פסקי דין על גולן דרורה | פסקי דין על מיכאלי מוטי | פסקי דין על צור גולן ואח' |

2588/03 פ     27/01/2009




פ 2588/03 מדינת ישראל נ' גולן דרורה, מיכאלי מוטי, צור גולן ואח'




בעניין:

1



בתי משפט


בית משפט השלום נתניה
פ
002588/03


בפני
:
כב' השופטת טלמור אביבה
תאריך:
27/01/2009



בעניין:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד
יעל מרמור
התובעת



נ ג ד



1 . גולן דרורה
- בעצמה

2 . מיכאלי מוטי
- בעצמו
3 . צור גו בע"מ ע"י נאשם 4.
4 . צור גולן - בעצמו
5 . עמית ברקאי - בעצמו

נאשמים 1, 2, 5 ע"י ב"כ עו"ד גוטרמן





הנאשמים

פרוטוקול


מופיע מפקח מהועדה המחוזית מר אבי פרטוש ומודיע שהתובע עו"ד בונה עבר ניתוח בעינו ולא בקו הבריאות עדיין ולכן לא יכול היה להגיע.

עו"ד מרמור:

אני מופיעה מטעם המאשימה לצורך שמיעת גזר הדין.

החלטה
הדברים נרשמים למען הסדר הטוב.

ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ט (27 בינואר 2009) במעמד הצדדים


_____________
א. טלמור, שופטת



גזר - דין

העבירות שעברו הנאשמים הינן עבירות חמורות ביותר.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ציין הדברים הבאים:
"מבקש שבית המשפט יטיל על כל אחד מהנאשמים קנס יומי הקבוע בסעיף 204 לחוק התכנון והבניה. לפי החישוב שלי מדובר על 35 יום ממתן הכרעת דין ועד היום, זה מגיע לסך של 45,000 ₪ לגבי כל אחד מהנאשמים. בנוסף מבקש שיוטל על כל אחד מהנאשמים את הקנס המקסימלי הקבוע בחוק דהיינו 65,000 ₪. מאחר ולדעת המאשימה הקנסות המקסימליים הקבועים בחוק אינם מספיקים כדי ליצור הרתעה, עותרים לכך שיוטל על כל אחד מהנאשמים 1, 2, 4, 5 עונש של מאסר על תנאי שיהיה בהם כדי להרתיע הנאשמים. כמו כן שיוצא צו הריסה, צו סילוק וצו איסור שימוש לגבי כל אחד מהמבנים נשוא כתב האישום לגבי כל אחד מהמבנים והאביזרים נשוא כתב האישום. מבקשים שהצו יהיה מידי.
אם הנאשמים לא יבצעו את הצווים, לא יהרסו ולא יסלקו את המבנים והאביזרים נשוא כתב האישום בעצמם תהיה רשאית המאשימה לבצע את הצווים, כשהוצאות ההריסה והסילוק יחולו על הנאשמים.
מדובר בעבירות בהיקף רחב ביותר כפי שמופיע בכתב האישום ובהכרעת הדין ובעבירות בעלות היבט מסחרי מובהק, הכל ענין של כסף. מדובר על דונמים רבים. ניהול המשפט ע"י הנאשמים היה דוגמא להתחמקות או נסיון להתחמקות מבירור האמת, לאורך תקופה מאוד ארוכה, הכל כמפורט בפרוט' הדיונים כשסופו של דבר הנאשמים נמנעו מלהעיד, אף שעדי המאשימה נחקרו ארוכות, כך גם בסיכומיהם נעשה שימוש בלשון בוטה, הכל כפי שמפורט בהם. בכך יש להצדיק את דעת המאשימה את הבקשות שלה לעונש שנתבקש בטיעוני המאשימה כמפורט לעיל."

