פסקי דין על סלמן דוד

2115/05 פ     08/07/2007




פ 2115/05 מדינת ישראל נ' סלמן דוד




בעניין:
1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
002115/05


לפני:
כבוד השופטת אנה שניידר
תאריך:
08/07/2007





בעניין
:
מדינת ישראל







המאשימה

נ
ג
ד


סלמן דוד







הנאשם

גזר דין

1.
הנאשם, שהינו הבעלים והמנהל של מוסך "הראל" באזור התעשיה של מעוז ציון (להלן – המוסך), הורשע בעבירות של איסור זיהום מים בניגוד לסעיף 20ב וכן סעיף 20 כ"א לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), בהשלכת פסולת ברשות הרבים המכילה חומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המוסכנים, התשכ"ג-1963, עבירות לפי סעיף 13(ג) לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק שמירת הנקיון), וכן באי התקנת מתקן איסוף, אי סילוק שמן משומש ואי שמירת מסמכים, עבירות לפי תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ"ג-1993 וסעיף 14 לחוק מניעת מפגעים, התשכ"א-1961.


יצויין, כי הנאשם זוכה מעבירות של לכלוך רשות הרבים על ידי הוצאת חביות שמן, גרוטאות וחלקי רכב לרחבה שליד המוסך, עבירות לפי סעיף 2 + 13(א) ו-(ב) לחוק שמירת הנקיון.

2.
לגבי העבירות שבהן הורשע הנאשם נאמר בכתב האישום, כי בששה מקרים בין התאריכים 26.11.03 ועד 4.6.04 הפעיל הנאשם את המוסך תוך יצירת מפגעים קשים ביותר לסביבה. מתוך המוסך, דרך תעלת ניקוז, גלשו, זרמו ונשפכו כמויות גדולות במיוחד של שמנים ומזהמים שונים למורד המדרון הסמוך אל המוסך לרשות הרבים, ומשם אל ערוץ נחל המתנקז לנחל שורק.

כתם השמן הגדול והמזהמים השונים גרמו למפגע קשה של זיהום קרקע במזהמים מסוכנים לבריאות ואף מסרטנים, הן במדרון והן בערוץ הנחל.

בנסיבות האמורות, השליך הנאשם פסולת לתוך מקור מים או בקרבתו, תוך זיהום מים, ובעשותו כן לא מנע פעולות המזהמות או עלולות לזהם מקור מים.

3.
בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי זיהום הואדי נמשך במשך תקופה די ארוכה ולמעשה קיים גם כיום.

על אף שב"כ המאשימה ציין כי לנאשם אין עבירות קודמות, הוא הדגיש כי מדובר בעבירות חמורות, שגורמות נזק של ממש לסביבה, ורמת הענישה המקובלת בבתי המשפט הינה גבוהה ומסתכמת בקנסות של מאות אלפי שקלים.

בנוסף לקנס, עתרה המאשימה להתחייבות כפולה בגובהה מהעונש הכספי, שיוטל למשך 3 שנים, וכן למתן צו שיורה לנאשם לפנות את הקרקע המזוהמת.

4.
הסניגור טען כי מדובר בזיהום ישן, ובשנים האחרונות לא נוצר זיהום חדש. מבחינה חזותית האזור שוקם לחלוטין או כמעט לחלוטין. הואיל וישנה צמחיה במקום – הדבר מוכיח שאין זיהום בקרקע. הסניגור הדגיש כי אין לנאשם כל עבירות קודמות, כי הנאשם השקיע רבות בעסק, אשר פועל ברשיון ותוך עמידה בכל הדרישות, וכי ישנו שינוי פיזי גדול לטובה בין המצב כפי שהופיע בצילומים שנעשו על ידי הפקחים מטעם המאשימה במסגרת דו"חות הסיור שלהם, לבין המצב שנראה בעת עריכת הביקור במקום על ידי בית המשפט ביום 19.2.06.

5.
הנאשם עצמו טען כי ביצע אחת לאחת את כל הדרישות שהוטלו עליו על ידי הרשויות במסגרת רשיון העסק, ופרס בפני
בית המשפט את נסיבותיו הכלכליות והמשפחתיות, (ארבעה ילדים קטנים). הנאשם טען כי עונש כספי כבד יגרום לו לפשיטת רגל ולפגיעה חמורה במשפחתו שכל פרנסתה עליו.

