פסקי דין על מצליח משה | פסקי דין על מצל מיחשוב מערכות מידע | פסקי דין על רוטשטיין מערכות מידע | פסקי דין על י. רוטשטיין מערכות מידע (1986) בע"מ

1246/05 הפ     23/02/2009




הפ 1246/05 מצליח משה, מצל מיחשוב מערכות מידע בע"מ, רוטשטיין מערכות מידע בע"מ נ' י. רוטשטיין מערכות מידע (1986) בע"מ




בעניין:

1



בתי
-
המשפט


בביתֿֿהמשפט המחוזי בתלֿֿאביב-יפו
הפ 001246/05


לפני:
כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל
/ ס. נשיא


23/02/2009




בעניין:

מצליח משה
מצל מיחשוב מערכות מידע בע"מ

3.
רוטשטיין מערכות מידע בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד' בר



המבקשים

נ
ג
ד



י. רוטשטיין מערכות מידע (1986) בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד ש' יובל





המשיבה

פסק דין


א.
מהות התובענה

זו בקשה לביטול פסק הבוררות של הבורר- עו"ד יורם ראב"ד (להלן: "הבורר"), מיום 22.01.04, מיום 28.04.04 ומיום 27.09.05.

הטעמים לביטול שנמנו על ידי המבקשים הם:


-
הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.
-
הבורר לא נימק את החלטתו.
-
הבורר לא פסק בהתאם לדין.
-
הבורר חרג מהסמכויות הנתונות לו.
-
קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל

פסק דין
סופי שאין עליו ערעור עוד.




ב.

עובדות רלבנטיות


בחודש מאי 2000 נחתם הסכם מכר אשר במסגרתו רכשה חברת מצל מיחשוב מערכות מידע בע"מ
(להלן: "המבקשת 2" ו/או "המבקשת") את פעילותה של חברת י. רוטשטיין מערכות מידע (1986) בע"מ
(להלן: "המשיבה"), תמורת סכום של כ-1,000,000$.
בין הצדדים הוסכם על רכישת רכוש קבוע ומלאי לפי רשימה ובסכומים אשר יהיו מקובלים על שני הצדדים (להלן בהתאמה: "ההסכם", "הממכר").
מר משה מצליח וחברת רוטשטיין מערכות מידע בע"מ
(להלן: "המבקשת 1" ו-"המבקשת -3" בהתאמה), היו ערבים להתחייבויותיה של המבקשת 2 כלפי המשיבה.

כמו כן הסכימו הצדדים כי העסקה תבוצע בהסתמך על הביצועים הכספיים של המשיבה נכון לשנת 1999 אשר הוצגו כמייצגים את פעילותה השנתית.
המבקשת העבירה את התשלום הראשון בסך 350,000$ במועד הקבוע בחוזה, וביקשה לדחות את מועד התשלום השני ולפריסתו ל-12 שיקים לצורך הבטחת הפירעון. מרבית השיקים בוטלו בטרם הגיע מועד פירעונם.

ביום 02.04.01, כ-10 חודשים לאחר חתימת החוזה, נשלח מכתב למנהל המשיבה בו דרשה המבקשת "להגיע להסדר חדש שיתאים לשני הצדדים ולא- שנממש את האופציה הקיימת להחזיר לך את הבעלות בחברה".
המשיבה דחתה את הדרישה ועמדה על אכיפת החוזה.
המחלוקת בין הצדדים הועברה לבוררות בפני
הבורר, כאשר הצדדים הגישו תביעות הדדיות.

יצוין, כי ביום 14.07.05 ניתן

פסק דין
בבית המשפט המחוזי של השופטת ר' שטרנברג- אליעז בעניין הבקשה להחזיר את הבורר לתפקידו ובה הוחלט:

"הבורר הנכבד ישלים את מלכאת הבוררות, פסק בוררות סופי יינתן עד ל-1.10.05".
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון והיא טרם נידונה.


