פסקי דין על כהן רחמים

4977/01 פ     25/09/2001




פ 4977/01 מדינת ישראל נ' כהן רחמים




28
בתי המשפט
פ 004977/01
בית משפט השלום באשקלון
25/09/01
תאריך
כב' השופט ר' בן-יוסף

בפני
המאשימה
מדינת ישראל

בעניין:

מתמחה חן עסיס

ע"י ב"כ
נגד

הנאשם
כהן רחמים
- בעצמו
לחן יאיר

ע"י ב"כ עוה"ד

הכרעת דין

1. ביום 23.7.01 ואח"כ בכתב האשום מתוקן, הואשם הנאשם בארבעה אשומים המייחסים
לו עבירות אלימות כלפי המתלוננת, רויטל שוקרון, חברתו לחיים, באשקלון בארבע
מועדים שונים.
בגין מעשים אלו הואשם הנאשם בשני מעשים של תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד
לסעיפים 379 +382 [ב][1] לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין"), בשני
מעשים של תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 380 +382 [ג] ומעשה אחד של
איום בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
ביום 25.5.01 נטען בכתב האישום שהנאשם חנק את המתלוננת בלוחצו על צווארה עד
הותרת סימנים ואיום בכוונה להפחיד, באומרו לה כי אם תעשה טעות הוא יכין את עצמו.
ביום 30.5.01 עקם וסובב את ידה בחוזקה, בתאריך 15.7.01 הכה באגרוף במצחה וגרם
לה שם המטומה וביום 18.7.01 בסמוך לשעה 23:30, בשני מעשים נפרדים, הכה בפני
ה
באגרופיו וגרם לה המטומה סביב עינה השמאלית.
הנאשם נעצר עד תום ההליכים המשפטיים ומשפטו נוהל בסיועו של סניגור ציבורי.

2. בתשובת הסניגור לאשום ביום 26.8.01 טען כי הנאשם כופר בעובדות כתב האשום, אינו
טוען אליבי ומסכים שהנאשם והמתלוננת היו חברים לחיים.

3. התביעה העידה כעדת ראיה יחידה לכל המעשים את המתלוננת ועל עדותה ביססה
התביעה את עקר ראיותיה.
בתמיכה לעדות המתלוננת הועדו רס"מ יעקב גרשון, אשר צלם את המתלוננת ביום
שהתלוננה 22.7.01 והוגשו התמונות ת/1 א,ב, עד זה אף גבה אמרת הנאשם בחקרתו ת/2.
אחות המתלוננת, אברני מרים, ע"ת 3 היתה הראשונה בפני
ה התלוננה והיא אף העידה על
סימנים, סמני חבלה שראתה בפני
אחותה לשני האשומים האחרונים.
העד רס"ר יצחק שוורץ גבה עדות מסבתו של הנאשם, עדת הגנה מס' 3.
בהסכמת הצדדים הוגשה תעודת רופא על בדיקת המתלוננת ביום 19.7.01 בבית החולים
ברזילי וכן ת/4 צלום תעודה רפואית שהוגשה ע"י התביעה, להזמת טענת הנאשם בעדותו
כי הביא את המתלוננת לבדיקה בביה"ח בסוף יוני, תחילת יולי עקב חבלה שנחבלה
כתוצאה ממעידתה.

4. הנאשם העיד כעד להגנתו וכן העיד את העדות רחל עשור, מכרה של המתלוננת לה ספרה
כששאלו אותה מה קרה לעינה, השיבה כי עסקינן ב"שעורה" וזה לאחר יום 14.7.01
במעט, וכן את סבתו הגב' בוחניק ג'קלין.

