פסקי דין על ראובן מוסקוביץ | פסקי דין על מרים מוסקוביץ | פסקי דין על יאיר מוסקוביץ ואח' | פסקי דין על סטיבן לאסקר

5002/05 בשא     22/01/2006




בשא 5002/05 ראובן מוסקוביץ, מרים מוסקוביץ, יאיר מוסקוביץ ואח' נ' סטיבן לאסקר




בעניין:

בתי המשפט
1


בית משפט השלום ירושלים
בשא 005002/05

ת.א. 010553/02

לפני
כב' השופטת ר' שלו-גרטל


22/01/2006



בעניין
:
1. ראובן מוסקוביץ

2. מרים מוסקוביץ
3. יאיר מוסקוביץ
4. מוריה אורדמן
5. עמותת נוף ידידים


ע"י
ב"כ עו"ד
א' שפירא ו/או צ' שילה
המבקשים




- נ
ג
ד -



סטיבן לאסקר



ע"י ב"כ עו"ד
א' י' לשם ו/או מ' גולד
המשיב

החלטה


1.

בקשת המבקשים למחוק את התביעה על הסף, הואיל ובית המשפט אינו "פורום נאות" לדון בתביעה שהגיש נגדם המשיב.
מקום מושבם של המבקשים הינו בישראל, הם אזרחי מדינת ישראל ויש להם גם אזרחות ארה"ב. המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") והמבקשת מס' 2 (להלן: "המבקשת") הם בני זוג, המתגוררים בארץ ברח' הברוש 13 בבית שמש, מבקשים 3 ו-4 ילדיהם של המבקש והמבקשת. מבקש מס' 3 מתגורר, לפי כתב התביעה בכתובת הוריו, ולפי הנטען בבקשה, בארה"ב, ואילו מבקשת מס' 4, עורכת דין במקצועה, גרה באלון שבות ועובדת בארץ.
המבקשת מס' 5 הינה עמותה שנוסדה בארץ ע"י המבקשים 1-2 והם גם חבריה, ובראשה עומדת המבקשת. כתובתה הרשומה של העמותה, גם ברח' הברוש 13 בבית שמש (להלן: "העמותה").
לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות בבסיס נימוקי הבקשה.


2.

המשיב (התובע), רופא מרדים במקצועו, רווק, אזרח ותושב ארה"ב, העובד ומתגורר בניו יורק, היה בשנים 1998-2001 בקשר עם המבקשים (הנתבעים). הקשר היה על רקע חברתי, בעקבות כך שהמבקשת פנתה למשיב והציעה לו למצוא לו שידוך בישראל. תוך כדי כך, התפתח בין המבקשים, לבין המשיב, קשר עסקי, בנוגע להשקעת חסכונותיו של המשיב בהדפסי תמונות למכירה ברחבי ארה"ב, באמצעות חברה שהוקמה במדינת ניו יורק, ובנוגע להשקעת כספים בעמותה, לצורך רכישת שתי חלקות קרקע עבורו, בבית שמש. לימים התברר למשיב, שהכספים שהעביר לידי המבקשים לא הושקעו באותן עסקאות עליהן היה מדובר, וכי המבקשים רימו אותו, תוך ניצול תמימותו, חוסר נסיונו המסחרי, ויחסי האמון ביניהם, וככל הנראה שלשלו את הכספים לכיסם. לפיכך, הגיש המשיב נגד המבקשים תביעה כספית לתשלום סכומי הכסף שהעביר לידי המבקשים, בסכום כולל של 312,250$, כשווים ביום הגשת התביעה, 1,532,400 ₪.

3.

המבקשים טוענים בבקשה, כי העסקאות בין הצדדים נעשו בארה"ב, מקום מושבו של המשיב הינו בארה"ב, החברה שהוקמה על ידי הצדדים הינה בארה"ב, מקום עבודתו של המבקש, הנתבע המרכזי בתיק, הינו בארה"ב, חשבון הבנק של החברה שהוקמה לצורך העסקים המשותפים, מתנהל בארה"ב, הסחורה שנרכשה על ידי החברה מצויה כולה בארה"ב, מקום ביצוע העברת הכספים, היה אף הוא בארה"ב, ועד מרכזי שאמור להעיד מתגורר בקולורדו שבארה"ב. לפיכך, בחינת הזיקות מצביעה על כך שבתי המשפט בארה"ב הם הפורום הטבעי והנכון לדון בתובענה, ולכן יש למחוק את התביעה נגדם.

4.

גם כאשר קנה בית המשפט סמכות לדון בענין שהובא לפניו, מסור לו שיקול הדעת להכריע, האם בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון באותו ענין [רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ'
co.

the lockformer
ואח'

פ"ד נב(1) 109, 112].


