פסקי דין על בדיחי יוסף | פסקי דין על פיינגלה ליאון | פסקי דין על אלטמן שי ואח' | פסקי דין על מושב נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופי | פסקי דין על חוסני יצחק | פסקי דין על יחזקאל חיים ואח' |

5989/00 א     29/03/2007




א 5989/00 בדיחי יוסף, פיינגלה ליאון, אלטמן שי ואח' נ' מושב נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופי בע"מ, חוסני יצחק, יחזקאל חיים ואח'




בעניין:


בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
ת.א. 5989/00

בש"א 5493/05
בש"א 5678/05

בפני

:
כב' השופטת אביב מלכה
13



29/03/2007




בעניין
:
1. בדיחי יוסף
2. פיינגלה ליאון

3. אלטמן שי
4. גדות יגאל
5. לוי דורון
6. כץ אריה
7. פוגלמן דני








המבקשים


נ
ג
ד


1. מושב נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופי בע"מ
2. חוסני יצחק

3. יחזקאל חיים
4. יסמון יהודה
5. מאיר לחיאני
6. וקחי יעקב
7. חג'ג' ויקטור








המשיבים


החלטה


1.
בקשה זו הינה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.

המבקשים הינם מספר תושבים במושב נחושה, שהיא אגודה שיתופית, המשיבה 1. המשיבים 2-6 הם חברי וועד האגודה, המכהנים או שכיהנו בעבר.

המשיב 7 הוא קבלן המעבד את השטחים החקלאיים של האגודה וחבריה וגם את השטחים החקלאיים נשוא המחלוקת דנן.

המשיבה 1 מחזיקה בקרקע (המשבצת) מכוח חוזה עם הסוכנות היהודית ומנהל מקרקעי ישראל, חוזה הקרוי: החוזה המשולש (נספח ו' לנספחי הבקשה).

על-פי חוזה זה מוסמכת המשיבה 1 לישב בקרקע ולתת נחלות למי שמתקבל אצלה כחבר באגודה (סעיף 8ב', סעיף 18 ועוד).

אין מחלוקת כי על-פי סעיף 26 לחוזה המשולש, רשאים הסוכנות והמנהל לישב מתיישבים גם ללא הסכמת האגודה.

אין מחלוקת כי המבקשים דנן קיבלו זכויות בקרקע כמתיישבים, מכוח סעיף 26 לחוזה המשולש, למורת רוחה של האגודה, המשיבה 1 (דברי מר לחיאני מטעם האגודה עמוד 2 שורה 28, דברי מר פונק מטעם הסוכנות, עמוד 7).

2.
הרקע לבקשה דנן הינו פסק בוררות אשר ניתן על ידי כב' הרב יוסף בר משה שמואל כהן בהליך שהתנהל בין המבקשים דנן לבין המשיבים 1-3.
פסק הבוררות אושר כדין בבית המשפט, ביום 01.10.03.
לטענת המבקשים, המשיבים מפרים את פסק הדין.

בפסק הדין נקבע כלהלן:
"2. האדונים בדיחי והאחרים ישלמו ישירות למנהל את חובות דמי החכירה בגין הקרקעות שנמסרו להם וזאת לרבות בגין התקופה עד היום.
3. האדונים בדיחי ואחרים יקבלו מכסות מים מהאגודה בזאת

(כך במקור- מ.א.) בהתאם למכסה הזהה ליתר בעלי הנחלות.
מובאר

(כך במקור - מ.א.) שהאדונים בדיחי ואחרים (חסר "יכולים" - מ.א.) לעשות לעצמם רשות וצנרת ישיר (כך במקור - מ.א.) ללא הסכמת האגודה. האגודה תחתום על כל מסמך שידרש לאפשר לה"ה בדיחי והאחרים לנצל את מכסת המים על מנת לעבד את החלקות.
4. החל מיום פסק בורורות

