פסקי דין על שמואל נתן | פסקי דין על בסקצקי דמטרי |

3673/00 פ     24/04/2002




פ 3673/00 מדינת ישראל נ' שמואל נתן ,בסקצקי דמטרי




1
בתי המשפט
פ 003673/00
בית משפט השלום באשקלון
24/04/02

כב' השופט ר' בן-יוסף

בפני
נוכחים:
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

אירית חכמון

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד

הנאשמים
1 . שמואל נתן

2 . בסקצקי דמטרי
1 . עו"ד בנג'ו שלמה

2 . עו"ד ויינשטיין

ע"י ב"כ עוה"ד
הכרעת דין בעניינו של נאשם מס' 1

על פי הסיפא לסעיף 182 לח.ס.ד.פ. (נמ) תשמ"ב - 1982 (להלן "ח.ס.ד.פ.") אודיע כי זיכיתי את את הנאשם מס' 1 שמואל נתן
בדינו.
נגד הנאשמים הוגש ביום 8.11.00 כתב אשום שהחזיק ארבעה אשומים בעבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים (נח) תשל"ג - 1973 (להלן "פקודת הסמים") ועובר להגשת כתב האשום נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
נאשם 2 בסקצקי דימטרי הודה בעובדות כתב האשום והורשע על פי הודאתו זאת בישיבת ההוכחות הראשונה שנקבעה בתיק זה ביום 22.11.00 ומשפטו נדחה לקבלת תסקיר קצין מבחן.
שמיעת הראיות במשפטו של שמואל נתן
שיקרא להלן "הנאשם" החלה ובשלב מאוחר יותר ברשותו של בית המשפט חזר בו הנאשם 2 מהודאתו והראיות בעניינו בתיק זה נשמעות בנפרד והכרעת הדין בעניינו טרם ניתנה.
הכרעת הדין הנוכחית הינה לפיכך לנאשם שמואל נתן
בלבד.
כאמור יוחסו לנאשם בכתב האשום ארבעה פרטי אשום נפרדים וכולם בוססו על עדויותיהם של שני מסח"ים (מקור סוכן חשאי) משטרתיים, האחים התאומים יורי ודמיטרי ציזיס.
בטרם הושמעה עדותו של הסוכן דמטרי ציזיס בישיבת יום 21.1.01 הודיע ב"כ של הנאשם לבית המשפט כי עד זה נפטר ומשהוברר שכך הדבר חזרה בה המדינה מהאשומים השלישי והרביעי נגד הנאשם והוא זוכה מהם מכל אשמה.
בית המשפט שמע ראיות וקיבל מוצגים הרבה גם לאשומים השלישי והרביעי והם כמובן נותרו בתיק בית המשפט כאבן שאין לה הופכין.
הכרעת הדין ניתנת עתה איפוא באשומים הראשון והשני לכתב האשום בעניינו של הנאשם.
האשום הראשון מייחס לנאשם סחר בסם מסוכן בנגוד לסעיפים 13 + 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים בכך שביום 16.10.00 בערך בשעה 13.50 מכר עם נאשם 2 סם מסוכן מסוג הרואין במשקל נטו 0.7333 גרם לסוכן המשטרתי יורי ציזיס תמורת 200 ₪ ללא היתר המנהל.
האשום השני מייחס לנאשם עבירה בנגוד לסעיפים 9 (א)+(ג) לפקודת הסמים בכך שביום 24.10.00 בסמוך לשעה 18.00 מביתו של הנאשם ברחוב י.ל. פרץ 7 באשקלון מכר נאשם 2 לסוכן יורי ציזיס תמורת 130 ₪ סם מסוכן מסוג הרואין במשקל נטו 0.7106 גרם ללא היתר כדין וזאת בהרשאתו של הנאשם לנאשם 2 להשתמש בחצרו לשם מכירת הסם המסוכן.
בישיבת יום 13.11.00 כפר סניגורו של הנאשם במעשים המיוחסים לו, טען שהנאשם היה במקומות אחרים מאלה הנטענים שהיה בהם.
הנאשם נעצר ביום 2.11.00 במסגרת מבצע משטרתי בו נאספו ראיות נגד שורת נאשמים שמשפטיהם של האחרים הסתיימו בהרשעתם בסיועם של שני סוכנים משטרתיים עדי התביעה על פי כתב האישום יורי ודמיטרי ציזיס.

ראיות התביעה
עיקר ראיות התביעה מבחינת משקלן ואיכותן בוסס על עדותו של הסוכן המשטרתי יורי ציזיס.
בין הסוכן למשטרת ישראל ובהסכמת ואשור פרקליטות מחוז דרום, נערך ונחתם הסכם (ת/2) ביום 18.10.00 .
המדינה על פי הסכם זה סגרה לסוכן שני תיקי חקירה המפורטים בהסכם ושהיו תלויים ועומדים נגדו וכן התחייבה לסייע לו בגמילה מסמים ולסייע "בהסדר חדש לדירת מגורים".
הסוכן מצידו התחייב בין היתר בסעיף 11 שלא לעבור עבירות פליליות במהלך הפעלתו כמס"ח ובכלל זה שמוש בסמים.
לפני חתימת ההסכם, בתיקנו ביום 16.10.00, ובעיקר ברובם של המקרים אחרי החתימה צוייד הסוכן במכשיר הקלטה שהותקן על גופו והופעל על ידי מפעילו של הסוכן העד טל קאפח והוא נשלח לרכוש סמים מסוכנים מסוג הרואין מ"יעדי משטרה" שונים באשקלון על פי רשימה שערכה המשטרה בעזרת הסוכנים והיא רשימת יעדים שצורפה כנספח להסכם.
כאמור "עמוד השדרה" של ראיות התביעה בשני האשומים המיוחסים לנאשם הינו עדות יורי ציזיס (להלן "יורי" או "הסוכן") שהעיד בבית המשפט לעניינו של הנאשם בישיבת יום 25.12.00.
בעדותו הראשית סיפר העד על נסיבות רכישת הסמים בארועים נשוא האישומים, אופן החזקת מכשיר ההקלטה עליו ונתוקו ממנו, שליחתו לרכישת הסמים על ידי מפעילו, מסירת אמרותיו בחקירה ופעולות נוספות הקשורות בכך.
לאשום הראשון העיד העד כי הגיע לבית הנאשם ראה אותו בכניסה לבית שאלו אם יש לו פקט של 100 ₪ הוא (הנאשם) שאלו כמה כסף יש לו, הסוכן השיב 200 ₪, הנאשם שאלו האם הוא רוצה לקנות הכל ב- 200 ₪ ביחד, הסוכן השיב בחיוב ואז נכנס הנאשם לביתו, קרא לנאשם 2 וזה הביא לסוכן את הסם.
לאשום יום 24.10.00 ספר העד כי פגש בצהרי היום את הנאשם נכנס לביתו ו"הוא אמר לי שעכשיו הוא מוכר גרםב- 130 ₪" (עמ' 11 שורות 1 ו- 2 פרוטוקול 25.12.00).
הסוכן אמר שיבוא אחר כך ואכן אחרי כמה שעות הוא ואחיו הפעם עם מכשיר הקלטה הגיעו לבית הנאשם משם יצא נאשם 2 ומכר להם סמים ב- 130 ₪.
בחקירתו הנגדית העיד הסוכן על כך שהוא במהלך הפעלתו וכן אחיו השתמשו פעמיים שלוש ביום בסמים, התייחס למועד שמושו היומי, התייחס לעברו הפלילי, התייחס לכך שנתפס בעת פעולתו כסוכן ביום 10.10.00 על ידי משטרת אשקלון, מחזיק בסם שלא בקשר לפעולתו כסוכן ועוד כמפורט בפרוטוקול עדותו.
התביעה העידה עדים נוספים, שוטרים כתוספת ראייתית וכהשלמה לעדות הסוכן ביניהם מפעילו של הסוכן טל קאפח, שוטרים שגבו אמרות, שערכו הקלטות בחקירת תיקיו של הנאשם ועשו פעולות נוספות כתצפית על ביתו ביום 24.10.00, בעדויות אלו הוגשו דוחות בענין "שרשרת הסם" דהיינו הוכחת העובדה שהחומר שנמסר לסוכן הינו סם, הקלטות פעולות רכישת הסמים שהקליט הסוכן, צלומי חזית ביתו של הנאשם והכניסה אליה (ת/31). הציגו את הסמים שנתפסו ואריזותיהם ועוד.
בית המשפט להלן יתייחס על פי הצורך לכל אותן ראיות ומסמכים.

עדות מ.ס.ח.
איסוף ראיות נגד סוחרי סמים בדרך של הפעלת סוכן סמוי הנשלח לרכוש מהם סמים הינה דרך שהוכרה בפסיקתו של בית המשפט העליון "כהכרח בל יגונה" כך למשל בע"פ 360/80 מ"י נ. אפנג'ר פ"ד לה (1) עמ' 228, ולאחרונה חזר ואישר הלכה זאת כב' הנשיא ברק ברע"פ 1373/97 חיים גואטה נ. מ"י תק'/על' כרך 97 (1) תשנ"ז/תשנ"ח עמ' 52 "ביהמ"ש זה כבר חיווה דעתו, כי השימוש בסוכנים עבריינים (בעבר או בהווה) הוא כורח המציאות במסגרת הלוחמה בפשע, וקל וחומר שכך הם פני הדברים בהתייחס לטיפול בעבירות סמים...".
מקובלת הדעה כי ההלכה המחייבת הינה כי עדותו של סוכן מספיקה היא כשלעצמה להרשעת נאשם בדין ללא תוספת ראייתית פורמלית.
סקירת פסיקתו של בית המשפט העליון בסוגיה זאת תלמד שבפועל התגבשה דרישה לתוספת ראייתית בכל זאת.
משפטית פורמלית על פי דיני הראיות, הסוכן אינו שותף לדבר עבירה עם מי שממנו קונה הוא את הסם, אין הוא עד מדינה ואף מעורב בעבירה איננו, משום ששליח המדינה הוא לבצע רכישת הסם - רכישתו את הסם הינה חסרת אחריות פלילית ולכן מבחינת דיני הראיות הוא עד רגיל.
יחד עם זאת, כאשר עסקינן במס"ח (מקור סוכן חשאי) להבדיל מס"ח (סוכן חשאי - שאינו עבריין), נאמר על ידי בית המשפט העליון כי יש "להפעיל זהירות בדברי סוכן שהוא עצמו סוחר בסמים וממשיך בעיסוקיו" (ע"פ 6487/97 עמרם אסידו נ. מ"י תק'/על' 98 (4) עמ' 251) או כדברי הנשיא ברק ברע"פ שאוזכר לעיל "... ביהמ"ש לא יתעלם מן העובדה שהעד שבפני
ו, הוא עבריין, יבחן בקפידה את עדותו ויחפש לה תימוכין".
המונח "תימוכין" שמשתמש בו כב' הנשיא ברק או "תמיכה" כנאמר בע"פ 4029/98 חאג' יחיא נ. מ"י תק'/על' 98 (3) עמ' 318 אינה תוספת ראייתית פורמלית אלא הינה תמיכה במשקל של "דבר לחיזוק", היא אינה חייבת להתייחס לזהותו של הנאשם ויכול ותצביע באופן כללי על מהימנות גירסתו של הסוכן.
ניתן לאמר לסיכום כי למרות שנקבע שאין צורך בתוספת פורמלית לעדותו של מס"ח, הרי בפועל על בית המשפט למצוא תוספת ראייתית יחודית לתיקים המבוססים על עדותו של מס"ח והיא "התמיכה" או התימוכין" ונמצאנו אומרים, מבלי משים, שנקבע שיש צורך בתוספת פורמלית כלשהי בכל זאת לעדותו.

ראיות ההגנה
הנאשם העיד להגנתו כעד יחיד. כן הוגשו לבית המשפט אמרותיו שלו בחקירה ת/47, ת/48, ות/49אומר כי לא האמנתי לעדותו של הנאשם בפני
, עדותו לא הקרינה אמינות ומהימנות נכר בו שהוא מנסה להרחיק עצמו מהמיוחס לו בכתב האשום.
בעדותו הכחיש מכירת הסמים לסוכנים, הודה בחקירתו בהכרותו עמם ובעניינו של יורי אף אשר כי היו קונים סמים לשמושם במשותף ואולי אף היה כך בארוע יום 24.10.00. בחקירה נגדית אף אמר שהיה קונה לסוכנים סמים כפי שאמר והודה באמרתו ת/47.
כן הודה הנאשם בקשרים מיוחדים עם נאשם 2, שכנו שסייע לו בביתו בעת שהיה במעצר בית תמורת תשלום של 350-500 ₪ לחודש.
למעשה, אם כי לא במפורש לארועים המיוחסים לו בכתב האשום ניתן למצוא בעדות הנאשם בבית המשפט ובאמרתו ת/47 הודאה בעבירה של עשיית עסקה בסם או סחר בו אם כי, כאמור לא במועדים המיוחסים לו בכתב האשום, אלא באופן כללי.

סכום ביניים ומבוא
עד כאן סקר בית המשפט את התיק שבפני
ו באופן כללי ממבט על מרוחק ממעוף הצפור, על הראיות טיבן, מהותן, מבט מטעה, אל תמונה כללית המראה תמונה מושלמת ושלמה.

בחינתן של הראיות מקרוב מלמדת על שורת פגמים, קשיים, חוסרים וחסרונות בעניינים שוליים ומהותיים יותר שהביאוני לזכות את הנאשם. זיכוי שמקורו אינו אחד וטיבו טכני בנקודות מסויימות ומהותי, מהותי מאוד לדעתי באחרות.

כללי
א. כאמור עדותו של מ.ס.ח. על פי הפסיקה דורשת בפועל "תימוכין" - סבור אני שעדותו של המס"ח בתיקנו צריך "תימוכין" במשקל גבוה וממשי ואולי מעבר לכך ואסביר.
המס"ח בתיקנו יורי ציזיס מסר על פניו בבית המשפט כך בהתרשמותי המיידית מעדותו בבית המשפט עדות אמינה למדי, שפתו ודבורו רהוטים הגם שהוא עולה חדש יחסית בארץ, תשובותיו ברורות לא מהוססות ומקרינות לכאורה אמינות. אם כי רעד אולי מקור אולי מטעמים אחרים. אך התברר כי סוכן זה בניגוד להתחייבותו בפני
מעסיקיו ובהסכם השתמש כפעמיים שלוש ביום בהרואין אותו רכש כמובן, לדבריו, באופן עצמאי אך לא מכספים שקיבל מן המשטרה אלא מכספי הביטוח הלאומי שקיבל שספק רב אם הספיקו לשמושו הכבד בסם.
עד זה העיד כי מפעילו לא ידע על שמושו הכבד בסם, כי לא גילה לו זאת - הזהו העד האמין?
ב. מדובר בסוכן שכל פעולותו מעורבת בכזב ובכחש משנחקר במשטרת אשקלון ביום 10.10.00 משנתפס ברכישה עצמאית של סם שקר בחקירתו ללא קושי. כך על פי עדותו וזאת לטובת פעולתו כסוכן - לא האמנתי לדבריו אלה.
מדובר בעד שעל פי עדותו הורשע בעבר במרמה בפרשת "עוקץ" וברמאים יש להזהר גם על דוכן העדים (ראה עמ' 20 שורה 29 לפרוטוקול יום 25.12.00 ועמ' 21).
עסקינן בסוכן סמים סמוי שכל יום ועובר לכל רכישת סם שביצע על פי דבריו היה או תחת השפעת סם או בשלב של צורך בסם.
התברר לבית המשפט לאחר דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות (נח) תשל"א - 1971 (להלן פקודת הראיות") שהסוכן (כמו אחיו) צפוי היה ל"בונוס" של 1500 דולר בתום עדויותיו, הונח בפני
ו מכשול של "תשלום על פי תוצאה" להתנהגותו כסוכן לרבות עדויותיו.
הסוכן טען כי לא ידע על תשלום צפוי זה - לא האמנתי שכך הדבר למרות שטענתו אושרה על ידי מפעילו.
דווקא תשובותיו המיידיות של יורי על דוכן העדים לשאלות שנשאל בעניינים קשים כגון התשלומים שקיבל, שימושו בסמים,. שקריו בחקירה המשטרתית מיום 10.10.00, תשובות שיש בהן הודאה נתנה רושם של תשובות שהוכנו ושוננו מראש עקב הכנה טובה שלו לעדות ולא תוצאה של יושר ואמינות.

עד כזה יש להזהר מאוד בעדותו ו"התימוכין" לה צריך להיות בעל משקל כבד, תוספת ראייתית של ממש.

האשומים
להלן אתייחס אל האשומים באופן פרטני.

אשום ראשון
1. באשום זה מואשם הנאשם כזכור בכך שמכר עם נאשם 2 ליורי ביום 16.10.00 בשעה 13.50 הרואין במשקל נטו 0.7333 תמורת 200 ₪.
על פי עדותו של הסוכן, חקירתו הראשית ביום 25.12.00 (עמ' 10 לפרוטוקול אותו יום) בעת הארוע הגיע לבית הנאשם שאלו "האם יש לו פקט של 100 ₪ הוא שאל אותי כמה כסף יש לי, אמרתי 200 ₪, הוא שאל אותי האם אני רוצה שהוא יעשה לי הכל ב- 200 ₪ ביחד, אמרתי לו כן. הוא נכנס לבית וקרא לדימה..."
בקטע המצוטט לעיל וגם בהמשך לא אומר הסוכן כי נתן כסף למי מהנאשמים וכי קיבל כלל סם מהם.
בחקירתו הנגדית עמ' 17 משורה 15 העד אומר "פעם ראשונה נתתי כסף לנתן ואמר לדימה לתת לי את החומר...". ת/11 הינו תמליל, קלטת ת/10 שהוקלטה במהלך עסקה זאת. התמליל הינו כמובן כלי עזר לבית המשפט והראיה הינה הקלטת עצמה לה האזנתי בקפידה וחזרתי והאזנתי וזה הוא תמלילה הנכון כפי ששמעתיו בקטע הרלוונטי.
יורי:... מה שלומך נתי? תגיד לי אין לך פאקטים? פאקטים יש לך? שני פאקטים?
דברי הנאשם: מה זה פאקטים?
דברי יורי: חצאים.
דברי הנאשם: במאתיים, (מלה לא ברורה) גרם?
דברי יורי: מאתיים שקל, תעשה לי.
הנאשם: דימה..
יורי:אני אחכה בגינה.
הנאשם: דימה..

בהשוואה בין התמליל ת/11 והתמליל הנכון שערך בית המשפט, ההבדל העיקרי הינו שהנאשם אינו שואל את הסוכן כמה הוא רוצה.
הבדל זה אינו מהותי.
אבל קיים הבדל מהותי יותר בין דברי הסוכן בעדותו כפי שצוטטו לעיל לנשמע בקלטת.
אמנם נראה על פניו ששתי הגרסאות הינן שיחה בענין סמים אותם מבקש הסוכן לקנות מן הנאשם, אבל בבירור מדובר בשתי שיחות שונות עם סממנים דומים אך לא זהים.
לא ברור בקלטת אם ומתי שולם הכסף הנטען על ידי הסוכן לנאשם כפי שאמר הסוכן (רק בחקירתו הנגדית).
אין ספק שכאשר קיימת הכחשה טוטאלית של נאשם על קשרי סמים עם סוכן אזי לשיחה המוקלטת, בכל נוסח יש משקל רב מאוד להוכחת עסקה בסם, לא כך כאשר גרסת הנאשם הינה כי שניהם משתמשים בסמים ולכן שוחחו על סמים.
כאשר עסקינן בסוכן אמין יש בשיחה המוקלטת תימוכין מספיק ומעבר לכך, זהירות נדרשית בסוכן הנוכחי.

2. האם השולמה עסקה? בהנחה שהסוכן שילם כסף לנאשם האם קיבל הסם?
אין לדעת - הסוכן לאורך כל עדותו הראשית והנגדית לא אומר שקיבל סם מנאשם 2.
פניה לקלטת ת/10 ולתמליל ת/11 אין בידה לסייע ממספר סיבות וכל אחת מהן קריטית.

א. אין כעולה מהתמליל בת/11 התייחסות למסירת הסם (דבר שהינו אפשרי כי יתכן ומדובר בפעולה ללא ליווי מלולי).
ב. אבל התמליל למרבה ההפתעה בעמ' השני לו בו כנראה השיחה בין הסוכן לנאשם2 חסר כל ערך משפטי ראייתי.
השיחה בין השניים המשוחחים בקלטת בקטע זה הינה ברוסית, שפה שאינה רשמית ובית המשפט (הח"מ) חסר כישורים גם בתחום זה, אין להבין את הנאמר.
והנה לבית המשפט כלי עזר התמליל לגביו כבר הראתי שאיננו מדוייק אבל חמור מכך בקצה העליון לדוח התמליל ת/11 נרשם כי: "בשפה הרוסית דימטרי פטשניקוב מ.א. 1030055".
לבית המשפט ידוע מידיעה אישית ששוטר כזה קיים, אך שוטר כזה לא רשום היה ברשימת העדים, לא הועד, לא המפעיל סמ"ר טל קאפח, לא הסוכן ולא עד אחר הזכירו אותו במילה וחצי מילה ואפילו דוח זיהוי קולות ת/9 אינו מאזכרו.
התמליל לרבות התרגום הינם עדות מפי השמועה ואינם קבילים.
מדהים עם זאת לציין את הבטחון בעדותו של טל קאפח במספר מקומות (ראה עמ' 15, שורה 24, פרוטוקול מיום 22.11.00 חקירה ראשית) וכן עמ' 36 מיום 5.12.00 שורה 19) שאת התמליל הוא ערך. כאן יש להזכיר כי הסניגור הסכים להגשת המסמכים טכנית אך לא לתוכנם וקבילותם (ראה עמ' 12, 13, 22 לפרוטוקול יום 22.11.00 ועוד).
הנה לא הובא אפילו בדל ראיה שהסוכן קיבל סמים מנאשם 2.

2. הסוכן מעיד עם זאת בעמ' 10 למטה לחקירתו הראשית כי בפגישתו עם מפעילו נתן לו סמים. גם קאפח אומר זאת אך האם הוכח שסמים קיבל?
מוצגים ת/5, ת/6, ת/7 הינם דוחות "שרשרת סם" שנערכו לצורך הוכחה שמה שקבל הסוכן הוא זה שנבדק במז"פ ונתגלה כסם.
טל קאפח הכניס החומר ביום 16.10.00 לשקית מאובטחת שמספרה d3004434הכניסה לכספת עלפי ת/7 ביום 19.10.00 הוציאה משם והעבירה למטא"ר מז"פ, אבל לפי ת/8 עשה את אותה פעולה כבר ביום 16.10.00 היתכן?
בהנחה ולפחות פעם אחת ואולי יותר הוצאה השקית והועברה למז"פ האם הגיעה לשם?
אין ראיה לכך משום שלא הוגש מסמך על קבלת החומר במטא"ר ולא הוגשה חוות דעת הקובעת שהחומר הנ"ל נבדק ונמצא סם וספק אם אפילו לכאורה הוכח האשום הנוכחי. אציין כי יחד עם הסמים שהוגשו וסומנו ת/41 - ת/45 היו גם חוות דעת ככתוב בפרוטוקול עמ' 3 מיום 25.12.00, אך חוות הדעת לא הוגשה לבית המשפט כמוצג נפרד כפי שצריך היה ומעבר לכך לא מצויין באותו פרוטוקול כי עם חוות הדעת היה גם מסמך קבלת המוצגים במטא"ר.
סביר שעסקינן בטעות אנוש של התביעה ולו הבחנתי בכך מבעוד מועד הייתי מיוזמתי מברר הענין עם הצדדים.
מעבר לכך לו מדובר היה בפגם ראייתי בודד בתיק החקירה צריך הייתי אף לא ליתן הכרעת דין וקודם לברר הסוגיה עם התביעה. אך כאשר עסקינן בתיק המתנהל כ- 5 חודשים ומשפטו של אחר בו עדיין מתנהל כשהנאשם במעצר ובעיקר כשמדובר בתיק שהפגמים הראייתיים והאחרים בו רבים כ"גרגירי הרימון" ומימלא יש לזכות הנאשם בשלהם אינני סבור שאזום צעד מטעם בית המשפט לסייע בידו של צד מי מהצדדים אפילו מדובר בענין טכני גרידא.
אדגיש עם זאת שמאחר שעסקינן בטעות טכנית בלבד, יש לנו ענין בטעות אנוש סבירה ושעלולה לפול לפתחו של כל עו"ד בתיק כזה רב פרטים וטעות הינה ענין אנושי, והעיקר בשל ענין זה לא הייתי מזכה הנאשם בטרם בירורו.

3. דבר אחרון לאשום זה אבחנו לאור הקטע בהקלטה שבו הנאשם ויורי משוחחים.
האם משיחה זאת כפי שהיא, והיא הנכונה ולא הנוסח המופיע בעדות הסוכן בבית המשפט, ניתן ללמוד על הסכמתו של הנאשם למכור לסוכן סמים כפי שזה מבקשו?

הסוכן, שבעיקר הוא מדבר, משדל את הנאשם למכור לו סם, בתחילה הנאשם שואל "מה זה פאקטים?" אחר שואל במאתיים.... גרם? ואחר כך הנאשם קורא לדימה.
הנקשרה עסקת סם? - ההובעה הסכמת הנאשם?
האמר הנאשם שיש לו סם למכור?
הדברים הינם כפי שנאמרו בקלטת. עסקינן במשפט פלילי, אין בית המשפט יכול וצריך להשלים מדמיונו פרטים שעוד התרחשו אולי ואולי לא.
יש שיחה בין שניים כנראה בענייני סמים. לא נמצאת ראיה אפילו לקשירת קשר של הנאשם בדברים שבקלטת למכירת סם לסוכן.
כאשר אלה הדברים שבקלטת ועל הסוכן אינני סומך די - אין מקום להרשעה בדין.

4.. בשולי עסוקי באשום זה אציין שעל המדינה בנסוח כתב האשום כאשר מדובר במבצעים בצוותא שכתב האשום יפרט חלקו של כל משתתף בביצוע העבירה וחלקו במעשה וכמובן את סעיף 29 לחוק העונשין, לא כך נוסח כתב האישום כאן.

אשום שני
1. באשום זה מואשם הנאשם בכך שביום 24.10.00 בסמוך לשעה 18.00 הרשה הנאשם לנאשם 2 להשתמש בחצרו בביתו לשם מכירת סם מסוכן.
על פי עדותו של הסוכן, חקירתו הראשית בעמ' 11, 12 לפרוטוקול יום 25.1200 באותו יום בצהריים בא ונכנס לבית הנאשם וזה אמר לו שהוא מוכר גרם ב- 130ש"ח.
יורי אמר לנאשם שיותר מאוחר יבוא אליו לקנות ממנו ואכן אחר כמה שעות יורי ודמטרי אחיו הגיעו לבית הנאשם. הנאשם 2 פתח הדלת נוהל מו"מ, האחרון יצא הלך מסביב לבנין ואחר דקות חזר והביא ליורי סם. בעת המכירה הנאשם לא היה במקום.

2. כל הקשיים הראייתיים אותם פירטתי לאישום הראשון הקשורים להקלטה ברוסית, לתמליל בתרגום פטשניקוב ששמו אינו מוזכר אף לא בדוח זיהוי הקולות ת/18 - חוזרים במדוייק לעניין אישום זה ודברי לאשום הראשון בעניין זה מאומצים גם לאשום השני.
אלא שבאישום הנוכחי כל השיחה המוקלטת הינה בשפה הרוסית ולמעשה אין בפני
ביהמ"ש כל תימוכין באמצעי ראייתי זה.

3. כך הדבר גם לעניין הוכחת העובדה שמה שמסר הסוכן למפעילו טל קפאח הינו סם, דהיינו העדר חוות דעת שמדובר בסמים, העדר קבלת הסם לבדיקה במטא"ר. גם כאן משום מה על פי ת/12 נשלח החומר לבדיקת מז"פ ביום 24/10/00 במעטפה מאובטחת מספר 3004435 d, הוכנס שוב לכספת ביום 25/10/00 ובאותו יום נתפס שוב מהסוכן וראה לעניין זה גם נ/2, נ/3 (ע"י טל קפאח בת/14) וביום 30/10/00 נשלח שוב פעם למז"פ (ת/15) ???

הנני חוזר כאמור על דברי כולם לאישום הראשון לעניין זה גם כאן ובשורה התחתונה לא הוכח היסוד העובדתי העיקרי לסעיף 13 לפקודת הסמים דהיינו שנסחר סם.

4. ייחודית לאישום זאת העובדה שהנאשם לא הוקלט בשיחה הנטענת ע"י יורי שהיתה ביניהם בצהריים ועדותו של הסוכן ללא תימוכין לעניין זה אינה מספקת.

5. ביצוע הרכישה, ביום 24/10/00 בשעה 18.00, לווה על פי עדותם של העד קאפח וקצין הסוכנים שאול מימון בתצפית מרכב.

דוח התצפית שערך טל קפאח נושא תאריך 25/10/00 ומתייחס לתצפית ביום זה. בחקירתו הראשית ביום 22/11/00 לא התייחס העד לעניין התאריך השגוי. בחקירתו הנגדית (ישיבת 5/12/00 עמ' 32 לפרוטוקול) לא יכל להסביר העניין.

אפשר להניח שעסקינן בטעות אנוש, אך בזכרנו את נ/2, נ/3 ו- ת/14 המתייחס למסירת החומר ע"י הסוכן למפעילו גם כן ביום 25/10/00 מכרסם הספק עמוק בלב.

6. ביהמ"ש יצא לביקור במקום שתועד בקלטת ביהמ"ש/1.
הביקור נעשה בעיקר לעניין מקום התצפית. קצין הסוכנים מימון ערך בעדותו את נ/4 תרשים התצפית ולפיה רכב התצפית בו ישבו הוא וטל קפאח (קיימת בין השניים בעדויותיהם מחלוקת או סתירה מי מהם ישב ליד ההגה וקרוב לבית הנאשם) היה במקביל לפתח הכניסה לבית הנאשם, אם כך היה, עולה מהראיות באופן ברור שלא ניתן היה לראות מאומה מהתצפית בשל מקלט החוסם את שדה הראיה - תמיהה עולה.
תרשימו של קאפח מייחס לתצפית מקום שונה וגם לגביו אין ביטחון שבישיבה ברכב יש נקודת תצפית מספקת בהתחשב בעצמים שיש בין מיקומה לדלת הנאשם.

7. כזכור הואשם הנאשם באישום זה בעבירה של מתן חצרים - ניסוח כתב האישום
גם כאן לוקה - העבירות שיוחסו לנאשם הינן בניגוד לסעיף 9 (א) + (ג) לפקודת הסמים.
סעיף 9 (ג) מיותר ואינו רלבנטי לאישום המיוחס לנאשם ולעומת זאת צריך היה
לציין את סעיף 9 (ד) רישא - ככוונת המדינה.

עניין זה כמובן שולי.

מהותיות יותר הינן השאלות האם הוכיחה המדינה מודעותו של הנאשם לכך
שנאשם 2 מכר סמים מביתו - חצרו.

הראיה שיכולה היתה להיות לעניין זה הינה אולי השיחה בין הנאשם לסוכן בצהרי היום - אינני סובר כך גם מבחינה תוכנית ולא רק ראייתית - אין מאומה בדברי הסוכן שהנאשם אמר דבר מה. לדברי יורי אמר הוא שיבוא לקנות, הנאשם לא היה נוכח בעת המכירה הנטענת ואין כל ראיה אחרת למודעותו למכירת הסם, אם היתה לסוכן.
כשאלת תם אשאל מדוע אשת הנאשם לא אחראית לפעולת נאשם 2 מביתה והרי גם נגדה הוגש כ"א בפרשה זאת.
השאלה האחרת המנסרת בחללו של אישום זה הינה האם הוכיחה המדינה שהמכירה היתה מביתו - חצרו של הנאשם.

אין שמץ ראיה, להבדיל מחשד שהחצר לרבות הסוכה הסמוכה לדירת הנאשם שלו היא, מדובר בבית משותף, לא הוכחה בעלות, לא הוכחה חזקה לא בפועל, לא משפטית - לא הובאו לעניין זה לא עדים שכנים בבניין, לא נסח טאבו ולא כל ראיה אחרת.
גם ראיה בהנחה והדירה בחזקת הנאשם היא, מלבד עדות הסוכן יורי כשלעצמה כאמור אינה מספקת, ללא כל תימוכין שבתוך הדירה או בסף הכניסה אליה נעשה מעשה הקשור למכירת הסם להבדיל מהכניסה המשותפת לבנין ולחצרו לא קיימת.
עדויות השוטרים התצפיתנים מימון וקאפח באשר ליכולתם לראות מהתצפית את הכניסה לדירת הנאשם כאמור מעוררות קשיים.

סכום ביניים
עולה מפירוט הראיות והעדויות שבאו בפני
בית המשפט תוך בחינתו שבית המשפט אינו יכול לסמוך על עדותו של הסוכן יורי ציזיס להרשעתו של נאשם 1 בדין בשל טיבה, בשל העדר "תימוכין", בשל מיהותו של הסוכן, בשל כשלים ראייתיים מהותיים וטכניים המעוררים ספקות כבדים באשמת הנאשם.
כן, עולה ספק סביר האם בשני האשומים הוכח חלקו של הנאשם במיוחס לו אפילו התקיימו עסקות סמים עם דימיטרי.
אמת, בגרסתו של הנאשם בעדותו ובאמרותיו ניתן למצוא כי הוא עוסק בענייני סמים ואפילו אספקתם או תיווך למכירתם או השגתם גם לסוכנים, אך לא בכך עוסק המשפט הנוכחי ולא על כך הואשם. ובמה שהואשם יש לזכותו ולו מחמת הספק.

"הגנה מן הצדק"
סבור אני שטענת סנגורו של הנאשם בסכומיו שיש לזכות את הנאשם גם בשל האמור בכותרת יש לו בסיס בתיק שבפני
ובהקשר הכללי בו הוא נדון ואין לדחותו על הסף.

א. בע"פ 2910/94 ארנסט יפת ואח' נ. מדינת ישראל
פדי נ (2) עמ' 221 אמר בית המשפט העליון מפיו של כב' השופט דב לוין "קבלתה של תורת ההשתק אל תוך המשפט הפלילי באמצעות העקרון הידוע של "הגנה מן הצדק"... נשענת על סמכותו הטבועה של בית המשפט לבטל אישום העומד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית. לבית המשפט במדינת ישראל
שיקול דעת לעכב הליכים משאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן ו/או משיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, כפי שבית המשפט רואה אותו. המבחן הקובע כפי שאני רואה לאמצו, הוא מבחן ה"התנהגות הבלתי נסבלת של הרשות", היינו, התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות הנאשם...

המדובר במקרים בהם המצפון מזדזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו. ברי כי טענה כזו זו תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר, ואין להעלותה כדבר שבשיגרה ובענייני דיומא סתם.
חשיבותה של טענת ההשתק הפלילי למקרים בהם התנהגות הרשות היתה כה מקוממת עד כי אי אפשר להרשיע אדם כשמי שמעמידו לדין הוא שהביאו לכלל מעשה".

כב' השופט קדמי בבג"צ 1563/96 עו"ד מרדכי כץ נ. היועמ"ש ואח' תק/על 97 (2) עמ' 700 מוסיף ואומר "... בדרך כלל, תידון טענה של "הגנה מן הצדק כטענת הגנה להבדיל מבסיס למניעות במהלכו של הדיון בפני
הערכאה הדיונית".

כן אומר שם השופט קדמי על דעתם של הנשיא ברק והשופט ת. אור.
"אכן משמעותה המיידית והמעשית של הנאה מ"הגנה מן הצדק" היא: מתן פטור לפרט ה"קורבן" מנשיאה באחריות פלילית, המוכתמת בהתנהגות בלתי נסבלת מצד הרשות או "הצלתו" של הפרט, מתוצאותיה של "דריסת" זכויות היסוד שלו להליכי חקירה ומשפט הוגנים מצידה של הרשות. ברם, במקביל, משרתת הענקתה של ההגנה האמורה גם את עניינו של הציבור במניעת התנהגות "בלתי נסבלת" של הרשות בתחום הפלילי אם במישור המהותי ואם במישור הדיוני... "

ב. מנגד עמדתי לעיל על האמור בפרשות אפנג'ר וגואטה ואחרים כי השימוש במסח"ים הוא כורח המציאות במסגרת הלוחמה בפשע ובודאי שאין השמוש באמצעי הזה "כהכרח בל יגונה" להשגת ראיות בעיקר בעבירות בלתי מדווחות כעבירות הסמים - מקים "הגנה מן הצדק". יתרה מכך כאמור בע"פ 6487/97 עמרם אסידו נ. מ"י שגם אותו אזכרתי לעיל צוטט כי "יש להפעיל זהירות בדברי סוכן שהוא עצמו סוחר בסמים וממשיך בעיסוקיו" אך בודאי ששמוש בסוכן כזה - לא נפסל, ומה לי שבתיק בפני
בו הסוכנים רק השתמשו בסמים כי אבוא בטרוניה אל המדינה?

ג.1 כאמור המשפט שהנני דן בו עתה הינו המשפט האחרון בסדרת משפטים בהם הובאו לדין, נשפטו הורשעו ונגזר דינם של סוחרי סמים שהראיות נגדם נאספו על ידי המס"חים יורי ודימטרי ציזיס (ז"ל).
בתיק הנוכחי ובתיקים האחרים, ואציין כבר עתה שלהכרעת הדין הנוכחית רק החומר שבפני
עתה רשאי אני לעסוק בו, הוגשו על ידי הסניגורים עתירות לגילוי ראיות על פי סעיף 45 לפקודת הראיות (נח) תשל"א 1971 במסגרתם הוצג בפני
תיק ההפעלה של הסוכנים ובהחלטותי הוריתי לגלות חומר חקירה שהוסתר מן ההגנה.

2. בחומר זה, והדברים עולים מהעדויות שבפני
בתיק זה מצאתי חומר חקירה שלא הובא בפני
ההגנה ללא כל בסיס וללא כל הסבר ובו בין היתר תגמול בסך 1500 דולר לכל סוכן שאמור היה לקבלו אם יעיד כנדרש, חומר בדבר ידיעתם של אנשי המשטרה על צריכה כבדה של סמים על ידי הסוכנים או מי מהם לפני הפעלתם. החלטה של פרקליטת המחוז להקפיא הפעלתו של הסוכן יורי ציזיס ליום בשל תפיסתו דרך מקרה מחזיק בסם על ידי תחנת משטרה שלא היתה שותפה לסוד הפעלתו והוראתה במידה ויחזור לסורו תופסק הפעלתו.
הוראתה האחרונה של פרקליטות המחוז נתנה 5 ימים קודם ליום שבו התרחשה העבירה המיוחסת לנאשם באשום הראשון.
3. נהול המשפטים במקביל וכן אי הגעת הסמים במועד להצגתם בבית המשפט וסיבות אחרות גרם לכך שבתיק שבפני
מפעיל הסוכן העד טל קאפח העיד בשלוש ישיבות נפרדות והוברר שהעד, נציג השלטון לא מסר מיד אתכל האמת באשר לגמול שלו זכו או יזכו הסוכנים תמורת הפעלתם ולא את ידיעתו או את עצימת עיניו הברורה משימושם המאסיבי של הסוכנים בסם הרואין.

4. הנני קובע לכן שידיעתם של אנשי המשטרה את עובדת שמושם של הסוכנים בסמים הוסתרה מידיעתה של פרקליטת המחוז, כי היה ברור להם שאם תדע על כך תפסיק הפעלת הסוכנים ויפסק המבצע וגם אם לא היה ברור להם הדבר בשל הוראתה היו צריכים להביא הדבר להכרעתה.

5. הסוכנים גם המשיכו בפעולתם בנגוד מפורש להסכמים עליהם היו חתומים עם המדינה ת/1 ת/2. השתמשו בסמים. לעניננו החשיבות הינה בכך שהדבר נעשה לפחות "בעצימת עיני" המפעילים מלדעת, כאשר אינם נוקטים בכל אמצעי המעוגן בהסכם כדי לבדוק האם אכן הסוכנים משתמשים בסמים.

6. ההסכמים ת/1 ת/2 גם אינם מפרטים את כל טובות ההנאה שצפויים היו להם הסוכנים כתשלום של 100 ₪ ביום כ"בונוס של 1500 דולר. בהערת אגב אומר שהמסמך "הסטנסיל" הנושא כותרת "הסכם פעילות מס"ח/ות" נראה על פניו בלתי מתאים לשמושו ולדוגמא אצטט מסעיף 19 לו - "אם מ"י התחייבה לממן הוצאותיו של הסוכן יש לכלול בהסכם הוראה עפ"י מ"י מתחייבת לממן הוצאות שיהיו לסוכן בעת הפעלתו ואשר אושרו על ידי הגורמים המוסמכים" - הכך מנוסח הסכם?- ויש דוגמאות נוספות. עינינו הרואות המשטרה התחייבה ואף ממנה הוצאות לסוכן והדבר לא בא לו ביטוי בחומר הראיות הגלוי בכלל ובהסכם בפרט.

7. אין ספק לדעתי שבהמ"ש העליון בהכירו ב"הכרח בל יגונה" בהפעלת סוכנים עבריינים התכוון שהללו יופעלו תוך בקורת הדוקה ולא בהפקרות שערוריתית כפי שנעשה עם הסוכנים במקרה שלנו.

8. "הכרח בל יגונה" אינו "המטרה המקדשת את האמצעים" ושהאמצעים הינם כפי שהתברר כאן, העלמת מידע על ידי המשטרה מפרקליטת המחוז, או אמירת כל האמת הצרופה לבית המשפט ע"י עדים שוטרים והפעלת משתמשים כבדים בסמים ללא בדיקה ופקוח ועצימת עיניים מהסיכון שבהפעלתם לגלוי האמת להבדיל מהסגת ראיות בכל מחיר נגד עבריינים.

9. השלמה של ביהמ"ש עם אופן הפעלת הסוכנים והפקוח עליהם בתיק הנוכחי עלולה חס וחלילה להביא בסופה ייצור ראיות על ידי רשויות המדינה כדי להסיג את המטרה המוצדקת של הלחימה בפשיעה וחובתו של בהמ"ש להיות די אמיץ ולמנוע את הסחף.

10. הנני מוצא חובה לעצמי להדגיש שאין לי שמץ של ספק שהשוטרים קאפח ואחרים שעסקו בהפעלת הסוכנים לא נהגו כפי שנהגו מתוך "מחשבה רעה" אלא מתוך אמונה כנה בכך שהם ממלאים תפקידם כראוי ואינני מטיל בהם דופי אישי - אבל מבלי משים נגררו בשל הבחירה הכושלת בסוכנים לכשלון.

מכאן הנני מרשה לעצמי לאמר שאם אין מנוס, ולפעמים אין, ויש להשתמש במס"חים, סינונם, בחירתם והבקורת על פעולתם צריך שיהיו הרבה יותר קפדניים והדוקים.

11. הנני תוהה שמא כלל הכשלים שתארתי בהפעלת הסוכנים מגיעה במדינת חוק מתוקנת כ"שההליך ההוגן" במשפט נגד עיניה כזכות יסוד גם של עבריין מגיעה לידי התנהגות "בלתי נסבלת" של הרשות המצדיקה מכוחה בלבד זיכוי של הנאשם.

12. השופט קדמי בספרו על סדר הדין בפלילים חלק 2 ספר ראשון עמ' 832 קובע "שתורת" "ההגנה מן הצדק" תופעל במשורה, ורק במידה שאין כל טענת הגנה אחרת לזכותו של הנאשם".
הדברים נאמרים בספרות, לא בפסיקה, אינם הלכה מחייבת ודעתי הינה כי אכן הפסיקה קובעת שרק במצבים קיצוניים תופעל ההגנה אך אינני רואה מדוע לא תופעל כאשר לנאשם גם הגנה אחרת.

עם זאת במקרה הנוכחי הנני מחליט בפסק דינו של הנאשם שמואל נתן
לא להזקק ל"הגנה מן הצדק" ואלה טעמי.
1. אין בהחלטה לעניין זה צורך משום שמצאתי לזכות את הנאשם מטעמים אחרים, התביעה, משום מה, למרות שיכלה לצפות שטענה כזאת תעלה לא התייחסה אליה התייחסות ממשית בסכומיה, וצריך שטענה כזאת המוטחת אל פני נציגי המדינה - תזכה להתייחסותם הרצינית.

