פסקי דין על אפל זהבה | פסקי דין על שפירא גיורא | פסקי דין על אפל רם | פסקי דין על אבו און אריזות |

440/08 הפ     16/02/2009




הפ 440/08 אפל זהבה, שפירא גיורא נ' אפל רם, אבו און אריזות בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט


בית משפט השלום כפר-סבא
הפ 000440/08


בפני
:
כב' השופטת רחל קרלינסקי
תאריך:
16/02/2009





בעניין
:
1. אפל זהבה
2. שפירא גיורא



ע"י ב"כ עו"ד
בן-נון (עשהאל) דליה

המבקשים


- נ
ג
ד -


1. אפל רם
2. אבו און אריזות בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
אהרוני רועי

המשיבים


פסק דין

1.
בפני
תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי, לפיו המבקשת 1 היא הבעלים של המטלטלין המצוי בביתה ברח' צאלק 5 בראש העין.

לטובת המבקש 2 נרשם משכון מיום 20.3.07 על המטלטלין הנ"ל.

2.
לטענת המבקשת 1 (להלן: "המבקשת"), היא חיה בנפרד מהמשיב 1 (להלן: "המשיב") מזה שנים רבות והוא שרוי במשך שנים בקשיים כספיים עקב קריסת עסקיו. משכך, אין בביתה ציוד או מטלטלין השייכים לו, למעט בגדים שאינו משתמש בהם. כל המטלטלין השייכים לה נרכשו, לטענתה, בסיוע חברים ובסיועו של המבקש 2 (להלן: "המבקש").

3.
המשיבה 2 (להלן: "המשיבה") היא נושה של המשיב ונקטה כנגדו בהליכי הוצל"פ, בין היתר בעיקול המטלטלין.
לטענת ב"כ המשיבה 2, שהתנגד לבקשה, תלויים כנגד המשיב תיקי הוצל"פ רבים והוא פועל בדרכים מגוונות לסכל הליכי גבייה, ואילו ההליך שננקט ע"י המבקשים באים במנין זה.

4.
המבקשת נחקרה על תצהירה ומעדותה עלה כי היא עובדת למחייתה במשרד החינוך ומכון ויצמן. מתוקף תפקידה היא מרבה בנסיעות ולכן, בין היתר, מסייע לה פרודה בטיפול בבתה הקטינה, שאז הוא מגיע לדירה. כך הודתה כי הוא נוסע ברכבה בשעות הבוקר כשהוא מסיע את הבת לביה"ס ומחזירו. כך גם נושא עדיין המשיב בתשלומי המשכנתא לדירה.
למרות זאת, טענה כי היא חיה בנפרד מהמשיב מזה למעלה מ- 8 שנים. ההסבר שנתנה לכך היה:

"אנחנו לא זוג נשוי... אנחנו עד היום לא התגרשנו משיקולים כלכליים, הייתי צריכה לשאת בחובות שחלים עליו, היו בעיות של ירושה, היום המצב השתנה היות וחמותי נפטרה, בעיית הירושה נפתרה והיא הורישה את רכושה לבנותי".
(ראה עמ' 6 לפרו')

עובדת המצאו של המשיב בבית המבקשת אושרה גם בעדות חוקר מטעם המשיבה.
על פי עדות המבקשת, המטלטלין נרכשו ע"י המבקש, למעט מטלטלין שרכשה באתר "יד 2". האחרון הוא ידיד טוב שסייע לה לאחר שעוקלו מטלטלין בדירה. לדבריה, נרשם השעבוד בגובה 50,000 ₪, על פי הערכתו.

המבקשת הגישה את הסכם ההלוואה שנערך בינה למבקש, ועל פיו הלווה לה כספים עד לסך של 50,000 ₪, לרכישת ריהוט ומוצרי חשמל חלף הריהוט שעוקל.
עפ"י ההסכם,
ההלוואה אמורה להיות מוחזרת בתשלומים של 200 ₪ לחודש, בתוספת ריבית. כנגד הלוואה זו נרשם שעבוד לטובת המבקש על תכולת הדירה ומשכורתה של המבקשת.

5.
המבקש הצהיר בתצהירו כי
הוא חברם של המבקשת ובן זוגה מזה שנים רבות. לאחר שנודע לו על הוצאת מטלטלין מביתה של המבקשת, הציע לה עזרה והלווה לה כספים שונים לרכישת ציוד משומש, על מנת לאפשר המשך מגורים סבירים בביתה. עוד הוסיף וציין, כי נמסר לו מפי המבקשת כי חלק מהסכום שימש לה לתשלומים שוטפים בהם נוצרו פיגורים, אך מרבית הסכום שימש לרכישת כל הציוד הנמצא בביתה.
המבקש עומת עם האמור בתצהירו, שאינו עולה בקנה אחד עם עדות המבקשת, ומלבד התרעמות על הצגת השאלה, העיד כי הוא הביא למבקשת ציוד בשווי של 50,000 ש"ח בהיותו בעל העסק "המרכז הישראלי לריהוט", ונוכח אמצעיו הכספיים הניכרים.
וכדבריו:

