פסקי דין על ראבוס אחמד | פסקי דין על ראבוס אמין | פסקי דין על ראבוס חיתאם | פסקי דין על אריה - חברה לבטוח | פסקי דין על אבנר אגוד - חברה לבטוח | פסקי דין על ראבוס עבד אלפתח |

218082/02 א     02/05/2005




א 218082/02 ראבוס אחמד, ראבוס אמין, ראבוס חיתאם נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח, אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח, ראבוס עבד אלפתח




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
218082/02


בפני
:
כב' השופט אליהו בכר
תאריך:
02/05/2005




בעניין:
1 . ראבוס אחמד

2 . ראבוס אמין
3 . ראבוס חיתאם




התובעים

נ
ג
ד


1 . אריה בע"מ - חברה לבטוח

2 . אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח
3 . ראבוס עבד אלפתח




הנתבעים

החלטה
(א)
מבוא:

נחלקו הצדדים בשאלה האם עבר התובע 1 ארוע המהווה תאונת דרכים, לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 [להלן: "החוק"].
לטענת התובעים כעולה מכתב תביעתם, בתאריך 9.12.95, בהיות התובע קטין, פגע בו רכב המבוטח בביטוח "חובה" על ידי הנתבעות 1 ו 2, ונהוג על ידי הנתבע 3, בסמוך לביתו, בעודו הולך רגל [סע' 4 לכתב התביעה].
במהלך הדיון, התברר כי גירסת האמור בכתב התביעה, אינה מדוייקת וכי התובע 1 נפל מרכבו של הנתבע 3, בן דודו, הארוע אירע בסמוך לביתו בקלאנסווה, התובע 1 מציין כי:

"קראתי לו לעצור
[לנתבע 3 – א.ב.], הוא עצר, עליתי על האוטו, עוד
לא היינו אז ליד הבית, הוא נסע בערך עשרים מטר עד לבית. אני
ישבתי מאחורי הנהג, היו לרכב שלוש דלתות...פתחתי את הדלת
האחורית מצד ימין ונפלתי על ראשי. מאז אני לא יודע מה קרה. אני
לא יודע מי בא לקחת אותי. התעלפתי".
[עמ' 2 לפרוטוקול, מ –
12.1.05].

כך, בחקירה ראשית. כאן המקום לציין, כי התובע 1, שהיה כבן 17 במועד מתן עדותו, לא הגיש תצהיר לביהמ"ש, למרות החלטתי מיום 29.1.04, אך בהיותו קטין, התרתי לו ליתן עדותו כאמור.
בחקירה נגדית, חוזר למעשה התובע 1 על מה שהתרחש, אך מוסיף כי התעלף, נתון שלא הופיע בתעודת חדר המיון, והוסיף כי יש לו הרבה כאבי ראש.

כאן אציין, כי רק לאחר חקירתו הנגדית של התובע 1 התנגדה ב"כ הנתבעות 1 ו 2 להרחבת חזית וענין זה נכון כאשר בעדות זו למעשה משנים התובעים גירסתם באשר לאופן התרחשות התאונה, אך לא לאחר שכבר נמסרה הגירסה כאמור.
בנוסף, ומטעם התובעים, העיד התובע 2, אבי התובע 1, שהגיש תצהיר [ת/1]. לפי תצהירו, התרחשה התאונה כך:

"2. ביום התאונה 9.12.95, הייתי ביחד עם אשתי בביתנו בקלאנסווה בשעות הצהריים. היו לנו אורחים ובני משפחה שישבו בחצר ביתנו ואני ואשתי ישבנו בסלון בתוך הבית.

3. פתאום שמענו את בני משפחתנו קוראים לנו בצעקות החוצה. לא הבנו מה קרה ויצאנו באופן מיידי לחצר.