(כך במקור - מ.א.) זה זכאים באופן בלעדי, ה"ה בדיחי ואחרים לעבד את קרקעותיהם וסימון גבול חלקות ה"ה בדיחי ואחרים יתבצע על ידי מודד מוסמך.
5. מושב נחושה יחתום על כל מסמך שידרש על מנת לאפשר לאדונים בדיחי ואחרים בניה על חלקותיהם ולא יתנגד לבניה בחלקותיהם של אדונים בדיחי ואחרים וכן יחתום על המסמכים הנדרשים וזאת ככל שתוכניותיהם של בדיחי ואחרים לא יעלו על האמור בתוכניות המיטהר

(כך במקור- מ.א.).
6. ה"ה בדיחי ואחרים ישלמו חשבונות מים וחשמל למושב וזאת בסכומים שישלמו יתר חברי האגודה בגין צריכתם וזאת בגין מים וחשמל המסופקים באמצעות האגודה או על ע"ח

(כך במקור - מ.א.) האגודה (כיום מספקת האגודה מים רק לחלקות החקלאיות. (כך במקור - מ.א.).
...
9. בכל סכסוך עתידי שיתעורר בין הצדדים באשר לפירוש פסק הבוררות וכן בהכשר

(כך במקור - מ.א.) ליחסים ההדדיים בהווה ובעתיד בישוב יתמנה כבורר הרב מרדכי אליהו או כל בורר אחר...".

ובהמשך תוקן סעיף 9 לבקשת הצדדים כך:
"שהבורר יהיה הפועל המזרחי בלבד".

3.
הבקשה לבזיון בית המשפט (בש"א 5493/05) הוגשה על ידי המבקשים בטענה כי המשיבים מפרים את פסק הדין וכי המשיבה 1, האגודה, באמצעות מנהליה, מעבדת את חלקותיהם החקלאיות ואף השכירה חלקות אלה, ביחד עם חלקות נוספות של האגודה וחבריה, למשיב 7 לעיבודו.
בתוך כך, לטענת המבקשים, המשיבה 1 גם אינה מקצה להם מכסות מים והכל תוך הפרת פסק הדין.

המשיבים מכחישים את כל טענות המבקשים. בראש ובראשונה, טוענים המשיבים כי לא ניתן לברר את טענות המבקשים במסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.
לגרסתם, מדובר במחלוקת על פרשנות פסק הבוררות ולפיכך, לפי סעיף 9 לפסק הדין, יש להביא את הדבר לבוררות. המשיבים אף הגישו בקשה לעיכוב ההליכים (בש"א 5678/05) בנימוק זה.

לגופו של עניין טוענים המשיבים כי החלקות נשוא פסק הדין הן חלקות הידועות בכינויין "חלקות א'", אלה הצמודות לבתי המגורים. חלקות אלה עומדות לרשות המבקשים ולפיכך, המשיבים אינן מפירים את פסק הבוררות.
לטענת המשיבים פסק הבוררות אינו חל על החלקות הידועות כ"חלקות ב'" שהן החלקות החקלאיות הנתונות לחברי האגודה בלבד והן אשר הושכרו על ידי האגודה לעיבודו של המשיב 7 (ראה עמ' 2 לפרוטוקול מיום 08.08.05 שורה 10 ואילך וכן שורות 22 עד 32 בעמ' 3 שורה 18).
כאן המקום לציין כי אין מחלוקות שהמבקשים אינם חברים באגודה השיתופית, המשיבה 1 (עמוד 2 שורה 28 לפרוטוקול מיום 08.08.05).

4.
שתי השאלות אשר בבקשות אלה, כרוכות זו בזו ולפיכך החלטתי לדון בשתיהן ולהכריע בהן יחדיו.
כך, אם אראה כי מתוך פסק הבוררות לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הוא חל על חלקות ב' השנויות במחלוקת, יהיה מקום לדחות את הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ויהיה מקום להעביר את המחלוקת בחזרה לבוררות כדי ללבן סוגיה זו - תוך פירוש פסק הבוררות או תוך ניהול בוררות חדשה, כאמור בסעיף 9 לפסק הבוררות. ולהיפך, אם אחליט כי פסק הבוררות ברור וחל על החלקות נשוא המחלוקת דנן, ממילא יהיה מקום לקבל את הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ולדחות את הבקשה לעיכוב הליכים ולהעברת המחלוקת לבוררות.

