פסקי דין על קרנית- הקרן לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים | פסקי דין על חוסין ח'ליל עלי | פסקי דין על ריאד מחמוד עלי |

5551/02 בשא     07/04/2005




בשא 5551/02 קרנית- הקרן לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים נ' חוסין ח'ליל עלי, ריאד מחמוד עלי




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
בשא005551/02
בתיק עיקרי: א
016030/01

לפני:
כב' השופטת באום-ניקוטרה אתי
תאריך:
13/04/2005





בעניין

:
קרנית- הקרן לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים






המבקשת



נ
ג
ד




1. חוסין ח'ליל עלי


2. ריאד מחמוד עלי






המשיבים



נ
ג
ד




1. גיאבר עלי אלקטאוי
2. הקרן הפלסטינית לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים





משיבים פורמאליים
החלטה
בפני
בקשה לחייב את התובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת 3- קרנית- הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן:"קרנית").

המדובר בתביעה, שהוגשה כבר ביום 8.11.01 וכאשר הבקשה האמורה הוגשה כבר ביום 25.6.02 במסגרת בש"א 5551/02.

כבוד השופט כרמל, אשר דן בתיק זה מלכתחילה הורה בהחלטתו מיום 26.6.02, כי הבקשה תדון בקדם המשפט.

מאז מתן החלטה זו נתקיימו בפני
כבוד השופט כרמל מספר קדמי משפט, אלא שבקשה זו לא הוכרעה בהם.
ביום 16.6.04 קבע כבוד השופט כרמל התיק להבאת ראיות ליום 6.12.04 ועם מינויו של כבוד השופט כרמל לבית המשפט המחוזי – הועבר התיק לדיון בפני
.

כיום לפני מועד ההוכחות בקשה קרנית ליתן החלטה בבקשה, אלא שלא מצאתי לנכון להורות כך, משום שטרם נתנה תגובת הצד השני לבקשה.
בתחילת הדיון שנקבע להבאת ראיות חזרה קרנית על בקשתה ואילו ב"כ התובעים טען, כי אין מקום לחייב את מרשו בהפקדת ערובה כלשהי, שכן הוא נאלץ לצרף את קרנית לאחר שהנתבעת 2- הקרן הפלסטינאית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים טענה,
כי דין התביעה שכנגדה להדחות וכך מוצאים עצמם התובעים ללא כתובת כלשהי לקבלת סעד.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, היא התקנה הרלבנטית לענייננו ולפיה:

" (א)
בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע


ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

ומתי יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו ויחייב תובע להפקיד ערובה?

ברע"א 2146/04 של בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט א.גרוניס הציב בית המשפט את הזכויות שיש לאזן בינהן בבואנו לדון בבקשה להפקדת ערובה.

הזכות האחת – היא זכות הגישה לערכאות, שהנה זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (ראה רע"א 544/89, פ"ד מד(1)647 ), אשר אינה מוקנית רק לבעלי יכולת כלכלית.

הזכות האחרת – היא זכותו הקנינית של הנתבע, שלא יצא בחסרון כיס, אם תדחה התביעה שהוגשה כנגדו.

"הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים…"
(ראה רע"א 2146/04).

נטען כבר, כי התקנה עצמה לא קבעה קריטריונים להפעלת הסמכות "ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. הכלל הוא שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד….ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן שיקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו… הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך העניין כתובע המתגורר בחו"ל."

באותו

פסק דין
נקבע עוד, כי על בית המשפט לשקול, בנוסף לכך, גם שיקולים רלבנטיים נוספים ולבחון כל מקרה לגופו.

בתיק זה נשמעו עדויות לעניין החבות,
כאשר אחת השאלות שבמחלוקת הנה מיקום התרחשות התאונה- בין בשטח "
b
" ובין בשטח "
c
", כאשר לטענת קרנית, אין זה משנה באיזה מבין השטחים הללו התרחשה התאונה, שכן, גם אם התרחשה בשטח "
c
", הרי לא מדובר באזור של התיישבות ישראלית או אתר צבאי ובכל מקרה הגישה תעודת עובד צבור ולפיה התאונה התרחשה בשטח "
c
", שאינו אתר צבאי ואינו התיישבות ישראלית, כמוגדר בהסכם הביניים.

בשוקלי השיקולים הרלבנטיים, לרבות השלב בו מצוי התיק כיום, העובדה, כי על אף החלטתי מיום 6.12.04 לא ביקש ב"כ התובעים לחקור את מי מבין נותני תעודות עובד הצבור, שהוגשו לתיק ע"י הנתבעת 3, והעובדה, כי התובעים הנם תושבי הרשות, אשר לא הראו, כי להם נכסים כלשהם בארץ, אני מתנה את המשך ניהול התיק בהפקדת ערובה בסך של 6,000 ₪.

הסכום האמור יופקד בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטתי זו, שאם לא כן- אורה על דחיית התביעה.

המזכירות תעביר העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ז ב אדר ב, תשס"ה (7 באפריל 2005) בהעדר הצדדים

באום-ניקוטרה אתי
, שופטת
005551/02בשא130 עינת ישראלי






בשא בית משפט שלום 5551/02 קרנית- הקרן לפיצוי לנפגעי תאונות דרכים נ' חוסין ח'ליל עלי, ריאד מחמוד עלי (פורסם ב-ֽ 07/04/2005)