4. ראינו שבננו הקטין – אחמד ראבוס חבול בראשו ובוכה. התברר לנו ע"י האורחים שישבו בחדר וראו את המקרה שרכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 23 – 345 – 47 [להלן: "הרכב"] שהוביל את בננו הביתה עצר בקרבת חצר ביתנו וכשבני פתח את דלת הרכב ורצה לרדת ממנו, נפל מהרכב התגלגל על פני הקרקע ונפצע קשות בראשו.

5. בני משפחה העבירו את בננו ברכב ישירות לקופת חולים מכבי – המרפאה בקלנסוואה ואני ואשתי הגענו ברגל למרפאה שהיתה במרחק הליכה מביתנו. במרפאה הורו לנו לפנות בדחיפות לבית החולים הקרוב – הוא בי"ח מאיר, כפר סבא, לצורך בדיקת החבלה בראש וחבישתה".

בחקירתו הנגדית, ציין עד זה כי שוחח עם נת' 3 נהג הרכב שהינו בן אחיו, אודות התאונה, זה היה אף אצל עו"ד כרמלה חנוך ז"ל, שתחקרה אותו ביחס לארוע והלה סיפר כיצד ביקש הת' 1 לרדת מהרכב, החליק נפל וקיבל מכה בראש. עד זה הוסיף, כי גם אחותו ובת דודתו שישבו במפתן הבית ראו את המקרה. העד הוסיף כי התאונה התרחשה בשעות הצהריים, בשעה 11:45 בערך, ואף שירטט [נ/2] את מיקום הבית ביחס למקום התרחשות התאונה הנטענת. העד הוסיף, כי לא ראה את התאונה בעצמו, אך שמע צעקות ויצא החוצה, כשאז ראה את ת' 1 שוכב ליד האוטו כשראשו לכיוון ממנו הגיע הרכב והוא על הרצפה. באותה עת, היה התובע ליד הדלת הימנית-אחורית של הרכב [עמ' 6 לפרוטוקול]. כאן המקום לציין, כי בעת התאונה היה התובע כבן 8.

ת' 2 הוסיף, כי כשראה לראשונה את בנו, ירד מעט דם מראשו. לדעתו, לא היה ללא הכרה, אך בהמשך הוסיף, כי איבד את הכרתו. הוא הוסיף כי בביה"ח ציין, כי מדובר בתאונת דרכים וכי לא יתכן שבנו נפגע ממשהו אחר.
לשאלת ב"כ הנת' מדוע לא התייצב נת' 3 לדיון, השיב כי לא הזמינו אותו.

נת' 1 ו – 2, מנגד, לא הביאו למעשה כל ראיות מטעמן. במסגרת כתב הגנתן, כאשר לא ייצגו לצורך הדיון את נהג הרכב – נת' 3 – ציינו הנתבעות כי דין התביעה להידחות בשל התיישנות או שיהוי בהגשתה, וכן הוסיפו כי דין התביעה להידחות בשל היעדר כיסוי ביטוחי, שכן התאונה הנטענת לא אירעה כלל או לא בנסיבות המתוארות והמוכחשות, מה גם, שאין מדובר באירוע שהינו בגדר תאונת דרכים כמשמעותו בחוק.
במסגרת סיכומיהן, ציינו הנתבעות בין היתר, כי אישור משטרה בדבר האירוע התקבל רק במאי 2001, זמן רב לאחר קרות התאונה, מה גם, שבתעודת חדר המיון אין מצויינת הרובריקה של "תאונת דרכים" אלא "תאונה אחרת", והתובעים לא טרחו לזמן עדי ראיה, לרבות נת' 3, ולפיכך, נפגמת תביעתם.

