פסקי דין על אלעזר (גוסטב)בלאו | פסקי דין על קודקוד טכנולוגיות בע"מ

4713/02 דמ     26/08/2003




דמ 4713/02 אלעזר (גוסטב)בלאו נ' קודקוד טכנולוגיות בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
דמ 004713/02
דמ/ 4714/02
בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו
26/08/2003

כב' השופטת בן-יוסף חנה

נ.צ. מר שמשון רוט
נ.צ. מר מתתייהו אורי

בפני
:

אלעזר (גוסטב)בלאו

בעניין:
התובע
נויהוף

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . קודקוד טכנולוגיות בע"מ

2 . פרגוד מערכות בע"מ
3 . יעקב צ'רקה - בעצמו

הנתבעים
ע"י מר יעקב צ'רקה

פסק דין

התובע בתביעות אלה דורש פיצויי פיטורים בסך 10,000 ₪ כמו כן דורש הוא פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשי שכר ונסיעות בסך 17,000 ₪.
התובע טוען כי בינו לבין הנתבעים התקימו יחסי עובד ומעביד מ- 1/1/91 ועד 1/1/02מועד בו התובע הפסיק את יחסי העבודה בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים עקב היותו בגיל 77 במועד הפסקת העבודה.
בכתב התביעה מפרט התובע כי שכר העבודה שולם לו עפ"י תפוקה. התובע מפנה לתלושי השכר לכל תקופת העבודה כמלמדים על השתכרותו במהלך כל חודשי עבודתו.
בכתב ההגנה הוכחש קיומם של עובד ומעביד מכל וכל ונטען כי יש לדחות את תביעתו של התובע על הסף כבר מטעם זה.
הנתבעים טענו כי התובע הציע שרותי תיווך הזמנות עבור לשכת השירות של הנתבעים 1 ו- 2 העוסקת בייצור תוויות בר קוד זאת נוכח הקשר העקיף שהיה לתובע עם רשת חנויות בספרד וזאת באמצעות חברה ישראלית בשם "ערן-עינת בע"מ".
התובע ביקש לקבל עמלת תיווך עבור הזמנות עבודה שיביא לנתבעות 1 ו- 2 וזאת בלא שהיתה מצידו כל התחייבות להביא הזמנות במועד מסויים או לגבי כמות ההזמנות.
התובע אשר היה פנסיונר פעל כקבלן עצמאי ללא מסגרת מחייבת או לוח זמנים.
התובע לא נמנה על סגל עובדיהם של הנתבעות, לא התייצב לעבודה, לא היה כפוף לנתבעות ולא קיבל הוראות.
לתובע הוצאו תלושי משכורת מאחר ולא היתה דרך אחרת לגבות את תשלומי עמלת התיווך ששולמה לו משלא היה בגדר עוסק מורשה.
תביעותיו של התובע גם לגופן הן מופרחות ובלתי מבוססות ויש לדחות את התביעה לגופה מכל וכל.
ביום הדיון שמענו את עדותו של התובע וכן את עדותה של מר יעקב צ'רקה, מנהל הנתבעת 1.
התובע טען בעדותו כי בעת שהגיע לראשונה למשרדים של הנתבעת אשר היו ממוקמים בר"ג באותה עת , סיכם עם מר צ'רקה על נושא ייצור בר קודים שיש להכין עבור החברה הספרדית אשר קונה בגדי ים בישראל כאשר התובע היה צריך לקבל ממשרד הקניות של החברה הספרדית את הרשימה לעניין סוגי בגדי הים, המחירים, צבע וגודל והוא היה מקליד את הנתונים על דיסקט ומעביר אותם לנתבעת לשם הדפסת הברקודים.
התובע טוען כי הוא היה מתערב לא פעם גם בשלב מאוחר יותר כאשר מהחברות התקשרו אליו כדי לברר באשר להדפסת הברקודים.
לטענת התובע היו מידי עונה כ- 10 הזמנות והסיכום איתו היה שיקבל על כל 1,000 ברקודים 32.5 ₪. לטענתו בעת סיום עבודתו טרם קיבל תשלום עבור 150,000 הברקודים האחרונים.
התובע הוסיף כי עבודתו הופסקה מאחר ומנהל המכירות של הנתבעת פנה ישירות לספק בגדי הים בארץ וכתוצאה מכך הופסקה עבודתו.
בחקירתו הנגדית אישר התובע כי את התשלומים היה מקבל כחודשיים שלושה לאחר שביצע את עבודת ההקלדה. כן אישר שלא היה לו מקום קבוע בנתבעת וביצע את עבודתו בבית.
מנהל הנתבעת 1 טען כי התובע היה אחד מהתווכים שהעבירו הצעות עבודה לנתבעת 1 כאשר התשלום בגין העבודה שבוצעה התקבל אצל הנתבעת 1 מהלקוח הסופי והתובע קיבל את העמלה שלו חודשיים שלושה לאחר שהתשלום מהלקוח התקבל.