ב"כ הנאשמים 1, 2 ו- 5 עתר להקלה בעונשם של הנאשמים בציינו כדלקמן:
"הנאשמים בתיק זה הם כולם אנשי ההתיישבות העובדת, מלח הארץ, אשר מרכז חייהם במושב חקלאי כפר חיים. במושב קיימים לצערם הרב סכסוכי שכנים ומשפחתיים קשים, אשר הם הסיבה האמיתית להגשת כתב האישום זה. כל הנאשמים הורשעו ע"י בית משפט זה בכל עבירות כתב האישום המתוקן, זאת לאחר שבית המשפט לא קיבל ולצערנו לא התייחס בהכרעת הדין לאף אחת מהטענות הרבות שהעלו הנאשמים בסיכומיהם, אולם בשעה שבית משפט
מגיע לגזור עונשם של הנאשמים, לטעמנו חובה עליו להתייחס לטענות הנאשמים לפחות לצורך הטיעונים לעונש ולפי האמור בטיעונים להקל בעונשם בהתאם. חברי ציין את התנהלות הנאשמים במשפט זה ואני מופתע, אם בית המשפט יבדוק את הפרוט' הרבים, את הדחיות הרבות שנוצרו אך ורק בגלל מחדלי המאשימה, ראשית באי מסירת חומר החקירה, לאחר מכן ביום ההוכחות הופיע חברי ורוצה לתקן כתב אישום ולהוסיף שני עדים ולהעיד אותם, והנאשמים שמתנגדים לכך מכל הבחינות, אז את זה צריך לזקוף לרעתם?. מדובר בכתב אישום משנת 2003, אשר תוקן ע"י המאשימה 4 פעמים.
ברור שלאור העובדה שבית המשפט הרשיע את הנאשמים, חובתו לקבוע עונש, אבל לאור דרך התנהלות התיק והעובדות שצויינו כאמור בסיכומים, אומנם לא הצליחו לשכנע לענין ההרשעה, אבל אני חושב שבודאי יש מקום להתחשב בהם בענין העונש.
לגבי הנאשמת 1 - מדובר באישה נורמטיבית ללא כל עבר פלילי בת 67 חולה במחלת הסכרת ועקב כך סובלת מבעיות ראיה, מציג אישור רפואי מסומן נ/4. הנאשמת עברה הליך גירושין ארוך וטעון שתחילתו לפני שנים רבות, בתחילה נזרק אביה של הנאשמת ע"י בעלה באלימות מהנחלה. בעלה המשיך בדרכו האלימה וגם הנאשמת נזרקה יחד עם בנה הצעיר באלימות מביתה ומנחלת אבותיה. סופו של הליך הגירושין התרחש רק במאי 2007, ורק לאחר מכן יכלה הנאשמת לחזור לנחלתה. חלק מהליך הגירושין שכלל צווי הרחקה כנגד הבעל הוצא ע"י כב' בית משפט זה.
בשנת 98 חלה בנה הצעיר של הנאשמת והנאשמת נאלצה לטפל בו. הנאשמת נאלצה לוותר על כתובתה, על כספים ונכסים שהיו לה. מטעמים אלה נאלצת הנאשמת לעבוד כדווארית בגילה המתקדם, היא נאלצת לסחוב מטעני מכתבים כבדים, דבר שגורם לבעיות גב, הכל על מנת לנסות ולכלכל את עצמה. הסכם הגירושין שצורף לסיכומי נאשם 4 מעיד כי בזמן הרלוונטים לכתב האישום לא היה לנאשמת כל קשר לאישומים. פרנסתה של הנאשמת הינו כ-7,000 ₪ מחברת הדאר וקצבת זקנה של המוסד לבטוח לאומי. בשעה שבית משפט זה מגיע לגזור דינה של הנאשמת, הוא מתבקש להתחשב בגילה, במצבה הבריאותי והאישי, פרנסתה ויכולתיה הכלכליות ולעובדה שגורשה מהנחלה ראוי להתייחס במידת מעורבותה במיוחס לה. מבקשים להקל בעונשה בהתאם. לגבי נאשם 2 - מדובר באדם נורמטיבי ללא כל עבר פלילי. אדם מבוגר בן כ-60. הוא נכה אורטופדית בגב וברגל ומוכר ע"י הבטוח הלאומי כנכה בשעור 30 אחוז. מגיש את המסמכים מסומנים יחד נ/5. את לחמו מוציא מקצבת המוסד לבטוח לאומי ואת יומו מעביר בעזרה לאישתו שאינה צעירה גם כן בטיפול בפעוטון של 3 ילדים קטנים.
מבקש להתחשב בגילו, מצבו הבריאותי, פרנסתו ויכולתיו הכלכליות ולהקל בעונשו בהתאם. לגבי נאשם 5 - מדובר באדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, אשר עבר לפני זמן רב אירוע טראומטי של מות אביו ממחלה קשה. מאז הנאשם תומך באימו ובאחותו התלויות בו בפרנסתו. הנאשם גרוש עם ילדה אשר גם בה הוא תומך כלכלית. הנאשם בוגר יחידה צבאית מובחרת, בעל דרגת רס"ן ומשרת עד היום בשירות מילואים פעיל. הנאשם הנדסאי מכונות. בעקבות תאונה שעבר הנאשם בשנת 2002 הוא סובל מבעיות בריאות עם סיכון גבוה להחמרה שגורמות לו בעיות ריכוז, אינו עובד בעבודות פיזיות או בעבודות הכרוכות בלחץ ומתחים, לכן כיום אינו עובד באופן מלא ונאלץ להסתפק בעבודה חלקית כיועץ טכני מלווה למפעלים. בית המשפט מתבקש להתחשב במצבו הבריאותי האישי, ומעורבותו הרחוקה בעבירות הנטענות גם עפ"י טענות המאשימה. באשר לבקשות המאשימה לגבי הקנס היומי - אין מקום להטלת קנס יומי כמבוקש בטיעוני המאשימה לעונש, לא הובאו כל ראיות בענין. לגבי הבקשה לכל העונש החמור שמבקש חברי - יש לזכור שמדובר כאן בנאשמים עם נסיבות אישיות לא קלות, ולכן מבקשים שבמידה ובית המשפט כן יענה לבקשות חברי בענין הצווים שביקש שענינם צווי הריסה, סילוק ואיסור שימוש, מבקש שכל צו שינתן בענין זה ידחה ביצועו על מנת לאפשר לנאשמים לפעול
לצורך הוצאת היתרים הנדרשים בחוק שכן עדיין הנאשמים לא פעלו בענין זה מעולם ולכן זקוקים לזמן כדי להגיש את כל הבקשות הנדרשות לצורך כך הן בעצמם והן ע"י מי שצריך לעשות זאת לטענתם. באשר לעונש המאסר על תנאי שהתבקש ע"י המאשימה, מבקש שלא יוטל עונש מאסר על תנאי על הנאשמים לאור ההשלכות שיכולות להיות לענין, הכל כפי שפרטתי בטיעוני לעיל."

