פסקי דין על יוסי מזרחי | פסקי דין על דליה מזרחי | פסקי דין על קבוצה קואופרטיבית לתרבות ואמנות מגדל בחלון | פסקי דין על גוזלן דוד | פסקי דין על בלולו שמעון ואח' |

15738/03 א     16/07/2003




א 15738/03 יוסי מזרחי, דליה מזרחי נ' קבוצה קואופרטיבית לתרבות ואמנות מגדל בחלון בע"מ, גוזלן דוד, בלולו שמעון ואח'




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
015738/03


בפני
:
כב' השופטת י. שבח
, סג"נ
תאריך:
06/04/2005





בעניין:
1. יוסי מזרחי
2. דליה מזרחי



ע"י ב"כ עו"ד
יונתן להב

התובעים

נ
ג
ד


1 . קבוצה קואופרטיבית
לתרבות ואמנות


מגדל בחלון בע"מ

2 . גוזלן דוד


נתבעים 1,2 - ע"י עו"ד נח ליפשיץ

3 . בלולו שמעון
4 . אפרים אלי - ע"י עו"ד יגאל שפירא

5 . צוק ב. בע"מ

נתבעים 3,5 - ע"י עו"ד ברמי








הנתבעים


החלטה

בפני
תובענה שהוגשה במקור לבית המשפט המחוזי אולם הועברה לבית המשפט השלום בהחלטת כבוד השופט אזר לפיה מוקנית הסמכות לבית המשפט השלום.

1.

בקליפת אגוז יאמר כי בתובענה מבקשים התובעים לבטל חוזי מכר מקרקעין לטענתם בשל טענה להפרתם.

התובעים עותרים למתן צו מניעה קבוע אשר ימנע מן הנתבעת 1 לבצע כל פעולה באשר למקרקעין הרשומים על שמה כדי למנוע הברחת הנכסים.

התובעים מבקשים להכריז עליהם כבעלים של 20% ממניות הנתבעת 1 ולחלופין לחייב את כל הנתבעים להשיב להם את הסכומים ששולמו על ידם בהמשך להסכמים שנכרתו עם הנתבעים או מי מהם וכן לפצותם על הנזק שנגרם להם בסך כולל של 1,350,000 ₪.
2.

הנתבעת 1 היא אגודה קואופרטיבית (להלן: "מגדל") אשר לה נכס מקרקעין .

עובר למועדים הרלבנטיים החזיקו התובעים ב- 20% ממניות מגדל.
כל אחד מן הנתבעים 2,3 החזיק ב- 40% נוספים .
ביום 1.3.94 נחתם בין התובעים לבין מגדל, בערבות נתבעים 2,3, הסכם לפיו מחזירים התובעים את מניותיהם למגדל כנגד התמורה הנקובה בהסכם (להלן: "ההסכם הראשון").
התמורה הנקובה בהסכם הינה לכאורה תשלום של 48,000 דולר אשר אמור היה להיות משולם לתובעים ע"י מגדל באמצעות נתבע מספר 4 אשר המחזיק עבור התובעים כנאמן 4 דונם של מקרקעין (להלן: "ההסכם הראשון").
ביום 5.5.94 נחתם בין התובעים לבין הנתבעת 5 הסכם לפיו רוכשים התובעים מזו האחרונה את המקרקעין המפורטים בהסכם (להלן: "ההסכם השני").
הנתבע מספר 4 מוזכר בהסכם זה כמי שמחזיק במקרקעין עבור עצמו ועבור אחרים בנאמנות ומוגדר כנאמן.

3.

התובעים טוענים כי חזות ההסכמים ותוכנם המילולי אינם מעידים על מהותה האמיתי של העסקה שנרקמה בין הצדדים.

לטענתם, מהות העסקה היא ויתור התובעים על 20% במניות מגדל וכפועל יוצא ויתור על חלקם היחסי במקרקעין שהחזיקה בתמורה לקבלת שני נכסי מקרקעין האחד בכפר סבא והשני בנס ציונה.

התובעים טוענים כי הנתבעים הפנו אותם אל בא כוחם דאז עו"ד גולדברג אשר החליט כי העסקה תיערך בדרך סיבובית של שני ההסכמים לעיל אשר נערכו על ידו ואשר נחתמו באותו היום אם כי נשאו תאריכים שונים.

התובעים טוענים כי לא הכירו כלל לפני חתימת העסקה את נתבע 4 אשר קיבל תפקיד
של נאמן, אף לא את נתבעת 5.