העד הוסיף כי נהגו עם התובע אף לפנים משורת הדין בכך שבמקרים שהלקוח הסופי לא שילם עבור עבודת הדפסת הברקודים עקב שנות זהות או פשיטת רגל שולם לו בכל זאת בגין עבודת התיווך כאשר התשלום באמצעות תלושי משכורת נעשה לבקשת התובע.
העד אישר כי בעת שהתובע ביקש לפרוש מהקשר בין הצדדים עקב גילו אכן הציע לו סכום של 5,000 ₪ כפיצוי וזאת מתוך רצון טוב אך לאחר שהתובע דרש סכומים נוספים והודיע כי הפגישה תהיה בבית משפט החליט שאין התובע זכאי לכל תשלום מהנתבעות.
לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ואת סכומיהם צריכים אנו להחליט תחילה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בן התובע לנתבעים אומי מהם.
התובע איננו טוען דבר בעניין קיומם של יחסי עובד מעביד אלא מפנה אל תלושי המשכורת שהוצאו לו במהלך כל תקופת הקשר שבין הצדדים ומבסס על כך למעשה את טענתו לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד.
בעניין זה יש לומר כי הפסיקה קבעה את קיומם של יחסי עובד ומעביד כנושא שהוא "סטטוס " וכפי שאין בהעדרם של תלושי משכורת כדי לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד כך אין בקיומם של תלושי משכורת כדי להוות נתון בלעדי המבסס קיום יחסי עובד מעביד.
אי עדותו של התובע עצמו כי הוא זה שהציע קשר עסקי של אספקת עבודת ייצור ברקודים למשרד השירות של הנתבעת 1 באמצעות מנהלה מר יעקב צ'רקה כאשר סוכם שהתובע יקבל עמלה כנגד תיווך העבודה.
העובדה היא שהתובע לא קיבל משכורות מידי חודש אלא תשלומי עמלה חודשיים שלושה לאחר שהנתבעת קיבלה את העבודה לביצוע ולאחר שהלקוח הסופי שעבורו ביצעה את העבודה העביר את התשלום תמורת העבודה.
עיון בתלושי המשכורת מלמד כי בשנת 96 קיבל התובע שני תלושים, האחד בחודש ספטמבר והאחד בחודש דצמבר, כאשר התשלום איננו זהה בשני התלושים.
בשנת 97 קיבל התובע 5 תלושים כאשר בחודש 2/97 התשלום הוא בסך 3,157 ₪ ובחודשים 3,6,7,8/97 הוא מקבל תשלומים של כמה מאות שקלים ושוב בסכומים שונים בכל תלוש. העובדה היא שהתובע קיבל תשלומים ללא כל קביעות במועדי התשלומים זאת כאשר בשנת 99 קיבל תשלום אחד בחודש מרץ ובשנת 2000 תשלום אחד בחודש פברואר ותשלום נוסף בדצמבר ובשנת 2001 לא היה כל תשלום מחודש יולי ואילך. דבר זה יש בו כדי לתמוך בגירסת הנתבעים שאכן מדובר בתשלום עמלות עבור תיווך שבוצעו במועדים לא קבועים ובהתאם למועד בו שילם הלקוח הסופי תמורת ביצוע העבודה ע"י נתבעת 1 כאשר תלושי המשכורת היו רק כיסוי חשבונאי לתשלום העמלות ששולמו לתובע.
התובע לא דרש במהלך כל תקופת עבודתו חופשה או הבראה, לא ישב במשרדי הנתבעת ולא נכלל בין עובדי הנתבעת והסממן היחיד שעליו הוא מבסס קיומם של יחסי עובד ומעביד הינה העובדה שתשלום העמלה שולם לו בליווי תלושי משכורת.
גם אם נקבל את גירסת התובע שחלק מהדיסקטים שעליהם הדפיס את מאפייני ההזמנה סופקו לו ע"י הנתבע הרי שאין בכך כדי לבסס את טענתו בדבר קיום יחסי עובד ומעביד כאשר מנגד שוכנענו בהעדר קיום סממנים המלמדים על קיום יחסי עובד מעביד.
התובע לא היה מחוייב להביא עבודה לנתבעת 1 במועדים קבועים ואף מועדי תשלום העמלות לא היו קבועים.
הסיכום היחיד שהיה בין הצדדים התייחס לשיעור העמלה שנגזר עפ"י כמות הברקודים שהנתבעת הדפיסה, דבר שמקובל בעת סיכום עיסקת תיווך כפי שנעשה בנסיבות המקרה.
מכל הטעמים האלה אנחנו סבורים כי התובע לא עמד בנטל להוכיח קיומם של יחסי עובד מעביד בינו למי מהנתביעם ובפרט לו מול הנתבע 3 שהינו מנהל הנתבעות 1 ו-2,
ולכן התביעות בתיקים אלה נידחות.60221

ניתנה היום כ"ח באב, תשס"ג (26 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים.

ח. בן-יוסף - שופטת
נ.צ. - מר מתתיהו אורי
נ.צ. - מר רוט שמשון








דמ בית דין אזורי לעבודה 4713/02 אלעזר (גוסטב)בלאו נ' קודקוד טכנולוגיות בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/08/2003)