השאלה, האם בית משפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה, תוכרע על יסוד מכלול הנסיבות, לרבות מירב הזיקות, שהן העובדות האובייקטיביות, המעידות על קשריהם של האירועים המפורטים בתביעה, ושל בעלי הדין, לכל אחד מן הפורומים המתחרים [רע"א 4716/93 החברה הערבית לביטוח שכם נ' עבד זריקאת פ"ד מח(3) 265, 269]. על בית המשפט לבחון למעשה, אם קיים פורום אחד, אשר לו יש באופן מובהק את מירב הזיקות, או אשר לו הקשר המהותי ביותר למקרה נושא הדיון [ע"א 2705/91 רג'אח סאלם אבו ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ פ"ד מח(1), 554].
בשנים האחרונות פחתה החשיבות שמייחסים בתי המשפט לטענת הפורום הלא נאות. לא אחת נפסק, כי המציאות המודרנית מחייבת אותנו, שלא לייחס למבחן מירב הזיקות, כמו לסוגיה של הפורום הבלתי נאות בכללותה, את אותו משקל שייחסו לו בעבר [ראו רע"א 2705/97, שם, בעמ' 114; רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס פ"ד נב(1),817,820; בש"א 2841/03 (מחוזי י-ם) רעות אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ ואח'
נ' מראות אימג' בע"מ ואח'
דינים מחוזי לד(2),327].
כמו כן, קבע בית המשפט העליון, כי די במעורבות של "גורם ישראלי משמעותי", ובהתקיימות של "זיקה משמעותית כלשהי לישראל", כדי שתידחה טענה בדבר פורום לא נאות [ע"א 300/84 אבו עטיה נ' ערביסי פ"ד לט(1) 365].

5.

במקרה דנן, לא מתעוררת שאלת הקניית הסמכות לבית המשפט, שהרי כתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו למבקשים (הנתבעים), אשר מתגוררים בארץ [ראו לענין זה ע"א 300/84 אימאן עלי אבו עטייה ואח'
נ' עיסא יוסוף ערבטיסי ואח'
פ"ד לט(1), 365, 387]. הזמנתו כדין של נתבע, מקנה את הסמכות לבית המשפט מבחינה בינלאומית. בית משפט בישראל מוסמך לדון גם בעילה שנוצרה בחוץ לארץ, אם תובע יכול לבסס את סמכותו של בית המשפט, בהתאם לתקנה 3 בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

משנמצא שהיתה המצאה כדין למבקשים, הרי שבית המשפט קנה לו סמכות בינלאומית לדון בתביעה ובבקשות לצווים זמניים, מכח העיקרון של המשפט הבינלאומי הפרטי, מה עוד שבמקרה דנן, לאור מקום מגורי הנתבעים, ישנה סמכות מקומית [ראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי הוצאת סיגא, מהד' שביעית, עמ' 32].

המבקשים מנסים לענות על מבחן הזיקות, לענין טענת פורום בלתי נאות, אולם, הם לא הביאו תשתית עובדתית הנחוצה לשם כך. כפי שציינתי לעיל, הם לא טרחו לצרף תצהיר לתמיכה בעובדות כפי שנטענו בנימוקי הבקשה. אולם, גם אם אביא בחשבון את העובדות המהוות בסיס לזיקות כנטען בבקשה, האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי, לבין הזיקות לפורום הזר, נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הישראלי. התביעה עוסקת בעיקרה בטענה, כי המבקשים "גנבו" את כספי ההשקעות של המשיב, שיועדו להשקעות, בין השאר, בעמותה הרשומה בארץ, שהמבקשת עומדת בראשה, המבקשים אזרחי ישראל, מתגוררים בבית שמש, משפחתם הקרובה מתגוררת דרך קבע בישראל, ומדובר, בין השאר, בעסקאות לרכישת קרקעות בבית שמש. באשר לתמונות נשוא המחלוקת בין הצדדים, הרי שבשלב הזה, לא נטען כלל שהדין האמריקאי צריך לחול על העסקה נשוא התמונות, ומכל מקום, המבקשים לא הוכיחו איזה דין יחול. ברי, כי במידה ותתקבל טענת המשיב, לפיה, התמונות נרכשו בישראל בעת ביקורו בארץ, אצל אחד בשם בני פרץ, באור עקיבא [סע' 16 בכתב התביעה], הרי שממילא יחול הדין הישראלי.
באשר לטענת המבקשים ביחס למקום מושבם של "העדים הנזכרים בתביעה", הרי שפרט לשמו של העד מקולורדו ארה"ב, אין פירוט בבקשה לגבי עדים אחרים, וגם לגבי אותו עד יחיד, לא צויין בבקשה מדוע לא יעיד בישראל, אפילו לא נטען שהוא אינו מוכן לעשות כן. יתר על כן, כיום ניתן להעיד עדים באמצעות
video conference
, בנוסף לטכנולוגיה המקובלת של פקסימיליה, דואר אלקטרוני, אינטרנט, וכיו"ב, אמצעים המחלישים את הצורך בניהול הדיון, בארה"ב.
לסיכום, עניינה של התביעה בעיקרה, הינה תרמית, ודרישה להשבת כספים, מהמבקשים, אשר מתגוררים, כאמור, בארץ, ואין כל טענה מצד המבקשים, כי הדין שצריך לחול הוא הדין האמריקאי. המשיב הוא התובע, אשר בחר להטריד את עצמו לבית המשפט בישראל, ואם נגרמת אי נוחות למי מהצדדים, הרי שהיא נגרמת למשיב ולא למבקשים.

6.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת, כי ישראל הינה הפורום הנאות לדון בתביעה נשוא הבקשה, מעבר לסמכות הבינלאומית פרטית, המקומית, הקנויה לבית משפט זה.

7.

אני דוחה את הבקשה, ומחייבת את המבקשים לשלם למשיב הוצאות הבקשה, 7,500 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא
בפועל.


8.

התיק העיקרי נקבע לקדם משפט לתאריך 22.2.06 בשעה 09:00.

ניתנה היום כ"ב בטבת, תשס"ו (22 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

ר' שלו- גרטל, שופטת
עדי ברגר







בשא בית משפט שלום 5002/05 ראובן מוסקוביץ, מרים מוסקוביץ, יאיר מוסקוביץ ואח' נ' סטיבן לאסקר (פורסם ב-ֽ 22/01/2006)