נאשם 4 עתר להקלה בעונשו בציינו הדברים הבאים:
"מצטרף לכל הטיעונים המשפטיים והאחרים שהועלו ע"י עו"ד גוטרמן
. הם תקפים גם לעניני. אני גם חוזר על כל הטענות שבסיכומים, אולם זאת לצורך הטיעון לעונש.
מבקש להתחשב לענין העונש במצבי האישי כדלקמן: אני גדלתי למשפחה לא מתפקדת מבחינת היחסים עם אבא אלים שגם לא עבד, המצב בבית היה דחוק, תמיד היינו בחובות. מגיל 13 נאלצתי לצאת לעבוד יום ולילה כדי להצליח לכלכל את המשפחה. עזבתי את לימודי התיכון כדי לפרנס ובהמשך בצבא השלמתי תואר בכלכלה ומנהל. שנים אלו עיצבו אותי כאדם שיודע אחריות מהי וחובה מוסרית מהי, שיודע תמיד לעזור ולתת כתף לכל דורש. בצבא שרתתי 12 שנים חובה וקבע כלוחם מפקד ובהמשך כקצין, אני עדיין משרת במילואים ומעורב במלאכת הקודש של הודעה למשפחות מלאכה קשה מנשוא. בשירות חובה קיבלתי אישור לעבודה פרטית, עבדתי כשומר בחברה פרטית ובימים כקצין בצה"ל. בקבע המשכתי כדי לתמוך במשפחתי עד שחרורי בדרגת רס"ן.
באשר למצבי הרפואי - בזמנים הרלוונטים לכתב האישום עבדתי כשכיר במשרה מלאה בחברה בשם סלע צורים בע"מ, החל מיוני 2003 נאלצתי להפסיק את עבודתי שם ובכלל מאחר ועברתי תאונת דרכים קשה, במשך למעלה מחצי שנה לא עבדתי כלל, עברתי ניתוחים, תקופת החלמה ופיזיוטרפיה. תוך כדי התנהלות תיק זה חליתי במחלה כרונית קשה, הוגדרתי כחולה אסטמה, אני נוטל סטרואידים באופן קבוע, מתקשה לתפקד בכל תקופות החורף ועונות המעבר. אני סובל קבוע מדלקות ריאות. למרות הפגיעות האמורות, לא תבעתי פיצוי על מנת שאוכל כנכה.
לענין תרומה למדינה ולחברה אני מתנדב פעיל בעמותת אמיגו שעוזרת בכל הארץ לנזקקים. בימים שלאחר פינוי גוש קטיף התגייסתי לתמוך כלכלית ומוראלית במפונים על כל קצוות הקשת הדתית והפוליטית, עזרתי בכך שלאורך כ-8 חודשים אני ומתנדבים אחרים הזרמנו להם מחברות ואירגונים אמצעים וכספים וכן ציודים כמו כיריים לבישול, מקררים, שירותים ניידים וכו' על מנת שיוכלו לשקם עצמם. לענין ההליכים בתיק הזה - התיק מתנהל משנת 2003 גרם לי עינויי דין, צרך ממני משאבים רבים. בנסיבות אלו, מבקש להתחשב בי לענין העונש ולהקל ככל שניתן."

