פסקי דין על יהודה חקק | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ

689/98 בשא     12/09/2005




בשא 689/98 יהודה חקק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ירושלים
בשא
000689/98

בתיק עיקרי: א
005327/98

לפני
כב' הרשמת תמר נמרודי
תאריך:
12/09/2005



בענין:
יהודה חקק





המבקש

נ ג ד


בנק לאומי לישראל בע"מ





המשיב

החלטה

1.
המשיב הגיש תביעה בסד"מ נגד חברת אלי פשה את יהודה חקק
בע"מ (להלן: החברה) בגין יתרת חובה בחשבונה, בסך של 724,025 ש"ח. חשבון החח"ד של החברה נפתח בסניף רוממה ומספרו היה 110-70400/10. מטעמים טכניים וניהוליים הועבר החשבון לסניף גבעת שאול ומספרו החדש היה 110-19100/21.
המבקש ואליהו יהושע (הנתבע 2) , מנהלי החברה, נתבעו כערבים להתחייבויות החברה.
נגד החברה והנתבע 2 ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה.

2.
המבקש הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף, בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להגן.
במהלך הדיון שהתקיים לפני, נמחקו בהסכמת הצדדים, הן הבקשה למחיקת התביעה על הסף והן הבקשה למחיקת כותרת .

3.
עפ"י רישומי, בקשת הרשות להגן נדחתה בעבר בהחלטה מנומקת
, אך בשל מספר שינויים שנערכו בתוכנות בית המשפט מאז ועד היום, לא אותרה ההחלטה.
מאחר שהתיק אבד, הוא שוחזר ולהלן החלטתי בשנית.

4.
בקשת הרשות להגן
המבקש טען בתצהירו כי העברת החשבון לסניף אחר (מסניף רוממה לסניף גבעת שאול) היתה נגועה בחוסר תום לב ואף מקפחת ונעשתה ללא הרשאתו.
בחקירתו אישר המבקש, כי היתרה בחשבון הראשון הועברה לחשבון השני והחברה המשיכה פעילותה בחשבון בסניף החדש. כן הודה המבקש כי העברת החשבון היתה גם בהרשאתו. הודאה זו סותרת את האמור בתצהיר ולכן מדובר בהגנת בדים.
המבקש אף הודה כי חתם בשם החברה על השיקים שהוצגו לו שנמשכו מהחשבון בסניף החדש ואף הפקיד מזומנים לחשבון זה. הודאה זו סותרת את הטענה כי ההעברה נעשתה ללא הרשאה.
לאור האמור אין לקבל הטענה בדבר חוסר תום הלב של המשיב.
המבקש טען גם, כי העברת החשבון שינתה את מהות הערבות, שכן הערבות היתה לחשבון בסניף רוממה.
המבקש חתם על ערבות לכל התחייבויות החברה כלפי המשיב. מעיון בכתב הערבות עולה, כי לא צוינו בו מספר חשבון מסוים או סניף מסוים. דהיינו, הערבות לא היתה לחשבון המסוים בסניף רוממה. יתר על כן, מאחר שמדובר בהעברה
טכנית בלבד של החשבון
לסניף אחר ולא בשינוי תנאי החשבון (לא נטען ולא הוכח שינוי בתנאים), לא שונתה מהות הערבות. לכן יש לדחות את הטענה.
המבקש טען כי יש לפסול את כתב הערבות מפני שגודלן המירבי של האותיות הינו 2 מ"מ בלבד.
המבקש לא הראה כי גודל זה של האותיות אינו חוקי. לא זו אף זו, עפ"י חוק הגנת הצרכן גודל האותיות הנדרש בחוזה אחיד הינו 2 מ"מ.
בנוסף, ההוראה בדבר גודל האותיות אינה חלה על תאגיד בנקאי. לכן דין הטענה להדחות.
המבקש טען כי הסכם הערבות הינו הסכם אחיד מקפח
הנוגד את תקנת הציבור ולכן הוא בטל. טענה זו הועלתה סתמית וכללית. המבקש לא פרט מדוע יש לבטל אותם תנאים מקפחים ולא הראה כי יש בביטול זה כדי לבטל את כתב הערבות.
עפ"י הפסיקה, אין לשלול הסכם ערבות שבא להבטיח למשיב אפשרות לקבל את כספו בחזרה, מטרה כלכלית שהיא לגיטימית. כן נפסק, כי בתי המשפט אינם נוטים להתערב בעסקאות כלכליות מובהקות.

5.
אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:
א.
אני דוחה את בקשת הרשות להגן.
ב.
המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בבקשה בסך של 1,500 ש"ח + מע"מ, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ג.
ב"כ המשיב יגיש לחתימה בתוך 7 ימים נוסח

פסק דין
פורמלי.

ניתנה היום, ח' באלול התשס"ה, 12/09/2005 , בהעדר הצדדים.


תמר נמרודי
, רשמת








בשא בית משפט שלום 689/98 יהודה חקק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/09/2005)