לדבריהם, הוסבר להם ע"י עו"ד גולדברג כי זה הדרך הראויה והרצויה לביצוע העסקה.

4.

בכתב התביעה הארוך מגוללים התובעים את התלאות שעברו עליהם ואת טענותיהם הקשות כנגד הנתבעים.

לטענתם, המתינו שנים לקבלת מקרקעי התמורה אולם דבר לא ארע בפועל.

לדבריהם, רק בשנת 98 הוברר להם כי העסקה כלל לא דווחה ואשר על כן חתמו על הצהרת הרכישה ביום 2.11.98 .

התובעים טוענים למסכת ארוכה הכרוכה במצגים כוזבים, הטעייה, קנוניה, עסקה למראית עין, מרמה וכו' מצד כל הנוגעים בדבר.

לטענתם, מששנים לאחר חתימת ההסכמים לא קיבלו דבר הודיעו על ביטולם ולפיכך מבקשים הם להחזיר המצב לקדמותו, קרי: להכריז עליהם כעל הבעלים של 20% ממניות מגדל .

באחד מכתבי הטענות אף ציינו התובעים כי בכוונתם לעתור לתיקון כתב התביעה על דרך צירופו של עו"ד גולדברג, אשר ערך את העסקה והיה שותף לטענתם בהטעייתם , כבעל דין דרוש.

5.

הנתבעים מכחישים מכל וכל את הטענות הנטענות כנגדם.
הנתבעים אף מבקשים להדוף את כתב התביעה על הסף, כל אחד מסיבותיו הוא.

בעלי הדין הגישו בקשות שונות לבית המשפט המחוזי אולם הלה לא הכריע בהן מחמת שהיה סבור כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט השלום.

הנתבעים מעלים טענות בדבר העדר עילה, התיישנות ועיכוב הליכים מחמת סעיף בוררות.

6.

לטענת עיכוב הליכים עקב סעיף בוררות הקובע כי הסכסוכים ידונו בפני
מרכז הקואופרציה:

בקשה זו מוגשת ע"י הנתבעים 1,2.


המבקשים טוענים כי גם התובעים וגם הנתבע 2 היו בעבר חברי האגודה ולפי פקודת אגודות השיתופיות והתקנון יש ליישב את הסכסוכים בפני
המזכירות של מרכז הקואופרציה.

הוברר כי הנתבע 4 אינו ולא היה מעולם חבר האגודה .

הוא הדין ביחס לנתבעת 5 .

יתרה מזאת, ב"כ הנתבע 4 הודיע לבית המשפט כי באם יחליט בית המשפט כי הסכסוך שבין התובעים לבין נתבעים 1,2 מקומו להתברר במסגרת בוררות - מסרב הוא להצטרף להליכי בוררות אלו שכן איננו צד להסכמים , אינו חבר האגודה והוראות התקנות אינן מחייבות אותו.

זאת ועוד, חוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 קובע כי בית המשפט יעכב את ההליכים המשפטיים בין הצדדים להסכם הבוררות כאשר ישתכנע כי:
"ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".
המבקשים לא הוכיחו דרישה זו מה גם שלא יעלה על הדעת לפצל הדיון ולברר מחצית ממנה בד' אמות בית המשפט ואת המחצית הנותרת במסגרת בוררות - דבר שיש בו ניהול הליכים בכפל וחשש לפסיקה סותרת.
הבקשה נדחית.

7.

גם הנתבעים 1,2 וגם הנתבעים 3,5 מבקשים לסלק על הסף את התביעה מחמת התיישנות.

לטענתם, המרוץ לתחילת מניין תקופת ההתיישנות מתחיל במועד חתימת ההסכמים וכי עסקינן בתקופת התיישנות של 7 שנים.

התובעים טוענים לעומתם כי מדובר בעסקת מקרקעין ואשר על כן תקופת ההתיישנות תהא 15 שנה ולא 7 שנים.

קראתי בעיון את כתבי הטענות המרובים שהגישו שני הצדדים ולא נותר לי אלא לציין כי הדברים אינם פשוטים כלל וכלל.

צורת הניסוח המכבידה של כתב התביעה - אינה מקלה על המלאכה.

טענת הנתבעים 1,2 ולפיה מלאו את הוראות ההסכם הראשון כדת וכדין שכן שילמו את הסך של 48,000 דולר כמתחייב מהם עוד בשנת 93 ולפיכך לא יכולה לקום כל טענה כלפיהם - מתיישבת אומנם עם המלל הדווקני של ההסכם הראשון אולם איננה חד משמעית נוכח ההקשר כולו.

