פסקי דין על יאשיהו טל

3942/02 פ     13/11/2005




פ 3942/02 מדינת ישראל נ' יאשיהו טל




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
פ
003942/02


לפני
כב' השופט ר' כרמל
סגן-נשיא


13/11/2005




בעניין:
מדינת ישראל





המאשימה






נ
ג
ד






יאשיהו טל






הנאשם







פסק-דין

1.
בנוגע לנאשם נקבע לפי הודאתו כי הוא עבר עבירה של חבלה ברשלנות, ועבירה של תקיפה. הנאשם הינו אחיהם של ש' היא ילידת 1985, ושל נ' יליד 1992. החל משנת 97', במועדים שאינם ידועים, הכה הנאשם את ש' ואת נ' כלהלן: הנאשם סטר לנ' ודחף אותו וכתוצאה מהדחיפה נתקל נ' בארון והוא נחבל בפני
ו. אירוע אחר התרחש סמוך לחודש ינואר 2000. במהלך התגוששות בין הנאשם לבין נ' תפס הנאשם בלסתו של נ' ולחץ עליה, כתוצאה מכך נפלה אחת משניו של נ'. במהלך שנת 2000, במועד מסויים, בעט הנאשם בש'.

2.
הנאשם הינו כבן 26 ובעבר הוא עבר עבירה של תקיפה אך הוא לא הורשע בגינה. בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן ומהתסקיר עולה כי הנאשם רווק, העובד באופן סדיר, הנאשם ספג אלימות קשה מאביו במשך השנים, והוריו התגרשו לפני 6 שנים. מהתסקיר עולה כי הנאשם התקשה לקחת אחריות בנוגע למעשיו שבקשר לאחיו הקטין ובאשר לאחותו הוא הסביר את מעשיו על רקע ניסיונותיו להגן עליה ולחנכה לאחר ששימש כתחליף לאביו. שירות המבחן המליץ כי יוטל על הנאשם של"צ עם מבחן בלא התייחסות לשאלת ההרשעה. הסניגור עתר לכך כי הנאשם לא יורשע, הפנה לכך שחלף פרק זמן ארוך מאז ביצוע העבירות, ולכך שהאחות הקטינה התרועעה עם חברה רעה ומשהנאשם ביקש ממנה להיכנס לדירה והיא סרבה, בעט בה, זאת לאור החלל שנוצר כתוצאה מאי נקיטת צעדים על ידי אם המשפחה. נטען כי הנאשם מתכנן ללמוד והוא רוצה לעבוד בעבודת אבטחה, והרשעה תמנע ממנו מלקבל נשק. מטעמים אלה טען הסניגור שלא להרשיע את הנאשם. מנגד, הפנתה ב"כ המאשימה לכך שהכלל הוא שיש להרשיע בדין, ובהעדר נזק ממשי אין מקום להימנע מהרשעה, ובסופו של דבר ביקשה ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם.

3.
המבחנים לעניין העדר הרשעה ידועים וברורים ובעיקרם נבחנת השאלה האם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מההרשעה לבין חומרת העבירה. ניתן לציין כי נפסק, לא פעם, כי ככלל, הימנעות מהרשעה במקרה של ביצוע עבירות פליליות היא החלטה חריגה ומקומה רק במקרים חריגים, מיוחדים, יוצאי דופן. בית המשפט, בין יתר שיקוליו בשאלה זו, מאזן את שיקולי האינטרס הציבורי מחד, אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם, מאידך, וכפי שפסק בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין המנחים בסוגיא זו, בעניין כתב, (ע"פ 2083/96), הימנעות מהרשעה אפשרית מקום שההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ומקום שסוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. בהפעילו שיקולים אלה ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים, בע"פ 6387/02, אי הרשעה באישומים שעניינם זיוף. יצויין כי דובר שם בזיוף שהשתרע על פני מס' אירועים, מקום שהנסיבות לא הצביעו על מעידה חד-פעמית.
יחד עם זאת, ניתן לומר כי כלל זה חל במגוון של עבירות, ובחינת הפסיקה בקשר עם שאלה זו מובילה למסקנה כי לא
ניתן לקבוע תחום ברור מראש בנוגע למקרים ולמצבים בהם ימנע בית המשפט מהרשעה. השיקולים הינם רבים ולכל אחד מהם משקל שונה בנסיבות אחרות. בערעור פלילי 6306/02 בוטלה הרשעה בעבירה של התחזות לאחר ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שהובהר כי יהיה בהרשעה למנוע מאותו נאשם לשרת שירות בקבע בצה"ל (באותן נסיבות התחזה הנאשם בכזב בתאונת דרכים בה היה מעורב, לאחר שנהג ברכב ללא רשיון נהיגה). בתיק פלילי 4447/01 הסכימה המאשימה מראש לאי הרשעתו של שוטר שנאשם בתקיפה (במידה שהתסקיר יהיה חיובי). מנגד, בע"פ 25133/96 בוטלה אי הרשעה בקשר עם עבירות סמים. (כן ראה ע"פ 2083/96, ע"פ 2669/00 כולם מבית המשפט העליון).

4.
אמנם, עומדת לזכות הנאשם העובדה שהוא פעל בחלל הריק אותו הותירה אימו ביחסיה עם יתר אחיו, ומעשיו, לפחות בחלקם, נועדו למנוע מאחותו מלחבור לחברה רעה. יחד עם זאת, אין המדובר באירוע בודד, חד-פעמי, אלא במספר אירועים אשר אינם מוצדקים, גם אם נעשו בכוונה חיובית. יישום המבחנים כפי שפורט הדבר לעיל, בקשר עם אי הרשעה, אינו מוליך למסקנה כי מתקיים בענייננו אותו חריג נדיר ויוצא דופן, במיוחד כאשר לנאשם ניתנה הזדמנות בעבר ומתן הזדמנות נוספת, של אי הרשעה אם בכלל, יבוא במקרים נדירים.

התוצאה היא שאני מרשיע את הנאשם בעבירה של חבלה ברשלנות ובעבירת תקיפה, עבירות לפי סעיפים 341 ו- 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

5.
שאלת הענישה:

הנקודות העומדות לזכות של הנאשם, שלא עמדו לו בשאלת אי ההרשעה, יעמדו לזכותו בשאלת הענישה, דהיינו, המסגרת המשפחתית אותה חווה, העדר הרשעות קודמות ונסיבות ביצוע העבירות. לפיכך, אני גוזר על הנאשם מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

ניתן היום, _________________________
במעמד הצדדים.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום

.



ר' כרמל
, שופט

סגן - נשיא









פ בית משפט שלום 3942/02 מדינת ישראל נ' יאשיהו טל (פורסם ב-ֽ 13/11/2005)