדס המפקח. אני סבורה כי אילו התכוון הבורר כי יהיה צורך בהסכמה בין הצדדים לגבי זהות המפקח, היה קובע זאת מפורשות בפסק הבוררות.

טוענים הנתבעים כי אין לצפות שאייזן, שהיה המהנדס מטעם התובע מלכתחילה, נתן מטעמו חוו"ד עובר לבוררות, והופיע בה מטעמו, יהיה אובייקטיבי בקביעותיו. לכך אין לי אלא להסכים, ורק תמוה שהנתבעים לא השמיעו עמדתם זו בפני
ביהמ"ש המחוזי כאשר ביקש התובע לאשר את פסק הבוררות, וזה ניתן בהיעדר התנגדות מטעם הנתבעים.


הנתבעים טוענים לאמירות שונות של הבורר בשיחה טלפונית עם מי מעובדי הנתבעת לגבי פרשנות פסק הבוררות בשאלה מי הפוסק ברשימת התיקונים: אייזן או אושקי. הבורר לא הוזמן לעדות, לא הובאו ראיות אחרות לגבי כוונתו בניסוח פסק הבוררות, ככל שהדבר רלבנטי, ולא הובאו ראיות לאותן אמירות. כך גם לגבי אמירות מסוימות במהלך הבוררות המיוחסות לבורר בסיכומים (שוב, בשאלה אם אייזן או אושקי יכריעו בשאלת העבודות שיש לבצע), כמו גם לאמירות של כב' השופטת ינון במסגרת קדם המשפט, שלא מצאו ביטוי כלשהו בפרוטוקול. לא היה מקום להבאת דברים אלה בסיכומים.


כמו כן לא הובאו ראיות על פנייה לבורר למתן הבהרה לפסק הבוררות, לא לעניין האופן שבו יקבעו העבודות שיבוצעו ומי מוסמך לקבוע את רשימת העבודות, ולא לגבי פירוט העבודות שלא יתוקנו ושבגינן ניתן פיצוי בשל ירידת ערך.


12.
מובן יחד עם זאת, כי המהנדס אייזן אינו רשאי לקבוע את רשימת הליקויים ככל העולה על דעתו, והיא מתבססת, בין היתר על חווה"ד שעליה התבססה התביעה בפני
הבורר, על מכתבו של אדריכל אושקי מיום 15.10.96, קביעות הבורר בפסק הבוררות, והליקויים שבגינם פסק 3,000$ פיצוי בשל ירידת ערך.



לעניין זה, צודק ב"כ הנתבעים בטענתו כי קביעת אותן עבודות שאין בהם כדי לפגוע בשימוש בדירה ושאין טעם לתקנן ולפיכך ניתן בגינם פיצוי בגין ירידת ערך, אינה נתונה לשיקול דעתו של התובע, אם חפץ הוא לתקן כל ליקוי וליקוי אם לאו, אלא היא קביעה הנעשית עפ"י אמות מידה אובייקטיביות, מקצועיות, מתחום ההנדסה והשמאות. כך לדוגמה, קבע הבורר לגבי גרם המדרגות, בניגוד לטענת התובע והמומחה מטעמו, שאין הצדקה להרסו ולבנות אחר במקומו.

13.
כאמור, לא בוצע פסק הבוררות, והתביעה שבפני
, גם לגרסת התובע, באה לאכוף את החיובים שבו ולפצות את התובע על הוצאות שהוציא במקום הנתבעים לביצוע פסק הבוררות, ונזקים שנגרמו לתובע בשל אי ביצוע פסק הבוררות ע"י הנתבעים.

