פסקי דין על מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור | פסקי דין על מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור ואופנה 1997 בע | פסקי דין על אמנון ריבק ואח' | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

1093/07 בשא     06/03/2007




בשא 1093/07 מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור בע"מ, מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור ואופנה 1997 בע, אמנון ריבק ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא001093/07

בתיק עיקרי: א
014745/06

בפני
:
כב' הרשם אורי פוני
תאריך:
14/03/2007




בעניין
:
1 . מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור בע"מ

2 . מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור ואופנה 1997 בע
3 . אמנון ריבק
4 . עודד ריבק


ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד דובר אילן

המבקשים

נ
ג
ד


בנק הפועלים בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד בן דור יוסף

המשיב

החלטה


1.
א.
המשיב הגיש בתיעה כספית כנגד המבקשים על סך של 1,800,896
ש"ח בהליך

של
סדר
דין מקוצר.

ב.
על פי הנטען בכתב התביעה ניהלה
המבקשת מס' 1 (להלן חב' א') חשבון אצל המשיב בסניף כיכר ציון בירושלים.
בחשבון
זה נותרה יתרת חוב בלתי נפרעת ע"ס של 73,864 ש"ח
וזאת נכון ליום 1.10.06
.
ג.
המבקשים
3ו-4 חתמו על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לפרעון חובותיה של חב' א' כלפי המשיב.
ד.
המבקשת מס' 2 (להלן חב' ב')
ניהלה אף היא חשבון באותו סניף בנק. נכון ליום 27.11.06 נותרה יתרת חוב בלתי מסולקת
בסך של 1,727.032 ש"ח. יתרת החוב מורכבת
הן מיתרת החובה שנותרה בחשבון העו"ש והן בגין הלוואות שלא נפרעו.
ה.
המבקשים 3ו-4 שהינם מנהלי ובעלי חברה ב' חתמו ביום 18.7.97 על כתב התחייבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לפרעון חובותיה של חב' ב' כלפי
המשיב.
ו.
משלא נענו המבקשים לדרישות המשיב לסילוק יתרות החובה
בשני החשבונות הנ"ל הוגשה התביעה.

בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המשיב במסגרת בש"א 8453/06 בקשה להטלת עיקול
זמני. הבקשה נתמכת בתצהירו של מר יואב כהן אשר משמש כמנהל קשר לקוחות אצל המשיב בירושלים
המצהיר טוען בתצהירו כי עוד בטרם החליט המשיב להגיש את התביעה
הוא פנה למבקשים ודרש מהם לסלק את חובתם, אך למרות הבטחות לעשות כן לא רק שלא
סילוק את החוב אלא אף פעלו להוציא שלא כדין כספים שהובטחו לו והומחו לו מאת הנאמנים לביצוע הסדר הנושים של רשת הקלאבמרקט. עוד מציין המצהיר כי המבקשים הודיעו לו הן בכתב והן בעל פה כי החברות א+ב' נקלעו לקשיים
קשיים שהתבטאו בין השאר בכך כי חנויות שפעלו תחת המותג ריבק ליין לרבות החנות המרזית בירושלים נסגרו.
המצהיר
ממשיך וטוען כי המבקשים מסרו לידי המשיב העתק מהודעה על המחאת זכות שמסרו לנאמנים של קלאבמרקט לפיו המחו לטובתו את זכותם לקבל מחצית מהכספים
שיגיעו להם ואשר היו אמורים להכנס לחשבון חב' ב'. במועד מאוחר יותר התברר
למשיב כי כספים אלה לא הועברו לחשבון חב' ב' כפי שהובטח אלא הועברו שלא כדין לידי צד ג'
היא חב' אלדן
אשר אחותם של המבקשים 3+4 נשואה לבעלים של חב' אלדן.
פעולה זו של המבקשים כך נטען הינה
העברת כספים
שלא כדין והעדפת נושים במרמה , במצב דברים זה אי מתן הצו במעמד צד אחד עלול להותיר את המשיב מול שוקת שבורה עת יבוא לממש את פסק הדין ככל שיינתן לטובתו במסגרת התביעה.