נאשם 5 עתר להקלה בעונשו בציינו כדלקמן:
"אני רוצה להוסיף ולומר לענין העונש כך: נולדתי בקיבוץ אלונים בעמק יזרעאל בשנת 1964, אבי היה יליד הקיבוץ ואימי ילידת טבריה. עזבנו את הקיבוץ בשנת 70 ובשנים האלה עזבנו בלי כלום. הורי עבדו יום ולילה כדי לכלכל אותי ואת שתי אחיותי. בשנים אלו כבן בכור הוטלה עלי אחריות לעבוד ולסייע בטיפול אחיותי שלמעשה גידלתי אותם. יצאתי לעבודה בחוץ מגיל 14 ולקחתי חלק בכל מה שנדרש. כל חיי הייתי קשור לאבי שהיה אדם משכמו ומעלה בכל המובנים ולצערי הרב התגלתה אצלו מחלת סרטן הריאות, עבר כריתת ריאה ימנית במטרה לנסות לעצור את התפשטות המחלה. המחלה לא נעצרה ותוך 8 חודשים נפטר ז"ל. נפטר בגיל 64.
במשך 8 חודשים האלו הפסקתי כל פעילות וסעדתי אותו יום יום בבית החולים ב-3 ניתוחים קשים ובטיפולים השונים. מאז מותו גם בגלל החינוך שספגתי כילד וגם בגלל חוש אחריות ומוסר וגם בגלל בקשתו שביקש ממני 3 ימים לפני מותו לקחתי על עצמי תמיכה מלאה באימי ובאחותי ואני פועל ועושה הכל כדי לדאוג להם. בצבא שרתתי 5 שנים והייתי מ"פ וקצין סיור ביחידה ששם אני משרת עד היום במילואים פעילים. אני גרוש מאז שנת 97, אב לילדה ומשלם מזונות. מציין שבתי גרה מאוד רחוק ממני והביקורים פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני לאורך כל כך הרבה שנים כרוכים בנסיעות של מעל 20,000 ק"מ לשנה ויש לזה תג מחיר וזמן גבוה מאוד. בשנת 2002 נפגעתי בראש, פגיעה שגרמה לזעזוע מוח ואובדן זיכרון וזמן קצר. יש לי פגיעת ראש שקוראים לה אמגיומה שזה למעשה סטגנציה של דם במוח מעל העין הימנית. זה מצב מגביל ומאיים עם עתיד לא ידוע שיכול להשאר פסיבי או להצריך ניתוח. כמו כן מאז התאונה סובל מהחמרה קשה בפגיעה בגב, פריצת דיסק חמורה ופגיעה עיצבית בחוליות הצוואר שגורמת לכאבים ולמגבלה תנועתית ודלקת כרונית בכתפיים ובזרועות. מאחר ואני הטיפוס הנכנע ואין לי סיבה למסכנות ואני יכול להיות תלוי באופן כללי בגופי המדינה אני לא עושה זאת, אלא שיקמתי את עצמי, ובכספי הפרטי פיזיוטרפיה וטיפולי אלכסנדר. מעולם לא תבעתי כספית בגין הנזק, לא דרשתי אחוזי נכות ולא הורדתי פרופיל צבאי. התופעות הקשורות לבעיה זו הביאוני לירידה משמעותית בכושר הריכוז והתפקוד. אני לא עובד באופן מלא כיום למעט מס' שעות כיועץ טכני. לאור כל האמור לעיל, מבקש להקל בעונש."

