פסקי דין על קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים | פסקי דין על סרי ליאור | פסקי דין על עדיקה דנה |

3679/05 בשא     03/08/2005




בשא 3679/05 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' סרי ליאור, עדיקה דנה




בעניין:




בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים
בשא003679/05

בתיק עיקרי: א
008872/98

לפני:
כב' השופטת באום-ניקוטרה אתי
תאריך:
10/08/2005




בעניין
:
קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים






המבקשת

נ
ג
ד


1. סרי ליאור


2. עדיקה דנה





המשיבים

החלטה


בפני
בקשה להורות על תיקונה של הודעה לצד שלישי, שהוגשה במסגרת תביעה לפיצוי על פי חוק פלת"ד.

במסגרת בקשה זו עותרת קרנית, המודיעה, לאפשר לה לתקן את הודעתה כנגד הנהג , כך שיפורטו בהודעתה מלוא הסכומים, שהוציאה עד כה במסגרת תביעתה של התובעת- הן כהוצאות משפט והן כהוצאות רפואיות, במסגרת הטבת נזקי גוף- וזאת, בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 2224/04, בו נקבע כך:

” השאלה הניצבת במרכזן של שתי התביעות (התביעה העיקרית וההודעה לצד שלישי ) היא השאלה האם מתקיימת אחריות קרנית לפי חוק הפלת"ד. לאחר שניתנה תשובה חיובית לשאלה זו- סלולה הדרך בפני
בית נמשפט להכריע בשאלות הקשורות לזכות החזרה של קרנית לפי סעיף 9 לחוק.
...
זכות החזרה של קרנית מתייחסת הן לתשלום ששילמה קרנית לנפגעת ישירות והן "לתשלומים הנלווים", שעיקרם סכומים, שהוצאו עבור הנפגעת על ידי גורמים אחרים במסגרת הטבת נזקי גוף."

הצד השלישי מתנגד לבקשת התקון.

לטענתו, יש לאבחן בעניננו בין זכות ה"סוברגציה" לבין זכות ה"שיפוי". כאשר זכותה של קרנית הנה, לטענתו, זכות "סוברגציה", שהתיישנה ביום 22.9.04 (בקשת התיקון הוגשה ביום 11.4.05 ) ומשכך, אין לאפשר לקרנית, אשר לא טענה למכלול הוצאותיה מלכתחילה לתקן את הודעתה בשלב זה.

קרנית, בתשובתה לתגובה טוענת, כי זכותה אינה זכות "סוברגציה", אלא זכות "שיפוי", שלא נתיישנה, הן משום שהתובעת עצמה הנה קטינה ותביעתה ככזו טרם התיישנה והן משום שמדובר, בין היתר, בהוצאות שהוצאו בשנים 2001 ו- 2002 וממילא טרם התיישנה התביעה להשבתן.

על מנת שנוכל לקבוע מהי זכותה של קרנית- זכות שיפוי או שמא סוברגציה, יש להגדיר תחילה מונחים אלה.

סוברגציה או תחלוף הנה "עקרון נזיקי, שמקורותיו מצויים בדיני עשיית עושר ולא במשפט. תכליתו היא למנוע התעשרות שלא כדין מחייב אשר צד ג' פרע את חובו...תחלוף הנו החלפתו של אדם על ידי אחר בהקשר של טענה, תביעה או זכות משפטית, כך שהמחליף יורש את זכותו של המעביר על כל מרכיביה...באופן בסיסי מדובר בהעברה של זכויות משפטיות מצד אחד לאחר, כך שהנעבר בא בנעליו של המעביר." (ראה רע"א 7817/99 אבנר איגוד לבטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי פדי נז (3) 49 ).

וכן ראה- " שבוב אינו אלא סוברגציה ומשמעותו היא כניסת ה"משבב" לנעליו של המבוטח. שיבוב היא זכות, העוברת מן המבוטח למשבב ומקנה למשבב את זכויותיו של המבוטח." (ראה ע"א 205/92 קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פדי נה (1) 118 ).

וזכות שיפוי- " את זכות החזרה רואים כ"זכות שיפוי":
מהותה
של זכות החזרה היא, כי בעל האחריות או בעל החבות מבקש לשפות את עצמו על הסכומים ששילם... הזכות לשיפוי נוצרת מכח גורם שאינו תלוי בניזוק, כגון הוראות חוק...הזכות לשיבוב, לעומת זאת, נובעת מן הנזוק ומנזקו."
(ראה ע"א 205/92 ).

ומהי זכותה של קרנית?

קרנית הנה גוף סטטוטרי, שתפקידו לפצות נפגע הזכאי לפיצויים על פי חוק הפלת"ד ואשר אין בידו לתבוע פיצויים מאת המבטח.

"נמצא, כי:
בבצעה תשלומים במסגרת תפקידים אלה, היא (קרנית) נכנסת על ידי הדבור 'מי ששילם פיצויים המגיעים לפי חוק זה' כמשמעותו בסעיף 9 לחוק.
לפיכך, נקודת המוצא של זכות החזרה של קרנית מצוייה בחריגים המנויים לסעיף 9 (א) לחוק."
(ראה ע"א 205/92 לעיל).

מן האמור לעיל עולה, כי זכותה של קרנית אינה זכות שבוב/סוברגציה, אלא זכות שיפוי
עצמאית.

לעצם קביעת זכותה של קרנית ישנה השפעה על שאלת ההתיישנות.

ובמה דברים אמורים-

ככל שמדובר בזכות שבוב/סוברגציה- הרי שמרוץ ההתיישנות מחל מיום ארוע הנזק ואילו כאשר מדובר בזכות שיפוי מתחילה תקופת ההתיישנות מיום פיצוי הניזוק, שכן רק אז נולדת בעצם עילת השיפוי.
(ראה לעניין זה ע"א 165/59, אשר אומץ בע"א 340/86 ).

אף כי הצדדים חלוקים בינהם בשאלה מהי זכותה של קרנית, הרי אין בינהם מחלוקת באשר לטיב התשלומים שקרנית יכולה לתבוע בגינם- והכוונה היא, כי קרנית יכולה לתבוע הן בגין תשלום הוצאות רפואיות והן בגין "הוצאות נלוות", אלא שקרנית מבקשת לתקן הודעתה גם לעניין ההוצאות הנלוות "למען הסדר הטוב" ואילו הצד השלישי טוען, כי אין להתיר התקון, באשר חלה התיישנות.

אם קבענו לעיל, כי זכות התביעה של קרנית הנה זכות שיפוי, הרי שיש לקבוע, כפועל יוצא , כי זכות תביעתה לשיפוי בגין תשלומים שבצעה
(בין כהוצאות רפואיות בין כ"הוצאות נלוות") בתקופה של שבע שנים לפני מועד הגשת בקשת התיקון (11.4.05)- לא התיישנה.

מכל האמור לעיל, אני מתירה תקון ההודעה לצד השלישי כמתבקש ובלבד שהתיקון יתייחס לתשלומים שבוצעו עד 7 שנים לפני יום 11.4.05.

ההודעה המתוקנת תחשב כאילו הוגשה במועד מתן החלטתי זו.
הצד השלישי רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן כקבוע בתקנות.

אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום כ"ז בתמוז, תשס"ה (3 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים


באום-ניקוטרה אתי
, שופטת
003679/05בשא130 עינת ישראלי






בשא בית משפט שלום 3679/05 קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' סרי ליאור, עדיקה דנה (פורסם ב-ֽ 03/08/2005)