אין ספק על כן, כי נקודת המוצא היא פסק הבוררות.

5.
ראשית לכל יש להבהיר את מהותו של המונח "נחלה".
נחלה היא המשק כולו, על כל חלקותיו א' וב' ו-ג' (ככל שיש חלקות ג').
נהוג הוא כי חלקה א' היא החלקה הצמודה לבית המגורים. חלקה זו, גם אם היא נועדה לחקלאות, היא בדרך כלל חלקה קטנה, כמו במקרה דנן, של כ-2 דונם בלבד (עמוד 2 שורה 29).
חלקה ב' היא החלקה העיקרית המיועדת לעיבוד חקלאי. חלקה זו היא חלק מן הנחלה של המתיישב אולם ישנם ישובים כמו במקרה דנן, בהם מחליט הישוב כי חלקות אלה יעובדו במשותף על ידי האגודה, עבור כל חבריה.
חלקה ג' אינה קיימת במקרה דנן.

כך גם בסיפרו של חיים נועם, אגודה שיתופית הלכות ופסיקה בעמ' 129 פיסקה 32.3, עושה הכותב אבחנה בין "השטחים השונים המהווים את הנחלה".

המשיבים, בסיכומיהם מכירים בכך שהנחלה כוללת את חלקות א' ו-ב' כאחת (סעיף 25 לסיכומים).

לפיכך, המסקנה היא כי גם בישוב דנן הנחלה כוללת את חלקה א' וחלקה ב', ואינני מקבלת את עמדת נציג המשיבים, מר לחיאני (עמוד 2 שורה 22 ואילך) כאילו הנחלה בישוב נחושה כוללת רק את חלקה א' שליד הבית.

6.
כאמור לעיל, החלטה זו, לפי פקודת בזיון בית המשפט, צריכה להתבסס על פסק הדין שאת אכיפתו מבקשים.


בטרם אבחן את תוכנו של פסק זה, ראוי לזכור כי מדובר בפסק בוררות של רב של הישוב. אין מדובר ב

פסק דין
של שופט מקצועי או עו"ד בעל ניסיון.

לפיכך, מטבע הדברים, פסק הבוררות נרשם בלשון חופשית ופשוטה. ניתן לראות כי יש לא מעט שגיאות או פליטות קולמוס המעידים אף הם על כך שהכותב לא הקפיד על ניסוח מדוקדק.


ומהקדמה זו לגופן של מחלוקות.

7.
השאלה הראשונה היא - האם הבורר דן בעניין החלקות.

לגירסת המשיבים (עמוד 3 שורות 21 ואילך) בפני
הבורר עמדו שני נושאים - תביעות כספיות הדדיות ותו-לא.
מתוך קריאת פסק הבוררות אני דוחה את טענות המשיבים כאילו נושא החלקות לא עמד בפני
הבורר.
הסעיפים המצוטטים לעיל, שהם חלקו העיקרי של פסק הבוררות, קובעים הסדרים לגבי חלקות. מתוך קריאת פסק הבוררות, מובן וברור כי מדובר בחלקות אשר הזכויות בהן שנויות במחלוקת והבורר קם וקבע הכרעות לגבי חלקות אלה.

הבורר קובע כי גבולות החלקות יסומנו על ידי מודד (סעיף 4).
הבורר קובע כי רק למבקשים דנן קיימת הזכות לעבד חלקות אלה (סעיף 4).
הבורר קובע כי המבקשים יוכלו להקים שם רשת השקיה גם בניגוד להסכמת האגודה (סעיף 3).
הבורר קובע כי על האגודה לספק למבקשים מים לחלקות אלה, באופן זהה ליתר בעלי הנחלות (סעיף 3).
הבורר קובע, בראשית פסק הבוררות, כי המבקשים ישלמו למנהל ישירות את דמי החכירה בגין הקרקעות, "לרבות בגין התקופה עד היום".

מסקנתי היא, כי סכסוך החלקות עמד בפני
הבורר להכרעה והוא הכריע בו, כאמור לעיל.

