Google

מדינת ישראל - מחמוד (בן מחמוד) חמדאן, אכרם (בן מחמוד) חמדאן, מחמוד (בן שאהר) סלימיה

פסקי דין על מחמוד (בן מחמוד) חמדאן | פסקי דין על אכרם (בן מחמוד) חמדאן | פסקי דין על מחמוד (בן שאהר) סלימיה |

7567/05 בש     11/10/2005




בש 7567/05 מדינת ישראל נ' מחמוד (בן מחמוד) חמדאן, אכרם (בן מחמוד) חמדאן, מחמוד (בן שאהר) סלימיה




בעניין:

בתי המשפט


1


בית משפט השלום ירושלים
בש
007567/05

ת.פ.
004314/05



לפני
כב' השופטת אילתה זיסקינד


11/10/2005





מדינת ישראל

בעניין
:

ע"י פרקליטות
מחוז ירושלים
המבקשת


נ
ג
ד


1. מחמוד (בן מחמוד) חמדאן

ע"י ב"כ עו"ד ה' פארג'
- סניגוריה ציבורית
2. אכרם (בן מחמוד) חמדאן

ע"י ב"כ עו"ד ג' פארס
- סניגוריה ציבורית
3. מחמוד (בן שאהר) סלימיה

ע"י ב"כ עו"ד ע' פרחאת
- סניגוריה ציבורית




המשיבים


החלטה


רקע
1.
לפני בקשה להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם בת.פ. 4314/05, בגין עבירות של פגיעה והשחתת אתר עתיקות, לפי סעיף 37(א) לחוק העתיקות, תשל"ח-1978, חפירה לגילוי עתיקות עבירה לפי סעיף 9(א) בצירוף עם סעיף 37(ב) לחוק העתיקות, תשל"ח-1978, שהייה בישראל שלא כדין עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, והפרעה
לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.
המשיבים חולקים על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר של מסוכנות, אך מסכימים, כי עילת המעצר של החשש להימלטות המשיבים מפני אימת הדין, היא העילה הדומיננטית לענין המעצר, מאחר והמשיבים הינם תושבי שטחים. לפיכך, הציעו חלופת מעצר של הפקדה כספית בהתאם להלכת בית המשפט העליון (כב' השופט א' רובינשטיין) בבש"פ 3756/05, יוסף טרשאן ואח' נ' מדינת ישראל
, שניתנה ביום 21.4.05.


ראיות לכאורה
3.
בעדותו מיום 29.5.05 תיאר שי בר-טורא מרשות העתיקות במוזיאון רוקפלר, כי ערך באותו יום סיור שגרתי באזור הר שלמון יער רפאים, הוא זיהה 5 חשודים מסתובבים באתר העתיקות הנ"צ 490 בנחל רפאים, וכשצפה בהם במשקפת בשעה 15:30, זיהה את ה-5 חופרים באתר עם כלי חפירה, כשברשותם מכשיר לגילוי מתכות, והם נראו מסתובבים ומחפשים באתר בעזרתו. מדי פעם ישבו לנוח, ושבו לחפור ולחפש עם המכשיר.
בשעה 16:00 יצר בר-טורא קשר עם עמיתו גיא פיטוסי וצוות מג"ב, והללו הגיעו בשעה 17:00 לעבר האתר, כשבמשך כל אותו זמן היה בר-טורא בקשר עין רציף עם 5 החשודים, אותם ראה על האתר. בשעה 17:20 הוא יצר קשר עין עם גיא וכח המג"ב, שהחלו לפרוק מרכבם ונעו רגלית לעבר האתר על פי הכוונתו של בר-טורא, תוך שהם מתקרבים בהתגנבות לעבר החשודים. בשעה 17:50 הסתערו גיא וצוות המג"ב על החשודים, שלושה מהם נתפסו ושניים נראו בורחים. לאחר התפיסה, חבר בר-טורא, שהיה כל הזמן בקשר עין עם החשודים,
אל כח המג"ב ואל גיא, ולאחר שסקר בר-טורא את האתר, נמצאו בו כלי חפירה, ציוד לינה, מזון, נרות, מכשיר לגילוי מתכות, ובמקום נראו מוקדי חפירה רבים.

