פסקי דין על ויצ'יסלב פרימסלר | פסקי דין על טיטיאנה ליבוביץ | פסקי דין על תמרה ליבוביץ | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ

5907/04 בשא     29/03/2006




בשא 5907/04 ויצ'יסלב פרימסלר, טיטיאנה ליבוביץ, תמרה ליבוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
בשא
005907/04

בתיק עיקרי: א
007652/04

בפני

כב' הרשמת תמר נמרודי
תאריך
29/03/2006




בענין
:
1 . ויצ'יסלב פרימסלר

2 . טיטיאנה ליבוביץ

3 . תמרה ליבוביץ








המבקשים

נ
ג
ד


בנק דיסקונט לישראל בע"מ







המשיב


החלטה

1.
המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה בסד"מ לתשלום הסך של 48,678 ש"ח, בגין יתרת חובה בחשבונם, שמספרו 226750.
2.
המבקשים הגישו בקשת רשות להגן, אותה תמכו בתצהירו של המבקש 1, ויצ'יסלב פרימיסלר.
המבקש טען כי בחשבון נשוא התביעה היתה מסגרת אשראי מאושרת בסך של 150,000 ש"ח. הבנק בטל מסגרת זו ללא הודעה מוקדמת .
המבקש טען כי ביום 14/8/2004 סוכם עם המשיב כי ימומש פקדון בסך של 500,000 ש"ח, כאשר סך של 260,000 ש"ח יועבר לחשבונות החברות (לא צוין אילו חברות) וסך של 230,000 ש"ח יועבר לחשבון נשוא התביעה לכיסוי כל החוב החשבון.
לטענת המבקש, התברר לו כי הבנק העביר סך נוסף
של 50,000 ש"ח מהחשבון נשוא התביעה , ללא הסכמת המבקשים ובכך גרם ליתרת חובה.
כן טען כי שיק של לקוח בסך של 57,500 ש"ח, בוטל ע"י הלקוח. החשבון חויב בסכום השיק, אך השיק לא הוחזר למבקש ולכן אין הוא יכול לתבוע סכומו.
המבקש טען כי קיימים בחשבון נשוא התביעה חסכונות בסך של לפחות 34,000 ש"ח.
לאור כל האמור, לטענתו, חבות הבנק כלפי המבקשים מסתכמת בסך של לא פחות מ-141,000 ש"ח.

3.
כארבעה חדשים לאחר הגשת תצהיר המבקש, הגישו המבקשות 2 ו-3 תצהירים מטעמם , מבלי שהגישו בקשה מתאימה לבית המשפט. על אף האמור, ביהמ"ש המליץ לב"כ התובע להסכים לצרוף התצהירים והוא נעתר לבקשה.
תצהירי המבקשות זהים לתצהירו של המבקש 1.
4.
אתיחס לטענות ההגנה של המבקשים אחת לאחת.
המבקש טען כי ביום 14/8/2003 סוכם עם הבנק כי מתוך כספי פקדון בסך של 500,000 ש"ח יועבר סך של 230,000 ש"ח לחשבון נשוא התביעה כדי לכסות את מלוא יתרת החוב והיתרה תועבר לחשבונות החברות.
מעיון בדפי החשבון , שצרף המבקש עצמו, עולה כי אכן ביום 13/8/2003 הועבר לחשבון נשוא התביעה סך של 500,000 ש"ח. יום לאחר מכן הועברו מהחשבון שני סכומים בסך של 130,000 ש"ח כ"א. דהיינו, הבנק פעל בענין זה בהתאם לסיכום שבין הצדדים.
ההפקדה אכן איפסה את החוב בחשבון, אך מיד לאחר מכן בוצעו בחשבון פעולות שונות, נוספות להעברה של 50,000 ש"ח, אשר הביאו את החשבון ליתרת חובה.
העברת הסך של 50,000 ש"ח שלא כדין

המבקשים טענו כי הבנק העביר מהחשבון סך של 50,000 ש"ח שלא כדין לחשבון אחר, ללא הסכמתם וכך נוצר החוב נשוא התביעה.
תצהירו של המבקש סתמי וכללי בענין זה. המבקש לא פרט בתצהירו מתי נודע לו על העברת הסכומים, לכאורה שלא בהסכמתו, אינו מפרט למי פנה בענין זה, אינו מפרט כיצד פנה, אינו טוען כי בקש ביטול ההעברה וכו'.
במהלך חקירתו של המבקש הוצגו לו שני דפי חשבון, האחד של חברת קלים סלבה (חנויות) בע"מ (מש/1)
והשני של עמק חפר – רשת חנויות ארצית בע"מ (מש/2). מדפי החשבון עולה כי ביום 14/8/2003 הועבר מהחשבון נשוא התביעה לכ"א משני החשבונות הנ"ל סך של 25,000 ש"ח (ובסה"כ 50,000 ש"ח).
המבקש הודה כי היה לו קשר לשתי החברות. החברה הראשונה היתה בניהולו והשניה בבעלות חתנו, כאשר המבקש שימש יועץ לחברה. עם זאת, המבקש הכחיש כי הוא בקש להעביר את הסכומים.
לראשונה בסיכומיו טען המבקש, כי פנה למשיב בע"פ לביטול אותה העברה. גם אז לא נמסרו הפרטים המלאים. יתרה מכך, גם לאחר פניתו בע"פ, משנוכח המבקש כי ההעברה לא בוטלה, הוא לא טרח למסור למשיב הודעה בכתב.
מעיון בדפי החשבון מש/1 ומש/2 עולה גם, כי באותו מועד הועבר מהחשבון נשוא התביעה לכ"א משני החשבונות סך של 130,000 ש"ח. בסיכומיו טען המבקש כי העברה זו כן נעשתה בהסכמתו. לאור עובדה זו, תמוהה טענת המבקש, דוקא לגבי הסכומים האחרים.
עם זאת, מאחר שבשלב זה בית המשפט אינו בוחן סבירות הטענה , אינו בוחן מהימנות עדותו של המבקש ואינו בוחן כיצד יוכיחה, יש למבקשים הגנה גבולית ביותר בטענה זו, שהיא למעשה טענת ההגנה המרכזית.
המבקשים טענו כי שיק בסך של 57,500 ש"ח שהופקד לחשבון חולל, אך הבנק מסרב להחזירו ואינו מאפשר גביתו ע"י המבקשים. לכן לטענתם הבנק חייב להם סכום זה.
אין לקבל טענה זו. המבקשים רשאים להגיש תביעה נגד מושך השיק, ע"ס העיסקה שבין הצדדים, ללא השיק. המבקשים בחרו שלא לעשות כן.
מכיון שסכום השיק לא שולם, לא ניתן לזכות המבקשים ואף אין הבנק מחויב להחזיר את השיק למבקשים. אם הבנק יתבע את מושך השיק ויצליח לגבות סכומו, ברור כי סכום השיק יופחת מסכום החוב.
המבקש טען כי לזכות התובעים תכנית חסכון בסך של כ-34,000 ש"ח. המבקש לא העלה במפורש טענת קיזוז, אך למעשה מדבריו עולה כי הוא מבקש לקזז מסכום החוב את הסכום שבתכנית החסכון.
המבקשים לא הביאו ולו ראשית ראיה לקיומה של תכנית חסכון כאמור ואף לא הביאו ראיה לשוויה. כן לא הביאו ראיה כי הורו לבנק לפרוע את תכנית החסכון.
לכן דין טענה סתמית זו להדחות.
מכל האמור עולה, כי המבקשים לא הצליחו להראות הגנה אפשרית, פרט לטענה בענין העברת הסך של 50,000 ש"ח.

מאחר שטענת ההגנה גבולית, תינתן למבקשים רשות להגן בטענה זו בלבד, בכפוף להפקדת ערבון כספי.
5.
אשר על כן הנני קובעת כדלקמן:
א.
אני נעתרת לבקשת הרשות להגן בטענה אחת בלבד והיא הטענה בדבר העברת הסך של 50,000 ש"ח שלא כדין.

זאת בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בחשבון נשוא התביעה את הסך של 50,000 ש"ח
בתוך 30 ימים . ימי פגרת הפסח יובאו במנין הימים לצורך כך.
ב.
מיד עם ביצוע ההפקדה יודיע
ב"כ המשיב
לביהמ"ש על ההפקדה ולחילופין בתום התקופה יודיע על אי ביצוע ההפקדה.
ג.
אם יופקד הסכום , כאמור, התיק יועבר לברור.
ד.
אם לא יופקד הסכום, תדחה מלוא בקשת הרשות להגן וינתן

פסק דין
בהתאם לכתב התביעה.
ה.
הוצאות הדיון בבקשה בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל, בהתאם לתוצאות הסופיות.

ניתנה היום, כט' באדר התשס"ו (29 במרץ 2006), בהעדר הצדדים.



תמר נמרודי
, רשמת








בשא בית משפט שלום 5907/04 ויצ'יסלב פרימסלר, טיטיאנה ליבוביץ, תמרה ליבוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/03/2006)