5. אקדים ואומר כי עדותה של המתלוננת על דוכן העדים לא היתה עדות מושלמת.
עסקינן באשה כבת 25 שנה, המכירה את הנאשם תקופה שבין 4 חודשים ל- 6 [אמרה
בעדותה ביום 5.9.01 כי הכירה את הנאשם לפני 4 חודשים אך בהמשך אמרה שזה היה
בחודש מרץ] , היא הרה לו וכבר נעשו סדורים של ממש לנשואים בין השניים.
למרות זאת, אמרה שקשריה עם הנאשם הם "ככה ככה קשר".
עדותה היתה מבולבלת למדי, לא ידעה לאמר מועדים בכוחות עצמה, יכולתה לתאר
עובדות ותחושות מוגבלת למדי ונראה שגם זכרונה אינו חד במיוחד.
לשאלות שנשאלה והיה קשה לה להשיב סרבה בתחילה להשיב.
למרות כל אלו, התרשמותי מאופן מסירת דבריה על דוכן העדים, מתוכנם מהבעות פניה,
כי בסיסם של הדברים שמסרה אמת, בתארה את נסיבות המקרים ידעה לספר בד"כ
פרטים ותאורים מדוייקים אם כי לא רבים.
לארוע 18.7.01 סיפרה כי הנאשם בדברם על שמיעת רדיו, בשוכבה במטתה, עמד לידה
והכה בה במכת אגרוף בפני
ה בלחיה, אח"כ משנרדמה הכה בה שוב במכת אגרוף באותו
מקום. באשר לחניקתה, אירוע יום 25.5.01, העידה לגביו בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 29-26 אח"כ הסבירה כי את סימני החניקה הסתירה בשערה שאז היה ארוך יותר מזה שבעת
עדותה.
ב- 30.5.01 עמדה לנסוע במונית לחתונת חברתה על רקע זה הנאשם עקם ידה לאחור
והעדה הדגימה המעשה בביהמ"ש.

כן סיפרה על תקיפתה בבית סבתו של הנאשם, יום לפני שמדדה את שמלת כלולותיה אז,
גם כן הכה בה במכת אגרוף שגרמה לשפשוף במצחה.

אמנם שפתה של העדה דלה ואמנם ספורה היה פשוט ומבולבל אך היה אמין ומהימן עלי
לחלוטין, עדותה נתמכה הן בממצאי התעודה הרפואית ת/3 והן הצלומים ת/1.
גם עדות אחותה , מרים אברני, היתה מהימנה ומשכנעת ביותר.

6. על עדות הנאשם אין להכביר מילים.
עדותו היתה חסרת אמינות לחלוטין, בחלקה כבושה, ברובה סותרת את אמרתו, רק
בביהמ"ש לפתע הודה במעשה כפוף היד אך טען שמדובר במשחק ללא מחשבה פלילית,
סתר את גרסתו באמרתו לעניין מתן כסף למתלוננת לסוע לחתונה במונית, לראשונה ספר
כי מעדה ונפלה ואף הגדיל לעשות וספר כי לקחה בשל כך לבית החולים - באשר ליום
18.7.01, ספר בכבישה כי נפלה מן המטה וכך היתה לה נפיחות. הסברו של הנאשם
לכבישות ולסתירות היה ברשום לא נכון של החוקר וזאת לאמרה שהוגשה בהסכמת
סנגורו.
גם עדות ההגנה לא היה בדבריהם לסייע לנאשם. רחל עשור אמנם שמעה מהמתלוננת כי
החבורה בעינה הינה שעורה, אך בהחלט מובן מדוע כך סיפרה המתלוננת ואילו סבתו של
הנאשם, דווקא סייעה לתביעה בעדותה בספרה כי המתלוננת התלוננה גם בפני
ה על
הכאתה על ידי הנאשם.

7. בנסיבות אלו, ובראיות אלו על ביהמ"ש להכריע הדין באופן ברור למדי על סמך עדותה
של המתלוננת.
מדבריה אלו, נתן וצריך להרשיע את הנאשם במעשי התקיפה המפורטים בכתב האשום
והמתייחסים ליום 25.5.01 החניקה, 30.5.01 כפוף היד ומכה האגרוף במצח, ביום 15.7.01 והאגרוף בפני
ם בליל 18/7/01.
באשר לטענת הסניגור כי יסוד "הנסיבות המחמירות" שבהיות השניים בני זוג לא תשמע משהודה בכך במפורש בתשובה לאשום.
מפריט התקיפה השני באשום הרביעי, הכאתה בעת תנומתה של המתלוננת, הנני סבור שאין לסמוך במידה מספקת שאכן התרחש לאור העובדה שישנה באותה עת.
כן יזוכה הנאשם כפי שהסכימה אף התביעה מעבירת האיום, שלא הוכחה ואף המתלוננת סבורה היתה שלא אויימה ע"י הנאשם.