8.
השאלה הבאה היא - האם הכרעת הבורר מתייחסת רק לחלקות א', הן החלקות שליד בית המגורים בגודל של כ - 2 דונם (עמוד 2 שורה 29), או שהכרעת הבורר מתייחסת גם לחלקות ב', החלקות החקלאיות.

היה אם אגיע למסקנה כי הפסק חל רק על חלקה א', יהיו למסקנה זו מספר השלכות. ראשית, תתעורר שאלה - האם המבקשים קיבלו חלקות ב' או שמא, קבלו נחלה "מצומצמת" הכוללת רק חלקה א'.

ואם קיבלו חלקה ב', מה דינה, לאור העובדה שפסק הבורר אינו חל עליה.

כך או אחרת, אם פסק הבוררות חל רק על חלקה א' - דינה של הבקשה לדחות.

מן החומר שבפני
מסקנתי היא כי פסק הבוררות אינו עושה את ההפרדה, אותה מנסים המשיבים לעשות, בין חלקות א' לחלקות ב', והוא חל על כל הזכויות של המבקשים, כולל חלקות ב'.

קריאה פשוטה של פסק הבוררות, מעלה כי הבורר, ללא כל ספק, התכוון ליתן הכרעה גם לעניין חלקות המיועדות לעיבוד חקלאי נרחב.

ראשית, הבורר עצמו קובע, בכל הנוגע למכסת המים לה זכאים המבקשים כי זו תהיה מכסה "זהה ליתר בעלי הנחלות". העובדה כי הבורר השווה את המבקשים דנן לכל שאר בעלי הנחלות, המחזיקים בחלקות א' ו-ב', מעידה על כך, שפסק הבוררות חל גם על חלקות ב'. ודוק. אין מחלוקת כי החברים במשיבה 1 הם בעלי זכויות בנחלה שלמה, לרבות חלקות ב', למרות שאלה מעובדות על ידי המשיבה 1 בצורה מרוכזת (סעיף 33 לסיכומי המשיבים).
ראה דברי מר לחיאני (עמוד 2 שורות 22-23):
"לכל חבר אגודה יש נחלה ליד הבית של 2 דונם וכן אדמות פלחה שנמצאות בגוש נפרד מחולקות לחברי האגודה בלבד".

הנה כי כן, אם טרח הבורר והורה כי המבקשים יהיו כמו יתר בעלי הנחלות, המשמעות היא ברורה וכוללת את חלקה ב', אדמת הפלחה.

יתר על כן, לשם מה נזקקים המבקשים למכסת מים כמו יתר בעלי הנחלות אם, כטענת המשיבים, ממילא אין להם אדמות פלחה לעיבוד.

בנוסף, הוראות הבורר בדבר זכותם של המבקשים לרשת בצנרת מים, באופן עצמאי, את אדמותיהם אינה יכולה אלא להתייחס לאותן אדמות פלחה. כיום הן מעובדות במשותף אולם, על-פי פסק הבוררות יש להפריד את חלקות המבקשים משאר החלקות ולפיכך, יש לרשת אותן בצנרת עצמאית.

בדומה לכך בכל הנוגע למדידת החלקות. אם היה מדובר בחלקות הבית, כגירסת המשיבים לשם מה נדרש הבורר להורות על מדידה של מודד מוסמך?! הוראה זו טובה ויפה כלפי חלקות הפלחה, חלקות ב', אשר יש לנתק את חלקות המבקשים מן הגוש הכולל של חברי האגודה.

מאידך, באותה נשימה, קובע הבורר (סעיף 5) הוראות המאפשרות למבקשים בניה של חלקותיהם. לא יכולה להיות מחלוקת כי הוראות אלה טובות הן לחלקה א', חלקת המגורים.

כפי שאמרתי לעיל, הבורר אינו עושה הבחנה בין החלקות ורואה דין אחד להן - למבקשים הזכויות בכל חלקות הנחלה.

מסקנתי היא כי פסק הבוררות חל על כלל הנחלה של המבקשים והוראת הבורר נוגעות במפורש גם לחלקות ב', חלקות הפלחה.

הייתי יכולה לסיים את ההחלטה כבר בנקודה זו. אולם אוסיף ואבהיר כי מתוך מכלול החומר שהובא בפני
מסקנתי רק מתחזקת.

9.
שאלה נוספת (בונוס) אשר נדונה בפני
- האם המבקשים קיבלו נחלה "מצומצמת" או קיבלו גם חלקה ב'. שאלה זו נועדה רק להשלים את התמונה, כיוון שהחומר מונח בפני
.

עיון בכתב התביעה המתוקן אשר הגישו המשיבים בהליך העיקרי, מגלה כי גם המשיבים, אי אז, לא עשו אבחנה בין החלקות, הם ביקשו את סילוקם של המבקשים מן המשבצת בכללותה.

יתר על כן, ב"כ
המשיבים, בהגינותו, מכיר בכך שאם הבעלים של הקרקע, ההסתדרות הציונית או מנהל מקרקעי ישראל, נתנו למבקשים גם את חלקות ב' הרי שהם זכאים להחזיק בחלקות אלה (עמוד 2 שורה 15 וכן בעמ' 3 שורה 29):
"לו נחלה ב' מוקצת להם על ידי המינהל, יש להם סמכות לעבד אותה".

(ככל הנראה צ"ל "חלקה ב'" - מ.א.)

ובהמשך:
"הרי שכל שטח שהוקצה להם על ידי הסוכנות מותר להם לעבד אותו, אני מתקן על ידי מנהל מקרקעי ישראל, ומותר להם להשתמש במכסת המים".

בהתאם להצהרות אלה הוסכם, בהחלטה מיום 08.08.05 כי יוזמנו אנשי מינהל מקרקעי ישראל ואנשי הסוכנות היהודית, כדי לשפוך אור על הפרשה.

למעלה מן הנדרש מתברר כי עמדתם של גופים אלה היא חד משמעית וברורה, כי למבקשים הוקצתה נחלה שלמה ומלאה הכוללת את חלקות ב'.
ראה דברי מר יובל פונק מהסוכנות היהודית (עמוד 7 שורה 6 ואילך):
"בתהליך זה פנתה הסוכנות לממ"י לפי סעיף 26 לחוזה המשולש ובמסגרתו הוקצתה לכל אחד מאותם המבקשים נחלה. הנחלה כוללת את חלקת המגורים... כשני דונם, שניים וחצי דונם, ואת חלקות העיבוד שנקראות חלקות ב' ונמצאת באזור מרוחק יותר מאזור המגורים. כאשר אנו מקצים נחלה היא שוויונית".

ובהמשך (עמוד 8 שורה 18):
"כשהקצנו למבקשים את חלקות ב' היה כבר לחברים באגודה מוקצים חלקות ב' ואנחנו הקצנו למבקשים את השטחים שהיו עודפים מתוך הגוש שמיועד לחלקות ב'. למבקשים ההקצאה היתה שמית, לחברי האגודה אין הקצאה שמית".

בהמשך (עמוד 9 שורה 4) מאשר העד כי הוא כתב את שמות המבקשים על חלקות ב' אשר מופיעות כנספח ט' לבקשת המבקשים. העד גם מאשר כי אלו החלקות אשר הוקצו למבקשים, עדות זו נתמכת במכתבו של העד מיום 25.10.99 (מב/21).

מנהל מקרקעי ישראל אינו סותר את עמדת הסוכנות היהודית בדבר ההקצאה השמית של חלקות ב' למבקשים. עמדות המינהל עולה ממכתבו, מיום 25.10.98 למר פונק, ממנו עולה כי המנהל אינו מתנגד לאותה הקצאה אלא שהוא מבקש מכתב פרטני לגבי כל מתיישב בציון הנחלה, כולל חלקות ב'.

בפי המשיבים טענות וטרוניות על הדרך בה הוקצו הנחלות למבקשים (סעיפים 34, 35, 36 ועוד לסיכומים). עניין זה אינו מעניינו של ההליך דנן.
כל טרוניות אלה היו צריכות להיות מועלות בפני
הבורר אי אז. הסוכנות היהודית היתה נתבעת שם וחזקה כי עניינים אלה לובנו כראוי.
בפני
יש פסק בוררות, אשר קיבל תוקף של

פסק דין
וממנו אני למדה ואליו אני מחוייבת.

