פסקי דין על שי ישעיהו מלכה | פסקי דין על אריאל וונגרובר |

4502/05 בש     08/06/2005




בש 4502/05 מדינת ישראל נ' שי ישעיהו מלכה, אריאל וונגרובר




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בש 004502/05

בתיק עיקרי: פ
002834/05

לפני:
כבוד השופט שמעון פיינברג
- סגן נשיא






בעניין:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עוה"ד
דן בהט

המבקשת


נגד



1. שי ישעיהו מלכה

2. אריאל וונגרובר



ע"י ב"כ עוה"ד
יורם שפטל

המשיבים


החלטה

1. בפני
בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

2. המשיבים מואשמים בביצוע עבירות של מעשי ופרסומי המרדה, התפרעות והתקהלות אסורה, התפרעות אף לאחר הוראות התפזרות והפרעה לשוטר.
בכתב האישום נטען כי הנאשמים קשרו קשר יחד עם אחרים לפעול בדרכים מגוונות כדי למנוע את ביצוע "תוכנית ההתנתקות" במטרה לאלץ את ממשלת ישראל לשנותה, וזאת בין היתר באמצעות מעשים בלתי חוקיים. לשם מימוש תוכניתם, הקימו המשיבים תנועה בשם "הבית הלאומי" ובמסגרתה ארגנו הפגנות המוניות ובו-זמניות בצירים מרכזיים במדינה על מנת לחסום את הצירים, ובדרך זו לשבש את מהלך החיים התקין במדינה ולמנוע הגעת כוחות ביטחון לאזורים בהם עליהם לבצע את תפקידם.
נטען כי המשיבים גם קראו למפגינים להפר את החוק במהלך ההפגנות האמורות כדי לאלץ את המשטרה לעצרם. גם תוכננה גרימת נזק לרכוש וציוד השייך
לכוחות הביטחון, ועידוד סרבנות בקרב חיילים ושוטרים.
בעקבות פעילות המשיבים ועל פי תוכניתם, התרחשו ברחבי ישראל ביום 16.5.05 הפגנות בלתי חוקיות רבות (חלקן אלימות) וחסימות צמתים וצירים אשר במהלכן נעצרו מאות אנשים, פעילות אשר הוגדרה קודם לכן על ידי המשיבים כ"ניסוי כלים" לקראת פעילות עתידית מתוכננת.

3. אין מחלוקת לצורך הדיון בבקשה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה. הדיון התמקד בשאלת עילת המעצר.

4. לדעת המבקשת, יש יסוד סביר לחשש כי שחרורם של המשיבים "...יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה" כלשון סעיף 21 (א)(1)(ב) חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996.
לעומתה, טוענים המשיבים כי מעצרם פוגע בזכותם הדמוקרטית להפגין נגד "תוכנית ההתנתקות" ומהווה מהלך פוליטי שנועד לטרפד את פעילות המתנגדים ליישום התוכנית. עוד טוענים המשיבים לאפליה פסולה בינם לבין פעילי מחאה אחרים, כגון המתנגדים להקמת גדר ההפרדה ופעילי תנועת "זו ארצינו", שלא התבקש מעצרם למרות שנקטו בפעולות בלתי חוקיות הדומות לאלו המיוחסות למשיבים.

5. שאלת "עילת המסוכנות" ביחס למשיבים נדונה בשלב שבו התבקש הארכת מעצרם לצורכי החקירה נגדם.
בהחלטה
שניתנה במ' 8838/05 ביום 16.5.05, החליט כב' השופט ע. שחם לשחרר את המשיבים בתנאים באומרו כי "...קשה להצדיק את המשך המעצר המבוקש בעילה של מסוכנות". בעקבות ערר המבקשת על החלטה זו, החליט כב' השופט י. ענבר בב"ש (מחוזי י-ם) 4503/05 ביום 18.5.05 על המשך מעצרם של המשיבים לצורכי החקירה. באשר לעילת המסוכנות, קבע השופט ענבר כי,

"5... מהחומר עולה לכאורה, כי המשיבים עומדים בראשו של מבנה ארגוני מסועף, הכולל רכזים במספר רמות
(אזורים וצמתים). קיימת תוכנית כוללת לפיה יבצע הארגון חסימות
צירי תנועה ברחבי הארץ, אם על ידי הבערת צמיגים ואם על ידי ארגון הקבוצות, האמורות להתיישב במרכז הצומת עם ידיים קשורות
כדי לחסום את התנועה. ביום 16.5.05, יצא אל הפועל אחד משלביה של התוכנית האמורה, כאשר צמתים רבים נחסמו ברחבי הארץ. מחומר החקירה עולה לכאורה, כי אין מדובר אלא ב'ניסוי כלים', כאשר בהמשך צפויה הסלמה ואמורות להינקט פעולות חמורות יותר.
יצוין, כי המשיבים בחרו לשמור בחקירתם על זכות השתיקה ולא השיבו לשאלות החוקרים.

6. ארגון בהיקף ארצי של פעולות חסימת צירי תנועה ואמצעים שפורטו לעיל אשר חלקן מלוות באלימות, משבש בצורה חמורה את הסדר הציבורי, כמו את שלומו ובטחונו של היחיד. מעבר לטרדה הנגרמת לעוברי דרך תמימים המבקשים להגיע ליעדם, שלא נדבר על הנזקים הכלכליים, אף עשויה הפעילות לסכן בצורה מוחשית חיי בני אדם...
7...
8. נוכח
מהות הפעילות שבה מדובר, היקפה, רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת לציבור והעובדה כי אירועי 16.5.05 לא היוו אלא 'ניסוי כלים', אין בידי לקבל את מסקנתו של בית המשפט קמא, כי 'קשה להצדיק את המשך המעצר המבוקש בעילה של מסוכנות'. לטעמי, מי שעומד בראשו של ארגון, המבקש לשבש את הסדר הציבורי באמצעות חסימת כבישים, האמורה להתבצע שוב ושוב בצורה מאורגנת ושיטתית, מסכן את הציבור בצורה מוחשית ומיידית."