2. טרם נתקבלה בפסיקת בתי המשפט בארץ למיטב ידיעתי הטענה כאשר נטענה בתחום ההיבט הראייתי דיוני של ההליך הפלילי.
הטענה עד כמה שידיעתי משגת התקבלה בת"פ 1024/95 ואחרים בבהמ"ש השלום בת"א, בת"פ 3346/99 בבהמ"ש השלום בנתניה , בת"פ 3911/99 רמלה - כולן בתחום המשפט הפלילי המהותי.
3. אין מניעה שבהמ"ש זה יחליט לקבל הטענה כחלוץ לפני המחנה אלא שמטעמים פרקטיים ראוי שלא יעשה כן עתה .

בתיק זה טרם הסתיים עניינו של נאשם 2, בו נסתיימו ראיות התביעה נטענה בו טענת "אין להשיב לאשמה" וטרם נתקבלה בה החלטה.
לא מן הנמנע שהראיות בעיינו של הנאשם האחר שונות, לא מן הנמנע וטרם גיבשתי דעתי בעניין וטרם הסתיימה שם שמיעת הראיות, שהנאשם האחר תומצאנה נגדו אולי ראיות מספיקות, קבלת הכרעה בשאלת ההגנה מן הצדק בענינו של הנאשם 1 עלולה להעלות חשש בלב צד מן הצדדים או שניהם בענינו של הנאשם האחר כאילו גם בעניין ההוא גבש ביהמ"ש את דעתו - ואל לו לעשות כן בוודאי, כשאין צורך חיוני לקבל החלטה כאן וניתן לדחותה לשלב הכרעת הדין של הנאשם האחר.

13. הנני לפיכך מחליט לאחר שהבעתי דעתי בעניין להשאיר ההחלטה בו "בצריך עיון" ולאחר שמיעת טעונים נוספים.

סוף דבר
הנני שב ומודיע כי מצאתי מהטעמים שהעלתי לזכות את הנאשם מן העבירות בהן הואשם באישומים הראשון והשני לכתב האישום.

ניתנה והודעה היום 24 באפריל, 2001 (א' באייר תשס"א) במעמד הנ"ל.
ר. בן יוסף, שופט
החלטה
הקראתי זה עתה את הכרעת דינו של נאשם 1, נגד נאשם 2 הנני צריך להחליט בשאלה של אין להשיב לאשמה. משפטו של הנאשם 2 נשמעת בנפרד בעיקר בשל כך שהוא עצמו גרם להתמשכות ההליכים. הודה, חזר מהודאתו.

סניגורו טען טענות של אין להשיב לאשמה, לאישום השני בלבד בו מואשם לקוחו.
בהכרעת הדין העליתי נקודות שיש בהן לשמש גם בסיס לטענה כזו בשני האישומים לנאשם בנוסף לטענותיו של הסניגור שאליהם טרם התייחסתי לגופו של ענין, מנגד הנני נמצא בשלב שונה בענינו של נאשם 2 מענינו של נאשם 1.

ראוי שאאפשר לשני הצדדים לטעון טענות לדברים שהתייחסתי אליהם בענין אין להשיב לאשמה במקרה זה, יתכן והמדינה תבקש לצרף את המתמלל דמיטרי פטשניקוב כע"ת מטעמה ויתכן שיבקשו להגיש מסמכים לגבי שרשרת הסם ויתכן דברים נוספים, איני יודע אם אעתר לבקשה אחרי שאשמע את דברי הסניגור - אך יתכן שכן. אמרתי בהחלטתי לענינו של הנאשם הזה, נאשם 2 שהראיות בענינו אינן חייבות להיות זהות בענינו של נאשם 1 אולי בחלק מן האישומים, הנני לפיכך דוחה את מתן החלטתי באין להשיב לאשמה למועד אחר.

ניתנה והודעה היום 24 באפריל, 2001 (א' באייר תשס"א) במעמד הנ"ל.
ר. בן יוסף, שופט

התובעת:
לגבי הנאשם 2 אני סבורה שבימ"ש אמר שמדובר בבעיות טכניות שאני צופה שיש אפשרות לתקן. כאמור התמשכות ההליכים בחלקה הגדול זה באשמת הנאשם. לנאשם מיוחסות שתי עבירות של סחם בסם מסוכן, הנאשם צריך להיות במעצר עד תום ההליכים. טל קפאח אמר שהוא תימלל ביחד עם דמיטרי פטשניקוב - אני זוכרת שהוא אמר את זה. עדין מיוחסות לו שתי עבירות של סחר מסוכן ואני סבורה שאין לשחרר אותו.

החלטה
הנני מורה לשחרר את הנאשם 2 בתנאים להמשך משפטו.
הנני קובע את התיק לדיון בטרם מתן החלטה ליום 3.5.01 שעה 12.30.

התנאים שבהם ישוחרר הנאשם הינם:
1. ערבות עצמית ע"ס 10,000 ₪.
2. הנני אוסר עליו לצאת את ביתו ברחוב שלום עליכם 5/7 אשקלון וזה עד לתום ההליכים בתיק.

ניתנה והודעה היום 24 באפריל, 2001 (א' באייר תשס"א) במעמד הנ"ל.
ר. בן יוסף, שופט

התובעת:
לפי סעיף 55 לחסד"פ מעצרים אבקש להשעות את השחרור ל- 24 שעות כדי שנוכל לשקול ערר.

עו"ד וינשטיין:
אני מתנגד הנאשם עצור מה- 2 לנובמבר, הנאשם נמצא במעצר תקופה ארוכה.

החלטה
הנני דוחה את הבקשה.
כדי שאעתר לבקשת המדינה היה צריך להיות מצב שונה מזה שבשלב אין להשיב לאשמה, היא צריכה לפחות לענין אחד לבקש את בימ"ש לתקן את כתב האשום ולצרף עד אחרי שהכריזה אלה עדיי. בנסיבות כאלה ולאור משך הזמן של 5 חודשים שהנאשם נמצא במעצר - הגם שחלק ניכר מתקופת המעצר בשל התנהגותו במשפט , אינני סבור שצודק להשעות את שחרורו אפילו ביום אחד והמדינה תוכל להגיש ערר שלא כשהוא במעצר.
ניתנה והודעה היום 24 באפריל, 2001 (א' באייר תשס"א) במעמד הנ"ל.
ר. בן יוסף, שופט

על החלטותי שיש בהן זכות ערעור, זכות ערעור כחוק ועל אלה שיש זכות ערר, זכות ערר.

קלדנית: סמדר








פ בית משפט שלום 3673/00 מדינת ישראל נ' שמואל נתן ,בסקצקי דמטרי (פורסם ב-ֽ 24/04/2002)