10.
סיכומו של דבר -
פסק הבוררות שבפני
חל על חלקות ב' ומחייב את הצדדים.
מסקנה זו נובעת בראש ובראשונה מלשונו של פסק הבוררות.
פסק זה מסדיר את זכותם של המבקשים להקצות לעצמם את חלקות ב' המיועדות לעיבודים חלקאיים, לרשת אותם בצנרת מים, לקבל מכסת מים ולעבד שטחים אלה.

טרחתי ומצאתי כי מסקנה זו תואמת את מכלול היחסים בין הצדדים. שוכנעתי כי כאשר הסוכנות היהודית, בתאום עם מנהל מקרקעי ישראל, הקצו למבקשים נחלות, לפי סעיף 26 לחוזה המשולש,ם הם הקצו להם נחלות מלאות הכוללות את חלקות א' בית המגורים, וחלקות ב' לעיבוד חקלאי.

כאשר המשיבים פתחו בהליכים לסילוק המבקשים מן המשבצת החקלאית, התכוונו המשיבים לסלק את המבקשים מן החלקה א' והן מחלקה ב' ולא רק מחלקה א'.
פסק הבוררות אשר ניתן לו תוקף של

פסק דין
בתביעה זו, חל על כן, ממילא, על הנחלה כולה, חלקות א' וב' גם יחד.

התוצאה היא כי המשיבים מפרים את פסק הדין כאשר הם מונעים מן המבקשים לפעול על-פי פסק הדין.

11.
לאור האמור אני קובעת כלהלן:
1.
המשיבים או מי מטעמם יפנו את החלקות המוקצות למבקשים, המסומנות על גבי נספח ט' לבקשה.
החלקות יפונו בתוך 30 ימים מהיום. אם קיים גידול עונתי כל שהוא על החלקות בימים אלה, יפונו החלקות מיד עם תום הגידול. אם הגידול הוא גידול רב שנתי יפונו החלקות, ללא כל גידול עליהם, בתוך 30 ימים מהיום, זולת אם ירצו המבקשים לרכוש את הגידול מן המשיבים (לפי חוק המקרקעין תשכ"ט 1969).

2.
עוד בטרם פינוי החלקות יהיו המבקשים רשאים למדוד את חלקותיהם, באמצעות מודד מוסמך, כאמור בסעיף 4 לפסק הבוררות.
טוב יעשו הצדדים אם המדידה תתבצע על ידי מודד מוסמך מוסכם.

3.
המשיבים ביחד ולחוד, ישלמו לכל אחד מן המבקשים את הסכום אשר קיבלה המשיבה 1 מן המשיב 7, חג'ג' עבור עיבוד החלקה של כל אחד מן המבקשים, החל מתחילת החוזה בין המשיבה 1 לבין המשיב 7 ועד לפינוי החלקה כאמור לעיל. החישוב יעשה על-פי השטח של כל חלקה של המבקשים מתוך כלל השטח שניתן למשיב 7 לעיבודו.

4.
החל מיום הפינוי יפעלו הצדדים כאמור בפסק הבוררות.

5.
באם לא יפנו המשיבים את החלקות כאמור לעיל, אני מטילה על המשיבים 1 -6, ביחד ולחוד, תשלום בסך של 2000 ₪ לכל יום איחור. התשלום ישולם לידי ב"כ המבקשים ויהיה עבור כל המבקשים ביחד ולחוד.

6.
המשיבים 1- 6 ביחד ולחוד ישלמו למבקשים סך של 7,500 ₪ הוצאות הליך זה. הסכום כולל מע"מ וכולל הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הבקשה לעיכוב הליכים (בש"א 5678/05) נדחית לאור התוצאה.

ניתנה היום, י' בניסן, תשס"ז (29 במרץ 2007), בהעדר הצדדים.
מלכה אביב, שופטת


קלדנית: אורית לוי








א בית משפט שלום 5989/00 בדיחי יוסף, פיינגלה ליאון, אלטמן שי ואח' נ' מושב נחושה - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופי בע"מ, חוסני יצחק, יחזקאל חיים ואח' (פורסם ב-ֽ 29/03/2007)