בעקבות השופט ענבר, הלך סגן הנשיא, כב' השופט י. שמעוני במ' 8988/05 אשר החליט בהחלטתו מיום 24.5.05 להאריך עוד את מעצרם של השניים לצורכי החקירה.
ביום 29.5.05, החליט כב' השופט ד. מינץ במ' 9054/05, להאריך את מעצרם של המשיבים לצורך הגשת כתב אישום (סעיף 17 (ד) לחוק).
באשר לעילת המעצר, כתב השופט מינץ כי,

"ויאמר כי בשלב הזה אני נוטה לחשוב (ונטייה בלבד, שכן לא נשמעו טיעונים ממצים בעניין) שאך הסעיף של סיכון בני אדם בנתיב תחבורה מהווה עילה למעצרם של המשיבים."
בהקשר זה, יצוין כי בסופו של דבר, לא הואשמו המשיבים בביצוע עבירה של סיכון אדם בנתיב תחבורה.

6. דעתי ביחס לעילת המעצר כדעת השופט ענבר.
אין מחלוקת כי למשיבים הזכות להפגין ולארגן פעולות הפגנה כנגד "תוכנית ההתנתקות". העובדה שהתוכנית אושרה במסגרת חקיקה איננה מונעת פעילות מחאתית במטרה להביא לביטול התוכנית. לא יעלה על הדעת שהפרקליטות תבקש לעצור מארגני הפגנות מחאה כנגד מדיניות הממשלה; אילו הייתה מוגשת בקשה כזו, בית המשפט לא היה נותן יד לדבר.
אולם שונים פני הדברים ביחס לעבירות המיוחסות למשיבים ולתוכניות המשיבים כפי שמתבהרות מחומר החקירה.
המשיבים לא ביקשו רק לארגן הפגנות שמטרתן למחות כנגד התוכנית ולעורר את דעת הקהל כדי לתמוך בעמדתם. ההפגנות שארגנו נועדו להביא לפגיעה
ביכולתם של המשטרה והצבא לשמור על הסדר הציבורי, ובכך להחליש את יכולת ההתארגנות שלהם לקראת ביצוע "ההתנתקות". כך הוצהר במסמכים שנתפסו ברשות המשיבים, ובין היתר, במסמך שכותרתו "תוכנית מעשית למניעת הגירוש – החשמונאים". כך גם עולה מנאום שנשא המשיב מספר 1 בכנס תומכים, בו קרא ל"מרי אזרחי". ראה גם בנוסח הנאום ובפרסום מטעם המשיבים לקראת הפגנות ה- 16 למאי שכותרתו "עוברים להכרעה!" שבו קראו המשיבים לפעילויות אשר מטרתן "לעצור את המדינה."
בכך, קיים שוני מהותי בין פעילותם של המשיבים לבין זו של קבוצות אחרות שהסניגור התייחס אליהן בטיעוניו, אשר נקטו אמנם בפעולות בלתי חוקיות (כגון חסימת כבישים והפרעה לכוחות הביטחון) אולם המחאות היו נקודתיות
למטרת מחאה בלבד.

7. ההפגנות מה- 16.5.05 הוכיחו כי המשיבים הינם בעלי יכולת לממש את תוכניותיהם. ההפגנות מאותו יום הצליחו לשבש בבת אחת צמתים מרכזיים ברחבי הארץ והמשטרה התקשתה להתמודד עם התופעה. כזכור,
יום הפגנות הזה תוכנן על ידי המשיבים כ"ניסוי כלים" לקראת הפרות סדר המתוכננות בהמשך. יצוין עוד כי נתפסה ברשות המשיבים רשימה של יעדים אסטרטגיים במדינה כגון מסופים ונמלים (ראה מסמך חקירה המסומן במספר 19), מה שמגביר את החשש לשלומו ולבטחונו של הציבור ולהסדר הציבורי למקרה שהמשיבים ישוחררו.

בפעילות המשיבים יש משום קריאת תיגר על אושיות השלטון. זהו מצב שלא ניתן להשלים עמו, אפילו במדינה דמוקרטית
שבה מוכרים חופש הביטוי והזכות להפגין כזכויות יסוד.

8. לא זו בלבד שקיימת עילת מעצר במקרה זה אלא שלא ניתן להסתפק בחלופה המשיגה
את מטרות המעצר.
המשיבים מונעים מדחף אידיאולוגי חזק להביא לביטול "תוכנית ההתנתקות" שככל הידוע מתוכננת להתבצע בחודשים הקרובים. הם לא שיתפו פעולה בחקירתם ואין כל אינדיקציה שהחליטו לשנות מדרכם בעקבות מעצרם והליכים שננקטו נגדם. אין דרך אפקטיבית לפקח אחר הפעילות הארגונית של המשיבים אם ישוחררו אף בתנאים מחמירים כגון מעצר בית; מדובר בפעילות שניתן לבצעה בטלפון, באינטרנט ובאמצעות שליחים. אין לי ספק שאם ישוחררו, ינסו לחדש את פעילותם בנקודה שבה הופסקה.

9. לאור כל האמור, אני מורה על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

ניתנה היום א' בסיון, תשס"ה (8 ביוני 2005) במעמד הצדדים.




שמעון פיינברג
, שופט
סגן נשיא








בש בית משפט שלום 4502/05 מדינת ישראל נ' שי ישעיהו מלכה, אריאל וונגרובר (פורסם ב-ֽ 08/06/2005)