4.
גיא פיטוסי מסר אף הוא בהודעתו, כיצד קיבל מבר-טורא את הדיווח, בו זיהה בר-טורא את חוליית שודדי העתיקות פועלת בנחל רפאים. גיא הגיע בהכוונתו אל המקום, תוך שבר-טורא מודיע לו כי הוא מזהה 5 אנשים שברשותם כלי עבודה, מכשיר לגילוי מתכות, והם סורקים את השטח באמצעותו, ולאחר שחבר גיא לכח המג"ב, והללו התקדמו בהכוונת בר-טורא, הם פרקו מהרכבים בואדי, ובתנועה רגלית נעו לעבר החוליה, כאשר גיא הוביל את הכח בהכוונת בר-טורא. במהלך הסריקה זיהה גיא חפירות שוד, כלי שתיה ואוכל, השודדים זוהו והתנהל אחריהם מרדף, כשלאחר כשתי דקות נתפסו שלושה שודדים, אחד מהם תפס גיא, ואחרי אחר הוא ניהל מרדף במשך 10 דקות, אך איבד עמו קשר עין. גם גיא תיאר, כי במקום נמצאו טוריה, מקוש, מקושון, דלי, תיקים, שקיות אוכל, מעילים, סימני חפירה טריים, נרות, מגלה מתכות. מהשודדים נלקחו תעודות הזהות שלהם ובוצע חיפוש.

בדו"ח תפיסה וסימוך שערך הבר ויסמן צויין כי באחד המעילים שנמצא ובמקום בו שהו החשודים, נתפסו 4 מטבעות עתיקות וטבעת עתיקה, יחד עם שאר הפריטים שנמצאו במקום.

המשיב 1
:
5.
המשיב 1 הודה במיוחס לו, כן ציין במפורש, כי 3 הנאשמים ביצעו יחד עמו
את העבירה, ואף נקב בשמותיהם ואמר:
"מי היה איתך בחירבה, כמה אנשים הייתם?
ת. אני והאח שלי אכרם והקטן שקוראים לו מחמוד סלמייה וזהו."

(ההדגשות שלי - א.ז.).


ראה: עמ' 27-26 להודעתו.


כך שלפנינו זיהוי ברור של 3 המשיבים, והפללתם המוחלטת בביצוע העבירה.


המשיב 2
6.
אמנם עולה מהודעת שי בר-טורא וגיא פיטוסי כי בנוסף ל-3 המשיבים, היו במקום 2 חשודים נוספים שהצליחו להימלט, אך מעדויות המשיבים עולה, כי שלושת המשיבים היו ביחד, הגם שהמשיבים 2, 3 כופרים במעורבותם בעצם ביצוע העבירה. לפיכך, גם אם היו חשודים נוספים, אין בכך כדי לשלול את זיהוי שלושת המשיבים שלפנינו כמעורבים בביצוע העבירה.
בנוסף, כשנשאל המשיב 1 מיהם האנשים שברחו, והאם הם לא היו עם המשיבים, השיב בהודעתו הראשונה מיום 29.09.05:

"
לא יודע. אנחנו שלושה אנשים ולא יותר
".


ראה: עמ' 2 ש' 2-1 להודעת המשיב מס' 1 מיום 29.9.05.


מכאן שעדות המשיב 1 מפלילה במישרין וספציפית את המשיבים 3-2 כמי שביצעו את העבירות עמו יחדיו, וטענת הסניגורים, ובמיוחד עו"ד פרחאת ב"כ המשיב מס' 3, כי יתכן שהשניים שנמלטו הם מבצעי העבירה ולא המשיבים 3-2 נדחית, לאור תשובותיו החד משמעיות של המשיב 1, אשר גם הגיב ביחס לאופן ביצוע עבודתם של 3 המשיבים בשטח באומרו:

"מי ארגן אותכם, מי היה אחראי על העבודה בחירבה?
היינו שלושה שעובדים ביחד ואין לנו מישהו שמבין יותר מהשני. אין לנו ראיס שאחראי.


ראה: עמ' 2 ש' 8-6 להודעת המשיב 1.

7.
אמנם המשיבים 3-2 מכחישים כל קשר לעבירה, כשהמשיב 2 טוען כי הגיע למקום לאחר שהלך ברגל "לחירבה" "כדי לפגוש אחד בשם שמעון מתל-אביב שחייב לי כסף" (ראה עמ' 1 ש' 2 להודעתו). ואמר "ישבנו בחירבה וניסיתי לתפוס את שמעון ולא הצלחתי". ואולם, גירסתו תמוהה על פניה. הכיצד קבע עם אדם פגישה בלילה בחירבה ???