הנני כאמור מרשיע הנאשם בתקיפתה של המתלוננת, בארבעה מעשים שונים ביום 25.5.01 באחיזת חניקה בצווארה, ביום 30.5.01 בכפוף ידה, ביום 15.7.01, אלו בעבירות בניגוד לסעיפים 379 +382 [ב][1] לחוק העונשין ובימים 15.7.01 ו- 18.7.01, בשתי מכות אגרוף לפניה שגרמו לה חבלות ממשיות בניגוד לסעיפים 380 +382 [ג] לחוק.

ניתנה והודעה היום 25.9.01 במעמד הצדדים הנ"ל.
ר. בן יוסף, שופט

קלדנית: לילך
בא כח הנאשם:
מבקש כי יוגש תסקיר שרות מבחן בעניינו של הנאשם. אני מבקש ששרות המבחן ישוחח עם המתלוננת.

התובעת:
אני חושבת ששרות המבחן לא יוכל להוסיף בעניינו של הנאשם. נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי. מגישה לבית המשפט את התנאי שתלוי ועומד נגד הנאשם. הנאשם הורשע לאחר שניהל הוכחות. לנאשם עבר פלילי עשיר, בעבירות רכוש, אלימות בריחה ממעצר. זו לא פעם ראשונה בה הנאשם תוקף חברה לחיים בפעם קודמת היה מדובר באשתו. הנאשם הפר הוראה חוקית והגיעה אלי. מדובר בטיפוס שתוקף את אשת חיקו, קודם היתה זו אשתו ואח"כ חברתו לחיים. הוא תקף את אשתו לפני כניסתה להריון וגם אח"כ כאשר הוא יודע שבבטנה מצוי תינוק ועומדים הם להתחתן. מדובר בתופעה קשה ורעה של אלימות במשפחה שיש להוקיע אותה ולשלוח מסר לכולם כי מי שנוהג באלימות כלפי אשתו דינו מאסר בפועל. בית משפט התרשם כי מדובר באישה שקשה לה לספר את שהיה. אנו רואים ברישום הפלילי של הנאשם שהיתה תקופה של שקט משנת 91' עד שנת 2000 אבל אנו מתנגדים לתסקיר.
החלטה

הנני דוחה לקבלת תסקיר שרות מבחן למרות התנגדות המדינה.
בניגוד המדינה אינני רואה את האדם בשחור לבן בלבד ולא ראוי לראות כך אדם. לנאשם אומנם עבר פלילי אך הנה בין השנים 91' ל-2000 לא עבר עבירות.
נכון שלנאשם מאסר מותנה ונכון שהמעשה שעבר הוא מעשה חמור ויתכן בהחלטת שאקבל את עמדת התביעה ואפעיל את המאסר המותנה ואשלח את הנאשם למאסר נוסף.
אבל שרות המבחן מלמד את בית משפט פרטים נוספים על אדם, זויות נוספות, מוצא לפעמים גןם לאנשים עם הרשעות דרכי טיפול ובעניין זה של שליחת אדם למאסר לעניות דעתי החיפזון מן השטן ולכן אדחה לקבלת תסקיר ליום 6.11.01 בשעה 08.30.
המזכירות תודיע לשרות המבחן.
תשומת לב שרות המבחן כי הנאשם עצור.
הנאשם יובא על ידי הליווי.

ניתנה והודעה היום 25 בספטמבר, 2001 (ח' בתשרי תשס"ב) במעמד הנ"ל.

ר. בן יוסף, שופט

קלדנית: קאפח רות








פ בית משפט שלום 4977/01 מדינת ישראל נ' כהן רחמים (פורסם ב-ֽ 25/09/2001)