ג.
טענות הצדדים

טענות המבקשת


המבקשת טוענת כי במהלך השנה הראשונה נתברר לה, כי עיקר המצגים אשר הוצגו בפני
ה לא שיקפו את האמת באשר לפעילות החברה.
לשיטתה של המבקשת, המשיבה הונתה אותה, הטעתה אותה והציגה לה מצגים שקריים.
או במילים פשוטות, הפעילות העסקית כפי שהוצגה ע"י המשיבה לא תאמה את המצגים.

באשר לקביעותיו של הבורר, המבקשת גורסת כי זה לא הכריע בעניינים שהיו מסורים לו, פסק בניגוד לדין, לא נימק את החלטתו ובעקבות כך חרג מסמכויותיו.
ועל כן יש לבטל את פסק הבוררות.
טענות המשיבה


המשיבה טוענת, כי המבקשים העלו את טענותיהם לראשונה , רק בהגיע המועד השני לתשלום. עובר למועד זה לא היו להם כל טענות בנוגע לאיכות הממכר (סעיף 3 לכתב התשובה).
על פי הנטען, המבקשים מנסים בעת ובעונה להמשיך להחזיק בעסק שרכשו, ולעכב את אכיפת הפסק, וכל זאת בעודם צוברים בהדרגה את מלוא הסכום שחייבים הם
לשלם בעבור רכישת הפעילות העסקית של המשיבה (סעיף 4 לכתב התשובה).

באשר לקביעותיו של הבורר, המשיבה מצידה מקבלת את פסק הבוררות במלואו לרבות אי פסיקת ההוצאות.

המשיבה טוענת כי המבקשים פעלו בפזיזות וברשלנות בעת המו"מ, וכי פסק דינו של הבורר הינו מנומק ושקול, וראוי לומר כי בפסיקתו הלך הבורר כברת דרך לעבר המבקשים ועל אף שכשלו בתביעתם בבוררות והבורר פסק שניתן לאכוף עליהם את ההסכם, העניק להם הבורר הנחה של 15% בתשלום משיקולי צדק (סעיף 6 לכתב התשובה).


ד.

פלוגתאות בין הצדדים


האם ישנה עילת ביטול תקפה לביטול פסק הבורר, מבין עילות הביטול שנטענו ע"י המבקשת?

ה.
קביעות רלבנטיות בפסק הבורר

ביום 02.01.04 ניתן פסק בוררות חלקי, בו דחה הבורר את תביעת התובעת וקיבל את עתירת המשיבה לאכיפת החוזה והורה למבקשת לקיים את החוזה בניכוי 15% מהתמורה (נספח ב' עמ' 28-38 לבקשה).

ביום 28.04.04 ניתן פסק משלים ובו נקב הבורר בסכום לתשלום בסך כולל של 473,177 דולר בתוספת מע"מ (נספח ג' עמ' 39-40 לבקשה).

ביום 27.09.05 ניתן פסק משלים נוסף בעניין שוויים לתשלום של כלי רכב, מחשבים וציוד.
הסכום הכולל שנקבע בגין כלל הציוד והמלאי הינו 391,694 ₪ (נספח ד' עמ' 41-43 לבקשה).

הבקשה לביטול פסק הבורר הוגשה ביום 07.11.05.

ו.

הקיימת עילת ביטול?


במסגרת ראש פרק זה נתייחס לכל אחת מעילות הביטול הנטענות ע"י המבקשים.

האם לא הכריע הבורר בעניינים שנמסרו לידיו?

חומר הראיות שהציגו הצדדים במסגרת הבוררות היה רחב היקף וסיכומי הצדדים היו מאות עמודים.


הבורר קבע בפסקו מיום 22.01.04 כדלקמן (נספח א' לבקשה):

"התובעות העלו טענות רבות בתמיכה לתביעתן ולהגנה שכנגד וכך גם הנתבעת בתשובתה לטענות אלה ובתמיכתה לתביעה שכנגד. שקלתי את כל הטענות שהובאו בפני
בסיכומיהם המלומדים של ב"כ הצדדים ועם זאת, איני מוצא להתעכב על הטענות הרבות שהועלו כאמור, משום שדי, לצורך הכרעה בתביעה ובתביעה שכנגד שבפני
י, בטעמים שיובאו בהמשך".

ואמנם, אף אם הבורר לא הכריע באחת מהטענות הרבות שהועלו בפני
ו, אין בכך בכדי להחיל על פסק דינו את עילת הביטול כפי שהיא מופיעה בסעיף 24(5) לחוק הבוררות.
כפי שבית המשפט אינו חייב לפסוק בכל טענה וטענה שמועלית בפני
ו, ורשאי הוא לתת את דעתו על אלו טענות הוא מכריע, כך רשאי גם הבורר להפעיל את שיקול דעתו בדבר הטענות שנחוץ לדון בהן.
לכן אני דוחה את הטענה.

האם פסק הבורר שלא לפי הדין המהותי ובהיעדר נימוקים?

הדין:
"בית משפט אשר דן בהחלטה אינו מעביר ביקורת על תוכנו של הפסק ושיקולי הבורר, אלא אך ורק על מתכונתו של הליך הבוררות, וזאת למעט במקרה אשר בו נמצא הפסק מנוגד לתקנת הציבור. בית המשפט לא יבטל פסק בורר בשל טעות שנפלה בו, או בשל שגיאה ביישום הדין המהותי. עילות הביטול המנויות בסעיף 24, אינן מאפשרות בחינת תוכנו של הפסק, אלא, רק בדיקת תקינות ההליכים" (ה"פ (ת"א) 515/07
חדד גבריאל נ' פוזיילוף עמוס
פורסם ב- נבו; ע"א 388/81
תימורים מושב שיתופי להתיישבות

חקלאית בע"מ נ' משתלת ויצמן סול כהנא בע"מ
, פ"ד לו
(4) 253,264; ע"א 7765/07
קופת חולים מאוחדת נ' ניסים ג'נח
, תק. על 2007(4) 1315, 1317).



יישום הדין לענייננו

סעיף 13 להסכם שבין הצדדים קובע:

"...הבורר לא יהיה כבול לדיני הראיות אך יהיה כפוף לדין המהותי ויהיה חייב לנמק את פסק דינו".

"הנחת העבודה" של חוק הבוררות היא כי הצדדים סומכים על פוסק מחוץ למערכת בתי המשפט ועל שיקול דעתו, ללא עוררין, כך שהוא ברמה העקרונית גם לא חייב לנמק את קביעתו לצד זה או אחר לגבי העומדים לפניו לבוררות.
אם הבורר הנבחר הוא גם בעל מקצוע בתחום המשפטי, רשאים הצדדים כמובן לקבוע שהוא ינהג לפי דיני הראיות, וינמק את החלטתו, אבל גם בסיטואציה מעין זו, המחוקק לא התיר להם לגופו של עניין לערער על קביעותיו של הבורר הן העובדתיות והן המשפטיות, ואיפשר לצד החושב שהוא נפגע לעתור לביטול פסק הדין אם ביהמ"ש יסבור כי התנהלותו של הבורר נמצאת
במסגרת עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

במקרה הנוכחי בחרו הצדדים בבורר משפטן.
מכאן שהצדדים סמכו על כושר הניתוח של הבורר, ידיעת הדין, הבנתו, ויישום הדין על המקרה שבפני
הם.