לאחר ששקלתי בזהירות יתירה טיעוני הצדדים אומר כי מדובר בעבירות חמורות ביותר שעבר כל אחד מן הנאשמים.
כפי שנפסק לא אחת – חוק התכנון והבניה דורש תחילת עבודה הבאה במסגרת עבודות הטעונות היתר, רק לאחר שאותה עבודה חוסה תחת היתר כדין במשמעות החוק .
ברור הוא כי ללא היתר בניה כדין לעבודות בניה הטעונות היתר אין מקום להתחלת בניה, וזאת ידעו הנאשמים היטב.
התכלית שעמדה כנגד עיני המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה היתה להגן על הציבור מפני עבודות בניה אשר לא תעמודנה בפיקוח הרשויות המופקדות על מתן היתרי הבניה כדין.
רשויות אלו מביאות בחשבון שיקוליהן בין השאר נושאי בטיחות בתחומים שונים, כגון בטיחות מבנים, בטיחות בניה , הוראות הג"א, מכבי אש וכיוצ"ב דרישות אשר עמדו בפני
המחוקק בבואו לחוקק את חוק התכנון והבניה והתקנות על פיו, וזאת על מנת להגן על ביטחון הציבור ורכושו ולמנוע סיכון חיי אדם.
בענייננו, מדובר בבניה ושימוש בהיקף משמעותי ביותר שבוצעה ללא היתר בניה ושימוש בבניה ובמקרקעין ללא היתר כדין ובניה ללא היתר בניה ושימוש ללא היתר כדין בבניה ובמקרקעין שכאלו מצדיקים ענישה משמעותית שיהא בה כדי לבטא את חומרת העבירות ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירות שכאלה, וכן את הסיכונים הגלומים בביצוע עבירות בהיקף משמעותי שכזה כמפורט בכתב האישום שבתיק פלילי 2588/03.
המסר שצריך לצאת מלפני בית המשפט הינו חד משמעי והוא שמדובר בעבירות חמורות ביותר בהיקף משמעותי המוסיף נופך עצום לחומרה, ובייחוד כאשר הנאשמים עדיין לא החלו לפעול לצורך הוצאת ההיתרים הנדרשים בחוק להכשרת הבניה והשימוש בה.
יחד עם זאת, אני מתחשבת לקולא בכך שנאשמת 1 בת 67, ללא עבר פלילי, חולה במחלת הסכרת, סובלת מבעיות רפואיות שונות כמפורט במוצג נ/4, הנאשמת עברה הליך גירושין ארוך וחזרה לנחלה נשוא כתב האישום כנטען ע"י בא כוחה במאי 2007. לנאשמת 1 קשיים כלכליים והיא נאלצת לעבוד לפרנסתה חרף גילה. בנוסף, בשנת 1998 חלה בנה הצעיר של נאשמת 1 והיא נשאה בעול הטיפול בו.

נאשם 2
כבן 60, ללא עבר פלילי, מוכר כנכה ע"י המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 30% - כמפורט במוצג נ/5, מתפרנס מקיצבת המוסד לביטוח לאומי, מסייע לאישתו בטיפול בפעוטון שבו 3 ילדים קטנים.
נאשם 4
עבד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו מגיל צעיר, שירת כקצין בצבא במשך 12 שנים ואף במסגרת השירות עבד בעבודה נוספת לצורך פרנסת משפחתו. במסגרת שירותו הצבאי השלים לימודיו ובידו תואר בכלכלה ומנהל. בזמן הרלבנטי לכתב האישום עבד כשכיר במשרה מלאה אך החל מיוני 2003 הפסיק עבודתו בשל פגיעה בתאונת דרכים קשה בעקבותיה במשך כחצי שנה לא עבד, עבר ניתוחים וטיפולי פיזיוטרפיה. תוך כדי התנהלות הדיונים בתיק הפלילי שבעניננו חלה במחלה כרונית מסוג אסטמה ובעקבותיה הינו סובל בעיות רפואיות שונות. נאשם 4 פעיל כמתנדב בעמותת אמיגו שעוזרת לנזקקים בכל רחבי הארץ.
נאשם 5 – ללא עבר פלילי, מגיל צעיר עבד לפרנסת משפחתו.
אביו חלה במחלה קשה והנאשם סעד אותו בזמן מחלתו. מאז פטירת אביו הוא תומך כלכלית באימו ובאחותו התלויות בו בפרנסתו. הנאשם גרוש ולו ילדה והוא נושא בתשלום מזונותיה.
נאשם 5
הינו בוגר יחידה צבאית מובחרת ומשרת כקצין בשירות מילואים פעיל. הנאשם הנדסאי מכונות במקצועו, בשנת 2002 עבר תאונה בעקבותיה נפגע בראשו ומאז סובל מבעיות רפואיות שונות. נאשם 5 אינו עובד כיום בעבודה פיזית או עבודה הכרוכה בלחץ או במתחים אלא בעבודה חלקית כיועץ טכני מלווה למפעלים.


בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי כאמור בזהירות יתירה הנסיבות כולן אני מורה בזאת כדלקמן:
1.
מוצא צו הריסה וצו סילוק לגבי כל אחד מהמבנים והאביזרים נשוא כתב האישום, אולם צווים אלו נדחה ביצועם למשך 12 חודשים מהיום.
2.

מוצא צו איסור שימוש לגבי השימוש בכל אחד מהמבנים והאביזרים נשוא כתב האישום
אולם צו זה
נדחה ביצועו למשך 12 חודשים מהיום.
3.
אני דנה נאשמת 1 לתשלום קנס בסך של 20,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב –10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.3.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.
4.
אני דנה נאשם 2 לתשלום קנס בסך של 20,000 ₪ או 180
ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב -10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.3.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

5.
אני דנה נאשמת 3 לתשלום קנס בסך של 25,000 ₪.
הקנס ישולם ב -10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.3.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.



6.
אני דנה נאשם 4 לתשלום קנס בסך של 20,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.3.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

7.
אני דנה נאשם 5 לתשלום קנס בסך של 20,000 ₪ או 180 ימי מאסר תמורתם.
הקנס ישולם ב -10 תשלומים שווים ורצופים כשהראשון לא יאוחר מיום
1.3.09 ובכל 1 לחודש
שלאחר מכן.
אי תשלום שיעור אחד משיעורי הקנס במועד מעמיד את כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.
זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום ב' בשבט, תשס"ט (27 בינואר 2009) במעמד הצדדים



_____________
א. טלמור, שופטת

רונית






פ בית משפט שלום 2588/03 מדינת ישראל נ' גולן דרורה, מיכאלי מוטי, צור גולן ואח' (פורסם ב-ֽ 27/01/2009)