14.
כאמור, דחה הבורר את התביעה בגין האיחור במסירה, וקבע כי עובדתית, לא הוכח שהם נגרמו בגין הנתבעת. קביעה זו מהווה השתק פלוגתה בין הצדדים. לעניין זה אין חשיבות שהתביעה שבפני
אינה לסעד של פיצוי מוסכם הקבוע בסעיף 27 להסכם, אלא להפסדים שנגרמו לתובע, לטענתו, בגין שכ"ד שהפסיד בשל כך שהדירה נמסרה כשאינה ראויה למגורים, וכן מסים ששילם מרגע שקיבל חזקה בדירה. ראשית, אם רצה התובע היה עליו להגיש את התביעה בעניין זה במסגרת הבוררות (ואף לא הובאו בפני
ראיות אם תבע בגין כך אם לאו), ושנית, משדחה הבורר את הטענה שהנתבעת אחרה במסירה, דין התביעה לפיצוי בגין הפסד שכ"ד ותשלום מסים – להידחות.

15.
במסגרת קדם המשפט ניתנה ע"י כב' השופטת ינון החלטה על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, צבי רון כדלקמן:
"על יסוד המלצת ביהמ"ש ועל יסוד הסכמת ב"כ הצדדים הרי שימונה על ידי מומחה ניטרלי מטעם ביהמ"ש בענף
הנדסת הבניין אשר יבדוק הליקויים והחסרים הנזכרים בכתב התביעה ויחווה דעתו לעניינם, בכפוף לאמור ולמפורט בפסק הבורר... ב"כ הצדדים יעבירו למומחה כל החומר הרלוונטי לכתב התביעה ולפסק הבורר...".


ביום 23.1.00 ניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, צבי רון (להלן: "המומחה"), שבין היתר היו בפני
ו ההסכם, פסק הבוררות, דו"ח הליקויים של המהנדס אייזן מיום 30.4.97 ומכתבו של האדריכל אושקי מיום 15.10.96.

המומחה העריך את הליקויים שעדיין קיימים בדירות, באחת - בסך 23,300 ₪, ובשניה - בסך 21,600 ₪. בשתיהן אומדן המחירים אינו כולל מע"מ, וצמוד למדד תשומות הבניה 12/99. אומדן המחירים נעשה בהנחה שהתיקונים יעשו ע"י הנתבעים, ובמידה ויעשו ע"י התובע יש להוסיף 20%, וכי ידרשו שמונה ימים לביצוע העבודות.

המומחה לא נשאל שאלות הבהרה ולא הוזמן לעדות ע"י מי מהצדדים.

16.
כאמור טוענים הנתבעים כי אין להשית עליהם תשלום פיצוי בגין הליקויים הנותרים משום שהיו מוכנים לבצע את העבודות שפורטו במכתבו של בא-כוחם, והם הציעו מספר דרכים אחרות חילופיות לפתרון המחלוקת.

מעדותו של אדריכל אושקי עולה כי הצדדים היו חלוקים בעיקר בשאלה אלו עבודות אין לבצע משום שניתן בגינן פיצוי בשל ירידת ערך. נראה כי אפשר והיה בדרכים השונות שהציעו הנתבעים כדי להביא את הסכסוך, או רובו, לסיום. יתרה מזו, גרסתו של בנו של התובע, עת/3, ישראל ברוכים, לפיה לא פנו אליו הנתבעים בבקשה להפנות לבורר שאלות הבהרה, התבררה בחקירתו הנגדית ומחומר הראיות כבלתי נכונה. גם טענתו בתצהירו כי מעולם לא ניסו הנתבעים לבצע את התיקונים שנקבעו בהחלטת הבורר אינה מדויקת עד כדי הטעייה שכן הנתבעים מסרו באמצעות בא-כוחם רשימה מפורטת של תיקונים, ואין לומר עליה כי ביצועה יהווה תיקונים קוסמטיים גרידא כפי שטען התובע. גם טענת התובע לפיה לא התריעה הנתבעת כי לא תשלם עבור תיקונים שיבצע באמצעות צד ג', התבררה כלא נכונה כעולה מהתכתובות בין באי כח הצדדים, כאמור לעיל. יחד עם זאת, כאמור, לא קיבלתי את פרשנותם של הנתבעים לפסק הבוררות בדבר זהותו של מי שקובע את רשימת העבודות לביצוע ובדבר סמכותו של התובע, עפ"י פסק הבורר, לקבוע את המפקח, והתובע היה רשאי, בנסיבות, שלא להסכים לפתרונות שהעלו הנתבעים, בין היתר בשל כך שעפ"י נוסח פסק הבוררות, עם מתן פסק הבוררות סיים הבורר את תפקידו, והמנגנון שהציעו הנתבעים היה עלול, מבחינת התובע, להוביל לתוצאות בלתי צפויות שלא נקבעו בפסק הבוררות.

לפיכך אני דוחה את טענת הנתבעים כי מסיבה זו אין לחייבם לשאת בתשלום בגין הליקויים שנותרו עפ"י פסק הבורר ושלא בוצעו על ידם.


17.
עוד טוענים, כאמור, הנתבעים, כי הפרויקט כולו בוצע על ידם באמצעות קבלני משנה, ולפיכך אילו איפשר להם התובע לבצע את התיקונים, לא היו נדרשים להוצאות נוספות בגין כך. מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של קבלן הטיח שועה רפאל (נ/4), תצהירו של קבלן ריצוף ג'ובאני אהרון (נ/6) ותצהיר החשמלאי, ארביב אשר (נ/7) שעל-פיהם, כלל התשלום שקיבלו מהנתבעת גם ביצוע עבודות תיקון על ידם. יחד עם זאת אין בכך כדי להוות ראיה לכך שכל הפרויקט נעשה באמצעות קבלני משנה ושכל העבודות היו נעשות על ידם במסגרת התשלום ששילמה הנתבעת, וכאמור לא קיבלתי את פרשנות הנתבעים לפסק הבוררות, והיא כאמור, לא היתה נכונה לבצעו כלשונו.


18.
לפיכך, משנקבעו ע"י המומחה העבודות שיש לבצע עפ"י פסק הבוררות ושטרם בוצעו, ומשהגעתי למסקנה כי אין לפטור את הנתבעת מהאחריות להן בטענות האמורות לעיל – מוטלת האחריות לעבודות אלה על הנתבעת.


19.
ככלל, יש לאפשר לקבלן לתקן ליקויים שהתגלו בבנייה שביצע, ואולם, לאחר שניתן בעבר פסק בוררות לביצוע עבודות גמר, תיקון ליקויים והשלמת עבודות גמר, והוא לא בוצע, ובהתחשב ביחסי הצדדים וחלוף הזמן, והפיקוח שהדבר יצריך מאת ביהמ"ש, אינני מוצאת לנכון להורות על ביצוע העבודות על ידי הנתבעת, אלא על חיובה בתשלום בגינן.


20.
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע בגין הליקויים שנותרו עפ"י פסק הבורר 53,880 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבניה מ- 12/99 וריבית כדין ועד למועד פסק הדין, ובתוספת מע"מ כדין.

21.
כאמור, התביעה היא גם לתשלום בגין עבודות שהן עפ"י פסק הבוררות, ואשר התובע נאלץ, לטענתו לבצען. אקדים ואומר כי לדעתי היקף המינוי של המומחה כפי שצוטט לעיל, כלל גם סמכות לבדוק האם העבודות שביצע התובע, לטענתו, הינן אכן עפ"י פסק הבורר, וכן את שוויין (האובייקטיבי, בהבדל מהמחיר ששילם התובע, לטענתו, עבור ביצוען). יחד עם זה המומחה מיוזמתו לא התייחס לעניין זה ואף לא נשאל עליו ע"י הצדדים.

22.
בתצהירו של ישראל ברוכים, עת/3 נאמר לעניין זה בסעיף 31 כי בחוות דעתו של המומחה נשכחו שלושה פריטים: התשלומים ששילם התובע לאנשי מקצוע כאמור בתצהיר, חוסר בעמודים במעקה בקומת הגג שבדירה מס' 5 (בסך 6,000$ עפ"י הערכת של אייזן), ופתיחת דלת הזזה בחדר שעל הגג לצורך יצירת פרטיות. משלא נשאל המומחה שאלות הבהרה בעניינים אלה ולא הוזמן להיחקר על תצהירו, נשמט הבסיס לתביעה בגין פריטים אלה, ואני דוחה את התביעה בגינם.

