פסקי דין על רמי פנחסי ושות' יבוא 1991 בע"מ | פסקי דין על סימון בן-חיים | פסקי דין על שגיא שחף |

18635/98 א     20/04/2006




א 18635/98 רמי פנחסי ושות' יבוא 1991 בע"מ נ' סימון בן-חיים, שגיא שחף




בעניין:


בתי המשפט
1


בית משפט השלום ירושלים
א
018635/98


לפני:
כב' השופט ר' כרמל
סגן-נשיא


20/04/2006



בעניין:
רמי פנחסי ושות' יבוא 1991 בע"מ
התובע









נ
ג
ד





1. סימון בן-חיים

2. שגיא שחף

ת.ז.
029582707




הנתבעים



פסק דין
כנגד הנתבע מס' 2

1
.
התובעת רכשה מהנתבעים, ביום 21.11.97, רכב מסוג אופל-אסטרה שנת ייצור 1995. הזכויות ברכב היו רשומות בשמו של הנתבע מס' 2, והעסקה נערכה ובוצעה עם הנתבע מס' 1, שהיה הבעל של אם הנתבע מס' 2 והוא היה זה אשר החזיק והשתמש ברכב בפועל. במועד העסקה הוצג הרכב כרכב שנסע 30,000 ק"מ בלבד וכך אף הראה מד-האוץ שבו. אולם, בפועל, כפי שהוברר בדיעבד, נסע הרכב למעלה מ- 70,000 ק"מ, בטרם בוצעה עסקת המכר. לטענת התובעת, חודשים ספורים לאחר ביצוע העסקה, ארעה תקלה ברכב לאחר שרצועת תיזמון השסתומים נקרעה ובעקבות כך נגרם לרכב נזק רב. רצועה זו, כך נטען, יש להחליפה, כטיפול מונע, אחת ל – 60,000 ק"מ ולו אכן נעשה הדבר, לא הייתה מתרחשת התקלה, זאת בנוסף למצג בדבר מספר הקילומטרים שנסע הרכב. לפיכך, עתרה התובעת לביטול העסקה, השבת התמורה, וְהשבת הוצאותיה ונזקיה בעקבות התקלה, (הוצאות גרירה, תיקון הרכב, ועלות רכב חלופי, כל אלה בסך 6,550 ₪ נכון ליום הגשת התביעה), ולחלופין נתבע סכום ההוצאות והנזקים וכן ההפרש בין ערכו האמיתי של הרכב ולבין התמורה.

2.
בנספח א' לכתב התביעה, בדיקת הרכב במכון הרישוי עובר לביצוע העסקה, אכן נרשם כי מד האוץ ברכב עומד על 29,863 ק"מ. מכרטיס טיפול הרכב ביום 26.6.96 (עובר לביצוע העסקה) עולה כי הרכב נסע עד לאותו מועד 48,000 ק"מ (נספח "ה"1 לכתב התביעה). מכרטיס טיפול הרכב במוסך מיום 15.9.97, גם כן עובר לביצוע העסקה, עולה כי הרכב נסע, עד לאותו מועד, 70,000 ק"מ בלבד (נספח "ה" 3 לתביעה).

3.
משלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק-דין כנגד הנתבעים. לאחר מכן, בוטל פסק הדין כנגד הנתבע מס' 2.

4.
במועד שנקבע לשמיעת ראיות הוברר כי הרכב נמכר על-ידי התובעת לפני כשנתיים, ועל כן עתרה התובעת לסעד החלופי בדבר הפיצוי הכספי. (יובהר כי התביעה, שהוגשה בשנת 1998 והתנהלה בפני
מותב אחר, נקבעה לשמיעת ראיות לחודש אפריל השנה, מטעמים שונים).

5.
לאחר שהוגשו עדויותיהם הראשיות על הצדדים בתצהירים ולאחר שהצדדים נחקרו על תצהיריהם, הסכימו הצדדים כי פסק-הדין יינתן במסגרת סעיף 79 א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח-משולב], תשמ"ד-1984, לאחר שהצדדים יסכמו בקצרה, וכך נעשה.

6.
כאמור, מנספח "ה"3 לכתב התביעה (שהוסכם על קבילותו כראיה) עולה כי הרכב אכן נסע 70,000 ק"מ עד ליום 15.9.97, כחודשיים לפני מועד ביצוע העסקה. הרכב הובא למוסך במועד הנ"ל, לטיפול, על-ידי הנתבע מס' 1. גרסת הנתבע מס' 2 הנה כי אכן הרכב היה רשום בשמו בעת ביצוע העסקה, זאת לבקשת הנתבע 1, הוא בעלה של אמו. לדברי הנתבע 2, מאחר שבאותה העת הוא היה כבן 24 שנים, ומאחר שנתמך על-ידי אמו ובעלה, לא
יכול היה לסרב לבקשת הבעל לרישום הרכב בשמו, כמו גם חתימתו כערב להלוואה בגינה נפתח לו תיק הוצאה לפועל. לדבריו, הרכב שימש אך ורק את הנתבע מס' 1, וְהוא, הנתבע מס' 2, לא עשה שימוש ברכב ולא דאג לביצוע הטיפולים הדרושים. באשר למכירת הרכב לתובעת, הוא עודכן בכך רק ביום המכירה, והשיק נרשם לפקודתו לאור בקשת התובעת. הנתבע מס' 2 אישר כי ידע שהנתבע 1 במצוקה כלכלית. כמו-כן, בחקירתו הנגדית אישר הנתבע 2 כי אמר לנציג התובעת, עובר להשלמת העסקה, "שהרכב בסדר".

7.
לגרסת התובעת, לו היה נודע מספר הקילומטרים האמיתי אותו נסע הרכב, לא הייתה מבצעת כלל את העסקה, וכאמור, עקב מרחק זה אותו עבר הרכב, נגרמה התקלה כמפורט לעיל. מנגד, ובתמצית, גרסת הנתבע היא כי פרט לכך שהוא לא היה מעורב בעסקה אלא היה בעלים רשום בלבד, בעל כורחו במידת מה, לא הוכח ע"י התובעת הקשר הסיבתי בין המרחק אותו נסע הרכב ולבין תקלת הקרע בחגורת התזמון, והקשר הסיבתי שבין הקרע ולבין הנזק למנוע. כן נטען כי לא באה ראיה שהרכב נמכר לתובעת במחיר הגבוה ב- 10,000 ₪ משוויו הממשי, כנטען על-ידי התובעת, לאור המצג בדבר המרחק אותו עבר הרכב, וכן לא הוכח כי שעה שנמכר הרכב על-ידי התובעת, הוא נמכר בפחות משוויו בשוק באותה עת. עוד נטען לגבי רכיבי הנזק וגובהם.

8.
העולה מהמקובץ הוא שאכן נמכר לתובעת רכב שמד האוץ שבו זוייף, ונוצר מצג לפיו נעשה שימוש הרבה יותר מצומצם ברכב, מאשר היה בפועל. כן הוברר כי נגרמה תקלה ברכב לאחר מספר חודשים ממועד ביצוע העסקה, אולם לא באה ראיה לקשר שבין המרחק האמיתי שעבר הרכב לבין אותה תקלה, אם כי ניתן לשער ברמת וודאות מסוימת, כי ככל שהמרחק שרכב נוסע רב יותר, הבלאי גדול יותר ובעקבות כך גם האפשרות כי יתרחשו תקלוֹת. עוד הוברר כי הנתבע 2 היה אמנם הבעלים הרשום בלבד
אולם הוא לא נמנע מלאשר כי מצב הרכב, בעת מכירתו, היה "בסדר", ובמידה מסוימת אין הנתבע 2 כבעלים רשום, יכול לנער חוצנוֹ מהרישום במד האוץ של הרכב. (אף שהרישום, בנוגע לרכבים, אינו מהותי).

בנסיבות אלה, ובהתחשב בדרך לפיה הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק, ובהתחשב במאזן הסיכויים והסיכונים שבטענות הצדדים, אני מחייב את הנתבע מס' 2 לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ כערכם היום, בצירוף הוצאות משפט וְסך של 1,800₪ בגין ושכ"ט עו"ד. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב בניסן, תשס"ו (20 באפריל 2006), בהעדר הצדדים.
המזכירות
תשלח עותק מפסק-הדין לבאי כוח הצדדים.


ר' כרמל
, שופט

סגן - נשיא
קלדנית: מאיה כהן







א בית משפט שלום 18635/98 רמי פנחסי ושות' יבוא 1991 בע"מ נ' סימון בן-חיים, שגיא שחף (פורסם ב-ֽ 20/04/2006)