3.
במסגרת בקשה זו לביטול צו העיקול הזמני מעלים המבקשים באמצעות תצהירהם של המבקשים 3+4 את הטענות הבאות:
א.
הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי ואינה עומדת בפסיקה ככל שהיא מתייחסת לענין הטלת צו עיקול זמני.
ב.
השארת הצו על כנו מסבה למבקשים נזקים קשים ועלולה להביא להפסקת פעילותם
העיסקית בפרק זמן קצר.

ג.
המבקשים
היו לקוחות ותיקים של המשיב ובמהלך
תוקפה זו העניק להם המשיב אשראיים
במילויוני שקלים , אכן לאחרונה ועקב מלחמת לבנון השניה נקלעו החברות א+ב' למצוקה
תזרימית, המשיב החליט בנסיבות אלה לפעול כנגד החברות מבלי להתחשב במציאות זו, תוך שהם מקדמים מועדי פרעון של הלוואות שטרם הגיע מועד פרעונן על אף שהן משולמות כסדרן. לא זו אף זו, המשיב מסתיר מבית המפשט כי תשלומים רבים משולמים אף כיום
לרבות סכומים המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי.

ד.
המשיב גבה וגובה מהם ריביות מעל המוסכם בין הצדדים וזאת על פי חוות דעת שצורפה לבקשה .

ה.
המשיב כלל בכתב התביעה
סכומים שהוא יודע שאינם נכונים.
ו.
על פי המחאת הזכות הנ"ל הרי שחלק ניכר מהכספים האמור הועברו למשיב. יתרה מכך, מהמסמכים שצירף המשיב
עולה בבירור כי המחאת הזכות
לא היתה רשומה לטובת המשיב, גם
אם נכונה טענתו לענין המחאת הזכות עליו לפעול בדרך המשפטית הראויה
כנגד אותו צד ג'.
ז.
רו"ח צביקה רז מטעם הציע למשיב
הסדר פשרה לפרעון החוב ובמקום לדון בבקשה ולהחליט בה בחר המשיב משיקוליו לפעול בדרך משפטית.
ח.
ביום 5.6.06
פנו המבקשים 3-ו' 4
למשיב ובקשו להגדיל
את מסגרת האשראי וזאת כנגד
המחאת הזכות מהנאמנים של רשת קלאב מרקט, מאחר והמשיב סירב להענות
לבקשה הם פנו
לחב' אלדן לקבלת הלואה
כנגד המחאת הזכות
ובקשה זו נענתה בחיוב. לטענת המבקשים 3+4
הם הבינו כי חב' אלדן קיבלה
שחרור מהמחאת הזכות
לטובת המשיב כפי שיתקבל שחרור דומה מבנק לאומי אשר אף
כלפיו היתה המחאת זכות לגבי מחצית הכספים המגיעים מהנאמנים.
ביום 16.7.06 קיבלו החברות א+ב פיצוי מאת הנאמנים בסך של 800000 ₪ כשמחצית מסוכם זה הועברה לחב' ב' לצורך ביצוע תשלומים חיוניים לרבות תשלומים למשיב.
במעשיה
המתוארים לעיל נטען כי המשיב פנה לבית המשפט לשם קבלת צו העיקול הזמני באי נקיון כפיים ותום לב.