המתבונן מן הצד מבין כי טענת התובעים לפיה מדובר בשני הסכמים הקשורים זה בזה ולא בשתי עסקאות מנותקות - איננה קלוטה מן האוויר.

גם ההסכם הראשון מזכיר את הנאמן המופיע בהסכם השני.

התשלום נשוא ההסכם הראשון אמור להשתלם לאותו נאמן המוזכר בהסכם השני ולא לידי התובעים עצמם .

אין לזלזל בטענת התובעים לפיה מדובר בעסקה אחת כוללת ויש לבררה.


באם אומנם קשורים זה לזה שני ההסכמים ומהווים עסקה אחת הרי לא ניתן לדחות על הסף הטענה לפיה אף ההסכם הראשון דן בעסקת מקרקעין ואף לגביו יש להחיל את תקופת 15 השנים.
מכל מקום, הדבר טעון בירור ולא ניתן להכריע בו בשלב הסף.


יתרה מזאת, בכתב התביעה מוזכרות עובדות שונות אשר יש בהן כדי לדחות את יום תחילת המניין ליום גילוי העובדות המקימות את עילת התביעה בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות.
בכתב התביעה אף נטענות עילת התרמית והונאה ובאשר לעילות אלו יתחיל המניין ביום בו נודעה התרמית או ההונאה.
די להפנות לסעיף 12 ג' לכתב התביעה בו נאמר שרק בשנת 1998 גילו התובעים להפתעתם כי עו"ד גולדברג לא שלח כלל הצהרה על מס הרכישה וכי עובדה זו נתגלתה להם רק בשנת 98.
אף בסעיף 18 נטען כי רק
"לאחר המתנה של שנים" נתגלה לתובעים כי למעשה נושלו מזכויותיהם המוחשיות במקרקעין שהיו בבעלות מגדל תמורת נכסים שאין בהם ממש.

עוד יש ליתן חשיבות לטענת התובעים לפיה לא קובעים ההסכמים ביניהם את מועד הביצוע ולפיכך יש לקצוב את התקופה לפי "מועד סביר".
לטענתם המתינו עד שנת 99
שאו אז החליטו כי די בתקופה זו ושלחו לנתבעים הודעת ביטול מיום 26.8.99.
לפי טענה זו יש להתחיל את המניין רק מיום 26.8.99 - דבר המכניס את התביעה לד' אמות התקופה המותרת.

8.

נכון הוא שכתב התביעה לא מנוסח בצורה בהירה ועל מנת להבין את אשר על ליבם של התובעים יש לחזור ולבדוק האמור בסעיפים פעם אחר פעם .

יחד עם זאת מדובר בטענות קשות המצריכות בירור.

אין מדובר במקרה חד משמעי בו יכול בית המשפט לקבוע כי גם אם יוכיחו התובעים את כל האמור בכתב התביעה עדיין לא יוכלו לזכות בסעד המבוקש, ואשר על כן אין מקום לדחייה על הסף.

כל הבקשות שעניינם דחייה ו/או מחיקה על הסף מטעמים שונים - נדחות בזה.

בזאת מגיעות לקיצן בין היתר גם הבקשות הנושאות את המספרים שנתנו להם בבית המשפט המחוזי והן :

19914/02, 17908/02 וכן הבקשות שהוגשו לבית משפט השלום שמספריהן:
168007/03, 160284/03.

הוצאות תקבענה עם סיום ההליך ועל פי תוצאותיו.

9.

מאחר וב"כ התובעים מודיע כי בדעתו להגיש בקשה לצירופו של עו"ד גולדברג כבעל דין דרוש אני מורה לו להגיש בקשה בעניין עד ליום 15.9.03, לתגובה עד ליום 15.10.03.

התיק יובא בפני
לצורך מתן החלטה ביום 19.10.03.
הצדדים יקבלו החלטה בדואר רשום.
בשים לב לתוכן ההחלטה יקבע מועד דיון נוסף .

ניתנה היום 16.07.03 בהעדר הצדדים.



שבח יהודית, שופטת









א בית משפט שלום 15738/03 יוסי מזרחי, דליה מזרחי נ' קבוצה קואופרטיבית לתרבות ואמנות מגדל בחלון בע"מ, גוזלן דוד, בלולו שמעון ואח' (פורסם ב-ֽ 16/07/2003)