(ב) דיון

לאחר שעיינתי בחומר הראיות אותו הציגו בעיקר התובעים, שמעתי את ת' 1 ו-ת' 2, הגעתי למסקנה, כי אמנם ת' 1 נפגע בתאונת דרכים כמשמעותה של תאונה זו בסעיף 1 לחוק. אין חולק, כי סימני שאלה אמנם קיימים, ובמיוחד, העובדה ולפיה אישור משטרה הוצא רק כעבור זמן רב. העובדה שלמעט עד ראיה אחד – תובע 1 בעצמו – לא הובאו לעדות עדי ראיה לכאוריים נוספים – כמו בני משפחה שישבו במפתן הבית ונת' 3. עם זאת, אין עסקינן במקרה זה בעדות יחידה של בעל דין כגרסת הנת'.

לאור האמור בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], שתיים הן הראיות התומכות בגירסת התובעים, והן מתייחסות למסמך קופת חולים כללית, המציין את "מרפאת קלאנסוואה תאונת דרכים 9.12.95", וכן תעודת חדר המיון בעצמה, שעל אף העובדה שבמסגרת המדבקה שהודבקה עליה מצויין "תאונה אחרת", עדיין ב"תלונות ותולדות המחלה", מצויין כי: "לפי דבריו, נפל מאוטו ונחבל בראשו".

למרות העובדה שהגירסה שהועלתה במסגרת כתב התביעה השתנתה במסגרת תצהיר תובע 2 ועדות תובע 1, עדיין תעודת חדר מיון מיום האירוע מלמדת דווקא כי ת' 1 לא נפגע בהיותו הולך רגל אלא בהיותו נוסע ברכב, שנפל ממנו, וכתוצאה מכך, נחבל בראשו.
לענין השאלה האם היה מקום לזמן את נת' 3 כעד מטעם התובעים, לאחר שעד זה לדברי ת' 2 תוחקר ע"י בא-כוחם דאז, יש אמנם בכך כדי לפגום בטענת התובעים. עם זאת, לא במידה השוללת מהם לחלוטין את מהימנותם, ולמרות הכרסום בהם, עדיין, במאזן ההסתברויות, גוברת גירסת התובעים.

מיותר לציין, כי נת' 3 הינו מבוטח נת' 2-1, וככל שביקשו לסמוך על דבריו, יכלו אף הן לזמנו לעדות מטעמן, ומשלא עשו כן, הן עצמן, למרות היותו בן משפחת התובעים, יכול ותישמע דווקא טענה כנגדן.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי ת' 1 אמנם נפגע בת"ד כמשמעותה בס' 1 לחוק, היינו מעד בעת
ירידתו מהרכב, נפל ונחבל בראשו. כתוצאה מכך ,נזקק לטיפול רפואי מיידי הן בקופת חולים והן בבית חולים, ולפיכך, תשלמנה נת' 2-1 הוצאות התובעים נשוא חלק זה של הדיון בסך 3000 ₪+מע"מ.

לענין הנזק, לא מצאתי בנסיבות הענין, להורות על מינויו של מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. למעשה, תיעוד רפואי מסודר מעבר לזה הקיים ממועד התאונה, מתחיל רק בשנת 2001. היינו, כ 6 שנים לאחר האירוע, מה שמהווה פרק זמן ארוך ובו לא נזקק לכל טיפול רפואי, מה גם, שתלונותיו הסובייקטיביות לא גובו במסמכים אובייקטיביים.

לפיכך, הנני קובע קדם משפט ליום 10.10.05 בשעה 9:30.

עד למועד זה, יעשו הצדדים על מנת לסגור תיק זה מחוץ לכותלי ביהמ"ש כפי ההצעות שהועלו במהלך הדיונים. לחילופין, יגיעו להסכמות בדבר מתן פס"ד לפי סעיף 4(ג) לחוק.

ניתנה בהעדר הצדדים, היום: 2.5.05.
המזכירות תשלח עותק החלטתי לב"כ הצדדים.


אליהו בכר
, שופט
קלדנית: שרון






א בית משפט שלום 218082/02 ראבוס אחמד, ראבוס אמין, ראבוס חיתאם נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח, אבנר אגוד בע"מ - חברה לבטוח, ראבוס עבד אלפתח (פורסם ב-ֽ 02/05/2005)