פסקי דין על אבירן ברומנד

1211-03/09 מת     02/03/2009




מת 1211-03/09 מדינת ישראל נ' אבירן ברומנד




לך

{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}

1



בית משפט השלום בחדרה
מ"ת 1211-03-09 מדינת ישראל
נ' ברומנד



02 מרץ 2009


בפני
כב' השופט מוחמד מסארווה



המבקשת:

מדינת ישראל


נגד

המשיב:

אבירן ברומנד

<#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת – עו"ד ליאור בנימין
המשיב – בעצמו, מובא ע"י הליווי
ב"כ המשיב – עו"ד ענת חולי
(סניגוריה ציבורית)

החלטה

1.
בפני
בקשת המבקשת, להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בתיק, וזאת בקשה המוגשת על פי הוראות הסעיפים 21 (א)(1)(ב) וסעיף 21 (א) (1) (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ"ו – 1996.

2.
כנגד המשיב
הגישה המבקשת כתב אישום לבימ"ש זה, המייחס למשיב החזקת סכין שלא כדין. המשיב נעצר ביום 1.3.09, נחקר והיום הובא להארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

3.
המבקשת טוענת בבקשת המעצר, כי יש בידיה הוכחות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, לרבות המניע להימצאות הסכין באמתחתו של המשיב, כפי שנשמע בהזדמנויות שונות, לרבות הצגת המניע לצורך בהגנה עצמית.

כמו כן, קיימות ראיות הכוללות דוחות, תפיסת הסכין על ידי השוטרים.

4.
ב"כ המבקשת טוען גם בבקשה וגם בפני
, שהחזקת סכין שלא למטרה כשרה הינה עבירה חמורה, אשר בשל היותה עבירה נפוצה לאחרונה, הפכה להיות "מכת מדינה" ותוצאותיה של החזקת הסכין שלא למטרה כשרה, עלולה לקפח את חייהם של אחרים, וחשש זה מתעצם נוכח נסיבות העבירה, כפי שהוצגו על ידי המשיב עצמו.


ב"כ המבקשת טוען, כי על פי הפסיקה של הערכאות הגבוהות יותר, הורו בתי המשפט כי
החזקת סכין שלא למטרה כשרה, עבירה חמורה היא, שהחזקתה עלולה לגרום לתוצאות הרות אסון, ועל כן יש לעקור את תופעת
נשיאת הסכינים שלא לצורך, מן השורש. ובין היתר, על ידי מעצרו של מי שנושא סכין שלא למטרה כשרה במעצר עד תום ההליכים. בסופו של יום, במידה ויורשע, לשלוח אותו למאסר על מנת שעבריינים יראו וייראו.

5.
מנגד, טוענת ב"כ המשיב, כי אין זה המקרה למצות את הדין עם המשיב. המדובר במשיב שאין לו עבר פלילי מכל סוג. המשיב עובד ביחד עם אביו בחנות, והסכין שימשה אותו ומשמשת אותו לפתיחת קרטונים, וכי הוא שכח את הסכין מיום העבודה בכיס האחורי של מכנסיו, אלא שלתומו הוא הצהיר, כי הסכין משמשת להגנה עצמית.


למשיב, כאמור, אין הרשעות קודמות, ובנסיבות אלו, אין זה המקרה לשלוח את המשיב למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, ומבקשת היא להורות על שחרורו.

6.
העבירה של נשיאת סכין שאין לצידה הסבר משכנע, וכהגדרת המחוקק שלא למטרה כשרה,
משמשת
היא כחרב פיפיות , שמחד החזקת סכין שהוא נשק לכל הדעות חמורה היא, ולרבים משמשת יד ארוכה
לסגור כל חשבון עם כל מי שפונה אל אותו אדם. רבים המקרים שבהם אנשים פנו למועדוני לילה ולפאבים, ובמקום מצב הרוח שהם אמורים להצטייד בו, הצטיידו הנערים בסכינים, אשר "לתומם" העניקו להם ביטחון עצמי.

בבוא העת, עשו בסכין שימוש,
אשר באחדים מן המקרים קטע את חייו של אדם אחר.

על כך, אמרו בתי המשפט, כי למצער הוא, כי תרבות הסכין המשיכה וממשיכה להשתולל במקומותנו, מתריעים אנו, מוסיפים ומתריעים אנו שנים רבות, על הידרשותם של אנשים ליישוב סכסוכים ביניהם, באמצעות סכין.
זה לא מזמן נאמרו הדברים בפסיקת ביהמ"ש העליון, לרבות ע"פ 6828/00 בעניינו של לזרוב.

אלא שלא כל מקרה של נשיאת סכין, יש בה אלימות, ולעיתים סכין משמשת את נושאה למטרות, הגם שאינן מטרות כשרות על פי הנחיית המחוקק, אלא שבעיניו של הנושא תמימות הן, ולרוב אכן היא כך.

לא כל מי שנושא סכין, מטרתו לפגוע ולגמור את חשבונותיו עם אחרים באמצעות הסכין.

7.
חרף כל האמור לעיל, יש לתת לערכאה הדיונית את הסמכות הרחבה להתרשם ולהחליט עד היכן ועד כמה הסכין נשוא הדיון "נשק" היא, שהרי ביהמ"ש הוא אשר רואה את האדם, מעיין בחומר החקירה, שומע את ב"כ הצדדים, ותפקידו להחליט אם זהו המקרה לשלוח את המשיב למעצר עד
תום ההליכים, עם כל החומרה שבדבר,
וביהמ"ש יעשה זאת אם ימצא לנכון, כי זהו המקרה, או שמא אין זה המקרה ואין זה האדם, שיש לשלוחו למעצר עד תום ההליכים עקב נשיאתו של הסכין נשוא הדיון.

8.
במקרה עסקינן, התרשמתי כי אין מדובר באדם אשר נשא את הסכין לשם חיסול חשבונות ולשם שימוש באלימות, הגם שהוא הגדיר את זה להגנה עצמית.

מדובר באדם העובד יחד עם אביו בחנות, וכנראה במהלך עבודתו נזקק הוא לכלי אחד, לרבות סכין, על מנת לפתוח קרטונים בהם ארוזים מוצרים.


במידה והסכין אינה מלווה אותו לאורך כל הדרך, יש לתת למשיב הזדמנות, שלא להסתבך יתר על המידה בעבירות פליליות. אחרי הכל, מדובר ביליד 1986, ואין לחובתו אף לא הרשעה אחת, ומשום כך אין זה המקרה לשלוח את המשיב למעצר עד תום ההליכים, וביהמ"ש יוותר במקרה עסקינן למצוא אמצעים שיש להבטיח בהם שהמשיב לא יחזור על מעשהו, ויבין את חומרת הדבר.


חלופת מעצר של
מעצר בית אינה ראויה, ועל כן שחרור המשיב בתנאים מחמירים יש בהם כדי להדליק נורה אדומה בפני
ו של המשיב, שאם הפעם ביהמ"ש הבין לטעמיו, לא יהיה מוכן להבין את המשך החזקתו ונשיאת הסכין על ידו.


על מנת לפרוק את המשיב מהנשק, לרבות הסכין, ולהבטחת זאת, אני מורה על שחרור המשיב ממעצר
בתנאים אלו:
א.
הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית ע"ס 5,000 ₪, להבטחת אי נשיאת סכין מחוץ למקום עבודתו, ולהתייצבות להמשך ההליכים המשפטיים.
ב.
המשיב יחתום על כתב התחייבות כספית להבטחת אי נשיאת סכין מחוץ למקום עבודתו, ולהבטחת התייצבותו להמשך ההליכים המשפטיים, בסך של 5,000 ₪.
ג.
ערבות צד ג', שיכולה להיות על ידי אביו, מר ברומנד דוד, 075948737 מרח' השופטים פרדס חנה – כרכור ע"ס 5,000 ₪ נוספים, לקיום התנאים שנקבעו לעיל.

במידה ולא יינתנו הערבויות שלעיל, יישאר המשיב במעצר, ויובא לפני ביום: 3.3.09 עד השעה: 10:00.

לבקשת המשיב ובאת כוחו,
ובהסכמת ב"כ המבקשת, אני מורה כי הערבות הכספית תופקד עד ולא יאוחר מיום: 3.3.09 שעה: 10:00, ואין בזאת כדי לעכב את שחרורו של המשיב ממעצר.

ניתנה והודעה היום ו'
אדר תשס"ט, 02/03/2009 במעמד הנוכחים.




מוחמד מסארווה
, שופט


הוקלד על ידי: קרן אנגל






מת בית משפט שלום 1211-03/09 מדינת ישראל נ' אבירן ברומנד (פורסם ב-ֽ 02/03/2009)