פסקי דין על ביכלר אהרון יצחק | פסקי דין על רייך אברהם

12958/08 בשא     22/03/2009




בשא 12958/08 ביכלר אהרון יצחק נ' רייך אברהם




בעניין:

1



בתי המשפט



בבית המשפט השלום בירושלים
בשא012958/08


לפני:
כבוד השופט שמעון פיינברג
- סגן נשיא





בעניין:
ביכלר אהרון יצחק



ע"י ב"כ עוה"ד
ירון פנחס אסידון

המבקש

(המתנגד)

נגד



רייך אברהם



ע"י ב"כ עוה"ד
קרויזר מוטי

המשיב

(הזוכה)


החלטה
לפניי התנגדות לביצוע שטר.


המשיב הגיש נגד המבקש בקשה לביצוע שטר בקשר לשיק על סך 375,137 ₪ (תיק הוצל"פ י-ם 4-08-25534-03).


המבקש הגיש התנגדות לבקשה, נתמכת בתצהירו וכן במסמכים שונים.


המבקש טוען כי המשיב, אשר נשוי לאחותו, סייע לו כלכלית במשך השנים ונתן לו הלוואות שונות. בשנת 2004 נקלע המבקש למשבר כלכלי חמור וחשבונותיו בבנק הוגבלו. בעצת ובעזרת רבנים וידידים, מכר המבקש את דירתו, וגייס כסף נוסף מגורמים שונים, כדי לסלק את חובותיו כלפי המשיב. ביום כ' במרחשוון התשס"ו חתמו המבקש והמשיב על הסכם להסדרת חובותיו של המבקש (צורף כנספח ב' לתצהיר). בהסכם נקבע, בין היתר, כי בשנה הראשונה שלאחר החתימה על ההסכם יחזיר המבקש למשיב סך 5,000 $, וכי לאחר שנה זו, יוכל המשיב לתבוע מהמבקש "להמשיך ולהחזיר את דמי ההלוואה, ואף יוכל לדרוש להגדיל את סכום ההחזר". לאחר החתימה על ההסכם גילה המבקש, לתדהמתו, כי ביום 27.5.08 הופקד שיק על סך 375,137 ₪ שנמשך על שמו לפקודת המשיב. כיוון שמועד הפירעון על השיק היה 20.10.06, סורב השיק מן הסיבה "עבר זמן הפירעון". המבקש טוען כי לא מסר למשיב שיקים בעת החתימה על ההסכם, וכי מכל מקום, גם אם היה מוסר לו שיקים, לא היה נותן לו הרשאה לרשום על השיק סכום מופרך שכזה, שאינו מתיישב עם תנאי ההסכם. לטענת המבקש, הסכום שמולא על גבי השיק, הינו לכאורה, סכום המשקף את מלוא חובותיו כלפי המשיב, וברשימת הסכום הנ"ל חרג המשיב מהרשאתו בחוסר תום לב, שהרי ההסכם קובע, אמנם, כי לאחר השנה הראשונה ניתן יהיה להגדיל את סכומי ההחזר, אך הוא לא מאפשר למשיב לתבוע מהמבקש להשיב לו מיידית את כלל החוב.


טענת המבקש כי השיק מולא תוך כדי חריגה מהרשאה עשויה לשמש לו הגנה טובה.

סעיף 19 לפקודת השטרות קובע כי אדם המחזיק בשטר שחסר בו פרט מהותי, רשאי לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו, "תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה".
על סעיף זה כותב י' זוסמן את הדברים הבאים (בספרו "דיני שטרות", מהדורה ששית (1983), ע' 169:
"על פי סעיף 19 (ב) לפקודה, אין חותם המסמך הלא-שלם חייב, בהתאם לרשות לכאורה האמורה בסעיף הנ"ל, אלא אם הושלם המסמך 'בדיוק לפי ההרשאה שניתנה'. מכאן, שגם אם ניתנה ההרשאה, אבל החייב מוכיח שהשטר לא הושלם בדיוק על פיה, החייב פטור. התוצאה היא שפלוני שהורשה להשלים שטר ולכתוב בתורף '100 לירות' והוא כתב '200 לירות', אינו זכאי לגבות 200 לירות, כי לכך לא הורשה, אך הוא גם אינו זכאי לגבות 100 לירות, כי סכום זה לא רשום במסמך, והשלמה שלא נעשתה בדיוק לפי ההרשאה, אינה מחייבת וכמוה כלא נעשתה".
(ראו, בין היתר, גם ע"א 2688/91 רפפורט נ' רוט ואח', תקדין עליון 95(1) 543).

הנה כי כן טענת המבקש כי הסכום שמולא בשיק מולא בהעדר הרשאה, עשויה להביא לדחיית התובענה השטרית נגדו. אמנם, בשלב זה, המבקש טרם הוכיח את טענתו זו, אלא שלצורך קבלת ההתנגדות די בראיות לכאורה, ואין צורך לבחון כיצד יצליח להוכיח את טענותיו. על מנת שההתנגדות תתקבל, די בכך שהנתבע מעלה טענות, אשר בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה אפשרית כנגד התובענה, ואפילו דחוקה. בשלב זה אין נכנסים לבירור אמיתות העובדות הנטענות בתצהיר התומך, ולא בוחנים את טיב ראיותיו של הנתבע ואת מהימנותן. כל עוד לא נתברר לביהמ"ש שמדובר בהגנת בדים התלויה על בלימה, השאלה היחידה שעליו לבחון היא האם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני התביעה (ראו, למשל: ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321; ע"א 544/81, 604 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד ל"ו(3) 518, 521; כן ראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 676, ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006), עמ' 199-201 וא. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית (2007), עמ' 385). נחה דעתי כי די בתצהיר המבקש, ובמסמכים שצורפו אליו, כדי לתת למבקש את יומו בבית המשפט.


אשר על כן, אני מקבל את ההתנגדות באופן שתצהיר המבקש ישמש כתב הגנה.


המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום
.

ניתנה היום כ"ו באדר, תשס"ט (22 במרץ 2009) בהעדר הצדדים.


שמעון פיינברג
, שופט
סגן נשיא







בשא בית משפט שלום 12958/08 ביכלר אהרון יצחק נ' רייך אברהם (פורסם ב-ֽ 22/03/2009)