"הבאתי לה על דעת עצמי איזה ריהוט שאני חושב. עשיתי רישום אצלי, אמרתי לה שזה שווה 50,000 ש"ח, כולל תשלומים שיגרתי לה, לא היה לי מחשב ודברי חשמל הלכתי איתה וקנית אותם…".
(ראה עמ' 8 לפרו')

6.
ב"כ המבקשת בסיכומיה ביקשה לתת אמון בשתי העדויות המהימנות מטעם המבקשים ולדחות את הטענה הנגדית של המשיבה חסרת תשתית עובדתית, שלא הוכחה, בדבר קונספירציה בין המבקשים למשיב, לרבות טענה בדבר הברחת נכסים. יתר על כן, לטענתה העדויות שהוצגו מטעם המשיבה לענין מגורי המבקשת עם המשיב הן קלושות, מבוססות בעיקר על עדות החוקר, שאינה עקבית ובלתי מהימנה.

7.
ב"כ המשיבה פירט מנגד בסיכומיו את הראיות שהציג, מהן עולה, לטענתו, כי המבקשת מנהלת משק בית משותף עם המשיב. בין היתר הציג מסמכים החתומים ע"י שניהם במהלך השנים 2005 ו- 2007, שבהם צוינה כתובת המבקשת ככתובת בני הזוג. כמו כן, עפ"י עדות חוקר מטעם המשיבה, הוברר השימוש המשותף שהם עושים בכלי רכב הרשומים ע"ש הילדים.
עוד ביקש ב"כ המשיבה להדגיש, כי אין לתת אמון בעדות המבקשת נוכח הסתירות שנתגלו, ההתחמקויות, התמיהות והכשלון במתן הסברים סותרים ובחירות אסטרטגיות מצידה.
ב"כ המשיבה תוקף אף את השעבוד הרשום לטובת המבקש בהיותו פיקטיבי ולמראית עין, וממילא לטענתו לא ניתן לשייכו למטלטלין נשוא
הבקשה.

דיון


8.
הסעד נשוא כתב התביעה נוגע לסעד הצהרתי אך ורק לגבי זכות המבקשת במטלטלין ולא זכותו של המבקש על פי השעבוד. כך נוסחה עילת התביעה והסעד המבוקש, וזהו גדר המחלוקת.

על כן אינני צריכה להידרש לתוקפו של המשכון לטובתו של המבקש או להסכם ההלוואה המקים לו, לכאורה, זכות קנינית במטלטלין.

יחד עם זאת, מובן שעול ההוכחה על המבקשת להוכיח בעלות בלבדית במטלטלין.

מאידך, יש להדגיש כי המבקש לטעון לקיומו של הסכם למראית עין, עליו הנטל לעשות כן.

אמנם, יש טעם בדברי ב"כ המשיבה כי ניתן להסיק מראית עין גם מראיות נסיבתיות הנוגעות לענין, אולם, אלה צריכות לטעמי ליצור תמונה ברורה המעידה על מסקנתו הנחרצת של ב"כ המשיבה בדבר שיתוף פעולה עם המשיב לסיכול הליכי הגבייה, ותמונה כנ"ל לא הוכחה.

כשלעצמי, לעומת טענת ב"כ המבקשת, לא מצאתי פגם, דופי או אף תהיה בעדות החוקר מטעם המשיבה אשר העיד על המעקב שניהל והעובדות שאסף. אינני מקבלת את הנטען כי עלה בידי המבקשת לתת הסבר מניח את הדעת למסקנות העולות ממעקב זה.

9.
יש לתת לטעמי את הדגש המתחייב מההלכה, כי שעה שהמבקשת עותרת לסעד, מן היושר עליה לבוא לביהמ"ש בתום לב ובידיים נקיות.
(ראה ע"א 656/79 גרינפלד ב' קירשן, פ"ד לו(2) 316, שצוטט).

מסכת הראיות שהוצגה העלתה מעורבות פעילה וגבוהה יותר של המשיב בשגרת חייה של המבקשת ונסיונותיה להרחיק עצמה ממעורבות כנ"ל, מעיב על אמינות עדותה.
לרושם שהותירה המבקשת, שתואר ע"י ב"כ המשיבה, נמצא יסוד בעדותה וחלף כנות מלאה נמצאה מתחמקת, ונמנעת מלתאר את מלא האמת העובדתית.
למעשה נמצאה סתירה אמיתית בין גרסת המבקשת לגרסת המבקש ודווקא עדותו הכעוסה במידת מה, לימדה על שרבובו להתנהלות, שאינה מתאימה לו כאיש עסקים שביקש לסייע.
אני סבורה כי מקום שהמבקשת נשענת על עדות שסגולותיה נמוכות לא ניתן לקבוע כי עלה בידיה להוכיח תביעתה.

10.
לאור האמור, התובענה נדחית.

אני פוסקת למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח + מע"מ.

ניתן היום כ"ב
בשבט, תשס"ט (16 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

רחל קרלינסקי
, שופטת








הפ בית משפט שלום 440/08 אפל זהבה, שפירא גיורא נ' אפל רם, אבו און אריזות בע"מ (פורסם ב-ֽ 16/02/2009)