4.
במהלך הדיון בבקשה שהשתרע על פני שתי ישיבות נחקרו המצהיר מטעם המשיב וכן המבקש מס' 4.
במסגרת חקירתו של מר כהן מטעם המשיב הוצג מכתבה של חב' ב' למשיב (מב'1) אשר מהווה הצעת המבקשים לסיים הסכסוך בין הצדדים.
מהמסמך
הנ"ל עולות
העובדות הבאות: ראשית, חב' סגרה נכון למועד כתיבת המסמך שאינו נושא תאריך את החלק העיקרי של נקודות המכירה ובתוך שבוע
עד 10 ימים יסגרו כל נקודות המכירה. כמו כן כל העובדים
למעט עובד יפוטרו מהלך זה נועד לביטול כל ההוצאותה שוטפות של החב'.
שנית- נחתמו 2 הסכמים:
האחד עם חב' בשליטת רמי לוי הבעלים של שיווק השקמה (להלן הסכם יפיז) השני, הסכם מיום 15.1.06 עם נובל – גאמפ בעסקה עם שופרסל, שני הסכמים אלה אמורים להניב הכנסות שוטפות אשר
מיועדות להקטנת החוב.
שלישית – כל המלאי אשר נותן במחסני חב' ב' בהיקף של 300 אלף ₪ נמכר לקבוצת יפיז בשיטת הקונסיגנציה והתמורה תועבר לחב'.
רביעית – מעבר למקדמה אשר נתקבלה מהנאמנים ואשר הועברה למשיב לא נתקבל כל סכום .
חמישית – החב' תפרע סך של 300000 ₪ מתוך סה"כ החוב בסך של 1,700,000 ₪ ב 6 תשלומים שווים
.
ששית
- התמורה
שתתקבל משני ההסכמים הנ"ל תחולק בין המשיב לבנק לאומי באופן יחסי ליתרת החוב וזאת על פי השעבוד הוטף הרשום לטובת שני הבנקים.
שביעית – בתקופה של שנתיים מיום שייחתם הסכם מחייב בין החב' ב' ובעליה לבין המשיב תשלם החב' את הריבית בגין
יתרת החוב
לבנק לפי פריים + 0.5.% בגין הלוואות מוסדרות שיועמדו
לזמן קצר. בתום שנתיים מיום שייחתם ההסדר תיפרס יתרת ההלוואה לתקופה של 10 שנים במסמך זה מצהירה חב' ב' בשם המבקשים כי אינם מבקשים מחילה ו/או מחיקה אלא מבקשים מהמשיב להתאזר
בסבלנות על מנת
שיוכלו לעמוד בהסדר ככל
שיואשר על ידי המשיב.

ב.
מר כהן במסגרת חקירתו הנגדית
ובהתייחסו
למסמך הנ"ל מציין כי מבחינת המשיב ההצעה הנ"ל איננה רצינית, מאחר שהמבקשים לא שיפרו את הצעתם הרי שבנקודת זמן זו הסתיים המו"מ. לדעת מר כהן אחת הסיבות לאי רצינותה
של ההצעה היתה העדר בטחונות.
נימוק נוסף שהביא את המשיב לנקוט בהליך של הטלת עיקול זמני לגירסת המשיב היה אי העברת הכסים על פי המחאת הזכות מהנאמנים
של קלאב מרקט אשר הועברו לחב' אלדן.
מר כהן העיד
כי הוא באופן אישי ניגש לחנות המשביר לצרכן בת"א ומגלה שם מעילים עם המותג ריבק ליין למרות שלפי הצהרת המבקשים אמורים להיות בבעלות חב' יפיז אף שהסדר
בין המבקשים לחב' יפיז נעשה ללא הסכמתם.

ג.
במסגרת חקירתו
הנגדית של המבקש מס' 4 הוצג בפני
ו מסמך (מש/1)
שנחתם ביום 29.8.06 בין חב' יפזי לבין חב' א' והמבקשים
3ו-4 הסכם זה הוא ההסכם הראשון המוזכר במב/1
ונמסר למשיב.
עוד מתברר כי כחודש לאחר חתימת מש/1
נחתם הסכם נוסף מש/2 שבמסגרתו קיבלה חב' ב' המחאות על סך של 400,000 ש"ח והוא לא הובא לידי המשיב. המבקש מס' 4 טוען כי לא היה מחוייב להציגו
למשיב בשל אי חתימתו כחוק על ידי החב'. המבקש מס' 4 מאשר
את קבלת ההמחאות על פי מש/2 כמו כן אישר כי אף אחת מן ההמחאות לא הופקדו אצל המשיב. כמו כן אישר כי בהתאם לאמור במש/1 ו-מש/2 הם העבירו את פעולתם לחב' יפיז ברשת המשביר לצרכן.
עוד עולה מחקירתו כי ביום 15.5.06 (מש/3) הם פונים למשיב ומבקשים הלוואות גישור של 400,000 ₪ ואשר כבטחון לסילוקה הם מציעים לשעבד למשיב את תביעתם מרשת קלאב מרקט, המצהיר מאשר בהמשך חקירתו כי המשיב כמו בנק לאומי סירב להעניק להם את ההלואה. עקב סירוב זה הם פנו לחב' אלדן וזו הסכימה להעניק להם הלואה של 250000 ₪ כנגד שיעבוד והמחאת זכות לקלאב מרקט.
המצהיר נאלץ להודות כי לא המשיב ולא בנק לאומי נתנו לו אישור לשחרור השעבוד ולביטול המחאת הזכות.
מהמשך
חקירתו של המצהיר עולה כי על פי מש/5
מציעים המבקשים להפקיד בידיו סכום של 200000 ₪ שהוא סך כולל של 4 המחאות בסך של 50000 ₪ כל אחד מחב' אלדן.
כאשר נשאל המצהיר
מהו סכום הכסף שקיבלו מהנאמנים של קלאב מרט בסך כולל של 800000
₪ הועבר למשיב העיד המצהיר כי הפקדנו סכומכים באופן עקיף.
לאחר שעיינתי בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות
את הבקשה לביטול צו העיקול הזמני וזאת מהנימוקים הבאים:
ראשית – באשר למבקשים 3ו 4
הרי שעל פי הצהרתם במב/1 שהופנתה
למשיב נאמר בסעיף 6: "לבקשתך, אנו האחים אמנון ועודד ריבק מציינים כי לצערנו איננו מחזיקים ו/או
אין בבעלותינו רכוש כלשהו. הן נדל"ן והן לענין נכסים נזילים.
כל רכושנו מתמצה בהחזקת מניות בקבוצת ריבק".
די בהצהרה זו על מנת להגיע למסקנה כי ככל שינתן

פסק דין
כנגד המבקשים 3+4
יעמוד המשיב
בפני
קשיים לא מבוטלים לגבות את החוב ככל שייפסק כנגדם.
לפיכך אין עילה לבטל את צו העיקול אשר מופנה למבקשים 3+4.
שנית – החב' א+ב' הציגו בפני
המשיב מצג שווא לפיו הכספים אשר היו אמורים להתקבל מהנאמנים
של רשת קלאב מרקט יועבר אליה בהתאם להמחאת הזכויות כשבפועל בניגוד לאמור בהמחאת הזכות
שלא בוטלה הועברו הכספים לידי חב' אלדן . המבקש מס'4 אינו מכחיש את העובדה כי אין בידיו אישור מטעם המשיב על ביטול המחאת הזכות. פעילותם של המבקשים
מאחורי גבו של המשיב לקבלת הכספים מהנאמנים תוך העברתם לצד ג' מוכיחה מעבר לכל ספק כי המבקשים פעלו לקבלת הכספים מהנאמנים
תוך העברתם לצד ג' מוכיחה מעבר לכל ספק כי המבקשים פעלו שלא בתום לב ובמקום להעביר אליו את כספי הנאמנים הם הבריחו את הכספים. המסקנה מכך הינה כי המבקשים שלא כדין הבריחו כספים שהיו מיועדים למשיב וזאת ללא קבלת אישורו ו/או הסכמתו לכך.
עוד עולה מהחומר שבתיק כי הגם שלפי טענת המשיב כי קיים שיעבוד שוטף על נכסי החברות א+ב הרי שמלאי הסחורה והזכויות לספק מעילי עור לרשת המשביר לצרכן הועברו ללא הסכמתו לידי חב' יפיז.
שלישית – על פי מב'/1
ועל פי חקירת המבקש מס' 4 מה שנאמר במסמך זה לגבי סגירת החנויות והעובדים הוא נכון למעט העובדה כי המדובר בעובדה נוספת . לא זו אף זו אין לבוא בטרוניה כלשהיא כלפי המשיב בכך שלא היה מוכן לקבל את הצעת ההסדר כפי שגובשה על ידי רו"ח
רז. מתברר כי למעט ההצעות המפורטות בו לא השכילו המבקשים להעמיד בטחונות להנחת דעת המשיב לשם הבטחת ביצוע ההסדר ככל שהיה מתקבל. במצבן של חברות א+ב כעולה ממב/1 ולאחר הודאת המבקשים
3+4
כי החברות נמצאות בקשיי תזרים אין לצפות מן המשיב להמשיך ולהעניק לחברות הנ"ל כל אשראי נוסף שאין בצידו כל בטוחה. לענין זה מהימנים
עלי דברי מר כהן כי המשיב החליט להגיש את התביעה רק לאחר שנוכח לדעת כי ההצעות שהובאו בפני
ו אינן רציניות ואינן מגובות בבטחונות.
לא זו אף זו, מחקירת
המבקש מס' 4 עולה
כי מסיבות השומרות עמם לא טרחו המבקשים להציג בפני
בית המשפט את מש/2 הטענה כי החתימות על מסמך זה אינן בהתאם
לנדרש אינן רציניות שכן על
פי אותו מסמך הן קיבלו כספים מצד ג' . טענה זו הינה היתממות לשמה וחוסר תום לב אשר יש בו כדי לפעול לרעת המבקשים.
רביעית – ממסמך מש/6 עולה כי החברות א+ב או מי מהן אינן זכאיות לכספים נוספים מאת נאמני רשת קלאב מרקט
ובכך נסתם הגולל לפחות בשלב זה למקור כספי אחר שממנו תוכלנה החברות להקטין
את החוב
המבקשים לאור הצהרתם על סגירת החניות, הפסקת הפעילות ופיטורי עובדים אינם מציעים על כל
מקור כספי חלופי ממנו יוכלו לסלק את החוב או מרביתו. יתרה מכך העובדה כי החברות היו זקוקות לאשראי ואף הגדילו לעשות בפני
יתן לחב' אלדן לשעבד לטובתה את המחאת הזכות למרות שהיתה המחאת זכות קודמת שלא בוטלה על ידי המשיב ובנק לאומי כדי להצביע על קשיים כספיים אמיתיים בה
נתונות החברות.
המבקשים אינם תמי לב כפי שניסו להציג את עצמם. נהפוף הוא מתברר כי החברות באמצעות המבקשים 3+4 פועלות מאחורי גבו של המשיב ומבלי לקבל את הסכמתו פועלות באופן עקיף לקבל
אשראיים מצד ג' וכן להעביר את פעולותן לאחר,

6.
נוכח הדברים הנ"ל הגעתי לכלל מסקנה
כי המשיב עמד בנטל המוטל עליו להוכיח
כי אי מתן צו העיקול עלול להצביעו בפני
קושי רב אם לא בלתי אפשרי לגבות את החוב שייפסק.
לענין זה המחלוקת בין הצדדים
באשר לחוב הנטען והיקפו אין בו כדי לכרסם במסקנתי כי חששו של המשיב
לאור מעשיהם לש המבקשים כפי שהם
עולים מן
החומר שבתיק הינו חשש
כן ואמיתי ואשר על מנת להבטיח את החוב הפסוק אין מנוס
מהותרת צו העיקול על כנו.
דווקא
מן המסמכים שהוצגו במהלך הדיון כי המבקשים אינם נקיי כפיים בהעלימם
עובדות מן המשיב כמו מש/ב', כמו העובדה כי פנו מאחורי גבו של המשיב לקבלת כספים שהיו אמורים להגיע אליו תוך נטילת דרור
להתעלם מהתחייבות כלפיו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה
לביטול צו העיקול הזמני.
המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 7500 ₪ בצירוף מע"מ סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית
החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ט"ז באדר, תשס"ז (6 במרץ 2007) בהעדר

אורי פוני
, רשם








בשא בית משפט שלום 1093/07 מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור בע"מ, מ.א.ע ריבק ליין בגדי עור ואופנה 1997 בע, אמנון ריבק ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/03/2007)