באשר לתקיפת הפסק בעילות שנמנו לעיל, ההלכה הרווחת היא כי על בית המשפט לקיים את פסק הבוררות ככל שהדבר ניתן וע"י כך מצמצם את התערבותו בהכרעת הבורר.
התערבות בית המשפט תיעשה רק במקרים חריגים בהתקיים אחת העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.
קבעה השופטת א' פרוקצ'ה ברע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים- כפר שיתופי להתישבות חקלאית בע"מ, נז(6) 605):

"בית המשפט גם אינו רשאי להעמיד את הפסק במבחן ביקורתו הוא- אם צודק הוא או בלתי צודק בהתאם לתפיסתו שלו. עליו להעמיד למבחן את פסק הבורר בשאלות יסוד שעניינן, בעיקרן, בחינת תקינותו הבסיסית של הליך הבוררות- קיומו של הסכם בוררות בר תוקף, מינוי בורר כדין, פסיקה בתוך גבולות הסמכות, שמירה על כללי צדק טבעי, עמידה באמת מידה של תקנת הציבור, ועוד שורה של עניינים.
גלישת הביקורת השיפוטית על פסק הבורר מעבר לעילות הביקורת הצרות כאמור מפרה את האיזון הראוי בין העצמאות וחופש הפעולה שהמחוקק ביקש לתת בידי מוסד הבוררות לבין אינטרס הציבור בקיום פיקוח שיפוטי צר בלבד על תקינותם של הליכי הבוררות".

הפסיקה פרשה את דרך ההנמקה של הבורר והתייחסותו לפלוגתאות שהועמדו לבחינתו, באלו המילים:

"
די בכך שהפסק ינמק כך שיהא בו להראות לקורא כי לא נעלמו מעיני הבורר הנושאים שעמדו לפניו להכרעה. כי לא נשתכחו מלבו טענות הצדדים, כי מצויה בו התייחסות עניינית לכל אלה וכן טעמים, לפחות בתמצית, שהביאו לתוצאות הפסק".

(ע"א 1325/99
קולקר נ' דיפלומט אופנועים (1985) בע"מ ואח'
,
פ"ד מז(3) 89, 96).

המחוקק והפסיקה לא דרשו מהבורר שיירצה את שני הצדדים, אלא שישרטט את נימוקיו והנושאים שבדק, אם נדרש ע"י הצדדים לנמק את פסק הדין.

ואומנם, אף אם טעה הבורר בפירוש הדין הרי הלכה היא כי "טעויות בפירוש הדין וביישומו מצד בורר, אשר לגביו הותנה בהסכם הבוררות שיפסוק בהתאם לדין, אין בהן כדי להוות עילה לביטול הפסק על יסוד סעיף 24(7) לחוק".

(השופט ת' אור ברע"א 113/87 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' יהודה שטאנג ובניו בע"מ, פ"ד מה (5) 511).

אשר על-כן אני דוחה הטענות בדבר טעות ביישום הדין וגם אני דוחה את הטענה בדבר היעדר נימוקים.




האם חרג הבורר מסמכותו?

לא מצאתי בסיס עובדתי או משפטי לטענות המבקשים בעניין החריגה מסמכות.
המבקשים טוענים כי מכיוון שהבורר נדרש לנמק את פסק הבוררות ולפסוק על פי הדין והוא לא
עשה כן, חרג הוא מסמכותו
(ובלשון סעיף 5.25.4, בעמ' 12 לבקשה):

"במעשיו ובמחדליו דנן חרג הבורר הנכבד מהסמכויות שניתנו לו לפי הסכם הבוררות..."

דין הטענה להידחות ולו מהטעם שטענות המבקשים בדבר העדר הנמקה וטעות בדין נדחו על ידי.
כמו כן, יצוין כי התקיימותה של עילת ביטול כזו, אין בה כדי לבסס עילת ביטול עצמאית מכוח
סעיף 24(3) בנסיבות שתוארו.

בנוסף, אציין כי הסכם הבוררות שבין הצדדים לא צורף לבקשה.
(ראו בעניין זה
פרופ' ס' אוטולנגי,
בוררות- דין ונוהל
,
מהדורה רביעית, בעמ' 1010):

"מתוך שמדובר בחריגה מהסמכויות הקבועות בהסכם הבוררות, ברור מאליו שיש לצרף את הסכם הבוררות לבקשה לביטול, כחלק מהוכחת העילה".

קבע השופט י' בנאי בת"א (ב"ש) 460/91 הירשל נ' שמוע, תק- מח 92(2)883 בפסקה 5 בדחותו בקשה לביטול הפסק:

"הסכם הבוררות לא הוגש בפני
ומשום כך אין אפשרות לבדוק אם הבורר חרג מהסמכויות שנתנו לו לפי הסכם זה".

וכן אני דוחה את הטענה.



הקיימת עילת ביטול בגינה ביהמ"ש יבטל פסק סופי שאין עליו ערעור עוד?


זו עילה רחבה, ומכאן שיישומה והחלתה יהיו במקרים חריגים כשבית המשפט חש שנגרם אי צדק ואין שום עילה מיוחדת היכולה לשמש בסיס לביטול הפסק. (ר' ס' אוטולנגי, בוררות- דין ונוהל, בעמ' 1101).
טיעון מעין זה הוא מחזור של טענות המבקשים בעילות האחרות בסגנון אחר, ולא נראה כי ניתן להיעזר בו בנסיבות דנן, כדי לעשות שימוש בעילה כללית ורחבה, שאמורה "להגן" על עיוות דין ולהביא לצדק.
טיעון מעין זה, במקרה הנוכחי, לא גורם לכך שבית משפט היה מבטל פס"ד סופי שאין עליו עוד ערעור.

סיכומם של דברים
:

לא מצאתי עילה להתערבות שיפוטית לביטולו של פסק הבורר במקרה דנן. פסק הבורר ניתן כדין בהליך תקין במסגרת סמכויותיו של הבורר בלא שנפגעו זכויות הטיעון של הצדדים ובלא שנגרם עיוות דין.
השאלה העומדת איננה אם פסיקת הבורר הינה נכונה וצודקת אלא, האם חרג מכללי ניהול הבוררות המוגדרים בדיני הבוררות באופן הפוסל את הפסק, והתשובה לכך היא בשלילה. התערבות שיפוטית לביטולו של פסק בורר מהווה צעד חריג, שיש לנקוט אותו במקרים נדירים, מקום שקיים לכך בסיס איתן. בית-המשפט אינו רשאי להתערב בפסק הבורר גם אם סבור הוא כי טעה טעות מהותית, וגם אם על-פי גישתו הפעיל הבורר את שיקול-דעתו בצורה בלתי שקולה. הצדדים קיבלו על עצמם מראש את הכרעת הבורר גם אם יטעה, וגם אם צד זה או אחר לא ישבע נחת מההחלטה.

(ע"א 785/82 גרסטל נ' מבני כפה חפץ בע"מ (16), בעמ' 298; ע"א 388/81 תימורים – מושב שתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' משתלות וייצמן סול כהנא בע"מ (17), בעמ' 264); פרופ' ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, (21), בעמ' 440).

ז.
סוף דבר

אני דוחה את הבקשה ומאשרת את פסק הבורר.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בקשה זו בסכום של 45,000 ₪ פלוס מע"מ וכן את הוצאות המשפט אותן יישום הרשם. הסכום ישא ריבית והצמדה עד לתשלומו בפועל.

ניתן היום 23/2/09, בהיעדר.
המזכירות תשגר עותק פס"ד זה, בהמצאה כדין, לב"כ הצדדים.



ד"ר דרורה פלפל
, שופטת
ס.נשיא










הפ בית משפט מחוזי 1246/05 מצליח משה, מצל מיחשוב מערכות מידע בע"מ, רוטשטיין מערכות מידע בע"מ נ' י. רוטשטיין מערכות מידע (1986) בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/02/2009)