פסקי דין על קיי.אנד.פי. בטחון ועסקים בע"מ | פסקי דין על עיריית תל-אביב | פסקי דין על לימור מנשה |

2019/03 א     05/03/2007




א 2019/03 קיי.אנד.פי. בטחון ועסקים בע"מ נ' עיריית תל-אביב, לימור מנשה





1


בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
א
002019/03


בפני
:
כב' השופטת ברון צפורה

05/03/2007









בעניין:
קיי.אנד.פי. בטחון ועסקים בע"מ


ע"י ב"כ עוה"ד
אמיר טיטונוביץ

תובעת


נ
ג
ד


1 . עיריית תל-אביב

2 . אנטול שפיגל




ע"י ב"כ עוה"ד
לימור מנשה

נתבעים

החלטה
מבוא:
בפני
בקשת הנתבעים למחיקה ו/או דחייה של חלקים מכתב התביעה ומתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת.

התובעת הגישה תגובה, לפיה היא מתנגדת לבקשה מטעמים שפרטה בתגובתה.

הרקע לבקשה:
התובעת, קיי.אנד.פי. בטחון ועסקים בע"מ
(להלן: "התובעת"), הינה חברה פרטית, אשר סיפקה שירותי אבטחה ושמירה לנתבעת 1, עיריית תל אביב (להלן: "העירייה"), החל משנת 1994 ועד לשנת 1999.

על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך התקופה בה סיפקה התובעת שירותי אבטחה ושמירה לעירייה, נגרמו לתובעת נזקים כבדים כתוצאה מיחס שלילי והתנכלויות, אשר היו מנת חלקה. על פי הנטען, מקורו של היחס השלילי בדרישת הנתבע 2, אשר כיהן באותה תקופה כמנהל האגף לביטחון ולשירותי חירום בעירייה, לתשלום סכומי כסף, שעל התובעת כלל לא הייתה חובה לשלמם. על פי הנטען, התובעת התעלמה מהדרישה ולא נענתה לה וכתוצאה מכך החלה מסכת של התנכלויות מצד בעלי תפקידים שונים בעירייה כלפי התובעת.

בכתב הגנתם דחו הנתבעים את טענות התובעת; לדידם, טענות ודרישות העירייה, המכונות על ידי התובעת "יחס שלילי" הינן, למעשה, טענות ודרישות לגיטימיות אותן הפנתה העירייה לתובעת במסגרת היחסים החוזיים בין הצדדים, לאור הליקויים שנמצאו בתפקוד התובעת.

קדם המשפט התנהל בפני
כב' השופטת לבהר שרון, אשר הפנתה את הצדדים להליך גישור. לאחר שהצדדים הודיעו, כי הליך הגישור לא צלח, קבעה כב' השופטת לבהר שרון, כי תם קדם המשפט והורתה על הגשת תצהירים (ראה פרוטוקול מיום 4.7.05).

תצהירי התובעת הוגשו ביום 15.1.06, תצהירי הנתבעים הוגשו ביום 14.6.06 והתיק נקבע בפני
.

ביום 8.11.06 התקיימה בפני
ישיבה לפני קביעת התיק להוכחות. באותה ישיבה טענה ב"כ הנתבעים, כי מעיון בכתב התביעה עולה, כי טענות התובעת אינן מקימות לה עילת תביעה וכי לא ניתן להבין את הסכומים הנתבעים במסגרת התביעה. ב"כ התובעת דחה את טענות ב"כ הנתבעים וציין, כי לא הוגשה כל בקשה למחיקה על הסף מטעם הנתבעים. בסיומה של אותה ישיבה ניתנה אפשרות לב"כ הנתבעים להגיש בקשה למחיקה על הסף של חלק מהתביעה.

מכאן הבקשה שבפני
.

טענות הצדדים:
לטענת הנתבעים
, כתב התביעה הינו מסורבל, כולל ערב רב של טענות ועמוס פרטים עובדתיים, אשר רובם המכריע כלל אינו רלבנטי ו/או אינו מקים עילת תביעה כלשהי כנגד הנתבעים ו/או אינו יכול להקנות לתובעת כל סעד. גם תצהירי עדות ראשית, שהוגשו על ידי התובעת, אינם מסייעים בהבנת גדרה של התביעה. אי לכך, מאחר ואנו מצויים בפתח הליך ההוכחות, מבקשים הנתבעים להעמיד, ככל הניתן, באופן ברור ומסודר, את גדר המחלוקת, על מנת לייעל את הליך ההוכחות ולאפשר לנתבעים להתגונן בפני
התביעה וראיותיה באופן מושכל ויעיל. זאת, בין היתר, משום שאין כלל טעם להתדיין במספר עניינים, שלגביהם לא תוכל התובעת לקבל כל סעד כלפי הנתבעים, גם אם תוכיח את כל טענותיה.

לטענת התובעת
, דין הבקשה להידחות באשר היא הוגשה באיחור עצום, לאחר שתם קדם המשפט, תצהירי הצדדים הוגשו ומצויים אנו בפתח הליך ההוכחות. כך, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 8.12.03, שעניינה המועד להגשת בקשות מקדמיות, היה על הנתבעים להגיש את בקשתם עד ליום 7.3.04. דבר זה לא נעשה, אף שלא הייתה כל מניעה בפני
הנתבעים לעשות כן, באשר, כידוע, בקשה למחיקה על הסף אמורה להישען אך ורק על האמור בכתב התביעה ולא על האמור בכל מסמך אחר, בוודאי לא על האמור בתצהיר עדות ראשית.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי דין הבקשה להידחות גם מהטעם, שאף אחת מן הטענות, שעליהן נסמכת הבקשה, אינה דומה כלל לטענות שהועלו על ידי הנתבעים בישיבת יום 8.11.06 ושבגינן ניתנה לנתבעים הרשות להגיש בקשה כאמור.

התובעת טענה גם טענות לגופה של הבקשה, שלא מצאתי צורך לפרטן.

דיון והכרעה
:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות;

אף שהבקשה הוכתרה "בקשה למחיקת חלקים מכתב תביעה ומתצהירי עדות ראשית", עסקינן בבקשה מובהקת למחיקת קטעים מכתב תביעה, שהיה על הנתבעים להגישה, לכל המאוחר, במהלך קדם המשפט.

עוד ביום 8.12.03
הורתה כב' השופטת לבהר שרון, כי "כל הבקשות המקדמיות תוגשנה לא יאוחר מאשר תוך 90 יום."

בקשת הנתבעים לא רק שאינה עומדת במסגרת הזמן שקצבה לכך כב' השופטת לבהר שרון, היא אף הוגשה לאחר שתם קדם המשפט והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם.

אין בבקשת הנתבעים כל טעם והסבר שיש בו להצדיק את האיחור הניכר בהגשת הבקשה, לא כל שכן "טעם מיוחד", כמצוות תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.


ייעול הדיון וחסכון בזמנו של בית המשפט, אותם מציינים הנתבעים כמטרה העומדת בבסיס הבקשה דנן, מביאים, דווקא, לדחיית הבקשה בענייננו.

סיכומם של דברים:
הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בעת מתן פסק-הדין.

על הצדדים להתייצב בפני
ביום: 19.4.07 בשעה: 09:00 לקביעת מועדי הוכחות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום
.

ניתנה היום ט"ו באדר, תשס"ז (5 במרץ 2007) בלשכתי בהעדר ב"כ הצדדים


ברון צפורה
, שופטת








א בית משפט מחוזי 2019/03 קיי.אנד.פי. בטחון ועסקים בע"מ נ' עיריית תל-אביב, לימור מנשה (פורסם ב-ֽ 05/03/2007)