פסקי דין על מוני אלון

8223/05 בש     10/11/2005




בש 8223/05 מדינת ישראל ענף תביעות מחוז ש"י נ' מוני אלון




בעניין:

בתי המשפט


3


בית משפט השלום ירושלים
בש 008223/05

בתיק עיקרי: פ
004674/05

בפני
כב'
השופט
רפי שטראוס


10/11/2005


בעניין:
מדינת ישראל ענף תביעות מחוז ש"י





המבקשת


נ ג ד



מוני אלון

- ת"ז 068198217
ע"י ב"כ עו"ד אבו גנים זיאד




המשיב

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום הליכי המשפט בתיק ת.פ. 4674/05.
העבירות המיוחסות למשיב הן איום ברצח על רעייתו וכן הפרת הוראה חוקית של כב' בימ"ש השלום ברמלה אשר אסרה עליו ליצור קשר עם רעייתו.

ב"כ המלומד של המשיב איננו כופר בקיומן של ראיות לכאורה, עם זאת הוא טוען לחולשתן באשר אלו מבוססות על עדות יחידה של שכנה.
אינני מסכים עמו בכל הכבוד: מדובר בעדות מאד ברורה של שכנה, לכאורה עדה אובייקטיבית שאין לה ענין אישי במחלוקת בין בני הזוג, אשר העידה ששמעה בבירור,
מספר פעמים, כיצד המשיב מאיים על רעייתו ברצח; עדות זו נתמכת במידה מסויימת בדברי האישה עצמה בהודעתה מתאריך 7/11/05 (שורה 22): "אני לא רוצה להיכנס אל האיומים באלימות כי זה יכול רק לדרדר את המצב". כמו כן יש תמיכה לעדות בדברי השוטר אשר הגיע למקום לאחר שהוזעק ע"י השכונה ומצא את האישה כשהיא מבוהלת.

אשר לעבירת הפרת הוראה חוקית – את זו מאשר המשיב עצמו בעדותו. אלא שלטענתו נעשה הדבר לבקשת האישה עצמה והילדים אשר ביקשו להשכין שלום בין בני הזוג ולאחר שהתייעץ עם הרב אשר אף הוא תמך בצעד זה, החליט לשוב להתגורר עם אשתו.

משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, ממילא יש לקבוע כי קיימת אף עילת מעצר, שכן שתי העבירות מוגדרות בסעיף 21 של "חוק המעצרים" כמקימות לכאורה עילת מעצר;

לא אוכל שלא להזכיר בקשר זה את התנהגות האישה במהלך הדיונים שהתקיימו בפני
, לרבות דבריה בתום הדיון שיש בהם כדי לבטא את הדילמה הקשה האופיינית כ"כ לנשים במצבה: היא ליוותה את המשיב וישבה לצדו במהלך הדיונים וניכר היה שהיא דואגת לו ומבקשת את טובתו ובשום פנים איננה רוצה כי יעצר ועם זאת ניכרים, בעיקר בדבריה בפני
, היטב סימני הסבל והפחד אשר היא חשה בהם בהיותה במחיצת המשיב בעיקר בשל קנאותו וחששותיו שאשתו בוגדת בו המעבירים אותו על דעתו.

ניכר בדברי האשה כי היא רוצה בטובת המשיב ובעיקר כי המשיב יטופל, כדבריה: "אני רוצה לעשות איתו שלום בית ורוצה לחיות איתו אבל רוצה לחיות בראש שקט ושלא ישפיל אותי".

ואכן גם לי נראה כי יותר ממה שזקוק המשיב לענישה או מעצר, זקוק הוא לטיפול.

בנסיבות אלו אינני סבור שהדרך הנאותה היא מעצרו ויש להעדיף חלופה נאותה.
ער אני לעובדה שהמשיב הפר תנאי החלופה הקודמים אשר הוטלו עליו בבית המשפט ברמלה ואולם יש להניח לזכותו כי אכן עשה זאת מתוך אמונה כי הוא עושה את הדבר הנכון ובכל מקרה הלכה היא כי לא כל הפרה של תנאי ערובה מצדיקה בהכרח ביטול השחרור ומעצר.

לפיכך, אני מורה כי המשיב ישוחרר בשלב ראשון בתנאים כדלקמן:
מעצר בית מלא בבית אחותו אשר בישוב שומרה בגליל המערבי.
התחייבות עצמית וערבות של צד ג' כ"א ע"ס 10,000 ש"ח וכן הפקדת סך 5,000 ₪, כל אלו להבטחת קיום תנאי מעצר הבית. את ההפקדה יוכל המשיב לעשות עד לתאריך 15/11/05 בלא ששחרורו יעוכב.

במקביל, אני מורה לשירות המבחן להגיש לבית המשפט תסקיר אודות המשיב ובו, בין היתר, לבחון אפשרויות הטיפול במשיב.

קובע להמשך הדיון לתאריך 12/12/05 בשעה 09:00.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לשירות המבחן.

ניתנה היום ח' בחשון, תשס"ו (10 בנובמבר 2005) במעמד ב"כ המבקשת עו"ד גב' רחמוט שמרית, המשיב ובא כחו עו"ד אבו גנים זיאד
.


רפי שטראוס
, שופט




008223/05בש 130 אתי







בש בית משפט שלום 8223/05 מדינת ישראל ענף תביעות מחוז ש"י נ' מוני אלון (פורסם ב-ֽ 10/11/2005)