פסקי דין על ע.מ. מואייד מאזן חמדאן | פסקי דין על מאזן אחמד חמדאן | פסקי דין על מהא סוליימאן חמדאן |

8342/04 א     07/06/2005




א 8342/04 ע.מ. מואייד מאזן חמדאן, מאזן אחמד חמדאן, מהא סוליימאן חמדאן נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון




בעניין:
1



בתי המשפט



בבית משפט השלום בירושלים
א
008342/04

בפני
:
כב' השופטת עירית כהן
תאריך:
07/06/2005




בעניין
:
1. ע.מ. מואייד מאזן חמדאן
2. מאזן אחמד חמדאן

3. מהא סוליימאן חמדאן



ע"י ב"כ עו"ד אבו לבדה
התובעים


נ
ג
ד


מדינת ישראל - משרד הביטחון


ע"י פרקליטות מחוז תל אביב
הנתבעת


החלטה
1.
בפני
בקשה של הנתבעת כי אורה לתובעים להפקיד ערובה להוצאותיה למקרה שהתביעה תדחה.
לטענת הנתבעת, התובעים מתגוררים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, באזור רמאללה, ועל פי ההלכה הפסוקה והספרות המשפטית, תובע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין בידו להצביע על נכסים במדינת ישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע הוצאותיו, די בכך כדי לחייבו בהפקדת ערובה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי למעלה מארבע שנים, מאז ספטמבר 2000 ועד היום, נתונה מדינת ישראל למתקפה רצחנית, בלתי פוסקת, של פיגועי טרור המופנים כלפי ישראלים באשר הם, וכי הפעולה, אשר במהלכה נהרג המנוח, מאזן חמדאן, הייתה פעולת התגוננות שננקטה על ידי הצבא לצורך הגנה ושמירה על חיי אדם.
2.
התובעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה נועדה לחסום את דרכם מלברר את תביעתם לגופה בבית המשפט, משיקולים זרים ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט.
3.
בבקשה נטען כי המנוח נהרג במהלך פעילות ללכידת מבוקשים ובכירי התשתית באזור הרלבנטי לתביעה, לאחר שנזרקו לעבר הכוחות רימונים, נוהלו חילופי אש עם החמושים ומספר כלבי ימ"מ שהשתתפו במבצע נורו למוות.
עוד נטען כי במהלך המבצע ולנוכח ההתפתחות בשטח והירי לעבר הכוחות מהבית בו שהו חלק מהמחבלים המבוקשים, הוחלט לפוצץ את הבית בו שהו המבוקשים (בית אשר התגלו בו מעבדת נפץ שכללה מטענים, חגורת נפץ מוכנה להפעלה, פלאפון להפעלה מרחוק ומעבדת נפץ נוספת שכללה חומרי חבלה רבים).
עוד על פי הבקשה, את נסיונות המחבלים המבוקשים לפגוע בכוחות הביטחון שבאו ללוכדם ליווה המון רב זועם שהסתער על הכוחות שנטלו חלק במבצע. הסתערות המונים זו לוותה ביידוי בקבוקי תבערה, בלוקים, ברזלים ואבנים לעבר הכוחות שמצאו עצמם בסכנת חיים.
הנתבעת מוסיפה כי מהראיות שבידה וכעולה מחקירה פרטי שבידה, גרסת התובעים לפיה המנוח נפגע באופן תמים ליד ביתו, כשהוא רחוק מזירת האירועים שתוארה לעיל נשללת מניה וביה.
4.
המנוח, יליד 1995, היה בן 8 ביום האירוע (1.12.03).
בכתב התביעה נטען כי ביום 1.12.03, בשעות הבוקר המוקדמות, נכנסו חיילי צה"ל לאזור אלשרפה שבנפת רמאללה שם שהו כמה שעות שבמהלכן הרסו מבנה באותו אזור. עוד לפי כתב התביעה, במהלך שהיית החיילים באזור אלשרפה התקהלו תושבי האזור בסמוך לבתיהם על מנת לצפות בפעולת הריסת המבנה ולהבחין במתרחש ליד בתיהם ובאותה עת היה הקטין בסמוך לביתו.
תוך כדי נסיגת החילים מהאזור נשמעה ירייה אחת מכיוון החיילים לעבר המתקהלים ותוך כדי התפזרות המתקהלים גילו כי הירייה פגעה בראשו של הקטין וגרמה למותו.
5.
ההבדלים בין גרסאות הצדדים ביחס לנסיבות המקרה גדולים.
6.
ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח' תק-על 2004(2) 2287, 2289 נדונה שאלת חיובם של תושבי הרשות הפלשתינית בהפקדת ערובה. בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט גרוניס נכתב כי:
"...ואולם, במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם)). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך הענין כתובע המתגורר בחו"ל."
עם זאת מוסיף כב' השופט גרוניס כי:
"עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ראו, רע"א 6787/99 עאשור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים, וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו (ראו, רע"א 6066/00 אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ (לא פורסם)). לאור כל האמור לעיל, ברי כי שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא. במסגרת זו, על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות."
מפסק דינו של כב' השופט גרוניס עולה כי מצבו הכלכלי של התובע הוא אחד השיקולים שיש לבחון בעת מתן החלטה על הפקדת ערובה. ביחס למקרה אשר עמד בפני
ו כתב כב' השופט גרוניס כי:
"יתרה מזו, לא מצינו כל טענה ממשית וקונקרטית מצד המשיבים על חוסר יכולת כלכלית מצידם לעמוד בהפקדת ערובה. הדעת נותנת, כי ל? הייתה טענה כזו בפיהם, היו טוענים אותה בפה מלא, בפירוש ובפירוט."
7.
בהחלטה מיום 10.10.00, אשר ניתנה על ידי כב' הושפטת שטרסברג כהן בתיק רע"א 3607/00 מדינת ישראל נגד אכראם בראש (טרם פורסם), נקבע כי בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול לעניין הפקדת ערובה, סוג הערובה וגובהה, הם סיכויי התביעה הספציפית שבפני
ו ומצבו הכלכלי של התובע.
8.
שני הצדדים לא צירפו תצהירים לתגובותיהם ולאור ההבדלים בין גירסאותיהם ביחס לנסיבות המקרה קשה לשקול את סיכויי התביעה.
המשיבים אף לא צירפו תצהיר בתמיכה לטענתם לפיה עקב מצבם הכלכלי הקשה לא יוכלו להפקיד את הערובה. בתשובתם ניטען כי הם אינם יכולים להגיש תצהיר שכן אין אפשרות שבא כוחם ייכנס לשטחי הרשות הפלסטינית.
9.
לא ניתן להתייחס לטענות התובעים אודות מצבם הכלכלי ללא תצהיר התומך בטענותיהם.
10.
אם מבקשים התובעים כי אתייחס לטענתם לפיה אין לחייבם בהפקדת ערובה בשל מצבם הכלכלי, יצרפו תצהיר בתמיכה לטענות אלה, וזאת תוך 30 יום מהיום.
11.
אם מבקשת הנתבעת כי אתייחס לטענותיה בדבר נסיבות המקרה, תגיש אף היא תצהיר בתמיכה לתגובתה בתוך אותו מועד.
12.
לעיון ליום 11.7.05.

ניתנה היום כ"ט באייר, תשס"ה (7 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.


עירית כהן
, שופטת








א בית משפט שלום 8342/04 ע.מ. מואייד מאזן חמדאן, מאזן אחמד חמדאן, מהא סוליימאן חמדאן נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (פורסם ב-ֽ 07/06/2005)