זאת ועוד, לדברי המשיב 2 הוא יצא מכפר בתיר בשעה 20:00 ברגל כדי לפגוש את שמעון ולא ציין אפילו את מס' הטלפון של שמעון, ו/או היכן ומתי נקבעה הפגישה ביניהם, ומדוע הוא נשאר בחירבה במשך כל הלילה ולן שם, וגם נשאר למחרת בבוקר ובמשך כל היום, עד שנתפס שם בערב בשעה 17:50, לאחר שגם הוא נצפה ע"י החוקרים עובד שם עם שאר המשיבים ועוד שניים אחרים באתר, שהם מחפשים במקום באמצעות מכשיר לאיתור עתיקות.

8.
תשובות המשיב 2 כי היה שם כל הלילה ובמשך היום שלמחרת ללא כל מעש ומטרה, והסברו: "אני סתם עברתי שם", תמוהים ואינם מספקים הסבר ראוי וסביר להימצאותו במקום יחד עם שאר המשיבים, במיוחד נוכח עדותו המפלילה והחד משמעית של המשיב מס' 1, ודו"חות החוקרים שתיצפתו וראו אותו עובד שם, ולבסוף הוא גם נתפס שם ממש.

9.
גם עדות המשיב 3 לפיה ראה את המשיבים 1,2 עובדים עם המכונה בחירבה, סותרת את גירסת המשיב 2 יחד עם דוחות החוקרים שתיצפתו וראוהו.

מהאמור לעיל עולה כי קיימות ראיות לכאורה גם נגד המשיב 2.


המשיב 3
10.
שולל כל קשר לעבירה "אני לא קשור לעניין של החפירות", לטענתו המשיב 2 הביאו לעבוד בקטיפת שיח המרמייה, והוא טען "רק הצטרפתי אליהם" (ראה ש' 2-1 להודעת המשיב מס' 3), וגם הוא מציין, כי בחירבה הם היו "3 אנשים" (ראה שם, ש' 6), וטוען כי הם הגיעו מחברון "3 אנשים" (ראה שם ש' 21), ועוד אמר כי המשיבים האחרים שנתפסו "הם היו חופרים ומחפשים עם המכונה" (ראה עמ' 2 ש' 6 להודעתו).

11.
לאור עדות המשיב 1, דוחות החוקרים שתיצפתו וראו אותו, הרי שקיימות ראיות לכאורה גם כנגד המשיב 3 ואין בהימצאות עלי מרווה בכיסו, כדי לסתור את חומר הראיות המצביע על השתתפותו בביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

12.
בשלב זה, בית המשפט אינו נדרש לדקדק בראיות עד דוק. לפיכך, לצורך קיומן של הראיות לכאורה, אני קובעת, כי די בעובדה שהאתר בו נמצאו המשיבים מחפשים עתיקות, הוכרז כאתר עתיקות ברשומות, כדי להוות ראיה לכאורה, לצורך היותו אתר עתיקות מוכרז, על פי סעיף 57 לפקודת הראיות.

ובאשר לעבירת השחתת העתיקות, 2 חוות דעת הארכיאולוגיות שבתיק המשטרה קובעות, כי סימני החפירה באתר בו חפרו המשיבים, התגלו כסימנים טריים, וכי כתוצאה מכך נחשפו באתר זה שרידים מימי בית ראשון שנפגעו כתוצאה מהחפירה. כן נאספו מטבעות שהוצאו מהקונטקס הארכיאולוגי שבמקום, ובכך נגרם נזק בלתי הפיך וממשי לאתר עתיקות זה.


אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני קובעת, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד שלושת המשיבים.


עילת מעצר
13.
המבקשת טוענת כי החשש להימלטות ושיבוש הליכים הם עילות המעצר בעניינו. אין חולק כי עילת המעצר של המלטות מאימת הדין היא העילה המשמעותית בענייננו ולפיכך אדון בה.

14.
המשיבים תושבי שטחים. אין בידיהם אישור כניסה ושהייה בישראל, והם מואשמים בעבירה של שהייה בישראל שלא כדין, ועל כך אין חולק, לפיכך. יש ממש בטענת המבקשת כי צפוי להם בגין ביצוע עבירות אלה עונש מאסר ממש, המעמיד כנגדם במלוא עוצמת את החשש להימלטותם מפני אימת הדין, במיוחד בשל היותם תושבי שטחים, וקיים בהחלט חשש כי לא יחזרו לארץ כדי להתייצב למשפטם ובכך יתחמקו מההליך המשפטי.


חלופת מעצר
15.
בנסיבות המקרה, ולאור הלכת טרשאן
הנ"ל, הודיעה המבקשת, כי היא מסתפקת בתנאי חלופת המעצר שקבע כב' השופט רובינשטיין בהלכת טרשאן , דהיינו, הפקדה של 12,500 ₪ על ידי כל אחד מהמשיבים, וכן 2 ערבים צד ג' תושבי ישראל באותו סכום.

16.
ב"כ המשיבים טוענים, כי אין להגזים בענייננו בעילת המעצר של חשש הימלטות המשיבים מפני אימת הדין, וניתן להסתפק בתנאי הפקדה נמוכים יותר להבטחת התייצבות המשיבים להליך המשפטי, שכן גם סכומים של 5,000 ₪ או 8,000 ₪ אינם נמוכים לגבי המשיבים.
המשיב 1
אב ל-6 ילדים, ולטענתו הוא נכנס לישראל לצורך ביצוע העבירה כדי להתפרנס, עקב מצוקה כלכלית קשה.
המשיב 2
טוען אף הוא כי יש לשחררו בתנאים.
המשיב 3
נעדר עבר פלילי ומשפחתו כוללת הורים ו-9 ילדים יחד עמו, כשהוא המפרנס העיקרי, והוא סטודנט. אביו משתכר 1,000 ₪ לחודש, אח אחד בן 23 מובטל ואחיו בן ה-22 סטודנט, כל השאר תלמידי בי"ס ולטענתו יש להתחשב במצב הכלכלי של המשפחה.

17.
לאחר שבחנתי את הלכת טרשאן, לא מצאתי כי לענין החשש להימלטות מפני אימת הדין והיכולת לאכוף התייצבות, יש הצדקה להבחין בין המשיבים שלפניי לבין המשיבים שבהלכת טרשאן הנ"ל, ובמיוחד לאור דברי ביהמ"ש שם כי:

"מרכז הכובד בהליך הוא החשש להימלטות מאיימת הדין. חשש זה אינו מבוטל כל עיקר, וברור לכל כי בנסיבות הקיימות מי שישוחרר וירצה שלא לשוב לעמוד לדין, יוכל לעשות כן, החשש קיים גם קיים... אכן את החשש להימלטות אפשר לנסות לצמצם בהטלת חובת הפקדה, ונראה לי כי בנסיבות, זה הדבר שיש לעשותו, מתוך הנחה כי העוררים לא ירצו לסכן את כספם ואת כסף עריביהם".

18.
אשר על כן, בהסתמך על הלכת טרשאן, שלא מצאתי לראוי לסטות הימנה, גם ביחס לצימצום שנעשה בה בחובת ההפקדה, אני משחררת את המשיבים בתנאים שלהלן:

א.
המשיבים יתייצבו לפי דרישת המשטרה ולהליך המשפטי שיוזמנו אליו, והזימון יוכל להתבצע באמצעות הערבים.
ב.
להבטחת תנאי השיחרור, יפקיד כל אחד מהמשיבים סך של 12,500 ₪ במזומן בקופת ביהמ"ש.
ג.
כמו כן יחתום כל אחד מהמשיבים על ערבות עצמית בסך של 12,500 ₪, וימציא ערבות צד ג' בסך של 12,500 ₪ של תושבי ישראל בעלי השתכרות מוכחת.



ניתנה היום ח' בתשרי, תשס"ו (11 באוקטובר 2005) בנוכחות ב"כ המבקשת______________
המשיב 1 וב"כ עו"ד פרג', המשיב 2 וב"כ עו"ד פארס גנאם, המשיב 3 וב"כ עו"ד פרחאת.



אילתה זיסקינד
, שופטת









בש בית משפט שלום 7567/05 מדינת ישראל נ' מחמוד (בן מחמוד) חמדאן, אכרם (בן מחמוד) חמדאן, מחמוד (בן שאהר) סלימיה (פורסם ב-ֽ 11/10/2005)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים