פסקי דין על פולקובסקי | פסקי דין על הראל חברה לביטוח | פסקי דין על סמיון מרק

202132/09 בשא     04/03/2009




בשא 202132/09 פולקובסקי בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ נ' סמיון מרק




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא202132/09

א 26081/08
בפני
:
כב' השופטת אגי זהבה
– ס. נשיאה

04/03/2009




בעניין:



1. פולקובסקי בע"מ

2. הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד
יעקובוביץ ואח'




המבקשות
הנתבעות


נ
ג
ד


סמיון מרק



ע"י ב"כ עוה"ד
עוזרי ואח'
המשיב
התובע


החלטה


בפני
בקשה מטעם הנתבעות (להלן: "המבקשות") לביטול פסק הדין מיום 18.12.2008 אשר ניתן בהעדר כתב הגנה, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").


1.
רקע עובדתי
עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירוע לתובע (להלן: "המשיב") ביום 28.2.2002, עת שטיפס על סולם במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1 ונפל ממנו.

כתב התביעה הוגש ביום 16.10.2007 לבית המשפט השלום בחיפה ובעקבות בקשת המשיב ובהסכמת הנתבעת 1, הועברה התובענה לבית המשפט השלום בתל אביב.

משלא הוגשו כתבי הגנה, הגיש המשיב בקשה
למתן

פסק דין
בהעדר הגנה ביום 19.8.2008 וביום 3.9.2008 הורתי כי בטרם ינתן

פסק דין
, יגיש המשיב תצהיר להוכחת הנזק ופסיקתא לחתימה.

ביום 6.10.2008 הוגשו תצהיר ופסיקתא לחתימה ובהחלטתי מיום 6.10.2008 הורתי כי כתב התביעה יומצא למבקשות בשנית לאור הנסיבות לפיהן הוגשה התביעה לראשונה בבית המשפט בחיפה וקיומו של חשש כי כתבי הגנה הוגשו לבית המשפט בחיפה ואינם נמצאים בתיק אשר הועבר לבית המשפט השלום בתל אביב.

ביום 1.12.2008 הגיש המשיב בקשה חוזרת למתן

פסק דין
בהעדר כתב הגנה, לאחר שהמציא
בשנית את כתב התביעה לידי הנתבעות. ביום 18.12.2008 נחתמה הפסיקתא.

כעת עותרות המבקשות לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדן בהעדר כתב הגנה.


2.
טענות הצדדים
לטענת המבקשות, החל מחודש אפריל 2008, המועד בו הועברה התובענה לבית המשפט השלום בתל אביב, נוצר עומס עבודה חריג במשרד בא כוחן, אשר נבע מהיעדרותן של שתי עורכות דין אשר היו מצויות בחופשת לידה ובשמירת הריון ומעזיבתם של שני עורכי דין נוספים. כמו כן, טוענות המבקשות, כי המתמחה אשר טיפל בתיק נשוא הבקשה, נקרא לשירות מילואים בתקופה זו וכתוצאה ממצב זה, לא טופל התיק ולא הוגש כתב הגנה. לטענתן, מדובר בבלבול שארע במשרד ב"כ המבקשות ולא בזלזול בהליך המשפטי.

לטענת המבקשות גם העובדה כי התיק הועבר לדיון בפני
בית משפט בתל אביב, תרם למצב דברים בו לא הוגש כתב הגנה.

אשר לטענות ההגנה, טוענות המבקשות כי קיימות טענות הגנה טובות. לטענתן, הטענות שנטענו בכתב התביעה בדבר נסיבות אירוע התאונה מוכחשות ועל פי מידע המצוי ברשותן, הסולם היה תקין ונטול כל מפגע בטיחותי במועד אירוע התאונה בה טוען התובע כי נפגע בגופו.
לטענתן, התאונה אירעה משום שהמשיב, הוא התובע, פספס את אחד משלבי הסולם בעת ירידתו ממנו ומשכך אין לו להלין אלא כלפי עצמו. עוד טוענות המבקשות בעניין זה כי גם באם יוכיח המשיב כי המבקשות התרשלו וכי הסולם לא היה תקין, הרי שיש מקום לקבוע אשם תורם בשיעור מכריע.

לטענת המבקשות, גם בשאלת שיעור הנזק קיימות טענות הגנה טובות המצדיקות ביטול פסק הדין. לטענתן, לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת לפיה נכותו כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור 70%, כאשר הנכות המקבילה לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי עומדות על שיעור של 27% בלבד.


המשיב מתנגד לבקשה.

לטענת המשיב, עד למועד הגשת הבקשה יצגה ב"כ המבקשות רק את הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת 2") ומשהוגשה בקשה לביטול פסק הדין בטענת בלבול במשרד ב"כ המבקשות 1 ו-2, נימוקי הנתבעת 1
(להלן: "המבקשת 1") אינם עומדים לה שכן כאמור- המבקשת 1 לא יוצגה בתקופה שלפני הגשת הבקשה למתן

פסק דין
על ידי משרד עורכי הדין.

אשר למבקשת 2, טוען המשיב כי המבקשת 2 זלזלה בהליך המשפטי, התעלמה מהפניות הטלפוניות והכתובות למשרדה ב"כ ולמרות שנשלחו אליה מספר התראות בדבר הגשת בקשה למתן

פסק דין
בהעדר כתב הגנה, לא הגישה המבקשת 2 כתב הגנה מטעמה.

לטענת המשיב לא ניתן לראות בהשתלשלות העניינים ובאי הגשת כתב הגנה כנובעים מבלבול במשרד עורכי הדין המייצגים. לטענתו, הבקשה אינה מגלה כל נימוק למצב הדברים לפיו לא הגיבה המשיבה 2 לאף אחת מהפניות שנעשו למשרדה או להחלטות השיפוטיות שניתנו וזאת במשך 7 חודשים.

זאת ועוד, לטענת המשיב, טענות ההגנה אשר הועלו על ידי הנתבעות לא נטענו בתצהיר ודי בכך כדי לדחות הבקשה. לטענתו, טענות ההגנה נטענו באופן סתמי- כך למשל בנוגע לטענת תקינותו של הסולם – לטענת המשיב מדובר בטענה שנטענה ללא כל בסיס ומבלי שצורף תצהיר.


אשר לעניין מועד הגשת הבקשה, טוען המשיב כי הבקשה הוגשה באיחור ולאחר 30 הימים הקצובים להגשת בקשה לביטול

פסק דין
שכן הבקשה הוגשה ביום 19.1.2009 כאשר פסק הדין ניתן עוד ביום 18.12.2008. לטענתו, הגם שהחלטת בית המשפט מיום 18.12.2008 לא הומצאה לצדדים הרי שהיה על המבקשות לברר באמצעות עיון בתיק בית המשפט באם ניתנה החלטה בהמשך להגשת הבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה ובהמשך-הגשת תצהיר אימות ופסיקתא לחתימה.


3.
דיון ומסקנות
הסמכות למתן

פסק דין
בהעדר הגנה מעוגנת בתקנה 97 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כאמור:

"(א) נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם

פסק דין
שלא בפני
ו על יסוד כתב התביעה בלבד...".ו

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".


"במקרים בהם מוגשת מטעם הנתבע בקשה לביטול פסק-הדין, מחויב בית המשפט לשקול את הנימוקים שהעלה הנתבע לאיחור בהגשת כתב ההגנה, ובמיוחד מחויב הוא לשקול את סיכויי ההגנה של אותו נתבע ואת עיוות הדין שייגרם לו אם יינתן פסק-דין בהעדר הגנה"
[ראה: ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו)].

בע"א 276/62 פד"י יז 349, 358 נקבע כי בין שני הטעמים שעל בית המשפט לשקול, בבואו לדון בבקשה לביטול

פסק דין
שניתן על פי צד אחד – הטעם למחדלו של המבקש ועילת הגנה – הטעם השני עיקר והטעם השני טפל לו, אך עם זאת, אין להתעלם גם מן הטעם הראשון ובית המשפט זכאי לקבל מן הנתבע הסבר מה מנע ממנו להתגונן כראוי.

בבר"ע 88/72, פד"י כו 772, 773 קבע כב' השופט זוסמן כי:

"כידוע, מתייחס בית המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול

פסק דין
, אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. תובע הבא לפני בית המשפט מקבל עימו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי יריבו ואם הוא מזלזל במילוין, עליו לשאת בתוצאות. כמו שקבע השופט בהתאם להלכה הפסוקה העקבית של בית משפט זה, על המבקש ביטול להסביר לבית המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו, ולצורך כך עליו לעשות תצהיר".

בבר"ע

88/72
הנ"ל נדחתה הבקשה משום שלא הוגש כלל תצהיר. במקרים אחרים שנדונו בפסיקה
סרב בית המשפט העליון להתייחס להסברים כלליים בדבר טעות משרדית כהסבר למחדל, כאשר טיבה של הטעות לא הוסבר:ו
רע"א 442/89,
פד"י מג(3)
.824

מוכרים שני מסלולים לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד:
1.
ביטול מחובת הצדק – אם נפל פגם בהליך מתן ההחלטה,
2.
וביטול לפי שיקול דעת – ואזי נהוג להפעיל מבחן כפול: יש לבחון את הסיבה לאי התייצבות בעל הדין לדיון, וכן את סיכויי ההצלחה של טענות המבקש אם יבוטל פסק הדין.



4.
ביטול פסק הדין "מתוך חובת הצדק"
"פגם בהליך ההמצאה משמש, כשלעצמו, עילה מספקת לביטול ההחלטה. אולם, כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, 2003, עמ' 282, וכן ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל, פ"ד לז (4) 485, 486 ו).

בדנן, אין המבקשות מכחישות כי כתב התביעה נתקבל אצלן. אשר על כן, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

5.
ביטול

פסק דין
לפי שיקול הדעת
משלא נפל פגם בהחלטה אותה מבקשים לבטל, בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו אם לבטל את ההחלטה (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738).

במסגרת הפעלת שיקול הדעת, בית המשפט מציג לעצמו שתי שאלות:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא התייצב בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית, מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש להצליח בתביעה, אם יבוטל פסק הדין, ובשלב זה די בראיה לכאורה בלבד.

כך נקבע מפי כב' השופט בך בע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פד"י לז' (3) 431:

"אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח שבית המשפט יעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט.
אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי הבנה או בהיסח דעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות השנויות במחלוקת, לגופן".

השאלה השניה היא העיקר ולשאלה הראשונה אך נודעת חשיבות משנית (זוסמן, שם, עמ'
738).


6.
הטעמים לאי הגשת כתב הגנה
יפים לענייננו, דברי כב' השופט בך בע"א 32/83, ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, בעמ' 438:



"מהי הסיבה, אשר בגללה לא הייתה הופעה מצד המבקש? שאלה זו פחות חשובה מהשאלה הראשונה, אך גם היא בעלת משקל
.
אם יתברר, למשל, שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט
.
אולם אם מסתבר, כי אי ההופעה אירעה כתוצאה מצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יהיה בית המשפט נוטה, בדרך כלל, לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת, לגופן.
במקרה כזה יעדיף בית המשפט את השגת מטרתו העיקרית לעשות משפט וצדק על מגמתו לשמור על כללי הפרוצדורה בקפדנות וללא פשרנות מוגזמת".

(ראה: ע"א 717/72 [3], בעמ'
799
, וכן: ע"א 84/81 (בר"ע 25/81)[4]).

לטענת המבקשים, בלבול ועומס עבודה במשרדי בא כוחם הוא שהביא לאי הגשת כתב ההגנה במועד.


אין בעומס עבודה לכשעצמו כדי להוות נימוק לאי הגשת כתב הגנה במועד. מאידך, שוכנעתי כי לא זלזול בהליכים גרם לאי הגשת כתב הגנה במועד, ועל כן על מחדל זה ניתן לכפר בפסיקת הוצאות.


7.
סיכויי
הגנה
השאלה השנייה, בדבר סיכויי ההגנה, היא השאלה העיקרית, ובשלב זה, די להצביע על טענות הגנה סבירות (ע"א 32/83 אפל נ' קפח פד"י ל"ז(3) 431, א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 393).

"על המבקש להראות כי לגופו של העניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת. לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש".

וכן:
"... אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית".
(ע"א 5000/92 ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י' בן ציון, פד"י מ"ח).

על פי ההלכה - די בהגנה אפשרית קלושה, בכדי להתיר ביטול

פסק דין
. לאור גישה מקלה זו ולאור העובדה שנזק גוף לעולם שנוי במחלוקת, יש להעדיף קבלת הבקשה, כדי שהנושאים השנויים במחלוקת, ובכללם שאלת גובה הנזק – יזכו לדיון והכרעה שיפוטית מסודרת.



8.
האיחור בהגשת הבקשה
לטענת המשיב הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשתה כך שהוגשה 32 ימים לאחר מתן פסק הדין כאשר המועד הקבוע בתקנות הוא 30 ימים;

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מתווה את הדרך להארכת מועדים:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".נ

הדרישה ל"טעם מיוחד" מטרתה להוות נקודת איזון בין אינטרס בעל דין לסיום ההליך בעניינו לאחר שחלפה התקופה שנקבעה בחיקוק למתן הגנה לבין מבקש הארכה, שיש ויראה כי סיבה ראויה מנעה ממנו פעולה בתוך התקופה שנקבעה.ב
בחינה של המקרים שהוכרו על ידי הפסיקה מלמדת כי טעם מיוחד יוכר כאשר מתקיימים אירועים שהנם מעבר לשליטתו הרגילה של בעל הדין. כאמור בע"א רבקה ארנולד נ' צבי צ'רשוב ואח' פ"ד כ (2) 215, עמ' 224:

"הסמכות להאריך מועד נועדה, בין השאר, להתגבר על מצבים, שאליהם נקלע בעל דין ושבעטיים נבצר ממנו לעשות מעשה, כגון מצב בריאות לקוי".ו


9.
בענייננו, כטענת המבקשים, פסק הדין לא הומצא לצדדים, אלא רק ההחלטה העוקבת בדבר תיקון טעות בפסיקתא מיום 4.1.2009 וניתן לראות בכך "טעם מיוחד".
זאת ועוד, מדובר באיחור קל בן יומיים בלבד.



10.
לסיכום
הבקשה מתקבלת, והנני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

כתב הגנה יוגש תוך 30 יום. לאחר הגשת כתב ההגנה ייקבע מותב.

המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך 2,500 ₪ + מע"מ ללא קשר לתוצאות.


המזכירות תשלח לב"כ הצדדים עותק ההחלטה.


ניתנה היום, ח' באדר, תשס"ט (4 במרץ 2009), בהעדר





זהבה אגי, שופטת

ס. נשיאה


הקלדה: פנינה ש.






בשא בית משפט שלום 202132/09 פולקובסקי בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ נ' סמיון מרק (פורסם ב-ֽ 04/03/2009)