6.
אכן, העבירות שבהן הורשע הנאשם הינן עבירות שפגיעתן קשה והשלכותיהן חמורות. מקורות המים בארצנו הם משאב נדיר, שהצורך בשמירה עליו ברור מאליו.
ברע"פ 1223/07 סח עלי מורשד ואח' נ' מדינת ישראל
,
שניתנה ביום 12.2.07, (פורסמה במאגר נבו) קובע כב' השופט ג'ובראן:


"בית משפט זה עמד בעבר על הנזק הרב העלול להיגרם לכלל
החברה בשל ביצוע עבירות הנוגעות לפגיעה באיכות הסביבה,

בציינו: "שמירת הפסולת או פיזורה וניקוזה בדרך בלתי מבוקרת
תביא לפגיעה – לעיתים פגיעה אנושה – באיכות החיים, בצחות האוויר,
בזיהום מי-תהום, בהשמדת החי" (רע"פ 7861/03 מדינת ישראל
נ'
המועצה האזורית גליל תחתון). הצורך החברתי הגובר בשמירה על משאבי
הטבע ההולכים ומתדלדלים וההכרה בנזק שנגרם לכלל הציבור בשל

זיהום הטבע והסביבה, חיייבה את המחוקק לקבוע רמת ענישה
משמעותית לעוברים עבירות אלו, ואת בית המשפט בתורו לנקוט
מדיניות ענישה מחמירה כלפי אותם עבריינים (ראו רע"פ 244/96
כים ניר ניהול שירותי תעופה נ' מדינת ישראל
, פ"ד נ(3) 529)."

7.
לגבי אדם המבצע עבירות של זיהום מים נאמר בת.פ. (נצרת) 3381/05 מדינת ישראל
נ' גבן אסעד (תק – של 2005 (4), 14984:


"...הנאשם הינו חוליה בשרשרת הפצת הסיכון הבריאותי לתושבי

המדינה, אשר אינם מודעים כלל לסכנה האורבת להם מעצם שתיית
מי הברז, או אף אכילת פירות וירקות שהושקו במים מזוהמים... הדרך
היחידה להילחם בתופעה קשה זו היא באמצעות ענישה מכאיבה,
שתהווה משקל כבד לפיתוי שבעשיית רווחים קלים, תוך גילוי
אטימות מוחלטת לסכנה הנגרמת לציבור כתוצאה ממנה..."

(לענין זה ראה גם ת.פ. (חדרה) 1339/05 המשרד לאיכות הסביבה נגד ציוני דרך סלילת חדרה בע"מ מיום 20.6.06, ת.פ. (טבריה) 3047/00 מדינת ישראל
נ' סיתהל חגל (טליה) ואח' ת"ק- של 2006(2) 13858 ,וכן ת.פ. (ירושלים) 2833/05 מדינת ישראל
נ' אריה קלה ואח' ת"ק-של
2006(2), 1888).

8.
על אף האמור, לא נעלמה מעיני העובדה שהנאשם מנהל עסק ברשיון, ושזו מעידתו הראשונה. כמו כן, לא נעלם מעיני, לאחר הביקור במקום, כי זיהום הקרקע אכן נראה ישן ומסביבו צמחיה פורחת. המקום נראה אסטטי בהתחשב בכך שמדובר במוסך, ונראה על פני השטח כי הזיהום פסק.

9.
בסופו של דבר, אין מנוס מקנס כספי בשיעור הולם. עם זאת, נראה כי ניתן להימנע
ממיצוי הדין עם הנאשם ולצמצם בהיקף הקנס ביחס לדרישות המאשימה.

על כן אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

(א)
קנס -
קנס בסך 20,000 ₪ או מאסר למשך 90 ימים תחתיו; הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל ביום 1.8.07. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל יעמיד לפירעון מיידי את יתרת הקנס שטרם שולמה, ויחייב את הנאשם בתשלום תוספת פיגורים כחוק.

(ב)
התחייבות – הנאשם יחתום על התחייבות על סך 40,000 ₪ להימנע מלעבור במשך 3 שנים מהיום על עבירות לפיהן הורשע. היה ונאשם לא יחתום על התחייבות כאמור – ייאסר בשל כך למשך 60 ימים.

(ג)
צו – ניתן בזה צו המורה לנאשם לפנות את הקרקע המזוהמת, בפיקוח ובהנחיית המשרד להגנת הסביבה – תוך 90 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום
כ"ב בתמוז, תשס"ז ( 8 ביולי 2007) במעמד הצדדים.


אנה שניידר
, שופטת








פ בית משפט שלום 2115/05 מדינת ישראל נ' סלמן דוד (פורסם ב-ֽ 08/07/2007)