23.
בסעיף 14 לתצהירו מפרט התובע את הוצאותיו לביצוע עבודות עפ"י פסק הבורר, בצירוף חשבוניות בגין כל הוצאה כדלקמן:
א.
שכירת שירותיו של מהנדס אייזן, בגינו שילם לו 850 ₪ ביום 18.3.96, ו- 850 ₪ נוספים ביום 1.4.96 (עפ"י חשבונית מצורפת), שהם 3,906.51 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.
ב.
הרכבת ברז בסך 260 ש"ח מיום 20.2.98, שהם 290.6 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
ג.
קדיחת חור בשיש המטבח והרכבת כיור – 300 ₪ מיום 5.8.98, שהם 323.4 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.
ד.
פוליש בסך 1,350 ₪ ליום 2.4.98, שהם 1,503.6 ₪ ליום הגשת התביעה.
ה.
עבודות אינסטלציה, תיקון ריצוף, תיקון טיח, טיפול בנזילות, צביעת חלודה וכו' בסך 2,500 ₪ ליום 12.12.97, ובסך 3,500 ₪ ביום 5.5.98, סה"כ 6,701.39 ₪ ליום הגשת התביעה.
ו.
כלים סניטרים בסך 350 ₪ מיום 22.12.97 שהם 393.87 ₪ ליום הגשת התביעה.
ז.
עבודות חשמל בבית ובדיקת הדירות לפני ביקורת חברת חשמל בסך 7,000 ₪ ליום 22.7.98, סה"כ ליום הגשת התביעה 7,557.50 ₪.
ח.
בניית מעקה בסך 1,404 ₪ מיום 8.11.98, סה"כ ליום הגשת התביעה 1,471.87 ₪.
ט.
התקנת תלת פאזי בדירה אחת, ועלות בדיקת חברת חשמל וחשמלאי בסך 14,700 ₪ מיום 9.6.98, שהם 16,066 נכון ליום הגשת התביעה.

24.
אשר לשירותיו כמפקח של המהנדס אייזן, הוא לא ביצע עבודת הפיקוח עפ"י פסק הדין, אין כל ראיה עפ"י מה שולם שכרו וכמה שעות עבודה ביצע ועבור מה, ולפיכך איני מקבלת את התביעה בסעיף 16(א) לעיל.

אשר להתקנת תלת פאזי, מחד, לא נאמר בהסכם במפורש כי לכל אחת מהדירות יותקן חשמל תלת פאזי, מאידך נאמר שלדירה יהיה חשמל תלת פאזי וכי היא תיבנה כשתי דירות שכל המערכות כפולות, דהיינו מערכת שלמה אחת לכל דירה. לפיכך נראה לי כי אכן היה על הנתבעת להתקין בכל אחת מהדירות חשמל תלת פאזי.
לפיכך ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד לתובע את הסכומים בסעיף 16, סעיפים קטנים: ב - ט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה
(26.4.99) ועד למועד פסק הדין.

25.
לאור כל האמור לעיל, ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד את הסכומים כאמור בסעיפים 20 ו- 24 לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

26.
הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע חלק יחסי מהאגרה כיחס בין סכום התביעה לסכום שפסקתי.

כמו כן ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום יג' בניסן תשס"ב, 26 מרץ 2002.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים.
מותר לפרסום מיום 26.3.02.
רונית פינצ'וק - אלט
, שופטת







א בית משפט שלום 43580/99 אהרון ברוכים נ' חיים ויטורי חברה לבנין והשקעות בע"מ, חיים ויטורי (פורסם ב-ֽ 26/03/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים